ברשימה הקודמת ניתחנו את התכונן ההוליסטי של שכונת רמת אביב א', שאילו תוכננה היום היו קוראים לה שכונה בת קיימא, אך זה היה בשנות ה-50. ברשימה זו נבחן האם היא עומדת בתקן LEED-ND להערכת שכונות מקיימות, איזה ציון היא תקבל במדד, מדוע פותח ואילו קריטריונים הוא מציב? 

הידע ואסטרטגיות לתכנון שכונות בנות קיימא מתפתח ומשתנה בשנים האחרונות, במיוחד בשל טכנולוגיות ומוצרים חדשים שנכנסים לשוק ומוכיחים את יעילותם.  LEED-NDהוא תקן אמריקאי שפותח לצורך הערכת שכונות מקיימות, הוא הרחיב את תקן LEED שהתמקד בהערכה ומדידה של המבנה הבודד. שיטת הניקוד של LEED מסתמכת על המלצותיה של מרתה נוסבאום 1 לבנות מערך של קריטריונים להערכת תכנון המרחב ולאפשר גמישות כדי להתאים את ההערכה לתנאים מקומיים. כדי לזכות באישור LEED-ND חייבת שכונה לעמוד בכל תנאי ה"חובה" ובמספר מינימום של נקודות "זכות" נוספות. כדי לקבל מארגון LEED תעודת הסמכה, חייבים צוותי תכנון שכונות חדשות לעמוד בתנאי גרסת התקן העדכנית ביותר בעת רישום הפרויקט במשרדי LEED.

בהמשך לרשימה הקודמת שבה מיניתי את המעלות של תכנון שכונת רמת אביב א', שנבנתה בשנות החמישים, הרבה לפני שפותח תקן LEED-ND, אבחן ברשימה זו איזה ציון תקבל השכונה לפי המדד הנוכחי. תקן LEED-ND עובד כך שבוחנים את השכונה לפי סעיפים שונים המזכים בנקודות שלבסוף מדרגות האם השכונה היא בדרגת מוסמך (40-49 נקודות), כסף (50-59 נקודות), זהב (60-79) או פלטינום (80 נקודות ומעלה) 2.

הקצאת הנקודות לכל סעיף מבוססת על ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות והתועלת שכל פעולה מביאה לחברה. ההשפעות מוגדרות על פי התועלת הסביבתית או האנושית של התכנון והבנייה של שכונה, כגון פליטת גזי חממה, שימוש בדלק פוסילי, רעלים וחומרים מסרטנים, מזהמי קרקע, אוויר ומים. ב-LEED-ND, נוספו היבטים בריאותיים של התכנון והיבטים חברתיים וציבוריים ברמה שכונתית, כמו למשל מגוון ותמהיל האוכלוסיה ונכונות התושבים להתמודד עם NIMBY לטובת הציבור הרחב מעבר לתושבי השכונה.

בחינת שכונת רמת אביב א' על פי סעיפי התקן:

א. מיקום חכם וקישוריות

דרישות מוקדמות (חובה):

  1. מיקום חכם

רמת אביב נבנתה על אדמות הכפר שייח' מוניס בקרבת הדופן הצפונית של ת"א. תשתית השכונה (ביוב, חשמל, תחבורה, תקשורת וכו') נשענת על תשתית קיימת של עיריית ת"א. כל בתי השכונה ללא יוצא מן הכלל נמצאים במרחק שאינו עולה על 250 מ' מתחנות אטובוסים. את השכונה משרתים 16 קווי אוטובוסים, כל קו בתדירות של בין 15 דקות לשעה בשעות 06.00–22.00 3

מיקום צמתים בין שבילים להולכי רגל ורחובות לתנועה ממונעת

מיקום צמתים בין שבילים להולכי רגל ורחובות לתנועה ממונעת

  1. זנים ומינים בסכנה ואוכלוסיות אקולוגיות

האדמות שעליהם נבנתה השכונה היו שטחי פרדס של תושבי הכפר שייח' מוניס, אבל האדמה לא התאימה לחקלאות והיה צורך בהעשרת הקרקע בדישון ובשאיבת מים מנחל הירקון. בעקבות מלחמת 1948 נעקרו התושבים וננטשו הקרקעות. בצילומים מהתקופה של בניית השכונה אפשר להתרשם מהנוף החולי והיעדר צמחיה באזור. אדר' דן צור תכנן את נוף השכונה בקפדנות, כולל שיפועי קרקעות ושתילת צמחיה ועצים, החזיר לאזור צמחיה מתאימה ושיקם את המערכת האקולוגית המקומית. התכנון המיוחד של שטחי נחלת הכלל אפשר התפתחות של מערכת אקולוגית מורכבת של צמחיה וחי בר.

