איך ניתן לאתגר את התכנון המסורתי? מה המשמעות של חיפוש אחר שינוי ומחשבה חדשה בשדה התכנוני? סוגיות אלו זוכות למענה פואטי במחווה מיוחדת לפרופ' יוברט לו יון.  

האם ואיך ניתן לאתגר את התכנון המסורתי באופן רדיקלי? מה בין אידאולוגיה ותכנון? מה המשמעות של החיפוש בתכנון? שאלות אלו מוכרות לרבים שלמדו עם פרופסור יוברט לו יון בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון. יוברט, שזה מכבר מלאו לו 80, ידוע כמבקר מושחז הבקיא ברזי השיח התכנוני והאדריכלי ובמיוחד בחיפוש שלו אחרי תיקון ושינוי, אשר לא רק יהוו רק שינויים קוסמטיים, נקודתיים או מעגלי פינות, אלא יתייחסו אל שאלות העומק המעצבות מרחב-חברה, כמו כוח, זהות, ובראש ובראשונה – חלוקת המשאבים הנעשית יומיומית דרך מעשה התכנון. חיפוש הממד הביקורתי, קל וחומר הרדיקלי, אינו ברור מאליו בתחום הדורש מאנשי המקצוע 'לזרום' עם דרישות המדינה, הצבא, האליטות והיזמים, לקבל החלטות, לרוב תחת לחץ זמן. בכך העיסוק התכנוני אינו מאפשר בדרך כלל את חשיבת העומק ההכרחית כדי להתמודד עם שאלות של שליטה, דיכוי ותיקון עמוק. במילים פשוטות, הנטייה ואולי גם הכורח של מתכננים היא למצוא פתרונות 'שיעבדו' עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, עם הקשבת יתר לבעלי הכוח, זאת טרם הבינו לעומק את הבעיות (וההזדמנויות) הכרוכות במעשה הפיתוח המרחבי.

יוברט לימד סטודנטים רבים וביניהם את אורן יפתחאל, המלמד כיום תכנון עירוני במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. אורן כתב פואמה מחויכת, המתארת את החיפוש המתמיד, הסיזיפי, אחרי שינוי מבני בשדה התכנוני. החיפוש הבלתי נגמר, מסתבר, הוא לא רק מטרה אלא גם ערך בפני עצמו, מעין שירה או מוסיקה של החיים התכנוניים, אותם רכש בהשראת מורו האהוב יוברט. אנו מביאים את השיר מעל במה זו, שקמה בעידודו של יוברט.

  

להיות רדיקלי / אורן יפתחאל

אי שם באייטיז כשהטכניון רק עזב את הדר

ביום חורפי – בחוץ עננים ומטר

הכרתי את יוברט בקורס 'אידיאולוגיה ותכנון'

שוחחנו על גישות, ביקורת, ידע ושינון

הוא דחף, אתגר, ביקר ולפעמים רטן

אל תחשבו רגיל, אל תחשבו בקטן

אל תחלמו בורגני, ובוודאי לא בנאלי

בחיים האלה – כדאי לכם לחשוב רדיקלי!

 

אז אמר לנו יוברט

שהיה כידוע גם מוזיקאי וזמר:

"דמו את החיים לגיטרה, עוּד או סיטָר"

עם שישה מיתרים ווקאליים

כמוהם יהיו לכם מעט הזדמנויות

"נצלו אותן – היו רדיקליים!"

 

אז התחלתי 'לנגן' וכתבתי חיבור ביקורתי

מתפקע מתיאוריה מורכבת ומשמעותית

עם ז'רגון אופנתי ומשפטים מענים

מפותלים, סתומים ורבי פנים

יוברט קרא, הנהן, הרצין ואמר

ומי שהיה בכיתה את מילותיו שמר:

"זאת התחלה, אך יש כאן בעיה מנטלית

הכתיבה הזאת, בכלל לא רדיקלית"

הסיטר בידי נרעד וצלילו הופרע

ראיתי בעצב שמיתר אחד נקרע

 

הרהרתי – בסיטר נותרו חמישה מיתרים

מספיק כדי לחפש תיקון עולם ושירים

אז עברתי בין יישובי הגליל הכמעט מוחבאים

הרצתי סקרים עבור אגודת הארבעים

הלכתי עם יוברט לוועדה, שם דנו בתיקים

על מפת קיר תקענו דגלים במקומות הריקים

את רצ'סקי המלכה הרגזנו והרתחנו

נו? שאלתי את יוברט, איך התקדמנו?

