בעידן של התחממות גלובלית, אין חשוב יותר מלבחון מחדש את הפארקים התעשייתיים שלנו, הנושקים לסביבות המגורים, ואת האופן בו הם מתאימים עצמם לסדר יום בר קיימא.

פארקים אקולוגיים מובחנים במחויבות שלהם ליישם אסטרטגיות ברות קיימא. הגדרה מקובלת הוצעה בשנת 1997 על ידי נשיא המועצה האמריקאית לפיתוח בר קיימא שטען כי פארקים אקולוגיים הם “קהילה של עסקים שמשתפים פעולה אחד עם השני ועם הקהילה המקומית במטרה לחלוק משאבים (ידע, חומרים, אנרגיה, תשתית וסביבה טבעית) ביעילות, המובילה ליתרונות כלכליים, שיפורים באיכות הסביבתית והשבחה הוגנת של משאבי אנוש עבור העסקים והקהילה המקומית”.1 במהותם, פארקים אקולוגיים נבדלים מפארקים תעשייתיים, הם מתמקדים בשימוש משותף ובפיתוח ובחלוקה לחלקות בהתאם לתכנית מקיפה שכוללת אספקה תשתיות ושירותים ציבוריים. זאת בשונה מפארקים תעשייתיים, שם כל חברה פועלת בצורה עצמאית ולא נוצרת מערכת אינטגרטיבית.

כשפארק תעשייתי הופך להיות פארק אקולוגי, מתרחש שינוי מערכתי לכיוון שיתוף פעולה סביבתי וחברתי ביצירת אלטרנטיבות ברות קיימא. השינוי לא יכול להתרחש בין לילה, הוא דורש תהליך מובנה כדי להפכו למיטבי. התהליך הזה מוכוון לרוב על ידי תכנית אסטרטגית הכוללת יעדים ולוח זמנים מוגדר. פארקים תעשייתיים הם מועמדים מצוינים להפוך לפארקים אקולוגיים כי הם חולקים תשתית ופוטנציאל לקשרים עסקיים. כיום פארקים תעשייתיים רבים ברחבי העולם נמצאים בשלבים שונים של התהליך, שדורש השתתפות ושיתוף פעולה של שחקנים רבים. רשימה זו, ראשונה בסדרה, דנה בתהליך המעבר מפארק תעשייתי לפארק אקולוגי ובפרמטרים המובילים להצלחתו.

הרחבת ההגדרה של פארקי תעשייה

גם פארקים תעשייתיים כבדים וגם פארקי עסקים מסורתיים מתמודדים עם אתגרי קיימות רבים, אך מסוגים שונים. פארקים תעשייתיים צריכים לנהל אשפה ולנטר זיהום ואיכות אוויר. פארקי עסקים צריכים לנהל אשפה, צריכת משאבים ותשתית מתבלה. מחקרים עכשוויים מציעים גם מודל חדש נוסף, הפארק האקולוגי מעורב השימושים אבל לא משמש למטרות מגורים. מדובר בווריאנט של הפארק התעשייתי האקולוגי המסורתי, אולם בשל השימושים המעורבים ניתן דגש חזק יותר על קיימות בתכנון ובפיתוח של הפארק.

המחקר מגדיר את הפארק האקולוגי מעורב השימושים “כקהילה של עסקים, הממוקמים בפארק עסקי, שתוכנן ונבנה בגישות ברות קיימא, שמשתפים פעולה אחד עם השני ועם הקהילה המקומית במטרה לחלוק ביעילות ידע, חומרים, אנרגיה ותשתית, המובילים ליתרונות כלכליים, שיפורים באיכות הסביבתית והשבחה הוגנת של משאבי אנושי עבור העסקים והקהילה המקומית”.2

ההגדרה המורחבת חשובה להמשגה מחודשת של פארקים תעשייתיים אקולוגיים. היא מדגישה את הגישה ההוליסטית לקיימות שהולכת מעבר לדיון בייצור ושוקלת את פיתוח ותפעול האתר כולו.

