אדריכלות הנוף לא תחזיק כמקצוע אלא אם היא תתחבר לעניין התשתיתי, התחזוקה היא הכסף הגדול ולא ההקמה, וצריך שהנוף יהיה פונקציונלי. ראיון עם אדריכל הנוף ליאור לווינגר.

"הנושא הכי חם היום באדריכלות נוף בעולם זה המושג של רזיליינס (Resilience – חוסן עירוני, מ"י)", כך מספר אדריכל הנוף ליאור לווינגר ומסביר לדוגמה, כי "אם אתה בונה עיר ומזהה את משאבי המים ואת התוואי של משטרי המים, אתה יכול לנצל את זה". לדבריו, "זו תפיסה שלא קיימת בארץ", וחבל שכך – "אם אתה עובד בדרום, יש שם טופוגרפיה עדינה ואם אתה עובד נכון עם הטופוגרפיה אתה יכול ליצור נופים שאנחנו לא רגילים אליהם בארץ".

לווינגר הוא בוגר הטכניון בהצטיינות ובעל תואר שני באדריכלות נוף מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה עם התמחות בעיצוב אורבני ותשתיות ירוקות. הוא שהה קרוב לעשור בארצות הברית ועם שובו ארצה פתח ב-2009 את המשרד "סטודיו אורבנוף". לווינגר מלמד בטכניון ומעודכן בספרות העכשווית על אדריכלות נוף, והוא מעיד על עצמו כי הוא מנסה לקדם בפרקטיקה את הרעיונות להם הוא נחשף באקדמיה ובעבודה במשרדים מובילים בחו"ל.

 מתחם יצחק שדה – מתחם של 80 דונם עם 14 מגדלים עם פארק ציבורי של כ- 20 דונם. הפארק מנוהל נגר, ומאגם את מי נגר של ארועי גשם גדולים וכולו יושקה במים מושבים (באדיבות ליאור לווינגר)

מתחם יצחק שדה – מתחם של 80 דונם עם 14 מגדלים עם פארק ציבורי של כ- 20 דונם. הפארק מנוהל נגר, ומאגם את מי נגר של ארועי גשם גדולים וכולו יושקה במים מושבים (באדיבות ליאור לווינגר)

פארק יפה ירקוני ברעננה – הדמיה של פארק לינארי של 10 דונם שמנוהל נגר ושואף לחבר שכונה קיימת (שכונת רסקו) עם שכונה חדשה (שכונת הזמר). התכנון מתווך על הפרשי גובה, מנהל נגר, ויוצר מרחב מגוון בפרוגרמה שלו לרבות פארק כלבים, מתקני כושר וכו' (באדיבות ליאור לווינגר)

פארק יפה ירקוני ברעננה – הדמיה של פארק לינארי של 10 דונם שמנוהל נגר ושואף לחבר שכונה קיימת (שכונת רסקו) עם שכונה חדשה (שכונת הזמר). התכנון מתווך על הפרשי גובה, מנהל נגר, ויוצר מרחב מגוון בפרוגרמה שלו לרבות פארק כלבים, מתקני כושר וכו' (באדיבות ליאור לווינגר)

התפיסה של לווינגר את הנוף היא מערכתית, תשתיתית. הוא מבקש לתפוס את הנוף כמרחב דינמי: "הנוף הוא מדיום. הוא משתנה באופי שלו, בנראות שלו, בחומריות שלו. אני חושב שאחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות היום בתכנון שלנו הוא לזהות את השלד הנופי ההיסטורי ולהעצים אותו. לפעמים לא היה שלד. אנחנו מנסים עם הכלים של היום, בחשיבה התשתיתית לייצר את זה. בבאר שבע אנחנו משתתפים בעריכת תכנית המתאר העירונית, ומצאנו שבמשך מאות שנים ניהלו שם נכון את משאב המים. גם התורכים, כשתכננו את העיר העתיקה, הרחוב הראשי היה תשתית: הוא קישר את הבאר המרכזית לעיר עצמה. לעומת התורכים, באר שבע הישראלית התעלמה מטופוגרפיה והנחיתה את עצמה על המרחב. כל רעיון עיר הגנים לא הצליח להתרומם בבאר שבע, פשוט כי לא הייתה התאמה למשטר הניקוז והמים. לבנות זו לא בעיה, אלא התחזוקה זה האתגר. מאפייני הנוף בבאר שבע הם בעיקר הצמחייה המקומית באפיקי הניקוז, שהיא הרבה יותר נגלית לעין. האגרגציה של הפארקים נמצאת גם היא באותם מקומות. הקונספט של באר שבע הוא מתכנס אל מרכז אחד, אם אתה לוקח כזו מערכת ומפרש אותה כפארק לינארי אז תגלה עד כמה שכונות יכולות ליהנות. כך אתה יוצר חזון שמבוסס על רעיון נופי בו כל המים שנזרקים יוצרים מערכת הידרולוגית שיש פה פוטנציאל מדהים. זה מתחרה במציאות של הקניונים בבאר שבע".

