מה גוזרים תהליכי התחדשות על אוכלוסיות מוחלשות? על רשויות חלשות כלכלית? כיצד המנגנון הנוכחי של התחדשות עירונית מעצים פערים קיימים בין אזורי הביקוש לבין הפריפריה ומדוע הסכמי הגג פוגעים אנושות ביכולת של הערים החלשות להתחדש

ביקורת המצב הקיים:

ריכוז במקום ביזור- תיקונים 43, 76 ו- 101-2 לחוק התכנון והבניה יצרו את התשתית המשפטית הדרושה לתהליכים של ביזור התכנון – מידיהן של ועדות התכנון הארציות והמחוזיות אל ידיהן של ועדות מקומיות. בחלוף שנים מאז נכנסו התיקונים לתוקפם, הביזור מתקדם באופן בלתי אחיד, כך שחלק מן הרשויות המקומיות נהנות ממידה רבה של עצמאות בתכנון, והאחרות ממידה פחותה. לכך יש להוסיף שתכנון לטובת קידום הדיור (חלקו בעזרת הוראות שעה עוקפות חוק התכנון (ראו ותמ"ל), חלקו בעזרת תמריצים כלכליים שמשבשים את רציונאל התכנון המקומי (הסכמי גג) וחלקו באמצעות התחדשות עירונית) ממוסס את עיקרי השינוי שהתיקונים הנ"ל לחוק התכנון והבניה ביקשו לקדם: ריכוז במקום ביזור. כיצד?

בניית שכונות חדשות במקום חידוש המרקם הקיים בפריפריה– יש יוצאות מהכלל. אבל לרוב ברשויות מקומיות שנהנות ממידה מופחתת של עצמאות, מקודמת באינטנסיביות רבה יחסית בניה של שכונות מגורים חדשות באמצעות הוראות שעה (הסכמי גג). דווקא ברשויות המקומיות הללו תוכניות של התחדשות עירונית אינן מיושמות בגלל התלות הרבה של תוכניות ההתחדשות בכדאיות כלכלית. חוסר כדאיות כלכלית נובע לרוב מערכיי קרקע נמוכים, שמלמדים לרוב על חולשה כלכלית של הרשות המקומית, שמשמעה לרוב חוסר יכולת לעמוד בתנאים הנדרשים לקבלת מעמד עצמאי של מערכת התכנון המקומית. חלק מהרשויות הללו, בעיקר היהודיות 'הפריפריאליות', תאלצנה להיענות לדרישה להקים בשטחן המוניציפאלי שכונות חדשות בהוראות שעה, כנגד הסכמי גג.

ערים 'חזקות' באזורי ביקוש לעומת ערים חלשות כלכלית– לעומת הנאמר עיל, באותן רשויות מקומיות שנהנות ממידה רבה יחסית של עצמאות בתחום התכנון, מקודמות תוכניות התחדשות עירונית כי בהן יש כדאיות כלכלית (כלומר ערכי הקרקע בהן גבוהים), ואילו בניית שכונות חדשות באמצעות הוראות שעה דלה בהן, יחסית, הודות לכוחה של הרשות המקומית העצמאית לבלום יוזמות שנכפות 'מלמעלה'.

פיתוח לא שוויוני המונע מהגיון טריטוריאלי אתנו-לאומי שבבסיסו העיקרון של פיזור יהודים במרחב, וצמצום המרחב הערבי (למשל, אין הסכמי גג ברשויות ערביות), ומחיקת יישובים ערבים לטובת הקמת יישובים יהודים (למשל, אום-אל-חירן לטובת חירן) או לטובת הקמת תשתיות (מחיקת חאשם-זאנה לטובת כביש 6).

דחיקות מתמדת– הדינמיקה המורכבת הזו משמעה דחיקות מתמדת של בני אדם ממקומות מגוריהם, דהיינו הרחקה מתמדת, בפועל (displacement) ובפוטנציה (displacementability), של תושבים מן הזכויות לעירם ולמקום מגוריהם. זו בעיני הפגיעה החריפה והמסוכנת ביותר בתחום התכנון, כיוון שמתקיימים, עתה ובמשולב, התנאים המשפטיים (התיקונים לחוק התכנון והבניה), היישום הזוחל והלא-אחיד של התיקונים, לצד מניעים ערכיים קפיטליסטיים ואתנו-לאומיים ששזורים זה בזה, ולצד תחושת משבר בדיור. כל אלה הופכים את רובנו לברי ובנות-דחיקה, כלומר כאלה שחרב הדחיקה מבתינו מונפת באופן מתמיד. כמובן שהאיום בדחיקה אינו אחיד: עניים, צעירים, חסרי בעלות בבתיהם, וכמובן פלסטינים – חשים את האיום בדחיקה יותר מאחרים.

השינוי הדרוש:  סכנה מזמנת הזדמנות לשינוי

מצב הדברים שתואר לעיל מזמן למועצה הארצית לתכנון ולבניה הזדמנות להגדרה מחודשת של תפקידה: לתמוך בקידום אחיד של עצמאות הרשויות המקומיות בתחום התכנון; לייצר תמריץ שאינו כלכלי להתחדשות עירונית; לפעול במרץ כדי להגן על אוכלוסיות מפני דחיקה, דהיינו פגיעה בזכויותיהן במקום – ממשית או פוטנציאלית, בפרויקטים של התחדשות עירונית, כמו גם בכל פעילות תכנונית אחרת במרחב. משמע, מערכת התכנון הארצית מוזמנת לשמש כרגולטור לתכנון הוגן, שאמון על הגנה על זכויות התושבים והקהילות, במציאות שבה התכנון נעשה בדרגים מקומיים (קרי רשויות מקומיות) המצוידים בכלי עבודה, בידע ובתשתיות תכנון דומות לכל הרשויות המקומיות.

כרגולטור, תוכניותיו הארציות מיועדות לקבוע את כללי הבסיס לתכנון מקומי הוגן. לדוגמא בנושאים הבאים:

  • זכויות התושב (התושב, לא בעל הנכס!) בהתחדשות עירונית,
  • סף מינימום של שירותים,
  • תמהיל מסחר-מגורים-שירותים,
  • תמהיל מגורים בהישג יד,
  • יצירת התנאים להתחדשות עירונית בפריפריה .

זוהי רשימה חלקית בלבד. מעל לכל, מערכת התכנון הארצית צריכה לשדר שיש גורם מרכזי וחשוב שמגן על תושבים מפני דחיקה, כך שהחשש מפני דחיקות – זו שמקורה בפוטנציאל להידחק (displaceability) יוחלף בתחושת ביטחון מקומית של תושבים – כל התושבים, בלי קשר לזהותם האתנית או למעמדם הכלכלי.

  *** נייר עמדה זה נכתב במסגרת קמפיין אקדמי בהובלת פרופ' טלי חתוקה ראשת המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני. מטרת הקמפיין לקדם סדר יום צודק ואיכותי בתחום ההתחדשות העירונית.

לקריאת הנייר עמדה הבא לשמיעת הפודקסט של ארז צפדיה