פרמטרים להצלחה של פארקים אקולוגיים

מחקר שנערך לאחרונה3 פיתח חמישה מאפיינים שקובעים את הצלחתו של פארק תעשייה אקולוגי:   

  • שיתוף פעולה בין חברות

שיתוף פעולה בין חברות והקהילה הסובבת הוכח כבעל פוטנציאל גדול לפיתוח של חברות. דיונים משותפים תקופתיים הכוללים את כל בעלי העניין צריכים להיות מאורגנים בידי ההנהלה, וצריכים לכלול מוסדות מחקר וחינוך, את הקהילה המקומית, סוכנויות ממשלתיות, חברות שותפות ונציגי איגודי עובדים.

  • מדיניות ומסגרת רגולטורית

קביעת ההשפעה המדויקת של מדיניות ושל תקנות ממשלתיות היא מאתגרת. עם זאת מחקרים מצביעים על כך שפארקים אקולוגיים הנתמכים ביוזמות ממשלתיות נוטים יותר להצליח. המדיניות הממשלתית היא קריטית, מכיוון שהיא מספקת הנחיות למדיניות פיתוח לחברות השוכנות בפארק ולגיוס של חברות עתידיות.

  • תמריצים כלכליים ופיננסיים

על מנת שפארק תעשייה אקולוגי יצליח, המניעים העיקריים – מעבר ליתרונות סביבתיים וחברתיים – הם כלכליים ופיננסיים. כלים כלכליים כמו הפחתות מס או סובסידיות מוצגים כדי לעזור לפצות על העלות שנגרמה או כדי להקטין את תקופת ההחזר של השקעה. מחקרים נוספים הראו, כי מימון ישיר או עקיף לחברות המשתתפות באימוץ סדר יום אקולוגי ממריץ את התלהבותן לפיתוח קשרים סימביוטיים.

  • שיתוף מידע ומודעות

שיתוף מידע ממלא תפקיד חשוב בהגברת האמון בין המשתתפים ובפיתוח המודעות ליצירת שינוי תרבותי. פלטפורמת שיתוף ידע לחברות בפארק, הכוללת מידע באשר לתוצרי הלוואי שלהן ולהזדמנויות פוטנציאליות, תגביר את שיתוף הפעולה. פיתוח כלים תומכי החלטות וקיום צוות המוקדש לזיהוי דרכים למיסוד ההצלחות הראשוניות שנוצרו בתוך הפארק הם קריטיים.

  • תמיכה ניהולית וטכנית

משיכת עסקים מתעשיות מגוונות מחייבת לוודא זמינות של תשתית מרכזית, של משאבי אנוש ושל טכנולוגיה. אזורי תעשייה אקולוגיים שיש בהם חברות מגוונות וגדולות מציעים יותר הזדמנויות לשיתופי פעולה סימביוטיים.

הטבלה להלן מסכמת את חמש המאפיינים להם השפעה על ההצלחה של הפארק התעשייתי האקולוגי. 

השפעהמאפיין
יוצר תכנון אסטרטגי משותף, בונה אמון ורצון טוב, ומשפר את יחסי בעלי הענייןשיתוף פעולה בין חברות
מספקות תמיכה, תיאום וחינוך, ועוזרות לחברות הקיימות בפארק לאמץ פרקטיקות בנות-קיימאמסגרות מדיניות ורגולציה
מפעילים ומטפחים שיתוף פעולהתמריצים כלכליים ופיננסיים
יוצר קשרים עסקיים בריאים ושובר מחסומים מחשבתייםשיתוף מידע ומודעות
מסייעת לזיהוי של שיתוף פוטנציאלי של חומרים, לשותפויות סימביוטיות, לבניית תשתית ולטכנולוגיות לחיסכון בעלויותתמיכה ניהולית וטכנית

פארקי תעשייה אקולוגיים מציעים יתרונות משמעותיים, אם הם מפותחים ומתופעלים היטב. הביטוי של כל אחד מהמאפיינים תלוי בהקשר הגאוגרפי, החברתי, הפוליטי, הסביבתי, הכלכלי ובהקשר התרבותי שבתוכו הפארק מפותח, כמו גם בתרגומם לאסטרטגיות פעולה.

