מהי התוכנית האסטרטגית לתעשייה? מה היא מבקשת להשיג? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות פרסום המסמך “מסמך מנחה להכנה של תוכניות אסטרטגיות עבור אזורי תעשייה בישראל” מאת פרופ’ טלי חתוקה.
תוכנית אסטרטגית במהותה מבקשת להגדיר חזון ומטרות לפיתוח תעשייתי. אף שהטרמינולוגיה של תעשייה היא תלוית הקשר, המונח “תעשייה” במסמך זה מוכלל ומאוחד ומתייחס להגדרה המרחיבה של פעילויות תעשייתיות, המכונה “ייצור, הפצה ותיקון” (production, distribution, and repair – PDR), הכוללת פונקציות כמו בנייה, ייצור, סחר סיטונאי, אחסנה ופעילויות נוספות הנוטות להיות ממוקמות באזורי תעשייה.1
במהותה תוכנית אסטרטגית בתחום התעשייה היא תוכנית גמישה המציעה כיוון ראשוני רעיוני של חשיבה בתוך מסגרת מתכללת. אולם למרות היותה כללית ורחבה, היא שלב ראשון והכרחי טרם הגדרה של פרוגרמה והקצאת שטחים ייעודיים לתעשייה. תוכנית אסטרטגית מסייעת לחשיבה כוללת על המרחב ועל הממשק שבין העיר לאזורי התעשייה; היא מציבה יעדים בתחום התכנון והמדיניות במגוון נושאים – כלכלה, חינוך ופיתוח – ומציעה כלים ליישומם. זהו שלב חשוב שממנו נגזרים תכנון מפורט ויוזמות קונקרטיות, הנשענות על הסכמה סביב חזון משותף בין שחקנים רבים. לכן במובנים רבים תוכנית אסטרטגית היא מעין מפת דרכים, בסיס שעליו ניתן להוסיף ממדים רבים נוספים.
חשוב לבדל הכנה של תוכנית אסטרטגית תעשייתית מתוכנית אב או מתוכנית בניין עיר. תוכנית אסטרטגית היא מהלך כלכלי-תכנוני כולל, שעניינו פיתוח מחדש של אזור תעשייה קיים תוך התייחסות לזהות של אזור התעשייה, לקנה המידה של האתר, לשיתופי פעולה הקיימים בזירה, להיבטים טכנולוגיים ולשחקנים. מטרת התוכנית האסטרטגית התעשייתית היא לכלול התייחסות מקומית ומערכתית רחבה בו-זמנית. כלומר, גם אם המטרה היא התחדשות תעשייתית באתר מקומי, יש להבין את תפקידו ואת חשיבותו התעשייתית בזיקה לאזורי תעשייה נוספים בעיר ובאזור (קיימים ועתידיים), ורק אז להגדיר את המטרות של התוכנית האסטרטגית עבור האתר. תוכנית אסטרטגית בתחום התעשייה מתכללת נושאים רבים, ועליה בעיקר להביא בחשבון את המגמות התעשייתיות, הון אנושי, צמיחה כלכלית וקיימות, ולחבר את היוזמות לסדר יום קוהרנטי עבור מקבלי ההחלטות ועבור מי שפועלים במרחב – המתכננים.
במובן זה נקודות המוצא של תוכנית אסטרטגית בתחום התעשייה ותוכנית אב או תוכנית בניין עיר הן שונות. בעוד שנקודת מוצא של תוכנית אסטרטגית בתחום התעשייה היא חזון כלכלי ותעסוקתי שיש לתת לו מענה תכנוני, תוכנית האב יוצאת מנקודת מבט פיזית של סנכרון מערכות. בתוכנית אסטרטגית לתעשייה שדה התכנון צריך להגיב לצורכי פיתוח התעשייה ולקונטקסט, והוא אינו מחולל המציאות בשטח. לכן ההכנה של תוכנית אסטרטגית בתחום התעשייה דורשת איסוף נתונים ומתודולוגיה השונים מן הנתונים הנאספים עבור תוכנית אב או תוכנית בניין עיר. כמו כן, ישנם כיוונים שונים בפיתוח תעשייתי, כמו למשל פיתוח קלאסטר תעשייתי מתמחה, התחדשות תעשייתית באזורי תעשייה ותיקים, רובעי תעשייה היברידיים ופיתוח של פארקים תעשייתיים אקולוגיים; כולם משפיעים גם על מתודולוגיות הניתוח ואיסוף הנתונים.2 ברשימה זו, טרם בחינה של כיווני הפיתוח השונים, נציג את החשיבות ואת הצורך בפיתוח אסטרטגי לנושא התעשייה על רקע המגמות הרווחות כיום בעולם והאתגרים הקיימים בארץ.
