‘אורביסייד’ מתקפה על העיר או העירוניות?

בשעה שהתחוללה המלחמה בבוסניה-הרצגובינה וחרבה נפשות וסביבות מגורים, התקבצו מספר אדריכלים ותבעו את המושג Urbicide – רצח עיר. הם הפנו את תשומת ה.לב להרס הסביבה הבנויה כצורה של אלימות פוליטית שיטתית שנועדה לחרב את החיים, המורשת והקהילה. לאחר אסון התואמים בניו יורק החלו חוקרים לטעון כי רצח-עיר איננו רק מתקפה על העיר אלא על העירונית כדרך חיים

בסביבות 10:15 בבוקר בנובמבר 1993, הגשר הישן (Stari Most) במוסטר בבוסניה-הרצגובינה, קרס אל תוך נהר הנרטבה (Neretva). הגשר הותיק חיבר מזה 400 שנה בין מזרח  למערב מוסטר. הגשר ששרד אסונות טבע ומלחמות, נהרס על ידי כוחות בוסנים-קרואטיים האמונים על החלוקה האתנית של העיר מוסטר¹. זמן קצר לאחר ההרס, כתבה העיתונאית הקרואטית סלבנקה דראקוליק (Slavenka Drakulić) “הודעת פטירה” לגשר בה היא מנסה להבין את המשמעות של האלימות כלפי הסביבה הבנויה² בכותבה על היחסים בין תמונת החלל שנותר בין שתי גדות הנהר לאחר קריסת הגשר, ובין תמונתה של אישה בוסנית מוסלמית שצווארה שוסף, שואלת “מדוע חשתי כאב רב יותר בהיבטי על תמונת הגשר ההרוס מאשר כשהבטתי על תמונת האישה?” וכך היא עונה: “אולי זה משום שראיתי את מותי שלי בקריסתו של הגשר, ולא במותה של האישה. אנחנו מצפים מאנשים למות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שגם חיינו יגיעו לסיום. ההרס של גשר הוא משהו אחר. הגשר נבנה כדי להאריך ימים יותר מאיתנו. מכיוון שהוא תוצר של יצירתיות אינדיבידואלית יחד עם חוויה קולקטיבית, הוא מתעלה על גורלנו האישי. אישה מתה היא אחת מאיתנו – אך הגשר הוא כולנו”.

הגשר במוסטר, לפני ואחרי ההפצצה, אייקון היסטורי ומשמעותי בעיר במשך דורות (צילום: לפני- wikimedia אחרי-Pascal Hassenforder, Flickr)

דראקוליק קוראת לנו להבין את ההרס של הסביבה הבנויה כהיבט פונדמנטלי של המערכה לשכתוב הגיאוגרפיה האתנית-הלאומית של בוסניה. הרס בניינים מכיל את מצב האפשרות של קהילה להתקיים לאורך-זמן בקונטקסט שבו אפשריים גם מצבים של אינדיבידואליות. הוא אינו מהלך אגבי, אלא עומד בבסיס המערכה ליצירת הומוגניות ולנרמול מובלעות אתניות.

בשנת 1992, קבוצת אדריכלים ממוסטר הוציאה פרסום תחת הכותרת Urbicide  ³ המחברים הציגו את הרס הבניינים במוסטר כהיבט מרכזי של המלחמה המתחוללת. באמצעות תמונות וטקסטים ניסו להמחיש כיצד החורבן של הסביבה הבנויה: גשרים, מסגדים, כנסיות, חנויות כל-בו, בנייני דירות, מבני ציבור, בתי מלון, פארקים ומרחבים ציבוריים, הם יותר מנזק משני של המלחמה. חרף האג’נדה התעמולתית הברורה של הפרסום הוא הפנה תשומת לב לתופעת ההרס של הסביבה הבנויה תחת קטגוריה מושגית-רעיונית ייחודית: ‘אורביסייד’ (urbicide).

סרייבו לאחר ההפצצות (צילום: Javno vlasništvo, Wikimedia)

הנגן Vedran Smailović מנגן בספרייה הלאומית ההרוסה בסרייבו 1992 (צילום: wikimedia)

אורבסייד בעתות שלום

הדיון באורביסייד התעורר-מחדש בשיח התיאורטי בעקבות ההרס של מרכז הסחר העולמי (World Trade Center) בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001, כאשר סמל הכוח וההון קרס מול עיני הצופים בכל רחבי העולם. לדוגמה, מיכאל ספיאר (Michael Safier) מתייחס אל ההרס של בנייני התאומים כניסיון מכוון למחוק מבנה המייצג ומשמש זהות מובחנת ודרך חיים⁴. ג’וליאן רייד (Julian Reid) מתייחס למתקפה על מגדלי התאומים כ”אקט שיא במסורת רבת-שנים של מלחמה מתמשכת נגד צורות הבניינים האורתוגונליות והוורטיקליות”⁵. הוא רואה בכך מתקפה על צורתה האדריכלית הספציפית של העיר המודרנית האירו-אמריקאית. הוא רואה בכך אלימות פוליטית המכוונת כלפי צורה אורבנית ספציפית והערכים הפוליטיים הגלומים בה. במובן זה הוא ממשיך גישה הטוענת שהתקפה נגד הארכיטקטורה היא צורה ייחודית של אלימות נגד ה’אורבניות’ של העיר.

