התחדשות עירונית תעשייתית: פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון

כיצד ניתן לחדש אזורי תעשייה? להכניס שימושים חדשים ולהכין אותם לעירוניות התעשתייתית החדשה? התוכנית האסטרטגית ‘התחדשות תעשייתית’: פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון’, מציעה סדר יום ומסגרת גמישה להתחדשות של אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.

רשימה זו עוסקת בתוכנית אסטרטגית שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב ומציעה להתייחס לאזור התעשייה הקיים כאל חלק ממערכת רחבה יותר, עירונית ואזורית. במובנים רבים זוהי תוכנית משלימה לתוכנית האסטרטגית האזורית, ויש להבין את המהלכים בה בזיקה ליוזמות מדיניות ולצעדים “רכים” נוספים שננקטו בידי השחקנים באזור. 

נקודת המוצא של מסמך זה היא שתעשייה ותהליכי ייצור הם חלק בלתי-נפרד מהעיר. לתהליכי ייצור השפעה כלכלית, סביבתית וחברתית על האוכלוסייה המתגוררת בסביבתם המיידית והרחוקה יותר. בפרספקטיבה היסטורית ניתן לזהות בהתפתחות היחסים שבין העיר לתעשייה תהליך מתמשך של דחיקת התעשייה והרחקתה. אולם מגמה זו מקבלת בעשור האחרון תפנית דרמטית, הן בשל המודעות הגוברת באשר לחשיבות התעשייה והכלכלה עבור העיר והן על רקע ההשפעה של הדיגיטציה על הייצור. כיום חלק מן המוצרים מבוססים על טכנולוגיה נקייה, אשר משנה את דפוסי הייצור, את טביעת הרגל של מפעלי התעשייה ואת היקף ההכנסות של רשויות ממיסוי. שינויים אלו משפיעים על היחסים שבין המגורים והעבודה, ומעודדים אזורים ורשויות מקומיות ברחבי העולם להמציא את עצמם מחדש ולקדם את “העירוניות התעשייתית החדשה”.

המונח “עירוניות תעשייתית חדשה”¹ עניינו מושג חברתי-מרחבי שבו הייצור משולב בעיר או סמוך לה. עירוניות תעשייתית חדשה מבוססת על הנחת היסוד שהאבולוציה הטכנולוגית משנה את תהליכי הייצור, ומעלה את הצורך של מפעלים בגישה לתחבורה ואת ההעדפה למיקומים גאוגרפיים הסמוכים לערים ולקהל הלקוחות. העירוניות התעשייתית החדשה משנה את הגישה התכנונית באשר לפיתוח התעשייתי, ומכירה בכך שמיקום עירוני נושא יתרון תחרותי בזכות גישה לעובדים מיומנים, למוסדות חינוך (מרכזי מחקר וניסויים) וללקוחות. עירוניות תעשייתית חדשה מדגישה את הכלכלה המקומית, ומטרתה להשפיע על התחום החברתי באמצעות העצמה של חברות קטנות ובינוניות ושל יזמים בודדים כאמצעי לחזק את המקומיות. עירוניות תעשייתית חדשה מדגישה את התפיסה המערכתית, ההוליסטית, הרואה את הקשר שבין כל הממדים והשחקנים הפועלים באזור.

על רקע המגמות הללו והצורך לחשוב על עתיד אזורי התעשייה בעיר, יזמו משרד הכלכלה ועיריית קריית שמונה פרויקט פיילוט לאומי בתחום ההתחדשות העירונית התעשייתית. לפרויקט הפיילוט שתי מטרות מרכזיות: 

1. הכנה של תוכנית אסטרטגית מתחמית ממוקדת להתחדשות תעשייתית באזור התעשייה הדרומי של עיריית קריית שמונה ושל המועצה האזורית הגליל העליון (כהמשך ל”תוכנית אסטרטגית: הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי”).² 
2. גיבוש מסמך מדיניות הכולל קריטריונים להתחדשות באזורי תעשייה ותיקים ברחבי הארץ ומתודולוגיה לתהליך התחדשות ופיתוח באזורי תעשייה ותיקים (שיוצג כמסמך נפרד).

ראוי לומר כי אתר הפיילוט – אזור התעשייה הדרומי והוותיק בקריית שמונה – הוא אזור פעיל, חי ותוסס, תעשייתית ומסחרית. מעמדו צפוי להשתנות ואף להתחזק באופן ניכר עם ההחלטה של גופי התכנון להסיט את ההתפתחות העתידית של העיר מזרחה. על כן, גיבוש תוכנית התחדשות לאזור התעשייה שתתייחס למצב קיים ולפרויקטים עתידיים בו-זמנית היא קריטית. נוסף על מגמות אלו, אתר התעשייה זכה להיות פיילוט לאומי משום שיש לו מאפיינים הדומים לאזורי תעשייה רבים ברחבי ישראל אשר נבנו בסמיכות לאזורי המגורים בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. במובן זה האתר הוא אב טיפוס, ולכן יכול לשמש מודל להתחדשות תעשייתית בפריפריה הגאוגרפית של ישראל.