המסמך “מסמך מנחה להכנה של תוכניות אסטרטגיות עבור אזורי תעשייה בישראל” מציג אבני דרך לפיתוח של תוכנית אסטרטגית בתחום של פיתוח אזורי תעשייה. למסמך ארבעה פרקים. פרק א דן במהות של תוכנית אסטרטגית לתעשייה, ומסביר מהי מטרתה ומה היא מבקשת להשיג. הפרק יעמוד על ההבדלים שבין תוכנית אב או תוכנית בניין עיר לתוכנית אסטרטגית תעשייתית ועל החשיבות של פיתוח תוכניות מסוג זה בעידן הנוכחי. פרק ב עוסק באסטרטגיות הבולטות בתחום הפיתוח התעשייתי בעולם. אסטרטגיות אלו מטרתן לשמר, למשוך ולהגדיל את פעילות הייצור. אולם אסטרטגיות אלו אינן מתמצות בפיתוח פיזי אלא כוללות גם שימוש בכלי מדיניות מגוונים בתחומים אחרים, כמו חינוך או סביבה, והן מבטאות חזון תעשייתי גדול יותר. הפרק יסקור את אסטרטגיות התכנון המרכזיות שהתפתחו בתגובה לדינמיקה בת-זמננו בתעשייה: קלאסטר תעשייתי מתמחה, התחדשות תעשייתית באזורי תעשייה קיימים, פיתוח רובע תעשייתי היברידי בעיר ופיתוח פארק תעשייתי אקולוגי.
פרק ג מציג את מושגי המפתח שחשוב להכירם לפני תחילת הכנתה של תוכנית אסטרטגית עבור התעשייה. מושגי מפתח אלו אינם נוכחים בתוכניות אב ותוכניות בניין עיר רגילות, והיכרות עם מושגי היסוד היא בסיס לבחירת המתווה המתאים לפיתוח אזור התעשייה. מושגים אלו אינם רק תאורטיים אלא השפה שעל בסיסה מגובשת התוכנית האסטרטגית. בפרק מוצגים המושגים השונים, והם מאורגנים לפי שתי קטגוריות עיקריות – תעשייה ותכנון.
פרק ד מציג מתווים מתודלוגיים לגיבוש של תוכניות אסטרטגיות עבור התעשייה. בישראל יש מגוון של אזורי תעשייה המפוזרים בסביבות עירוניות שונות. צמיחתם תלויה בכמה גורמים מרכזיים: חזון תעשייתי-כלכלי, חיזוק ופיתוח של הון אנושי, תכנון תשתיות ועיצוב עדכני לאזור התעשייה, טיפול בהיבטים סביבתיים ובטיחות. נושאים אלו מחייבים התייחסות בכל תוכנית אסטרטגית של אזור תעשייה. התייחסות ממוקדת לנושאים תשפיע על התוכנית ועיצובה, כמו למשל הגדרת שיתופי פעולה חדשים במישור המדיניות ושימושי קרקע במישור התכנוני הפיזי. יתרה מזו, התייחסות כוללת לארבעה ממדים אלו דורשת לעיתים קרובות חשיבה כוללת לאזור התעשייה או לאזורי התעשייה בעיר ובאזור. זאת ועוד, בתוכנית אסטרטגית יש חשיבות לזיקות שבין הנושאים השונים ולאופן שהם משפיעים האחד על האחר במטרה לקדם צמיחה והתחדשות. בפרק מוצגים ארבעה מתווים מתודולוגיים להכנת תוכנית אסטרטגית – עבור קלאסטר תעשייתי מתמחה, התחדשות תעשייתית באזורי תעשייה קיימים, פיתוח רובע תעשייתי היברידי בעיר ופיתוח פארק תעשייתי אקולוגי. מתווים אלו עשויים להתאים למגוון של סביבות תעשייה. כל מתווה כולל אבני דרך בגיבוש התוכנית.
