תמר כפרירשימה אחרונה בסדרה על עצים בסביבה העירונית, על הזיקה בין צפיפות העצים להליכתיות בעיר, החשיבות והתרומה של עצים לסביבה העירונית, עצים מומלצים ונכונים לסביבה העירונית, ולבסוף שמונה צעדים לשיפור ההליכתיות בעיר
“עצים הם שירה שהאדמה כותבת בשמיים
אנו כורתים אותם והופכים אותם לדפים
שעליהם ננסח את בורותינו”
ג’וברן חליל ג’וברן
מהי הפעילות הפיזית הבסיסית והחשובה ביותר לאדם המודרני שחי בעיר? הליכה, צעידה, טיול עירוני, שיטוט. בעבר, לפני למעלה משמונים שנה, ערים נבנו באופן שמאפשר ואף מזמן הליכה ממקום למקום. מי הוא ההולך? מתי הוא הולך? כמה הוא הולך? האם התנאים הסביבתיים מאפשרים לו ללכת ברחוב? כמה שטח מיועד ומתאים להליכה נעימה ונוחה במרחב הציבורי?
האם שאלות אלה מדידות וניתנות למענה? והיכן אנו ממקמים את הצורך הזה ביחס לצרכים האחרים שמכתיבים את התכנון העירוני ובעיקר בתקופה הנוכחית בה המרחב מצומצם יותר ונמדד כמשאב יקר. איזה מקום נשמר לתנועה הבלתי אמצעית של האדם במרחב המחיה שלו?
המושג שמתאר את האפשרות של האדם לנוע במרחב שבו הוא חי נקרא “הליכתיות” וברצוני להרחיב קצת על מושג זה וכן על ה”נוחות האקלימית” (climatic comfort) המאפשרת זאת, בתקווה שמושגים אלו ישתלבו במערכת ההחלטות של התכנון העירוני בעתיד הקרוב. החיים העירוניים שבהם אנו מתניידים, ופוגשים, מסתובבים, מסתכלים ומתהלכים, בסופו של דבר, לא מתרחשים בקניונים או באצטדיונים אלא ברחובות העיר. לכן רחובותיה צריכים להיות מתוכננים להכיל את החוויות האנושיות כדי לקיים אותה. שטח הליכה נמדד כשטח כולל אולם הוא סופג מפגעים שמורידים את יכולת ההליכה ואיכות ההליכה, ביניהם, עמודי תמרורים, עמודי חשמל ותאורה, תחנות אוטובוס, דוכנים ואזורי ישיבה של בתי קפה, חנייה לאופניים, ריהוט רחוב (כגון ספסלים, פחים). בנוסף, תדירות מעברי החציה וגודלם משפיעים על איכות ההליכה ועל התלות בשטח הזמין להליכה. נבחין בשלושה תנאים המאפשרים הליכה טובה ובטוחה: נגישות, בטיחות ונוחות. נגישות- חיבור נח בין נקודות בתוך העיר, בטיחות- מעבר בין נקודות אלה ללא סכנת דריסה ונוחות- נמדדת בנראות הרחוב ותחושת המשתמשים. ממכלול הבדיקות והמודלים שמתייחסים להליכה ומבין הגורמים המסייעים לה, זוכה צפיפות העצים לק”מ להיות הגורם המוביל ביותר בנוחות ובחוויית המשתמשים בהליכה בעיר.1
כיצד תורמת צפיפות העצים להליכתיות?
