החודש הקרוב יוקדש לנושא תעשייה ותכנון. במהלכו נציג רשימות בנושא תכנון של אזורי תעשייה ונבחן כיצד יש להתמודד עם  אזורי תעשייה בעולם המערבי אשר ננטשו? מהם התמורות והחידושים בתעשייה? וכיצד, אם בכלל, השדה התכנוני מגיב לזירה התעשייתית? נושאים אלו קרובים לליבי ומזה כשש שנים, אני כותבת ובוחנת את הנושא יחד עם חברי צוות המעבדה ושותפים נוספים. החודש יצא מסמך "קווי תכנון לאזורי תעשייה"

בשנת 2011, יצא לאור הספר "המפעל" (רסלינג), ב-2014 יצא לאור הספר "עיר תעשייה" (רסלינג), והוצגה התערוכה "Industrial Urbanism" במחלקה ללימודי עיר ותכנון ב-MIT. בקרוב יצא לאור גיליון מיוחד בכתב העת Built Environment הממפה את המגמות העכשוויות בתכנון אזורי תעשייה. נוסף לכל אלו, בשנה האחרונה כתבנו מספר מסמכים עבור משרד הכלכלה, במטרה להנגיש חלק מן הרעיונות והעשייה העכשוויים עבור קובעי מדיניות ומתכננים.  רשימה ראשונה זו, מבקשת להציג את המסמך "קווי תכנון לאזורי תעשייה" אשר מציע חזון לאזורי תעשייה בישראל.

בעשור האחרון ניכרת מגמה של חזרת התעשייה לעיר ושל חשיבה אסטרטגית חדשה על הממשק בין העיר לסביבות העבודה. בתוך השיח בולטות שלוש מגמות מרכזיות:

  • אקולוגיה תעשייתית – תפיסה הרואה בתעשייה מערכת אקולוגית, אשר בדומה למערכות טבעיות שבהן מתקיימות שרשראות מזון בין האורגניזמים השונים, מתקיימת בה שרשרת של אנרגיה וחומרים בין המפעלים ותהליכי הייצור. כך, מפעל אחד יכול להשתמש בפסולת של מפעל אחר לצרכיו או עודפי אנרגיה של תהליך ייצור אחד משמשים מקור אנרגיה לתהליך אחר. אקו-פארקים (Eco-Parks) מייצגים התנתקות מהרעיון של פארקים מתמחים, ונשענים על עקרונות של אקולוגיה תעשייתית ועל עקרונות אקולוגיים נוספים (דוגמת בנייה ירוקה, צמצום צריכת אנרגיה, פיתוח מערכות תחבורה ציבורית ועוד).1
  • כלכלה תעשייתית – תפיסה המבקשת לקדם ייצור תעשייתי חדש, מבוסס טכנולוגית, שיש הרואים בו "מהפכה תעשייתית שלישית". 2 ייצור זה ניזון מחידושים טכנולוגיים בתחום הננו וההנדסה, מערכות מידע וטכנולוגיות לייצור אנרגיה. אמצעים טכנולוגיים נוספים, דוגמת התפתחות מדפסות תלת-ממדיות ורובוטיקה, מאפשרים ייעול של תהליכי ייצור והתאמת מוצר ללקוח ספציפי באמצעים של ייצור המוני. טכנולוגיות ואמצעים אלו, המחייבים כוח אדם מצומצם ומיומן, מעניקים יתרון משמעותי לייצור במדינות מפותחות.Industry Pg. 2-page-001
  • אורבניות תעשייתית – תפיסה זו מבוססת על יצירה של ממשקים בין העיר לתעשייה. בבסיס תפיסה זו חשיבה על העיר כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה ותעשייה וניסיון לייצר סינתזה בין נקודות המבט הכלכלית, המרחבית והחברתית, מתוך הבנה שאלו קשורות זו בזו ולא ניתן להפריד ביניהן. הרעיון מבוסס על ארבעה נדבכים עיקריים: (1) שילוב חברתי, שילוב מגוון רחב של קהלים ויצירת מגוון תעסוקתי בתוך העיר באופן התואם את אורח החיים העכשווי; (2) פיתוח סביבתי חכם, ציפוף מרקמים קיימים בסביבות מגורים ותעשייה כאמצעי לחיסכון במשאב הקרקע ובשטחים פתוחים וכן לצמצום היוממות והתלות בכלי רכב; קרבה גדולה יותר של העובדים למקום העבודה וחיזוק הקשר בין התעשייה לשירותים עירוניים ומסחריים; (3) איזון כלכלי, חיזוק סביבות העבודה וקידום איזון ביניהן לבין סביבות המגורים כאמצעי להגדלת סל ההכנסות העירוני; העשרת מגוון השירותים ויצירת מקומות עבודה במרחב העירוני, תוך קידום חלוקת משאבים מאוזנת בין רשויות; (4) חדשנות עירונית וטכנולוגית, הטמעה של ידע וטכנולוגיות חדשות במרחב העירוני כאמצעי לעידוד יצרנות וחדשנות; יצירת אזורי תעשייה "חכמים" שמעודדים שיתוף בתשתיות ובחומרי גלם בין מפעלים. יישום של עקרונות אלו, בקידום של מדיניות תעשייתית המותאמת לאורחות החיים במאה ה-21, עשוי להשפיע באופן מרחיק לכת על העיר, שתוכל להפיק תועלת מהשקעות חדשות ומהזדמנויות תעסוקתיות בשטחה.

על רקע המגמות הללו ובזיקה לתנאים המיוחדים של מדינת ישראל, שטחה וקנה המידה הקומפקטי שלה, השינויים הדמוגרפיים ותהליכי הצמיחה העירונית, מסמך 'קווי תכנון לאזורי תעשייה' מבקש להציע חזון לאזורי תעשייה שלפיו:

סביבות מגורים וסביבות עבודה ובכלל זה תעשייה ומלאכה יקודמו כמערכת משולבת, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית, וביכולתם לתרום לשילוב חברתי, לפיתוח סביבתי חכם ולאיזון כלכלי.

על מנת לממש חזון זה יש צורך בגיבוש של עקרונות מנחים ומיפוי של כלים יישומיים גנריים מתוכם ניתן יהיה לגזור תכנית פעולה עבור אזור תעשייה ספציפי. מסמך זה כולל כלים ועקרונות תכנון עכשוויים בפיתוח של אזורי תעשייה בשלושה תחומים מרכזיים: תכנון ופרוגרמה, ארכיטקטורה ונוף, תחבורה ותנועה.

להורדת המסמך

 

  1.  לסקירה ספרותית בנושא אקולוגיה תעשייתית ראו: Marian R. Chertow, "Industrial symbiosis: literature and taxonomy", Annual review of energy and the environment 25 (1) (2000): 313-337‏. לפירוט נוסף בנושא אקו-פארקים ראו: Raymond P. Côté and Edward Cohen-Rosenthal, "Designing eco-industrial parks: a synthesis of some experiences", Journal of cleaner production 6 (3) (1998): 181-188‏
  2. Jeremy Rifkin, The third industrial revolution: How lateral power is transforming energy, the economy, and the world, New York: Macmillan, 2011‏ וכן בגיליון האקונומיסט שהוקדש לנושא:The Economist, Special Report Manufacturing and innovation: A third industrial revolution, 2012