רמת אביב א בסוף שנות ה- 50 מבט לכיוון צפון מזרח, אפשר להיתרשם מכל שהאזור היה חולי ונטול צמחייה

רמת אביב א בסוף שנות ה- 50 מבט לכיוון צפון מזרח, אפשר להיתרשם מכל שהאזור היה חולי ונטול צמחייה

  1. שמירה על גופי מים
  2. שמירה של אדמות חקלאיות
  3. המנעות מפגיעה בשטחי חלחול

בנט וצור התבססו על סעיף 9 בתכנית ל', שהקנה לוועדה המקומית את הזכות לתת התרי בניה לקירות או לגדרות הגובלים בדרכים בלבד.[4] תב"ע מס' 406 של רמת אביב א' אינה מקנה זכות לבעלי מגרשים להקים גדרות בין מגרשים. יחד עם זאת, חלק ה' של תכנית ל' מקנה לוועדה המקומית את הזכות להרשות או לדרוש נטיעות בכל מקום בשכונה – שטחים משותפים וציבוריים. סימון הגבול בין השטחים המשותפים הפתוחים (גינות הדיירים) והשטחים הציבוריים הפתוחים (פארקים ו'אצבעות הירוקות') בוצע, אם בכלל, על ידי גדר רכה בנטיעות עצים או שתילת שיחים. גדרות חיות אפשרו זרימת אוויר ונגר עלי. בהעדר קירות תומכים וגדרות בנויות, ניתן להזרים את מי הנגר העילי מכל המבנים לכיוון השצ"פ. כך, רוב מי הגשם מחלחלים לקרקע ואינם זורמים למערכת העירונית ולנחל הירקון. גודל והמשכיות השצ"פ אפשר חלחול כל הנגר העילי למי התהום מבלי ליצור עומס על מערכת הניקוז העירוני.

נקודות זכות:

  1. מיקום מועדף
  2. שיקום שטחים מזוהמים
  3. מיקום עם תלות מופחתת ברכב

קווי התחבורה הציבורית עברו (ועדיין עוברים) לפי התכנון בשלושת הרחובות הראשיים של השכונה (ברודצקי, לבנון ורידינג), כך שכל בית בשכונה נמצא במרחק שאינו עולה על 250 מטר מתחנת אוטובוס. ריכוז קווי התחבורה הציבורית בשלושה צירים בלבד אפשר הפעלת מגוון של קווי אוטובוס ובתדירות גבוהה. בנוסף יש תחנת מוניות בצמוד למרכז המסחרי. את השכונה משרתים 16 קווי אוטובוסים, כל אחד מהם בתדירות שבין 15 דקות לשעה בשעות 06:00-22:00.

תנועת הולכי הרגל בשכונה מתנקזת מהשבילים הקטנים שבין בנייני המגורים לחמש "אצבעות" ירוקות. ה"אצבעות" משמשות כמעברים ראשיים של הולכי רגל בשכונה המסתיימים ברחובות הראשיים. בנט מיקם את תחנות האוטובוסים במפגשים אלה כך שהתושבים יוכלו ללכת מבתיהם לתחנות האוטובוס ובחזרה בצל השצ"פ, וברוב המקרים ללא חציית כבישים. במאי 1963 הופעל קו 27 שנסע מהתחנה המרכזית לרמת אביב, אפקה, הדר יוסף ומעוז אביב 4 כדי לשפר את הקישוריות עם יתר שכונות עבר הירקון.

  1. רשת שבילי אופניים ומתקני איחסון

רשת שבילים להולכי רגל תוכננה ובוצעה עם שיפועים מתאימים כדי להקל על הורים עם עגלות, נכים בכסאות גלגלים וקשישים המתקשים בהליכה. התכנון מאפשר גישה נוחה לרוכבי אופניים בכל רחבי השכונה.

  1. מגורים ועבודה בקירבת מקום

יחד עם מבני המגורים הוקמו בשכונת רמת אביב מרכז שכונתי וארבעה מרכזים משניים. המרכז בלב השכונה מנה בתחילה 20 חנויות, מרפאה, שני בנקים, בתי קפה וכו'. סקר משרד השיכון מ-1962 מלמד כי 4.4% מתושבי השכונה עבדו במתן שירותים לתושבי השכונה (חנויות, מרפאות ובתי ספר ועוד). רוב תושבי השכונה מצאו את פרנסתם בעיר. בעיר עבדו 95.6% מן הגברים ו-86% מהנשים שעבדו מחוץ לבית5.