החוט המקשר בין הליכתיות, צעידה בעיר ועצים מכונה “נוחות אקלימית”. נוחות אקלימית מושפעת אצל כל אדם ואדם הן מגופו הפיזי והן ממדדי סביבה כגון קרינה ישירה, חומר בנייה הקולט חום, רוח ולחות.2 באופן מפתיע, תחושת הנוחות האקלימית חוצה אזורי אקלים ולכן רלוונטית לרב ערי העולם. נוחות אקלימית מחברת בין צל, באיכויות שונות על מרכיביו, לתחושות הגופניות של אדם ממוצע. לפי השוואת מרכיבי הצללה שונים, מבונים, צמחיים ומבונים המשלבים צמחייה, לצמחיים- לעצים ההשפעה הטובה ביותר. לכן, ליצירת מיקרו אקלים ממותן מחום, והשפעה שלילית על אי החום העירוני, עצים הם בעלי משמעות גבוהה. בחודשי הקיץ ובמיוחד בצהרי היום, כיסוי של כ-60 אחוז (בשדרות רוטשילד, תל-אביב) מאפשר הליכה ללא תחושת עומס חום, בעוד כיסוי צמרות של 10-20 אחוז בלבד (ברחוב המלך שלמה, תל-אביב) יוצר עומס חום גופני.3
אמנם, ניתן להמשיך ולמנות את יתרונות ההליכה בעיר ואת יתרונות העצים בעיר, כל אחד בנפרד, אך עצם החיבור בין יתרונות בריאותיים לעידוד הליכה במרחב הציבורי ותרומת העצים ביחד עולה לאין שיעור על מניית כל מרכיב בנפרד.
ברון ועמיתיו מנסחים שישה משתנים התורמים להעצמת בריאות הציבור ומיתון האקלים העירוני בעיצוב המרחבי של העיר. הוא מנסח מדד כיסוי צמרות עירוני ושכונתי של 40 אחוז כיעד שישפר את ההליכה בעיר .4 המשתנים לשילוב התועלות בריאות הציבור ועמידות לאקלים:5
| יחידת מבט | צפי להשפעה משולבת על בריאות הציבור ושינוי אקלים |
| מבט מהחלון אל הרחוב | חוויה ביופילית מרחב בר וגיוון ביולוגי מיתון הצפות |
| כניסות פרטיות עם צמחים | אזורי התכנסות מיתון קור וחום חוסך אנרגיה כתלות בכיווני שמש גיוון ביולוגי |
| קירוב לטבע | מקום מפגש חברתי קירור בית גידול לחיות בר מיתון הצפות |
| יצירת מגוון ביולוגי | חוויה ביופילית בית גידול למגוון ביולוגי |
| יצירת רב שכבתיות ירוקה | מיתון אי חום עירוני לכידת פחמן ואחסונו מיתון הצפות בית גידול למגוון הביולוגי |
| חיבור בין צמרות | אזורי מפגש חברתיים צל ניקוי אוויר מחלקיקים בית גידול למגוון ביולוגי |
משבר האקלים מחייב עוד יותר לחתור למעבר להליכה רגלית או רכיבה על אופניים על פני רכב פרטי ועצים יכולים לתרום לכך. העצים יוצרים חלק מדיוקן הרחוב, יחד עם מבנים, תורמים לתחושת השייכות למקום ומשפרים את מצב רוחנו. ככל שגודל העץ עולה, כך תועלותיו לאדם ולסביבה עולות.6 תועלות אלה הן צל, הורדת טמפ’ מיסוך רעש, קליטת מזהמי אוויר, קיבוע פחמן, העלאת המגוון הביולוגי, הסוואת מפגעי אסתטיקה ממבנים כגון מזגנים, עונתיות (צימוח, שלכת, פריחה, פרי) ועוד. לעצים תועלות רבות, חלקן באוויר וחלקן בקרקע. בתועלות לקרקע נמנה: קליטת נגר, טיוב וניקוי קרקע. תועלות נוספות הן בלתי נראות אך משפרות את בריאותנו הנפשית והפיזית. יש לציין, שלעץ, נוסף על אלה, משמעות חברתית, מתחתיו מתקבצים, נחים, מתבוננים, ילדים משחקים בו.