הוא ענה: "לא רע, בני, אתה בדרך

אבל עכשיו קרא את מרקס,

קאסטלס ועוד איזה כרך…"

אז חשתי שמיתר שני בסיטר כבר פקע לי

כי יוברט סבור שזה לא ממש רדיקלי

 

נמשיך עם סיטר ארבעה מיתרים, כך חשבתי

אז עם אמנדה לאנטיפוד ארזתי ונסעתי

אחרי כמה שנים שוב נפגשנו – יותר בנחת

כשחווה ויוברט נסעו לאוסטרליה המרווחת

את הקהילה הבורמזית שם יוברט הלהיב ואהב

הוא גם לימד, קרא, הרצה וכתב

Curtin University, Perth, and the international scholar

Added a critical look at the all mighty global dollar

(אוניברסיטת קרטין, פרת', וההוגה הבינלאומי

הוסיף להם מבט ביקורתי בשלטון הדולר העולמי)

וכשביקשתי משוב אישי הוא הסביר קונצפטואלית

שהתפיסה שלי עדיין לא מספיק מטריאלית

שכדאי לי להוסיף פוסטמודרניזם ופוסט קולוניאליות

ועניין חשוב הוא גם ביקורת על פטריארכליות

עוד מיתר, כך הרגשתי אז, בדיוק נקרע לי

אויש, צריך עוד לעבוד בשביל להיות רדיקלי

 

לסיטר נותרו שלושה מיתרים והשנים זוחלות

אמנדה ואני כבר בנגב החם, שטים בין חולות

ואז – הזדמנות פז – כמעט שיר השירים

עושים תכנית מקיפה לכפרים הלא מוכרים

فكرت، نفعل خطة ممتازة وكاملة

مع الناس, ضد الحكومة, والمهنية وشاملة

(חשבתי, אנו נעשה תכנית מעולה, כוללנית

עם האנשים הפשוטים, נגד הממשלה, מקיפה ומקצוענית)

יוברט – חבר בוועדת היגוי, פרופסור נערץ

הסתכל בתכנית, הביט מסביב, ואת גורלנו חרץ

בטון השקט, העיקש, הוא בעצב חשוף אז נגע לי

"אורן וידידי הבדואים – זה קצת ממסדי, ולא מספיק רדיקלי!"

 

נותרו שני מיתרים בודדים וסופיים

לנגן בהם שירת המתכננים הביקורתיים

ואז באה הזדמנות גדולה, ממש שעת כושר

הארץ מלאה מחאה חברתית – ליוברט – סוג של אושר

אז ישבתי עם קולגות, וכתבנו דו"ח מקיף

על תכנון, קרקע ומרחב צודק, נייר חזק ותקיף

המסמך רץ ברחובות וברשת באופן ויראלי

כתשובה לטרכטנברג הניאו-ליבראלי

יוברט הגיב במתינות אך היו ריקושטים

"ההצעות סבירות, אך הדו"ח מידי קוסמטי"

אזי שוב, בבטן נהיה קצת רע לי

אנחנו עדיין לא מספיק רדיקלים

 

בדרך לכאן, עם מיתר אחד, צ'אנס אחרון

את ראשי ייסרתי – חייב להיות פתרון!

בכל זאת יומולדת, גיל מכובד ומשמעותי

צריך לתת מעט נחת לאדם כל כך איכותי

אולי, חשבתי נרד מתיאוריות גדולות ומעשיי הרואיזם

אולי נחשוב אהבה – אולי חיבוק להומניזם?

נכון, זאת לא מהפיכה, גם לא קץ הקולוניאליזם

אך אולי מוקד התנגדות קטן ועיקש לקפיטליזם?

 

לכן החלטתי, יוברט, במיתר האחרון לך לשיר

שיר אהבה, לאדם עקרוני, אמיתי, ולכן כל כך עשיר

שיר על כל השנים, ועל ההשראה שנתת

ועל ערכי ההתנגדות לדיכוי שבנו נטעת

אולי הגישה נראית קצת רכה, כמעט סנטימנטלית

אבל בעולמינו כיום אהבת אדם היא זווית די רדיקלית

ואל תדאג – אוסיף קמצוץ מרקסיזם פוסט קולוניאלי

ותיאוריית כאוס עמוקה במובן המטריאלי

אך תמיד אזכור את הכוח שנתת לנו, מאז הנעורים

ואאחל לך, רדיקלית, בריאות ואושר

– ועד מאה ועשרים!