רמת אביב הוקמה במסגרת פרויקט "שיכון עממי" בניהול המדינה. "שיכון עממי" היה מבנה כלכלי וחברתי ייחודי למימון וחיסכון שהתבסס על השתתפות המשתכנים ומימון ממשלתי. בשלב א' נתנה המדינה הלוואות ממשלתיות נוחות, שהגיעו עד 51% מכלל הוצאות הבנייה. המדינה לא רק הקלה על המשתכן אלא גם נתנה ערבויות לחברות הבנייה, שהגבירו את פעילותן.

ב. 100% מבתי המגורים בשכונה נמצאים במרחק שאינו עולה על 800 מ' מהמרכז המסחרי ופארק רידינג, המרכז הגיאוגרפי של השכונה.

ג. אוניברסיטת ת"א, בסמוך לשכונה, הפכה עם השנים למקור פרנסה משמעותי לתושביה.

  1. מדרונות תלולים
  2. גופי מים ומערכות אקולוגיות
  3. שיקום גופי מים ומערכות אקולוגיות

כתוצאה מהתכנון, במרחבי השטחים הפתוחים בשכונה, מתקיים עושר מינים של צמחי בר עונתיים, וכן מספר מינים של חיות בר כגון קיפודים, צבים, ציפורים, לטאות, חרקים ופרפרים. מחקרים מצאו בשכונה מעל 90 מינים של חי וצומח. אדר' נוף דן צור, חבר בצוות התכנון, הצליח לשקם מערכת אקולוגית עדינה ורגישה של צמחיה מקומית לא פולשנית בכל השטחים הציבוריים של השכונה. שטח זה מהווה כרבע משטח השכונה.

  1. תכנית ניהול ארוכת טווח עבור מערכות אקולוגיות

בנט הגדיר מגרשים קטנים מאד לבניה מבלי לפגוע בצפיפות השכונה. את יתרת השטח הגדיר כשצ"פ. כל מגרש לבניה עטוף ומוכף בשצ"פ שמהווה אזור חיץ בין המגורים לבין מעברים להולכי רגל ומרחב תנועה ממונעת (שבילים, כבישים, סמטאות, מגרשי חניה וכו'). עיריית ת"א אחראית לתחזוקת השטחים הפתוחים הציבוריים הנרחבים לצמיתות.

לא בוצעה חציצה משמעותית בין השטחים הציבורים והשטחים המשותפים. סימון הגבול בוצע, אם בכלל, על ידי גדרות רכות בנטיעות עצים או שתילת שיחים, ובעיקר כדי להגדיר לרשות המקומית את גבולות השטחים שעל

ב. תכנון פיזי     

דרישות מוקדמות (חובה):

  1. רחובות מותאמים להולכי רגל

כל בנייני המגורים בשכונה נבנו על מגרשים בבעלות משותפת של דיירי הבניין. מגרשים אלה קטנים מאוד ו"צפים" כאיים בים של שטח ציבורי פתוח. לכן, הכניסה לכל בניין היא מתוך השצ"פ ולא ישירות מהמדרכה ומהרחוב.

השצ"פ מהווה אזור חיץ בין המגורים לבין מרחב התנועה של הולכי רגל ומכוניות (שבילים, כבישים, סמטאות, מגרשי חניה וכו').

לכל הרחובות בשכונה יש מדרכות בשני הצדדים ורוחב המדרכות מעל 1.2 מ'.

פחות מ-2% מהמדרכות בשכונה הופרעו על ידי כניסות לחניונים או מפרצים המיועדים לאספקה ושירות.

  1. פיתוח קומפקטי

100% מכלל יחידות הדיור ומבני הציבור נמצאים במרחק הליכה שאינו עולה על 250 מ' מתחנות האוטובוס. את השכונה משרתים 16 נתיבים ביותר מ-540 נסיעות ליום.

