פרסומים

תעשייה

תכנית אסטרטגית לפיתוח תעשייתי-אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה 2019

 לקראת סדר יום תעשייתי-אזורי, דפוסי פיתוח בגליל המזרחי ובקריית שמונה

מחברים: טלי חתוקה, אדר' גילי ענבר, אדר' קורל חמו

מטרתו של מסמך זה היא למפות את דפוסי הפיתוח המרכזיים בגליל המזרחי ובקריית שמונה על מנת לזהות את הכיוונים הרצויים בפיתוח עתידי. מסמך זה הוא שלב מקדים מחקרי בהכנת תוכנית אסטרטגית לאזור הגליל המזרחי, בדגש מיוחד על תפקידה של קריית שמונה באזור. השלב המקדים המחקרי נערך ונכתב בידי סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב וסטודנטים מאוניברסיטת MIT שבקיימברידג', מסצ'וסטס. השאלות המרכזיות שביקשנו לענות עליהן במסגרת ניתוח המצב הקיים הן: מהם המאפיינים הבולטים של תהליכי התכנון בגליל המזרחי ובקריית שמונה? מהם הכיוונים הרצויים בפיתוח עתידי? הניתוח שבמסמך מתמקד באזורי תעשייה שנמצאים ברדיוס של עד שלושים קילומטרים מקריית שמונה לרבות אזור תעשייה צ.ח.ר. (צפת, חצור וקצרין); בהקשר של דפוסי המגורים ודפוסי המסחר והפנאי הניתוח מצומצם יותר, ומתמקד ביישובים הממוקמים ברדיוס של כעשרים קילומטרים מקרית שמונה. בתחום זה נכלל בעיקר אזור "אצבע הגליל" – עמק החולה, רכס הרי נפתלי וחלק מיישובי צפון הגולן.

להורדת המסמך המלא

 

מקרי מבחן גלובליים: הצעות עבור קריית שמונה מרחבי העולם MIT I

 Global Case Studies: Places of Production: Kiryat Shmona

קרית שמונה היא עיר שניצבת בפני אתגרים רבים, כלכליים, דמוגרפיים וחברתיים. העיר שואפת להגדיר את יחסה לסביבתה, להתוות  מסלול כלכלי יציב ועם זאת דינמי, לשמור על אופייה הקיים של העיר אל מול צמיחה ושינויים עירוניים בלתי נמנעים. בהמשך לניתוח מצב קיים שנכתב על ידי המעבדה לעיצוב עירוני, באוניברסיטת תל אביב, מסמך זה ניתוח של מקרי מבחן רלוונטיים מרחבי העולם, המציע תובנות רלוונטיות לקרית שמונה. ניתוח מקרי מבחן אלה, תחת הדרכתו של פרופ 'ערן בן- יוסף, מתמקד בשש קטגוריות כלליות: פודטק ואגרוטק, תיאום אזורי, תיירות כפרית, תחבורה, סביבות מעורבות של מגורים ותעשייה ומרכזי חדשנות.

להורדת המסמך המלא

 

 

 

תכנית אסטרטגית: אזורי התעשייה, אשדוד, 2017
 

תכנית אסטרטגית: אזורי התעשייה, אשדוד

מחברים: דר' טלי חתוקה,  מתכננת סאני מאנוזי,  אדר' עינת פרייגר

תכנית אסטרטגית זו, גובשה במעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית. ממשק הדוק יותר בין העיר לתעשייה יכול לקדם שילוב חברתי (מגוון תעסוקתי רחב בתוך העיר יתרום לשילוב קהלים מרובים בשוק העבודה); פיתוח סביבתי חכם (ציפוף מרקמים קיימים בסביבות מגורים ותעשייה יחסוך במשאב הקרקע ויצמצם יוֹמְמוּת ותלות ברכב); איזון כלכלי ועוד.