לווינגר מאמין בכוחו של הנוף לחולל שינוי באיכות החיים העירונית ולדבריו בכוחו של הנוף לחבר שכונות ורצפים עירוניים, לייצר נקודות מפגש ומסדרונות אקו-אקלימיים. "הנוף בשכונה זה כמו תכנון נכון של בניין, יצירה של צמתים של מפגש, לפתוח את הסתימות". הוא נותן דוגמה לכך במקרה של העבודה על תכנית המתאר של רמת השרון: "אומרים שערים מאוזנות היום כשיש להם שבעה מ"ר לנפש, זה יעד לא רע, יותר מזה ואתה מתחיל לאבד את העירוניות. גילינו שיש לנו מעט מאד שטחים פתוחים במרכז העיר רמת השרון. זיהינו את מערכת הפארקים וראינו שיש נתקים מפני שהעיר מעולם לא תוכננה כרשת. בהשראת תכניתו של קולודני לכפר סבא, שכפלנו את הרעיון של הרשת הירוקה באמצעות "הפקעות" וכך גם הגדלנו את היקף השטחים הפתוחים וגם הצענו שיפור משמעותי לקישוריות במרכז העיר.

מתוך מצגת הסבר על תכנית רש/1010, תכנית הפארק המטרופוליני ברמת השרון (באדיבות ליאור לווינגר)

מתוך מצגת הסבר על תכנית רש/1010, תכנית הפארק המטרופוליני ברמת השרון (באדיבות ליאור לווינגר)

מתוך מצגת הסבר על תוכנית המתאר של רמת השרון (באדיבות ליאור לווינגר)

מתוך מצגת הסבר על תוכנית המתאר של רמת השרון (באדיבות ליאור לווינגר)

בהקשר הזה ללווינגר יש מסר ברור לקולגות שלו, והוא מקווה שהוא ייפול על אוזניים קשובות. "אדריכלות הנוף בצורתה הנוכחית לא תחזיק כמקצוע או כקונספט, אלא אם היא תתחבר לעניין התשתיתי, הפיזי, הכלכלי והסביבתי. אדריכלות הנוף צריכה להיות פתרון ולהתכתב עם העיר. הנוף צריך להיות פונקציונאלי". מלבד הפן הפונקציונלי, לווינגר מצביע גם על היבטי הרווחה לתושב שהנוף מציע. "סביבה נופית יודעת לתת צרכי פנאי והתנתקות מחיי היום יום, כמו פארק אריאל שרון או פארק הירקון. אני חושב שהמרחב הנופי צריך לדעת לסייע בשיפור האקלים והתנועה – כמו השדרות בתוך תל אביב או צלעות הקירור של גדס לתל אביב. גני כיס קטנים שכיף לשבת בתוכם. יש ערך לכך שהילד גדל לצילו של עץ וותיק".

בכל הנוגע לצמחייה הוא שואב השראה מצמד אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, מהדמויות הבולטות בהתפתחות אדריכלות הנוף בישראל. "עבדתי אצל דן צור ארבע שנים. הנוף ככלל צריך להיות ארצישראלי עם צמחייה מותאמת אקלים". אבל עם זאת הוא טוען, "צריך מדשאות, צריך חוויה מיוחדת, צריך רעיון כולל חזק שיפצה על זה. מחזור של מים. מים אפורים. זה סוג של אורגניזם שדואג לעצמו וחי מהצרכנים של הבניין. רוב הפארקים חשוב שיתוכננו תוך הבנה נכונה של הנוף – איך לשתול, רוחות, מליחות, איך עובדים עם הנוף? אם אנשים יפנימו ויעשו תכנון שמתייחס לנושא הזה – נצא ברווח".

על המגמה הרווחת של גידור פארקים ורצון של רשויות לגבות תשלום בכניסה הוא עונה בזהירות. "זאת שאלת מוקש. אני גדלתי ברעננה וכשהקימו את פארק רעננה אנשים מהמשולש הגיעו לעשות על האש ואז גידרו. אבל אני מאמין שלמרחב הציבורי יש חשיבות מוחלטת שיישאר פתוח ולא מגודר. חופי ים, מדשאות בקמפוסים הם כולם סמלים של דמוקרטיה ופתיחות. הרעיון לגבות כסף מקורו בתכנון של פארקים שהם לא מקיימים, העירייה מסתכלת על ההקמה מבלי להתייחס לתחזוקה. התחזוקה היא הכסף הגדול, לא ההקמה. אם אתה מתכנן נכון שכונה, כולל מערכת הידרולוגית – זה אפילו יכול לעזור לך לחסוך כסף. לא בתנאים ולא בדרישות התכנון ממובילי הפרויקטים – עניין התחזוקה לא נמצא מספיק עמוק בתשומת הלב ובדרישות. זה לא צריך להיות ככה".