מדידת ההשפעה של פארקים תעשייתיים אקולוגיים

מדידת ההצלחה של השינוי היא חשובה. הערכה מתמדת נחוצה כדי לבחון התקדמות בהתאם לתכנית האסטרטגית. בלי המדידה, יהיה קשה להוכיח את היתרונות הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים של השינוי. עם זאת, המדידה עצמה יכולה להיות מאתגרת כי ישנם פרמטרים אפשריים רבים לבחינת קיימות. ההקשר של היישום, זמינות המידע והידע של מבצעי ההערכה, משמעותיים. המפתח הוא לבחור מדדים רלבנטיים למטרות ולאתגרים הספציפיים של האתר. ישנם ארבעת קריטריונים בבחירת מדדים:

  • הבנה. למדד צריכה להיות הגדרה בהירה בהקשר תעשייתי. יש להימנע ממדדים שקשה למקם בהקשר תעשייתי (למשל, כאלו המבוססים על רשתות ביולוגיות).
  • פרגמטיות. מדד לא צריך להיות מבוסס על ידע עמוק של החברות בפארק במטרה למדוד אותם. נגישות המידע והתכנות המדידה צריכים להיות שיקולים בבחינת הפרגמטיות של המדד. LCA הוא כלי שכיח ופרגמטי.
  • רלוונטיות. מדד צריך לאפשר מתן משוב לחברות אינדיבידואליות בפארק. לכן, יש להימנע ממדדי “קופסה שחורה” שמנתחים רק את התפוקה הכוללת של הפארק. יש להימנע גם ממדדים שמתמקדים בביצוע המוצרים או בצרכנים.
  • ייצוג חלקי של קיימות. לקיימות יש שלושה ממדים: כלכלי, סביבתי וחברתי. המדד צריך לייצג ממד אחד או יותר ולאפשר השוואה לאורך זמן המשקפים את האבולוציה של הפארק. יש להימנע ממדדים שמשמשים רק להשוואה בין חברות שונות בפארק. יש לסווג את המדדים לפי הממד או הממדים של קיימות אליהם הם מתייחסים.

הטבלה להלן מסכמת את המדדים העיקריים להערכת ההשפעה של פארקים תעשייתיים אקולוגיים.

תיאורקריטריון
מדד חייב להיות קל להבנההבנה
מדד חייב להיות ניתן למדידה, ערכו קל להשגהפרגמטיות
מדד חייב להיות רלבנטי למטרת פיתוח הפארק ולעתיד היוזמהרלבנטיות
מדד חייב לייצג בהלימות ממד אחד או יותר של קיימותייצוג חלקי של קיימות

כדי לפתח מערך הולם של מדדים, יש להתחיל עם מערך גדול של מדדים אפשריים, לצמצם מתוכו את אלו שתואמים את מטרות המדידה, ליישם את ארבעת הקריטריונים על המדדים וכך לבחור את המדדים ההולמים ביותר. לאחר מכן, צוות ההערכה יצטרך לבחור את אלו שהכי משמעותיים עבור הפארק הספציפי במטרה לבחון את השינויים המתרחשים בו לאורך זמן.