לשם קידום מטרות אלו, תכנית זו מציעה להתייחס לאזורי התעשייה ברמה הרובעית, ולכונן ארבעה רובעים תעשייתיים, רובע הנמל, רובע הייצור, רובע מעורב ורובע קמפוס. בדומה לאזורי המגורים של אשדוד, הרובעים התעשייתיים יפותחו תוך שימת דגש על הדברים הבאים:  מבנה וגבולות ברורים,  מרכז מוגדר, מערכת תנועה פנימית קריאה, זהות אדריכלית מובהקת. לכל רובע תוגדר מדיניות פיתוח ברורה תוך התייחסות לשלושה נושאים מרכזיים: קידום מסגרות שיתופיות, התייחסות סוגיות סביבתיות, פיתוח תחום החינוך ומוסדות הציבור.  על מנת שחזון זה ימומש יש לכונן גוף ניהולי משולב שיתמוך בצמיחה וניהול הרובעים התעשייתיים. גוף זה, הכולל הן מתכננים והן קובעי מדיניות, יהיה אחראי על חזון, תכנון, קביעת מדיניות ויישום רעיונות ופרויקטים הקשורים לתעשייה. מטרתו של גוף זה היא להבטיח, פיתוח אסטרטגיה ברורה והמשכית שתשפר את הצמיחה העירונית.

להורדת המסמך המלא

מערך אאשדוד 1זורי התעשייה באשדוד:  היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים I  אוניברסיטת תל אביב

מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים

ממצאי העבודה מחולקים לשלושה חלקים, כאשר כל חלק בוחן מימד אחר הבא לידי ביטוי באזורי התעשייה בעיר ואופני פעולתו. בחינה רב מימדית של תוכניות ממשלתיות ומקומיות לעידוד התעסוקה בתעשייה עבור תושבי האזור מאירה על היחסים וחשיבותה של התעשייה המגוונת בעיר, בחינה של מגמות הפיתוח הפיזיות של נמל אשדוד מאפשרת למפות את הצרכים הלוגסיטיים של הנמל והתעשייה הסמוכים אלו לאלו, ומיפוי ההיבטים הסביבתיים והסיכונים הקיימים יוצרת קריאה מרחבית אשר לוקחת בחשבון את ערכי הנוף הייחודיים של העיר.

להורדת המסמך המלא

 

אשדוד 2

מקרי מבחן גלובליים: הצעות עבור אשדוד מרחבי העולם MIT I

GLOBAL CASE STUDIES: Lessons for Ashdod from around the World

בחלק זה מוצגים תשעה מקרי מבחן מרחבי העולם הכוללים ערים ברחבי ארצות הברית, וערים נוספות בעולם. כל עיר מייצגת מקרה מבחן של התמודדות עם היבטים רלוונטיים לאשדוד, ומה היה המודל הנבחר בכל עיר להתמודדות: יחסי עיר נמל נבחנים באמצעות מודלים מהמבורג ורוטרדם, בשיקגו תהליכי איזור ויצירה של קישוריות, מקרה המבחן מדנמרק מתייחס לסמביוזה תעשייתית ומקרה המבחן של ברוקלין מספק התייחסות לאקולוגיה תעשייתית. תהליכי סגרגציה ואינטגרציה נבחנים במקרה של העיר ג'ורונג בסינגפור, ותכנון תעשייתי ויצירה של מנגנונים נגד התקה ושינויי יעודי קרקע קיימים בפילדלפיה וסיאטל.

להורדת המסמך המלא

פארק תעשיות נ.ע.מ. כמרחב חיים אזורי 2016

תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.

נקודת המוצא של נייר עבודה זה, היא כי המרחב העירוני והאזורי הוא מערכת מורכבת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, וההבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית. ממשק הדוק יותר בין חיי היום יום לתעשייה יכול לקדם שילוב חברתי (מגוון תעסוקתי רחב בתוך העיר או האזור יתרום לשילוב קהלים מגוונים בשוק העבודה); פיתוח סביבתי חכם (ציפוף מרקמים בתעשייה יחסוך במשאב הקרקע); ואיזון כלכלי (העשרת מגוון השירותים ויצירת מקומות עבודה במרחב העירוני או האזורי, תוך קידום חלוקת משאבים מאוזנת בין רשויות). בהתאם, אזור תעשייה במסמך זה מוגדר במובנו הרחב וכולל פעולות ייצור, פיתוח ושירותים וכמו כן את הקשרים בין הפעולות הללו. הגדרה זו מניחה כי יש ערך לחשיבה על אזור התעשייה באופן מערכתי המביא בחשבון פרוגרמת שימושים מגוונת (תעשייה לסוגיה, מלאכה, שירותים ומסחר) וקני מידה שונים של ייצור (מבנים לעסקים קטנים ולמפעלי ייצור גדולים). תפיסה זו מתאימה לשינויים באורח החיים במאה ה-21 (צמיחה וקומפקטיזציה של המרחב הבנוי), שינויים טכנולוגיים וכלכליים המצביעים על מגמות של ייצור חכם המותאם ללקוח (Mass Customizing) ולוקליזציה (חיזוק הקשר בין נקודת הייצור והצריכה).