שטח תכנית רמת אביב א' הינו 716 דונם, כ-390 מיועדים למגורים. השכונה נבנתה בצפיפות ממוצעת של 7.35 יחידות לדונם נטו ו-3.88 יחידות לדונם ברוטו בכל רחבי השכונה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

  1. שכונה פתוחה וקשורה לשכונות סמוכות

קיימים כ-102 צמתים בין שבילים להולכי רגל ורחובות בשטח של כ-716 דונם. (132 צמתים/קילומטר מרובע) (מפה מס' 12)

דרישות לזכות:

ערוב שימושים, מגוון אוכלוסיות, הפחתת שטחי חניה, רשת רחובות, תחבורה ציבורית, גישה לשטחים ציבוריים, גישה למתקני פנאי וספורט, תכנון עבור אנשים בעלי מוגבלויות, עצים לאורך הרחובות והצללה, בתי ספר שכונתיים.

רמת אביב א' עונה על כלל הדרישות לזכות.

רמת אביב א' עונה על כל הדרישות, עירוב שימושים, בתי ספר שכונתים, נגישות לאנשי עם מוגבליות, מוקדי ציבור ופנאי בתוך השכונה ועוד. קפה בנדל, רמת אביב.

רמת אביב א' עונה על כל הדרישות, עירוב שימושים, בתי ספר שכונתים, נגישות לאנשי עם מוגבליות, מוקדי ציבור ופנאי בתוך השכונה ועוד. קפה בנדל, רמת אביב.

ג. תשתית ובניה ירוקה

מכיוון שבעת תכנון השכונה התקן לא היה קיים חלק מן הדרישות והמדידות אינם אפשריות רטרואקטיבית, עם זאת השכונה עומדת בחלק מן הדרישות בחלק זה, על חלקן ארחיב.

דרישות מוקדמות:

  1. בנייה ליעילות אנרגטית

מחצית יחידות המגורים בשכונה נבנו עם קיר משותף אחד ומחצית עם שני קירות משותפים. תכנון זה צמצם את שטח המעטפת החשוף ב-25-50% ביחס ליחידות עצמאיות בדגמי מבנים צמודי קרקע שנבנו בתקופה. יש לציין כי המבנים נבנו בטכנולוגיות פשוטות מאוד, ובהעדר טכנולוגיית מיזוג אוויר הסתמכו על אוורור טבעי.

  1. ניהול מי נגר עלי

תכנון השטחים הפתוחים של השכונה, ללא גבולות קשיחים, אפשר את הזרמת מי הנגר העלי מכל המבנים לכיוון השצ"פ, כך, שרוב מי הגשם מחלחלים בקרקע ואינם זורמים למערכת העירונית ולנחל הירקון. רק מי נגר עלי מהחניונים והכבישים, בשל חשש מזיהום המים, מנוקזים למערכת העירונית.

  1. צמצום תופעת "איי חום"

בתכנון רמת אביב א' המתכננים לא רק השכילו להקצות שטחים נדיבים לגינות ציבוריות ולחורשות, אלא גם חיברו את השטחים הציבוריים הפתוחים לרצף ירוק. קרבת הצמחיה למבני המגורים מצמצמת את תופעת איי החום בזכות הצללת המבנים6. 58% מגגות המבנים ברחבי השכונה מחופים ברעפי חרס עם מקדם החזר קרינה מעל 29 7

  1. העמדת המבנים כלפי השמש והרוח

תכניות בתי המגורים בשכונה מלמדות כי כל הדירות בשכונה, ללא יוצא מן הכלל, תוכננו עם לפחות שתי חזיתות. בנט העמיד את מרבית מבני המגורים בציר מזרח/מערב. לכל דירה חזית דרומית וחזית צפונית המאפשרות קליטת שמש בחורף והגנה מפני השמש בקיץ. נפח המבנים אינו חוסם את משבי הרוח המערבית מן הים ושתי החזיתות מאפשרות אורור טבעי לעומק הדירה.

בצילום אויר של השכונה

בצילום אויר של השכונה ניתן לראות הן את קרבת הצמחייה למבני המגורים שמצמצמת את תופעת "אי החום העירוני" והן את ההעמדה של המבנים בציר מזרח/מערב

ד. חדשנות בתהליך התכנון

דרישות זכות:

חידוש בתכנון:

  1. שילוב של אדריכל נוף בצוות התכנון מראשית תהליך התכנון.

ראוי לציין כי 60 שנה אחרי תכנון השכונה, שיתוף פעולה אמיתי בין דיסציפלינות

כבר משלבי התכנון הראשוניים עדיין אינו מובן מאליו.

  1. חידוש בתכנון: תכנון מעון עולים ובתי אבות כחלק אינטגרלי מרקמת השכונה.
  2. חידוש בתכנון: רציפות והמשכיות השצ"פ.