עצים קטנים ואופנתיים על פני עצים נותני צל
מרבית העצים ברחוב העירוני, הם מעטים, קטנים, במיוחד אם בענפיהם או מעליהם נמתח קו חשמל שהוא קו מגביל צימוח. העצים הוותיקים והגדולים הזדקנו ונכרתו, ואופנת השעה, על אף צו האקלים – עצים ננסיים ומוגבלים בצימוח: זית גזום כפודל, לגסטרמיה בשלל צבעים, תפוז סיני וחושחש. אלה תפסו את מקום הענקים שהיו מצלים על רחוב וחצי: גרוויליאה, פיקוס השדרה, אקליפטוס ואלמוגנים. ניתן למצוא שאריות וזכר בתמונות העבר ובבורות שנסתמו ללא נטיעה חדשה. הנטייה לסמן עצים כגורמי מפגעים בתשתיות, עושה חטא בהאשמה חד צדדית. שורשי עצים כגון עצי פיקוס בהחלט יכולים להיכנס לתשתיות אולם מדובר בתשתיות ישנות ברב המקרים. על מנת לשמר את העצים לצד תשתיות ניתן לבצע עיטוף תשתיות בבד גיאוטכני והדברה נקודתית על מנת לנתק רציפות של הרטבת קרקע ופעילות שורשים לא רצויה. זאת ועוד, כדי למתן פגיעה של שורשים בריצופים, קיימים בתי גידול, מבנה תת קרקעי המאפשר קיום איכותי לשורשים וקיום לתשתיות תת קרקעיות, כולל התייחסות לאחזקה ונגישות.
על מנת שנוכל להביט למעלה ולראות עצים, אנו צריכים לבחור בעצים גדולים, כך משמעותם מבחינה סביבתית גדלה מאחר והיא תלויה בעיקרה בפעילות העלים. מיני עצים המומלצים כיום לעצי רחוב בעולם מבחינת מתן צל סמיך הם פיקוס השדרות, סיגלון עלי מימוזה ואקליפטוסים ממינים שונים. יש לאפשר להם להיות השכבה העליונה ובמקביל לטפח גם שכבות ביניים עם נוף מעוגל כגון מיני מיש, זית ואלונים ולא להסתפק במיני עצים קטנים שחשיבותם הסביבתית נמוכה.
יתרה מזו, חלק גדול, לעיתים רב העצים ברחוב נמצאים באי התנועה, הרחק מהולכי הרגל המשוועים לצל. התמרת מחצית מאיי התנועה לאזורי ההליכה עשויה לשפר את איכות ההליכה ולהאריך את שעות השימוש בחלק זה בעיר ולתרום להתחדשות עירונית. שימוש “במפות חום” מאפשר הבנה מדויקת של מיקום העץ ברחוב להגיע לשיפור במיקרו אקלים אזורי בעיר.7
בבחינה של בסיס העץ נמצא עוד סיבה לקטנותו של העץ: שורשיו. השורש הוא איבר רב שימושים, ייצוב, חישה, קליטה ופליטה מתרחשים בו תדיר והם חיוניים לפעילותו הירוקה ותועלותיו הסביבתיות. אם חלקו הקרקעי יוגבל, יחס שורש ונוף יביא לכך שנופו לא יתפתח. הרחבת והטבת אזור הקרקע עשוי להיטיב את צימוחו של העץ. בסקירת בורות עצים, נמצאה הזנחה למצב שורשי העץ: בורות מלאים בעשבים, הבורות משמשים כמאפרה ומשתנה של כלבים וחתולים. בורות אלה, אם הם ממוקמים בשיפוע הנמוך מעט מגובה המדרכה, יכולים לקלוט נגר עילי ולשפר חלחול והקטנת הצפות. יש לבחון את מצב העצים הן ברמת הקרקע, רמת הגזע והצמרת. ניטור של מרכיב אחד מהשלושה עלול להחמיץ ערכים וכך גם תרומות המגבילות את העץ מצימוח מיטיב, סביבתי ובעל תרומה אנושית עצומה.
מקור נוסף ולא מבוטל שלו פוטנציאל עצום לשיפור הליכתיות בעיר הוא עיצוב כיכרות. מדוע שנרצה לנוח? לעצור? היכן נתבונן? היכן נשב? – רוב ריהוט הרחוב מרגיש מנותק מיושביו, קטן, לא נח, לא מוצל, ללא שקט באוזן ובעין. כיכרות? הן הפכו מתקני ראווה למים שאין או לפסלים, פעם היו מקימים כיכר כדי שישבו בה או יבלו בה. היום היא תבנית שבלונית עם עיצוב מועתק, שטח ציבורי מפוספס. יש רחובות שמקבלים צבע בעונת הפריחה והיא המאפיין את המקום. הראיתם סגול בהיר בחודש מאי? זוהי פריחת הסיגלון. פירות אדומים וירוקים? אלה פירות של אלות. נבחין, בצאלון ובאלמוגן בפריחה האדומה, אלה צובעים את הרחוב בצמרות ובנשירתם מטה. הפריחה הצבעונית מגוונת את מראה הרחוב ומפריחה את המקום בריח, צבע וצורה – תזכורת לכך שהחיים דינמיים.