על רקע כל האמור לעיל, למסמך שתי מטרות עיקריות. הראשונה, מקומית – קידום תכנית אסטרטגית לפארק תעשיות נ.ע.מ. שבנגב המערבי, שתשמש מסד להכנת תב"ע. מטרה נוספת, כללית ורחבה יותר

**להורדת המסמך, יש להוריד מגוגל דרייב בקישור זה (ההורדה בטוחה)

קווי תכנון לאזורי תעשייה 2016

קווי תכנון לאזורי תעשייה

מחברים: טלי חתוקה ויואב ויינברג

Industry Pg. 2-page-001מסמך זה כולל כלים ועקרונות תכנון עכשוויים בפיתוח של אזורי תעשייה בשלושה תחומים מרכזיים: תכנון ופרוגרמה, ארכיטקטורה ונוף, תחבורה ותנועה. סביבות מגורים וסביבות עבודה ובכלל זה תעשייה ומלאכה יקודמו כמערכת משולבת, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית, וביכולתם לתרום לשילוב חברתי, לפיתוח סביבתי חכם ולאיזון כלכלי. על מנת לממש חזון זה יש צורך בגיבוש של עקרונות מנחים ומיפוי של כלים יישומיים גנריים מתוכם ניתן יהיה לגזור תכנית פעולה עבור אזור תעשייה ספציפי.

להורדת המסמך המלא

עיר-תעשייה, 2014

Front-Cityindustry_Coverמחברים: ד"ר טלי חתוקה, רוני בר, מירב בטט, יואב זילברדיק, כרמל חנני, שלי חפץ, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן

הוצאת רסלינג

מבט על הנוף התעשייתי בישראל חושף תמונת מצב מורכבת: ריבוי אזורי תעשייה, לעתים סמוכים מאוד זה לזה, מתחרים אחד בשני ללא ראייה אסטרטגית כוללנית; חלוקה לא צודקת של המשאבים, אשר במסגרתה רשויות סמוכות לאזור התעשייה לא תמיד שותפות לרווחיו; התפשטות הבינוי בשטחים פתוחים ובזבוז משאבי קרקע; ובעיקר, תפיסה אוטונומית של אזור התעשייה והיעדר חיבור מרחבי, ניהולי או תפקודי בינו לבין המרקם העירוני. אך גם בתמונת המצב המורכבת הזאת, הנטועה בהקשר של זמן ומקום, ניתן לזהות דפוסים חזרתיים, תצורות מרחביות שעל פיהן מתפתח הנוף התעשייתי.

הספר "עיר-תעשייה", פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להתחקות אחר היחסים התלויים בין המדינה והאזרח בסביבות המגורים. הספר הנוכחי חושף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה. הספר מתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה ומכיר בהן כזירה של אי-ודאות. בתוך הזמניות הזאת, כמתכננים, מבקשים הכותבים לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, בין העובד לעיר.

המפעל: על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה, 2011

front המפעלמחברת: טלי חתוקה

הוצאת רסלינג

יוני 2006. סיור במפעל. העיניים משוטטות על המבנה, אומדות את עוצמתו ואת איכויותיו האדריכליות. המבט אחר, המקום שונה. אינני עוד הילדה המבקרת את אביה במפעל בחופשת הקיץ. חדר האוכל ההומה, המכונות הרועשות מחרישות האוזניים, תחושת הגודל וחוסר האוריינטציה – רשמים אלו מתחלפים במבט אחר, אדריכלי, מקצועי, מרוחק. גם המראות אחרים. עדיין תחושת הגודל והעוצמה של מעטפת משוכללת, אך של מעטפת שקרביה ריקים, של חללי ייצור מצולקים בסימנים של מכונות עקורות. שקט מופתי. למרות אותות ההזנחה והפירוק הניכרים בכול, האיכויות האדריכליות והאסתטיות של המפעל עדיין נראות בכל פינה. האור הנכנס דרך הפתחים הצפוניים עושה חסד גם עם הריק.