התחדשות עירונית תעשייתית אינה מתחילה בגבולות של אזור התעשייה, או אפילו בתכנון פיזי. התחדשות עירונית תעשייתית מתחילה בהיכרות אישית של המתכננים עם התעשיינים ועם היזמים באזור. הם קהל היעד המרכזי של התוכנית, שמטרתה היא להתוות דרך, סדר יום וחזון תעשייתי. זאת ועוד, אזור התעשייה אינו חלק מנותק שניתן לתחמו בקו כחול בעיר ולתכנן בתוכו, אלא הוא מושפע מסביבתו ומשפיע עליה. יחסי הגומלין המורכבים הללו מבטיחים את הצלחת הצמיחה העירונית והכלכלית של העיר. כך גם במהלך העבודה על התוכנית וגיבושה התייחסנו לשלד העירוני והאזורי כולו, היינו מעורבים בהחלטות משמעותיות על תוואי הרכבת, בתכנון סביבות המגורים העתידיות, בפרויקטים נופיים ועוד; אולם לנגד עינינו עמדו כל הזמן הלקוחות של המסמך הזה – התעשיינים, היזמים והתושבים.

בשונה מתוכניות אחרות, לעבודה מסוג זה תפקיד חשוב בגיבוש וביצירת לכידות בין כל השחקנים באזור. במובן זה, רשויות המעוניינות לקדם תהליכים מסוג זה אינן צריכות “להכתיב” את סדר היום, אלא להשתמש בתהליך כדי לבנות קואליציות ושיח משותף. לכן ההובלה של תהליך זה היא חשובה וקריטית. רצוי שהובלה של תהליך שכזה לא תיעשה בידי מחלקת ההנדסה העירונית, אלא בשיתופה. ההובלה חייבת להיות בידי אגף העסקים והתעשייה בכל רשות, המכיר לעומק את השחקנים, את היזמים, את האינטרסים הכלליים ואת המצוקות העולות מן האתר. התכנון הפיזי הוא מענה לתהליכים כלכליים וחברתיים מורכבים יותר. תהליך תכנון פיזי ללא הבנה מעמיקה של השחקנים באתר, המעודדת יצירה של שותפויות, צפוי לכישלון מראש.

במקרה של קריית שמונה ההיכרות עם השחקנים החלה במהלך ההכנה של התוכנית האסטרטגית האזורית ובמובן זה היה בכך יתרון, כיוון שחלק גדול מבעלי העניין הבינו את החשיבות שביצירה של תהליך ההתחדשות והביעו נכונות לקדם סדר יום תעשייתי מתכלל. תהליך ההתחדשות התעשייתית הובל בידי ירדן ארליך, ראש אגף תעשייה ועסקים בעיר, שדאג להפגיש אותנו עם כל יזם ושחקן רלוונטי. חלק מן השיחות ומן המפגשים בתהליך העבודה הבשילו לפרויקטים שאינם תכנוניים, אך הם ביטוי להכרה החשובה של השחקנים השונים ביצירת סדר יום משותף. דוגמה לכך היא הבנייה של פלטפורמה משותפת המאגדת את כל שחקני הפודטק באזור. זהו תוצר חשוב בבנייה של נרטיב משותף ושל זהות תעשייתית במקום.

באופן ממוקד, תוכנית ההתחדשות התעשייתית באזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה הוא מסמך אסטרטגי המבוסס על ראייה מתחמית-קניינית, הנגזר מן החזון התעשייתי האזורי-עירוני. התוכנית כוללת תכנון של שלד ציבורי והמלצות תכנון להתחדשות של מתחמי תעשייה שונים שהוגדרו על בסיס בעלויות, טיפולוגיות ושימושים כמו גם הזדמנויות עתידיות. במובן זה התוכנית אינה תוכנית בניין עיר אחת אשר תקבע מציאות שיהיה קשה ליישמה, אלא יצירה של מסגרת שבה יוכלו השחקנים השונים לפעול, תוך שמירה על סדר יום ועל נרטיב משותף ואחיד. המטרה הכוללת היא לשמר את תחום התעשייה והתעסוקה בעיר ובאזור, ולהנחות את הרשות המקומית, יזמים ובעלי נכסים באזור וכן את גופי התכנון השונים בתהליכי צמיחה והתחדשות.

לתוכנית האסטרטגית שישה פרקים. פרק א’ ממסגר את נושא ההתחדשות העירונית התעשייתית ואת המתודולוגיה שעליה מתבססת עבודה זו. פרק ב’ מתמקד באקוסיסטם האזורי, מציג את המגמות באזור ומתמקד בהצגת הפיתוח העירוני והאזורי בזיקה למגוון הפרויקטים בעיר ובזיקה לשאר אזורי התעשייה בעיר. פרק ג’ מתמקד באזור התעשייה הדרומי, וכולל את הניתוח ואת החזון באשר למצב הקיים. פרק ד’ דן בהתחדשות החלק הצפוני של אזור התעשייה שנמצא בשטח השיפוט של קריית שמונה. פרק ה’ דן בהתחדשות החלק הדרומי של אזור התעשייה שנמצא בשטח השיפוט של המועצה האזורית הגליל העליון. פרק ו’ עוסק בכלים ליישום התוכנית.