הפיגוע בתאומים היה מתקה על העירונית כמייצגת את העולם המערבי, המודרני וערכיו, העיר והסביבה הופכות ייעד להרס בפני עצמו. ניו יורק לאחר אסון התאומים (צילום: Photos 911, Flickr)

על כן, אורביסייד יכול להתרחש גם בעתות שלום שבהן האלימות מיוחסת בעיקרה לדינמיקה הבלתי-פוסקת של המודרניות ולכוח המניע העיקרי שלה – הקפיטליזם ⁶. ברמה המילולית, ‘אורביסייד’ – ”urbicide, המורכב מ-‘urban’ ו-‘-cide’, משמעותו “רצח-עיר”. אך למושג ‘urban’ משמעות כפולה – בעודו מתייחס למאפיינים המגדירים את האורבני, הוא מתייחס למצב החומרי-מרחבי שעליו מושתתת העיר, ובו בעת לדרך החיים המקושרת באופן ישיר למצב מרחבי זה. מכאן ש-‘urban’ מתייחס לדפוס בינוי מסוים שמאפיין את העיר כמו גם לתצורת החיים המתפתחת בו. אם כן, המונח אורביסייד מתייחס הן להרס הסביבה הבנויה ברמת רקמת העיר והן להרס צורת החיים המאפיינת רקמה עירונית זו. אך מהו המאפיין הייחודי שמשותף לכל צורות החיים שנוכל להגדיר תחת המונח ‘אורבני’?

( Photo 911, Flickr)

במאמרו “Urbanism as a Way of Life” טוען לואיס ווירצ’ (Louis Wirth) שהגודל, הצפיפות וההטרוגניות של אוכלוסיות הערים הם אבני היסוד של האורבניזם, שמגדירות אותו כצורה מובחנת של חיים⁷. בעודו מציין שלושה מדדים שמאפיינים אורבניות, זו ההטרוגניות שמהווה מאפיין עיקרי לפי ווירצ’. אכן, גודל האוכלוסייה הוא רלוונטי רק במידה שהוא מוביל למספר גדול של זהויות וקבוצות חברתיות שונות ומכאן להטרוגניות של מסורות ואמונות. באופן דומה, צפיפותה של האוכלוסייה האורבנית היא חשובה רק במידה שמעודדת מספר רב יותר של מפגשים בין מסורות ואמונות הטרוגניות אלה. הטרוגניות, אם כן היא האיכות שמגדירה את ‘האורבני’ או ‘העירוני’.

אם אנו מגדירים את האורבני ככרוך, בעיקר, בקיום הטרוגני, אנו יכולים לומר כי הרס החיים האורבניים הוא הרס ההטרוגניות. הרס הסביבה הבנויה, האורביסייד, הוא למעשה הרס התנאים והסביבה המאפשרים של ההטרוגניות. אורביסייד, אם כן, הוא ההרס של מבנים לא בשם מה שהם באופן פרטני מייצגים (מטרה צבאית, אתר מורשת, מטאפורה רעיונית) אלא לשם הרס המצב המאפשר של ההטרוגניות. אך בזאת לא מיצינו עדיין את היגיון ההרס שטמון במושג אורביסייד.

בין ‘רצח-עם’ ל’רצח-עיר’: urbicide / genocide

המושג אורביסייד מצלצל על זיקה כמו גם על שוני, בין ‘רצח-עיר’ (urbicide) – אלימות שמופעלת כלפי הסביבה הבנויה ובין ‘רצח-עם’ ((genocide – “פרקטיקת ההשמדה של אומות וקבוצות אתניות” ⁸. מצד אחד, ‘urbicide’ מצייר דמיון לשוני-רעיוני עם ‘genocide’ במטרה להבליט את היקף וחשיבות ההרס שמתרחש, ומצד שני, ‘urbicide’ מדגיש שהרס הסביבה הבנויה הוא תופעה, שגם אם חופפת עם ‘genocide’, היא מובחנת ולכן ראויה לעמוד בפני עצמה כצורה ייחודית של אלימות פוליטית⁹.

האנדרטה בגראונד זירו על חורבות מגדלי התאומים. נועדה להשאיר צלקת במרחב העירוני אך גם להעביר מסר של התחדשות החיים בעיר. (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

החפיפה כמו גם ההבחנה בין המושגים חשובה. מצד אחד, אלה המפיצים את הרעיון של אורביסייד מתכוונים לציין שהיעד של האלימות הזאת, ומכאן גם היבטיה הפוליטיים, שונים במהות מאלה של רצח-עם. לכן, לטענתם, הרס הסביבה הבנויה צריך להיחשב כצורה מובחנת של אלימות פוליטית. מצד שני, אלה המקדמים את המושג אורביסייד מבקשים לעמוד על נקודות ההשקה עם הרעיון של רצח-עם המציין צורה שיטתית של אלימות פוליטית. אותה שיטתיות היא מה שמבקש מושג האורבסייד לשאוב מרצח-עם, כדי להראות שבעוד המטרות וההיבטים הפוליטיים עשויים להיות שונים בין urbicide ו-genocide, אופן הביצוע של צורות אלה של אלימות – איננו שונה. במילים פשוטות, ההיקש בין urbicide ו-genocide נועד להראות שלמרות שונות במטרות ובהיבטים, ישנו היגיון ב- urbicide שניתן לומר שזהה לזה של genocid ההיגיון של האורביסייד הוא דו-שלבי, ראשית הרס ההטרוגניות ולאחר מכן התקנת ההומוגניות. ‘אורביסייד’ אם כן הוא “תכנית מתואמת של פעולות שונות המוכוונות אל הרס” ¹⁰ הסביבה הבנויה: מבנים, תשתיות, ומונומנטים.