בכתיבת ספר זה ביקשתי להבין את היחס שלי למפעל, לאופן שבו השפיע על חינוכי. מחשבותיי הראשונות על סגירתו, כמו גם על בחינת הקשר בין קפיטליזם, תעשייה וסביבות עבודה, הבהירו לי כי קשר זה נזנח בשיח האדריכלי והתכנוני. זניחה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שסביבות העבודה המעוצבות על ידי אדריכלים משפיעות על חיי היום-יום של כולנו, שהרי הן המרחב שבו מבלים רבים מאתנו את מרב שעות היום. אמנם הרציונל של סביבת העבודה העכשווית השתנה, ועמו גם שיטת התכנון וארגון מרחב העבודה, אולם אין בכך כדי להמעיט את הקשר ההדוק בין אופיו של תהליך הייצור לסביבת פועלו של העובד, אלא רק לחזקו. זוהי סביבה פיזית המייצגת את ההיגיון הכלכלי-חברתי של המפעל או המיזם, המעוגן בתורו בתוך מערך כלכלי רחב יותר של המדינה והכוחות הגלובליים. ואולי, במחשבה שנייה, זניחה זו אינה מפתיעה כל עיקר; השיח הישראלי הנשלט על ידי השיח הביטחוני והלאומי מטשטש ומדחיק סדר יום חברתי-כלכלי.

הספר עוקב אחר בניית הבית לתהליך הייצור ולעובדים במפעל ארגמן, בתוך קונטקסט של בניית הבית הלאומי ובזיקה לתהליכים הכלכליים-חברתיים שהביאו לפירוקו – תהליכים שלא הותירו חלל ריק אלא מקום אחר, מדינה אחרת.

טכנולוגיה

העיר בעידן הדיגיטלי: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי שוויון 2018

עורכת: טלי חתוקה

מחברים: טלי חתוקה, ערן טוך, מיכאל בירנהק והדס צור

למסמך המלא:העיר בעידן הדיגטלי: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות, ואי-שוויון

ערים רבות בישראל ובעולם מבקשות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי. התאמה זו היא תהליך מורכב ומערכתי, המשפיע על כל רובדי החיים של מי שמתגוררים בעיר. היכן מתחילים? מהם המיזמים הטובים ביותר עבור העיר בישראל?  מהי המשמעות של ההקשר המקומי, של צורכי הקהילה? האם יש משמעות לגודלה של העיר? כיצד כדאי לעצב את תהליך ההטמעה ומהם הנושאים שיש לשים אליהם לב? מדריך זה מבקש להציע תשובות לשאלות אלו, תוך התמקדות בארבעה נושאים עיקריים: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי-שוויון חברתי.

לכל אחד מנושא הליבה מוקדש פרק אשר נפתח בסקירה של הנושא בישראל ובעולם, עורך היכרות עם מושגי יסוד, מביא התייחסות לנושא של קובעי מדיניות בישראל ומסיים בהמלצות מדיניות. הפרק האחרון מסכם את המלצות המדיניות. המדריך מציג מפה מקיפה של המאפיינים של הזירה הטכנולוגית, התכנונית, המשפטית והחברתית.

מגורים

מחדש ישראל, הצעה לכינון חברה ממשלתית להתחדשות עירונית 2012

מחברים: טלי חתוקה, נעמה מליס, רוני בר

למסמך המלא: מחדש ישראל, הצעה לכינון חברה ממשלתית להתחדשות עירונית

דוח זה מבקש לקדם תהליכי התחדשות עירונית ולהמשיך לפתח גישה מקיפה ומתכללת מעבר לאסטרטגיות הקיימות. הנחת המוצא של פרויקט זה היא שכלים עכשווים כגון פינוי בינוי ועיבוי בינוי, לעתים קרובות עלולים להוביל פרויקטים מקומיים, מבוססי רווח שאינם מתייחסים במלוא האחריות להיבטים חברתיים, חינוכיים ומוסדיים.

 

 

 

שכונה מדינה, 2012

Front ShchunaMedina coverמחברים: טלי חתוקה, רוני בר, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן, מירב בטט, ג'סיקה פיין

הוצאת רסלינג

להתגורר, לאכלס, להשתכן, לחיות במקום. המציאות של סביבות מגורים עכשוויות היא רבת-פנים, מורכבת. המושג בית אינו מסמן "רק" מקלט פיזי (ואולי מעולם לא סימן) אלא הוא סמל למעמד, בחירה אידיאולוגית, הזדמנות, טריטוריה, מחסום, מקום שנבנה על ידי בני אדם ולמענם, ולכן נמצא בשינוי ובמאבק מתמידים. כיום, סביבות מגורים מושפעות משינויים גיאופוליטיים, תרבותיים וכלכליים שקשורים להגברת הניכור העירוני, עלייה בכוח וביכולת ההשפעה של קבוצות דתיות, כנופיות עירוניות, גידול אוכלוסין, וכן לבעלויות על הקרקע, חוקים וכיוצא בזה.

