פרסומים

 

עיר-תעשייה, 2014

Front-Cityindustry_Coverמחברים: ד"ר טלי חתוקה, רוני בר, מירב בטט, יואב זילברדיק, כרמל חנני, שלי חפץ, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן

הוצאת רסלינג

רובנו עובדים היכן שהוא, במקום כלשהו. שעות רבות גופינו רכון מעל מכונה, איברינו מפעילים אותה. כך, מדי יום, בסדר חזרתי. אבל הימים שלנו אינם דומים. דרישות מקצועיות, שעות עבודה, תנאי העסקה, שכר עבודתנו – כל אלה מבדילים אותנו האחד מהשני. גם סביבות העבודה שלנו שונות. נוף התעשייה הוא מגוון: רחובות, מבננים, קמפוסים, קופסאות, רכבות ומגדלים המעוצבים באופן הקשור למערך הייצור והמיתוג של המקום. נופים אשר עוקבים אחר הלך הרוח של השוק אשר קובע מי מהמפעלים ייסגר, מי יצמח ויגדל, איזו חברה תימכר לתאגיד בינלאומי או תועתק למחוז רחוק. זהו נוף העשייה, נוף זמני שמשפיע ומעצב את עולמנו.

מבט על הנוף התעשייתי בישראל חושף תמונת מצב מורכבת: ריבוי אזורי תעשייה, לעתים סמוכים מאוד זה לזה, מתחרים אחד בשני ללא ראייה אסטרטגית כוללנית; חלוקה לא צודקת של המשאבים, אשר במסגרתה רשויות סמוכות לאזור התעשייה לא תמיד שותפות לרווחיו; התפשטות הבינוי בשטחים פתוחים ובזבוז משאבי קרקע; ובעיקר, תפיסה אוטונומית של אזור התעשייה והיעדר חיבור מרחבי, ניהולי או תפקודי בינו לבין המרקם העירוני. אך גם בתמונת המצב המורכבת הזאת, הנטועה בהקשר של זמן ומקום, ניתן לזהות דפוסים חזרתיים, תצורות מרחביות שעל פיהן מתפתח הנוף התעשייתי.

הספר "עיר-תעשייה", פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השני בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה", ביקש להתחקות אחר היחסים התלויים בין המדינה והאזרח בסביבות המגורים. הספר הנוכחי חושף את היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה. הספר מתחקה אחר הזמניות והדינמיות של סביבות העבודה ומכיר בהן כזירה של אי-ודאות. בתוך הזמניות הזאת, כמתכננים, מבקשים הכותבים לחזק את המודעות ליחסים בין העובד למקום, בין העובד לעיר.

המתכננים – מושגים בשיח התכנוני בישראל, 2013

FRONTהמתכנניםעורכות: טלי חתוקה, טובי פנסטר

משתתפים: איריס לוין, אפרת איזנברג, ארז צפדיה, אריאל הנדל, דקלה יזהר, זיוה קולודני, חיים יעקובי, טליה מרגלית, יואב מאירי, יוברט לו-יון, יונתן רוקם, נילי ברוך, ניסים (ניקי) דוידוב, נתי מרום, רוית חננאל, שירה גורלי, תמר זנדברג

הוצאת רסלינג

מתכננים עוסקים בארגון המרחב באמצעות כלים מופשטים, אשר כוללים תוכניות בקני מידה שונים ומסמכי מדיניות אשר מגדירים את הגיאוגרפיה של חלוקת המשאבים. בתהליכים אלו של הסדרה וארגון מרחבי יש השפעה מכרעת לשפה ולמונחים המקצועיים שבהם משתמשים אנשי המקצוע והשחקנים האחרים המעורבים בעשייה התכנונית – תושבים, יזמים וארגוני החברה האזרחית. באמצעות מונחים אלו מובחנות קטגוריות אשר מסייעות לפשט את המורכבות המרחבית ובסופו של דבר מאפשרות להבין ולקבל החלטות ביחס לארגונו של המרחב.

אסופת מאמרים רפלקסיבית זו מציגה את המושגים המרכזיים המשפיעים על השיח ועל העשייה התכנוניים בישראל כיום. המאמרים מציגים מעין תמונת מצב המסייעת להבין היכן אנחנו עומדים ביחס למושגים המכוננים מאז קום המדינה, לבחון באיזו שפה אנחנו משוחחים ומבנים את המרחב שבו אנו חיים, תוך כדי המשך הדיאלוג בין התפיסה האוטופית לאנקדוטלית.