כיום מקבלי ההחלטות הולכים ומפנימים את ההכרה שיש לשלב את כל שלבי הייצור והפיתוח בכלכלה המקומית ובמרחב העירוני. בהקשר הישראלי, לאור האתגרים שבפניהם ניצבות ערים רבות – מצאי מידלדל של קרקע, חלוקה לא צודקת של משאבים, היעדר חיבור וקישוריות ותחרות גוברת בין רשויות מקומיות – יש חשיבות לבחון מחדש את נושא התעשייה בראייה רחבה. על קובעי המדיניות ברשויות לבחון שאלות חדשות בנושא התעשייה: מהו החזון התעשייתי שלאורו מתפתח אזור התעשייה בתחום שיפוטם? באילו סוגים של עבודה ושל תיעוש העיר מסוגלת לתמוך והיכן יש למקמם? עוד יש לבחון כיצד אזור התעשייה משתלב כחלק מאקוסיסטם גדול יותר, כיצד ייראה עתידו וכיצד הוא תומך במגמות התיעוש ובאורח החיים העכשווי.
תוכנית אסטרטגית היא מסמך שמסייע לתת מענה על שאלות אלו, ולמצוא את הפתרונות התכנוניים שעשויים לתמוך בחזון תעשייתי עדכני. זאת ועוד, תוכנית אסטרטגית היא כלי ניהולי וארגוני שיכול לסייע הן בקידום תהליכי עבודה מול רשויות התכנון ומשרדי הממשלה והן מול שחקנים מקומיים בזירה העירונית והאזורית. זוהי מפת דרכים שמסייעת לשמור על התמונה הרחבה בתוך סדר יום תובעני ויום יומי של פיתוח, ואמצעי לבקרה ולהערכה של ההישגים ושל הקשיים שבפיתוח התוכנית עבור מקבלי ההחלטות.
לסיכום, תעשייה וייצור חיוניים להתפתחות העירונית וצמיחתה. לכן שימור של התעשייה והייצור הוא הכרחי לקיימות הכלכלית והחברתית. עיר ללא תעשייה ומלאכה צפויה להתמודד עם אתגרים ועם קשיים כלכליים וחברתיים מורכבים של אבטלה וגירעונות. כיום סביבות תעשייה אינן יכולות להיות מוזנחות או לספק תשתיות בסיס בלבד, אלא עליהן להיות מרחב חיים מקיים כולל המספק שירותים לעובדים, למפעלים ולאנשי העיר בכללם; עליהן להיות סביבת חיים מלאה אשר יש לה גם איכויות אדריכליות וזהות מקומית מובהקת. זוהי צורת חשיבה חדשה ועדכנית המבוססת על חזון ועל רגולציה תכנונית וסביביתית עדכנית. רשויות שיקדמו תוכניות אזוריות לתעשייה יצליחו להבין לא רק מה הן עושות באזורי תעשייה, אלא גם מדוע וכיצד ניתן לשכלל את הפיתוח התעשייתי בעיר ובאזור שלהן בראייה עכשווית והוליסטית. אזורי תעשייה הם משאב הכרחי לפיתוח עירוני ואזורי בר-קיימה.
- להרחבה על ההגדרה, ראו May 1, 2024 “Production, Distribution, and Repair (PDR) Zones,” DCOZ, accessed ↩
- להרחבה, ראו פרקים 2 ו- 4. על פיתוח הפארק בראייה אקולוגית בת-קיימה, ראו מיזם משותף של משרד הכלכלה יחד עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: “המפתח לקיימות בתעשייה – פרסום כלי מדידה לקידום קיימות בעולם התעשייה,” משרד הכלכלה והתעשייה, עודכן ביום 11.2.2024, https://www.gov.il/he/pages/eci-070224. ↩