ה. שיקולים מקומיים

המטרה של סעיף זה היא לעודד תכנון ייחודי המתמודד עם אתגרים מקומיים (גיאוגרפיים, סביבתיים, חברתיים ו/או שיקולים הקשורים לבריאות הציבור).

השכונה הוקמה ארבע שנים אחרי נטישת שייח' מוניס על ידי תושביו המקוריים. אין בידי מידע בנוגע להתייחסות של בנט לערכי תרבות מקומית כמו שבילי הליכה, מקורות מים, נקודות בעלות ערך פולחני.

 הטבלה להלן מתייחסת לכל הפרמטרים שציינתי. לפי שקלול הנקודות והנושאים השכונה היתה זוכה להסמכת LEED  של זהב

שקופית1 שקופית2

שקופית3

לסיכום, התכנון, העיצוב והאכלוס של שכונת רמת אביב א' היו פרי חשיבה של המודרניזם האירופאי: גם בשל הרקע החינוכי ותרבותי של המתכננים גם בשל השאיפות האוטופיות המושרשות במודרניזם ובסוציאליזם שהלמו את האג'נדה הציונית.

שאיפתו של רוברט בנט היתה תכנון מודרניסטי למופת. עבורו תכנון מודרניסטי במיטבו מקורו בחזון אוטופי של עולם טוב יותר, בריא, צודק ונאור יותר: תכנון בר קיימא. בדומה בעבודתו בתכנון קיבוצים, הוא חיפש ביטוי לערכים אלה גם במרחב העירוני. בנט חיפש פרשנות ייחודית לתכנון נחלת הכלל, ורמת אביב א' היא תוצאה של חיפוש זה.

בעוד רבים מתקנוני הקיימות בעשור האחרון של המאה הקודמת התמקדו רק בנושאים סביבתיים, החזון המודרניסטי כלל גם נושאים חברתיים וכלכליים. החזון המודרניסטי כלל התייחסות לאקלים, דיור בר השגה, מגוון חברתי, מרחב לחיי קהילה, נגישות נוחה לסביבה ומוסדות ציבוריים, ביטחון אישי במרחב נחלת הכלל, תשתית תברואה יעילה, תחבורה ציבורית ועוד.  תכנון השכונה מהווה דוגמה מוקדמת ומצטיינת לתכנון בר קיימא מימים שבהם טרם הוגדר מושג זה.  מבחינה ארכיטקטונית, מבני המגורים והגינון של רמת אביב אינם ראויים לציון בפני עצמם. מיקום המבנים והיחסים ביניהם חשובים יותר מעיצוב המבנים. מגוון הדירות וגודלן חשוב יותר מעיצובן. המשכיות ורציפות השטחים הציבוריים הפתוחים חשוב יותר מתכנון הדשאים או מיקום העצים. ההישג המהותי של תכנון רמת אביב א' הוא התכנון והאופי של מרחב נחלת הכלל, ולאו דווקא הבניינים.

מתכנן הערים והוגה הדעות פול מרקוזה כתב: "למי מגיעה הזכות להשתמש בנחלת הכלל? איך ניתן ליישב אינטרסים פרטיים עם אינטרסים ציבוריים?… כדי להגיע לעיר טובה יותר בחברה טובה יותר אנו זקוקים, מעבר לצדק עבור יחידים, להתמודד עם השליטה, הבעלות והשימוש במרחב נחלת הכלל… הגישה החופשית היא חלק, אבל רק חלק, מן האתגר."

  1. Nussbaum, Martha, Woman and Human Development, Cambridge University press, Cambridge, 2000.
  2. LEED-ND (Update 2011) p. 19.
  3. לא הצלחתי להשיג מידע היסטורי מחברות האוטובוסים, אך כיום משרתים את השכונה 17 קווים.
  4. "טיפול בבעיות התחבורה שהעלה הועד ההסתדרותי", 25.6.1963, הארכיון ההיסטורי של עיריית תל אביב-יפו, תיק 7 (16) – 165.
  5. "תגובות הדיירים במפעלי חיסכון לבנין ברמת אביב", עמ' 60.
  6. שטחים ציבוריים פתוחים ירוקים בעיר תל-אביב-יפו: היבטים סביבתיים, אקלימיים ואקולוגיים, ע. פוצ'טר ולימור שעשוע-בר, (תאריך, פרסום), עמ' .385
  7. http://www.ludowici.com/documents/green_broch.pdf