לאחרונה פירסמנו רשימה על האתגרים שבהזדקנות האוכלוסייה: תעסוקה, דיור, כלכלה. התארכות תוחלת החיים מחייבת חשיבה מחדש על כלל ההסדרים בחברה כך שהמבוגרים לא יהיו לנטל בלבד על הצעירים. הצעה לחשיבה מחודשת על תעסוקה ומהלך החיים שתוביל להחזרת האוכלוסיה המבוגרת לחברה.

ההזדקנות ההולכת וגוברת של האוכלוסייה היא חרב הפיפיות של המאה ה- 21. מצידה האחד הגידול באוכלוסייה הנתמכת מביא לכך שרבים מהם חיים אל מתחת לקו העוני ונזקקים לקבל קצבאות שהוודאות שלהם הולכת ופוחתת עם השנים בעוד ההגדרות הקשיחות של המדינה, את גילאי הפרישה מביאות לכך שאוכלוסיות אלו מודרות מתחומים רבים בחברה כגון תעסוקה, כוח פוליטי, ודיור. צידה השני של החרב, הוא הנטל המונח לפתחם של הדורות הצעירים שנאלצים לממן קצבאות, באופן היוצר מבנה פירמידאלי הפוך שבו מעטים תומכים כלכלית ברבים. המצב שנוצר בפועל הוא שקיימת אוכלוסייה מבוגרת אשר מתוקף כל אלו מוצאת את עצמה מנותקת משאר האוכלוסייה: הם לא לוקחים חלק פעיל בשוק העבודה, סובלים מנטל כלכלי גדול ומודרים מהניסיונות הרבים למצוא פתרונות לשוק הדיור.

איור 1. מעבר ממבנה פירמידיאלי הפוך של שוק העבודה וההטבות הסוציאליות למבנה יציב יותר.

איור 1. מעבר ממבנה פירמידיאלי הפוך של שוק העבודה וההטבות הסוציאליות למבנה יציב יותר.

דרוש חזון להחילצות מן הפרמידה ההפוכה:

ברצוני להציע חזון שבו האוכלוסייה המבוגרת "מוחזרת" לחברה. לא מהווה נטל ולא סובלת מהדרה בתחומי החיים השונים. אוכלוסייה זו, שהרף התחתון להגדרתה יכול לנוע בין גיל 45 ל65 (תלוי בהיבט בו היא נבחנת) תשוב לקחת חלק פעיל ויצרני בחברה.

חזון זה בא לאחד ולייצר חברה בריאה יותר (פיזית וחברתית) שבה האלמנטים השונים משתפים פעולה ליצירת מבנה צודק, שבו חלוקת המשאבים תאפשר חיים בכבוד אך גם חיים פרודוקטיביים ומלאי משמעות. חברה שבה האוכלוסייה המבוגרת תורמת מזמנה ומניסיונה בהיבטי החיים השונים, חברה שבה יש מקום לדינמיות למורכבות של החיים במאה ה 21.

עמוד התווך הראשון של החזון הוא מעבר להסתכלות אחרת על מהלך החיים. על מנת לעשות זאת לא די להסתכל על האוכלוסייה המבוגרת בחברה, אלא החזון צריך לשקף את כלל האוכלוסייה ולהוות מערך כולל והוליסטי. כפי שהמבנה הפירמידאלי ההפוך משפיע על כלל האוכלוסייה כך מתן פתרון לפירוק פירמידה זו חייב לספק מענה לכלל החברה. כפי שטען ריצ'ארד טימוס (Richard Titmuss) תיאורטיקן של מדינת הרווחה הבריטית "מדיניות עבור העניים היא מדיניות ענייה", מדיניות לטיפול בעוני צריכה להתייחס לכלל החברה.