אתגר אחד בגישה הזאת הוא הסיכון לפישוט-יתר. הוא יכול להתרחש כשמדד אינטגרטיבי נבחר במקום מערך מדדים. מדד אינטגרטיבי עלול להחמיץ פרטים שמערך מקיף יותר יספק. מדדים אינטגרטיביים רבים מקיפים שני ממדים של קיימות, אבל לא את שלושתם. בספרות המחקרית, מדדים רבים מייצגים את ההיבטים הכלכליים והסביבתיים אבל לא את ההיבט החברתי. לכן, מערך מדדים הוא הכרחי כדי לייצג קיימות בפארק בצורה מלאה. למרות החשיבות של מודלי ההערכה, מעטים הפארקים אשר בוחנים עצמם באופן ביקורתי ולאורך זמן.

מסקנות

פארקים תעשייתים רבים נמצאים במעבר לפארקים תעשייתים אקולוגיים. השינוי מצריך שינוי תרבות מנקודת מבט של בעל המפעל הפרטי לנקודת מבט מוכוונת חשיבה מערכתית ופתרון בעיות משותף. בנוסף, בשנים האחרונים המושג של פארק אקולוגי התפתח כדי להקיף קיימות לא רק ברמת תהליך הייצור, אלא גם בעיצוב ובפיתוח של הפארק. שינוי בקנה המידה הזה מצריך חזון ותכנית אסטרטגית ברורה. מערך מדדים הבוחן את יישום התכנית האסטרטגית הוא קריטי להצלחת התכנית, או לעדכונה, במידה וישנם עיכובים. מחקר על פארקים אקולוגיים בקוריאה הראה כי פארקים עם אסטרטגיית התפתחות מבוססת קיימות מציגים ביצועים כלכליים וסביבתיים טובים יותר מאלו ללא.4 בנוסף, המחקר מצא שיש למדוד יישום מוצלח של אסטרטגיות שלא קשורות לכלכלה (למשל, היבטים חברתיים) ושפארקים צריכים לשקול דרכים משפטיות ומוסדיות לחובת יישום, לצד מדיניות של הבטחת תמריצים מבוססי תוצאות.

ביישום סדר יום זה, לתכנית אסטרטגית יתרונות כלכליים אמיתיים. כשיותר ויותר פארקים נמצאים בתהליך השינוי, תכנית עבודה מארגנת היא קריטית להבטחת הצלחה כלכלית מתמשכת.5

  1. ההתפתחויות בפארקים אקולוגיים מצריכה עדכון של ההגדרה הזו, שנוסחה לפני למעלה מ-25 שנים.
  2. Le Tellier, M., Berrah, L., Stutz, B., Audy, J. F., & Barnabé, S. (2019, April). Towards sustainable business parks: A literature review and a systemic model. Journal of Cleaner Production, 216, 129–138. https://doi.org/10.1016/j.jclepro.2019.01.145
  3. Tseng, M. L., Negash, Y. T., Nagypál, N. C., Iranmanesh, M., & Tan, R. R. (2021, August). A causal eco-industrial park hierarchical transition model with qualitative information: Policy and regulatory framework leads to collaboration among firms. Journal of Environmental Management, 292, 112735. https://doi.org/10.1016/j.jenvman.2021.112735
  4. Son, C. H., Oh, D., & Ban, Y. U. (2023, September). Eco-industrial development strategies and characteristics according to the performance evaluation of eco-industrial park projects in Korea. Journal of Cleaner Production, 416, 137971. https://doi.org/10.1016/j.jclepro.2023.137971
  5. מקורות נוספים: Valenzuela-Venegas, G., Salgado, J. C., & Díaz-Alvarado, F. A. (2016, October). Sustainability indicators for the assessment of eco-industrial parks: classification and criteria for selection. Journal of Cleaner Production, 133, 99–116. https://doi.org/10.1016/j.jclepro.2016.05.113

    Tudor, T., Adam, E., & Bates, M. (2007, March). Drivers and limitations for the successful development and functioning of EIPs (eco-industrial parks): A literature review. Ecological Economics, 61(2–3), 199–207. https://doi.org/10.1016/j.ecolecon.2006.10.010