לסיכום, שמונה צעדים עשויים לשפר את ההליכתיות בעיר ולתרום לבריאות הציבור:
- התייחסות ל”נוחות האקלימית” של המבקר ברחוב בעת תכנון חומרים, ריהוט רחוב וצומח הרחוב;
- מיקום עצים במדרכות במקום באיי תנועה;
- העשרת כיכרות “פתוחות” בצומח מעוצה ויצירת שצפים פעילים בהם;
- בחירת עצים בינוניים וגדולים על חשבון עצים קטנים;
- ציפוף רשת רחובות עירונית
- יצירת רצף בנטיעות של עצי רחוב;
- הגדלת בור נטיעת העצים;
- העדפת נקודות צל וגינון ליד תחנות המתנה לתחבורה ציבורית.
ניתן לחלק את מגוון הפתרונות והתועלות הנלוות להליכתיות ולעצים בנפרד, אולם אפשר ואף מומלץ ליצור מארג הרמוני-משותף עם יעדי ביצוע קצרי טווח וחסכוניים בעלויות. הסתרה של שמש ורעש ויצירת מקום נעים ומזמין ניתן ליצור בשילוב של פינות ישיבה ואזורי גינון ברשת כיכרות וברחבי תחנות המתנה לתחבורה ציבורית. ניתן לבחון יעדים בקנה מידה של עיר שישפרו את בריאות הציבור יחד עם מיתון התחממות ואירועי קיצון. הרווח עשוי להימדד הן בחיסכון לבריאות הציבור והן באיכויות והנאה לציבור משטחים ציבוריים הסובלים מהזנחה. ניתן למתן חום שמש, אי חם עירוני ונוחות אקלימית ביחד בעזרת צומח, בדגש על עצים גדולים רב שנתיים. לשמחתי, מסתמנות שתי מגמות רעננות: האחת רשויות שהחלו להתייחס לנושא העצים, צל, הליכתיות וקיימות ברצינות ולכתוב תכניות עירוניות בהתאם והשנייה, לתקצב את הנושא במקומות כלל עירוניים ללא פרוייקטים מבונים או תכנוניים. יש לקוות שרשויות נוספות ייצעדו בדרכן על מנת לאפשר לציבור לחיות בבריאות ובאיכות על האדמה וליהנות מן העיר, האוויר והטבע.
- Saelen B.E. and Handy S.L., 2008, Built environment correlates of walking: A review, Medical Science sport exercise, 40, 7, S550-S566 ↩
- Middel A, Lukasczyk J. and Maciejewski R., 2017, Sky view factors from synthetic fisheye photos for Thermal comfort routing- A case study in Phoenix, Arizona. Urban planning, vol 2, issue 1, 19-30 ↩
- Peeters A., Shashua-Bar L., Meir S., Shmulevich R.R., Caspi Y., Weyl M., Motzafi-Haller W., Angel N., 2020, A decision support tool for calculating effective shading in urban streets, Urban Climate, 34. ↩
- Barron S., Nitoslawski S., Wolf L.K., Woo A., Desautels E. and Sheppard S.R.J., 2019, Greening Blocks: A conceptual Typology of practical design interventions to integrate Health and Climate resilience Co-Benefits. Environmental Research and Public Health. 16, 21, 4241 ↩
- מבוססת על Barron et. al. 2019 ↩
- לראיון עם נעמי זורצ’ר, יערנית ואגרונומית מוסמכת שחוללה שינוי בתפיסה של עצים בזירה העירונית ↩
- Langenheim N., White M., Tapper N., Livesley S.J., Ramirez-Lovering D., 2020, Right tree, right place, right time: A visual-functional design approach to select and place trees for optimal shade benefit to commuting pedestrians. Sustainable cities and society, 52, 101816 ↩