פסיפס המושגים אשר מובאים בספר מייצג נקודות מוצא תיאורטיות שונות, ערכים ותפיסות עולם מתחרות, תוך כדי העלאת שאלות כמו: בידי מי הכוח להמשיג, לפעול? – מתכננים, פוליטיקאים, אזרחים, יזמים? חשיבותו של הדיון נובעת מעצם היותו רגע של השהיה, של בחינה של שפה, שיח וקודים פוליטיים וחברתיים המכוננים את המציאות המרחבית בישראל. בפסק זמן זה אנו מבקשות לעורר מחשבה ביחס למושגים המוצגים, וכמו כן לתת את הדעת על המושגים החסרים, הנעדרים מהשיח. אלו גם אלו, המומשגים והעתידים להיות מומשגים, עשויים לסייע לנו לקדם עיצוב מרחב צודק ואיכותי יותר.

שכונה מדינה, 2012

Front ShchunaMedina coverמחברים: טלי חתוקה, רוני בר, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן, מירב בטט, ג'סיקה פיין

הוצאת רסלינג

להתגורר, לאכלס, להשתכן, לחיות במקום. המציאות של סביבות מגורים עכשוויות היא רבת-פנים, מורכבת. המושג בית אינו מסמן "רק" מקלט פיזי (ואולי מעולם לא סימן) אלא הוא סמל למעמד, בחירה אידיאולוגית, הזדמנות, טריטוריה, מחסום, מקום שנבנה על ידי בני אדם ולמענם, ולכן נמצא בשינוי ובמאבק מתמידים. כיום, סביבות מגורים מושפעות משינויים גיאופוליטיים, תרבותיים וכלכליים שקשורים להגברת הניכור העירוני, עלייה בכוח וביכולת ההשפעה של קבוצות דתיות, כנופיות עירוניות, גידול אוכלוסין, וכן לבעלויות על הקרקע, חוקים וכיוצא בזה.

ואכן, שלב חדש מאפיין את הדינמיקה בסביבות המגורים בערי ישראל, שלב הכולל את כל הגורמים המאפיינים קונפליקטים עירוניים עכשוויים: מתחים חברתיים ולאומיים, יוקר מחיה, מדיניות תכנון אסימטרית המשפיעה על הצמיחה של קהילות ומגזרים, שאיפות אישיות לעתיד טוב יותר וחשש גובר בקרב מקבלי ההחלטות שהאלימות תגבה מחיר כלכלי ותדמיתי גבוה.

הספר "שכונה-מדינה", פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, מתחקה אחר המתחים ואורחות החיים בסביבות המגורים בישראל של תחילת המאה ה-21. הקולות שעולים מהספר מגוונים. חלקם צורמים, קולניים, מסוכסכים, בוּרים וגזעניים, אחרים הרמוניים ומפויסים. חשוב להקשיב להם כדי להבין את המקום הזה, כדי להבין את עצמנו. על רקע קולות אלו הספר מציג את המארג, מתווה רעיוני, סל של כלים וכיווני מחשבה אשר מבקש להציע רציונל אחר, איכותני, כבסיס לארגון המרחב והמשאבים בתכנון סביבות מגורים בעיר.

המפעל: על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה, 2011

front  המפעלמחברת: טלי חתוקה

הוצאת רסלינג

יוני 2006. סיור במפעל. העיניים משוטטות על המבנה, אומדות את עוצמתו ואת איכויותיו האדריכליות. המבט אחר, המקום שונה. אינני עוד הילדה המבקרת את אביה במפעל בחופשת הקיץ. חדר האוכל ההומה, המכונות הרועשות מחרישות האוזניים, תחושת הגודל וחוסר האוריינטציה – רשמים אלו מתחלפים במבט אחר, אדריכלי, מקצועי, מרוחק. גם המראות אחרים. עדיין תחושת הגודל והעוצמה של מעטפת משוכללת, אך של מעטפת שקרביה ריקים, של חללי ייצור מצולקים בסימנים של מכונות עקורות. שקט מופתי. למרות אותות ההזנחה והפירוק הניכרים בכול, האיכויות האדריכליות והאסתטיות של המפעל עדיין נראות בכל פינה. האור הנכנס דרך הפתחים הצפוניים עושה חסד גם עם הריק.