מתוך מצגת על תוכנית המתאר של באר שבע (באדיבות ליאור לווינגר)

מתוך מצגת על תוכנית המתאר של באר שבע (באדיבות ליאור לווינגר)

מתוך מצגת על תוכנית המתאר של באר שבע (באדיבות ליאור לווינגר)

מתוך מצגת על תוכנית המתאר של באר שבע (באדיבות ליאור לווינגר)

לווינגר מאמין כי ישנה מודעות גוברת לנושא הנוף בערים, לחשיבות של הנוף לאיכות החיים בעיר, להיבטים סביבתיים, לערך הנדל"ן, תפקיד שלהם במיתון מפגעים עירוניים. לדבריו, הרשויות מתחילות להבין את החשיבות של פרויקטים נופיים למיתוג, וגם לחיסכון בעלויות.

לתפיסתו "יש עתיד גדול במקצוע הזה כל עוד הוא ידע להתממשק על נושא התשתיות – סוגיה שממש מרימה את העיר. בשבילי זה דרך חיים, אני קורא ספרים, יוצא לחופשות – מתבונן, למשל טרסות אורז בסין יכולות לתת לי השראה ורעיונות לתכנון עבור בדואים בנגב. הכל מעורר השראה, להכל יש מה להציע".

בסיום שיחתנו לווינגר מבקש להדגיש את כי באדריכלות נוף, דווקא בגלל שמדובר במקצוע צעיר יחסית, יש הרבה מה לחדש- במיוחד בארץ. "יש הרבה אדריכלי נוף שאומרים שמעמד המקצוע לא מספיק גבוהה, מרגישים מקופחים – יש בדבריהם צדק, אך ביכולתינו לשנות זאת בעשייה שלנו. אני חושב שכאדריכל 'רגיל' יש לי פחות איפה לחדש… ב-Yes is More ספרו של האדריכל ביארק אינגלס (Bjarke Ingel), הוא הביא ציטוט של דארווין: 'המותאם שורד'. היכולת להשתנות ולהתפתח – היא יכולת הישרדותית. אני צריך להיות כל הזמן על קצות האצבעות, אפילו אם יש לי תפיסות צריך לחשוב איך להתאים אותן לתקופה, לאקלים, לחומרים. הדורות הקודמים מאוד מתקשים להתאים את עצמם לזמנים המשתנים, אבל האדפטציה היא דבר מאוד חשוב".

גינת וכסלר, מכללת עזריאלי להנדסה, ירושלים (באדיבות ליאור לווינגר)

גינת וכסלר, מכללת עזריאלי להנדסה, ירושלים (באדיבות ליאור לווינגר)

תפיסתו של לווינגר הרואה בנוף כמערכת תשתיתית של העיר ממלאת את כתבי העת והספרים על נוף בשנים האחרונות. אלו קוראים לתכנון של המרחב העירוני תוך התחשבות בערכי טבע וסביבה.1 שתי מגמות בולטות בשיח הנופי הן האורבניזם הנופי (Landscape Urbanism) ואורבניזם אקולוגי (Ecological Urbanism), שהינם שני זרמים המחברים בין כלים מעולם האקולוגיה והנוף לתיאוריות תכנוניות ועיצוביות. מגמה זו התפתחה עד לכדי הפיכת הנוף לשחקן מרכזי בניתוח ובהבנייה של הספרה העירונית בשנים הראשונות של המאה ה-21. כפי שטוען צ'רלס וולדהיים, "נוף הפך להיות העדשה דרכה העיר מיוצגת והמדיום באמצעותו היא מובנית".

  1. עוד בשנות ה-90 של המאה הקודמת צמחו מספר תתי תחומים שעסקו באקולוגיה ועיר, ביניהם עיצוב אקולוגי, עיצוב ותכנון בר קיימא, אדריכלות/תשתית/עירוניות ירוקה ואף תעשייה אקולוגית. רוב העבודות בתחומים אלו לא קטלגו עצמן תחת כותרת העל של "אורבניזם אקולוגי" אך כולן שייכות למסגרת המורחבת של אותם קונספטים רעיוניים ועקרונות מפתח. בשנים האחרונות התרחש מעבר מטרמינולוגיה של אקולוגיה עירונית (Urban Ecology) לאורבניזם אקולוגי (Ecological Urbanism)- המדגיש את השימוש בנוף לצד קונספטים אקולוגיים כפתרון לבעיות עירוניות כוללות. הפריצה הרשמית של גל זה מיוחסת לתערוכה וועידה בנושא אורבניזם אקולוגי שהתקיימו בהרווארד בשנת 2009, והספר Ecological Urbanism שיצא בעקבות אירועים אלו.