ואכן, שלב חדש מאפיין את הדינמיקה בסביבות המגורים בערי ישראל, שלב הכולל את כל הגורמים המאפיינים קונפליקטים עירוניים עכשוויים: מתחים חברתיים ולאומיים, יוקר מחיה, מדיניות תכנון אסימטרית המשפיעה על הצמיחה של קהילות ומגזרים, שאיפות אישיות לעתיד טוב יותר וחשש גובר בקרב מקבלי ההחלטות שהאלימות תגבה מחיר כלכלי ותדמיתי גבוה.

הספר "שכונה-מדינה", פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, מתחקה אחר המתחים ואורחות החיים בסביבות המגורים בישראל של תחילת המאה ה-21. הקולות שעולים מהספר מגוונים. חלקם צורמים, קולניים, מסוכסכים, בוּרים וגזעניים, אחרים הרמוניים ומפויסים. חשוב להקשיב להם כדי להבין את המקום הזה, כדי להבין את עצמנו. על רקע קולות אלו הספר מציג את המארג, מתווה רעיוני, סל של כלים וכיווני מחשבה אשר מבקש להציע רציונל אחר, איכותני, כבסיס לארגון המרחב והמשאבים בתכנון סביבות מגורים בעיר.

 

נוף

ארץ-גנים, 2018

ארץ-גנים_Cover.inddמחברים: ד"ר טלי חתוקה, כרמל חנני, חן רוזנק, מיכאל יעקובסון, יונתן גת

הוצאת רסלינג

הנוף הוא בכל מקום. אך למרות נוכחותו בכל מקום, הנוף אינו נגיש לכול. עבור תושבי העיר, הטבע נמצא במרחק נסיעה ממושכת. עבורם, השהייה במרחב הציבורי, המלאכותי והמתוכנן, היא המפגש והמגע היומיומיים עם עולם הטבע. ואכן, רשויות מקומיות רבות משקיעות חלק נכבד מהונן בעיצוב המרחב הציבורי כמרחב פנאי ושהות עבור תושביהן. מרחב שמטרתו לספק ניתוק, הפסקה מהמרוץ היומיומי של החיים המודרניים. ארץ-גנים הוא ניסיון לזהות את המאפיינים של תכנון המרחבים הפתוחים בעיר בישראל ולבחון באופן ביקורתי את הגישה התכנונית בתחום אדריכלות הנוף. ספר זה אינו מציע לשנות סדרי עולם אלא לנסות להכיר את המצע הבסיסי של הגנים בעיר, של המרחב הציבורי, ללמוד מה הוא מאפשר וכיצד ניתן להוסיף לו ממדים. אין זו הגישה המקובלת של ביקורת המצאי הקיים, המצאת מושגים, "הדבקתם" למקום ובנייתו מחדש, אלא דרך התבוננות סובלנית יותר המתמקדת בשאלה מה אנו רואים, כיצד כדאי להסתכל על הדברים ומה ניתן להוסיף לקיים או לגרוע ממנו.

הספר ארץ-גנים, פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להבין את היחסים התלויים בין המדינה והאזרחים בסביבות המגורים. הספר השני, "עיר-תעשייה", בחן את סביבות העבודה של תושבי העיר, תוך כדי ניסיון לחשוף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה בסביבות העבודה. ארץ-גנים מתמקד ביחסים שבין תושבי העיר למרחב הציבורי. זהו ספר אופטימי. למרות הביקורת בספר על תכנון השטחים הפתוחים בעיר בישראל, ברוב ערי ישראל קיימת מודעות לחשיבותם של הגנים והפארקים בעיר, ורשויות רבות משקיעות הון רב בתחזוקה של מרחבים אלו.