בכתיבת ספר זה ביקשתי להבין את היחס שלי למפעל, לאופן שבו השפיע על חינוכי. מחשבותיי הראשונות על סגירתו, כמו גם על בחינת הקשר בין קפיטליזם, תעשייה וסביבות עבודה, הבהירו לי כי קשר זה נזנח בשיח האדריכלי והתכנוני. זניחה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שסביבות העבודה המעוצבות על ידי אדריכלים משפיעות על חיי היום-יום של כולנו, שהרי הן המרחב שבו מבלים רבים מאתנו את מרב שעות היום. אמנם הרציונל של סביבת העבודה העכשווית השתנה, ועמו גם שיטת התכנון וארגון מרחב העבודה, אולם אין בכך כדי להמעיט את הקשר ההדוק בין אופיו של תהליך הייצור לסביבת פועלו של העובד, אלא רק לחזקו. זוהי סביבה פיזית המייצגת את ההיגיון הכלכלי-חברתי של המפעל או המיזם, המעוגן בתורו בתוך מערך כלכלי רחב יותר של המדינה והכוחות הגלובליים. ואולי, במחשבה שנייה, זניחה זו אינה מפתיעה כל עיקר; השיח הישראלי הנשלט על ידי השיח הביטחוני והלאומי מטשטש ומדחיק סדר יום חברתי-כלכלי.

הספר עוקב אחר בניית הבית לתהליך הייצור ולעובדים במפעל ארגמן, בתוך קונטקסט של בניית הבית הלאומי ובזיקה לתהליכים הכלכליים-חברתיים שהביאו לפירוקו – תהליכים שלא הותירו חלל ריק אלא מקום אחר, מדינה אחרת.

רגעי תיקון: אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב, 2008

רגעי תיקוןמחברת: טלי חתוקה

הוצאת רסלינג

איך להתבונן על זירות אלימות? במה להיאחז? בכאב האישי של הגוף המצולק או אולי להתחיל דווקא בקילוף האידיאולוגיה של הגוף הלאומי כמחולל האירוע וכעושה בו שימוש פוליטי? הספר מתמקד במה שמחוללת האלימות הפוליטית ובמה שהיא מעוררת אותנו להיות ולעשות. העלילה מתמקדת בפענוח ההצטלבויות הללו בין ההתרחשות האלימה לזירה שבה היא מתקיימת. כמקדמי עלילה משמשים שלושה אתרים מרכזיים בעיר תל אביב (כיכר רבין, חוף הים ושכונת נוה שאנן), ואת תפקידי המפתח ממלאים המדינה, אנשי המקצוע ואזרחים שמאפשרים לנו הצצה לפסיכולוגיה החברתית-מרחבית בישראל, הצצה לקשר המובהק שבין אלימות לעיר.

המסלולים והאירועים המוצגים בספר נבחרו כדי לחדד את העלילה שבאמצעותה אני מבקשת להפנות את המבט המחקרי פנימה, אלינו, ולהציג את האופן שבו הסכסוך הישראלי-פלסטיני חודר לרקמה העדינה של החיים בעיר הישראלית והופך את האישי לפוליטי. משימה זו מתאפשרת באמצעות ההסטה של הדיון מהאובייקט האדריכלי אל תהליכי ייצור אדריכלי ותכנוני בסביבת מאבק, שבמסגרתם אנו בונים קונוונציות ונורמות של התנהגות ופעולה בעיר ואל מצבים שבהם לארכיטקטורה ולתכנון, כדיסציפלינות שפועלות בארגון והסדרה של חיי היומיום בפרספקטיבה עתידית, תפקיד חשוב בנרמול ובהשבה של (אשליית) הביטחון והסדר. אך למרות הנטייה של דיסציפלינות אלו לראות עצמן ככוח מבצע של הריבון או כמוציא לפועל של המדינה, יש להן תפקיד של תיווך בין הריבון לאזרח. באמצעות המסלולים נראה כיצד תכניות להתערבות פיזית הופכות למתווך מרכזי בזירת מאבק על משמעות.