המתכננים – מושגים בשיח התכנוני בישראל, 2013

FRONTהמתכנניםעורכות: טלי חתוקה, טובי פנסטר

משתתפים: איריס לוין, אפרת איזנברג, ארז צפדיה, אריאל הנדל, דקלה יזהר, זיוה קולודני, חיים יעקובי, טליה מרגלית, יואב מאירי, יוברט לו-יון, יונתן רוקם, נילי ברוך, ניסים (ניקי) דוידוב, נתי מרום, רוית חננאל, שירה גורלי, תמר זנדברג

הוצאת רסלינג

מתכננים עוסקים בארגון המרחב באמצעות כלים מופשטים, אשר כוללים תוכניות בקני מידה שונים ומסמכי מדיניות אשר מגדירים את הגיאוגרפיה של חלוקת המשאבים. בתהליכים אלו של הסדרה וארגון מרחבי יש השפעה מכרעת לשפה ולמונחים המקצועיים שבהם משתמשים אנשי המקצוע והשחקנים האחרים המעורבים בעשייה התכנונית – תושבים, יזמים וארגוני החברה האזרחית. באמצעות מונחים אלו מובחנות קטגוריות אשר מסייעות לפשט את המורכבות המרחבית ובסופו של דבר מאפשרות להבין ולקבל החלטות ביחס לארגונו של המרחב.

אסופת מאמרים רפלקסיבית זו מציגה את המושגים המרכזיים המשפיעים על השיח ועל העשייה התכנוניים בישראל כיום. המאמרים מציגים מעין תמונת מצב המסייעת להבין היכן אנחנו עומדים ביחס למושגים המכוננים מאז קום המדינה, לבחון באיזו שפה אנחנו משוחחים ומבנים את המרחב שבו אנו חיים, תוך כדי המשך הדיאלוג בין התפיסה האוטופית לאנקדוטלית.

פסיפס המושגים אשר מובאים בספר מייצג נקודות מוצא תיאורטיות שונות, ערכים ותפיסות עולם מתחרות, תוך כדי העלאת שאלות כמו: בידי מי הכוח להמשיג, לפעול? – מתכננים, פוליטיקאים, אזרחים, יזמים? חשיבותו של הדיון נובעת מעצם היותו רגע של השהיה, של בחינה של שפה, שיח וקודים פוליטיים וחברתיים המכוננים את המציאות המרחבית בישראל. בפסק זמן זה אנו מבקשות לעורר מחשבה ביחס למושגים המוצגים, וכמו כן לתת את הדעת על המושגים החסרים, הנעדרים מהשיח. אלו גם אלו, המומשגים והעתידים להיות מומשגים, עשויים לסייע לנו לקדם עיצוב מרחב צודק ואיכותי יותר.

רגעי תיקון: אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב, 2008

רגעי תיקוןמחברת: טלי חתוקה

הוצאת רסלינג

איך להתבונן על זירות אלימות? במה להיאחז? בכאב האישי של הגוף המצולק או אולי להתחיל דווקא בקילוף האידיאולוגיה של הגוף הלאומי כמחולל האירוע וכעושה בו שימוש פוליטי? הספר מתמקד במה שמחוללת האלימות הפוליטית ובמה שהיא מעוררת אותנו להיות ולעשות. העלילה מתמקדת בפענוח ההצטלבויות הללו בין ההתרחשות האלימה לזירה שבה היא מתקיימת. כמקדמי עלילה משמשים שלושה אתרים מרכזיים בעיר תל אביב (כיכר רבין, חוף הים ושכונת נוה שאנן), ואת תפקידי המפתח ממלאים המדינה, אנשי המקצוע ואזרחים שמאפשרים לנו הצצה לפסיכולוגיה החברתית-מרחבית בישראל, הצצה לקשר המובהק שבין אלימות לעיר.

המסלולים והאירועים המוצגים בספר נבחרו כדי לחדד את העלילה שבאמצעותה אני מבקשת להפנות את המבט המחקרי פנימה, אלינו, ולהציג את האופן שבו הסכסוך הישראלי-פלסטיני חודר לרקמה העדינה של החיים בעיר הישראלית והופך את האישי לפוליטי. משימה זו מתאפשרת באמצעות ההסטה של הדיון מהאובייקט האדריכלי אל תהליכי ייצור אדריכלי ותכנוני בסביבת מאבק, שבמסגרתם אנו בונים קונוונציות ונורמות של התנהגות ופעולה בעיר ואל מצבים שבהם לארכיטקטורה ולתכנון, כדיסציפלינות שפועלות בארגון והסדרה של חיי היומיום בפרספקטיבה עתידית, תפקיד חשוב בנרמול ובהשבה של (אשליית) הביטחון והסדר. אך למרות הנטייה של דיסציפלינות אלו לראות עצמן ככוח מבצע של הריבון או כמוציא לפועל של המדינה, יש להן תפקיד של תיווך בין הריבון לאזרח. באמצעות המסלולים נראה כיצד תכניות להתערבות פיזית הופכות למתווך מרכזי בזירת מאבק על משמעות.