איור 2. דוגמה למהלך החיים הליניארי במאה ה -20 לעומת מהלך החיים במאה ה 21

איור 2. דוגמה למהלך החיים הליניארי במאה ה -20 לעומת מהלך החיים במאה ה 21

לאתגר את תפיסת "מהלך החיים". כיום מרבית המערכות בנויות על ההנחה   כי ישנו מהלך חיים אחד לרוב האוכלוסייה והוא כולל שלבים (כמעט) מוגדרים מראש, אבני דרך שכוון ההתמקדות בהם הוא חד סטרי מילדות, דרך בגרות ושלב הקמת משפחה ועד לזקנה ופרישה מתעסוקה ובמובנים רבים מרוב החלקים היצרנים של החברה.  כיום מהלך החיים ליניארי הרבה פחות – משפחות מורכבות מכל מיני סוגים של מערכות יחסים, או שאינן מוקמות כלל, מקומות עבודה אינם בהכרח לכל החיים ומערכת היחסים בין הבית למקום העבודה מטשטשת בשל היכולת להיות מחובר מכל מקום בכל זמן לכל מקום אחר בעולם.

עמוד התווך השני הוא ההיבט התעסוקתי.  מסיבות כספיות והן מסיבות שאינן כספיות, עבודה היא אלמנט בסיס בשגשוג של האדם. הכרה בכך יכולה להוות חלק מהותי בפתרון. עבודה בתשלום תורמת לא רק למצב הכלכלי של האדם אלא גם למצב הנפשי באמצעות יחסים חברתיים והזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית. גם עבודה שלא בתשלום, כמו התנדבות יכולה להעניק את אותם הטבות פסיכולוגיות. בהתחשב בהשפעות החיוביות אלו, עידוד ותגמול של עבודה בתשלום ולא בתשלום בקרב אוכלוסייה מבוגרת בפרט וכלל האוכלוסייה בכלל הינו רכיב עיקרי בפתרון לשינויים כלכליים הקשורים לגיל ולאתגרים חברתיים.

לכן ההיבט הבסיסי בו עוסק החזון הוא ההיבט התעסוקתי, מתוך הבנה שהיבט זה מכיל השפעות החורגות מגבולותיו שלו. לתעסוקה השפעה על תחומים רבים: על ניהול הזמן – זמן העבודה והזמן הפנוי, על ההכנסה, וכתוצאה מכך על דיור. כמו כן הוא משפיע על כלל הקצאת המשאבים בחברה אשר חלקם מגיעים ממסים המופרשים מהשכר המתקבל מתעסוקה כזאת או אחרת.

הצעה למימוש החזון "חזרה לחברה" של בני הגיל השלישי

במסגרת חזון זה עומדת לזכותו של אדם במהלך חייו הבוגרים, היכולת לנצל פרקי זמן המאפשרים "פרישה" ממקום העבודה. פרישה זו מלווה בקצבה את מחליפה את קצבת הזקנה. זו יכולה להיות פרישה זמנית או פרישה סופית בהתאם ליכולת ניצול הקצבה שלו. מושג ה"פנסיה" מתבטל ואיננו קיים עוד. "פרישה" זו יכולה להתרחש בשלבי חיים שונים. יש שייבחרו לנצל אותה לקראת סוף מהלך חייהם אולם יש כאלו שיעדיפו לנצל זאת עם הרחבת התא המשפחתי על מנת להקדיש לו יותר זמן, יש כאלו שיבחרו לנצל זאת על מנת לשנות כיון מבחינה מקצועית או להתפתח מבחינה אישית באופן כזה או אחר. בהתאם לפרק הזמן של ה"פרישה" הרי שניתן לנצל אותה ל"פרישה" ארוכה וחד פעמית או למספר "פרישות" שכל אחת מהן מטרה משל עצמה. העיקרון שעומד בבסיס החזון הוא כזה של גמישות והתאמה אינדיבידואלית של מהלך החיים לצרכים. עם זאת היא לא מנתקת את היחיד מכלל המערכת החברתית. הוא מחויב לה ונתמך על ידה ולכן יש לו חובות עבורה. את הקצבה ניתן לקבל גם בזמן לימודים/הכשרות מקצועיות – הדבר מאפשר גישה להתפתות מקצועית עבור אנשים שקודם אפיק זה היה חסום עבורם. עלייה ברמת ההשכלה של האוכלוסייה בעקבות זו תתרום גם היא למיגור הדרת המבוגרים משוק העבודה שכן ב2017 הנתונים מראים שלהשכלה בקרב עובדים מבוגרים חשיבות גדולה במיוחד וכי הירידה בשיעורי התעסוקה עבור עובדים בעלי פחות מ12 שנות לימוד חדה יותר ומתחילה בגיל מוקדם יותר לעומת בעלי רמת השכלה של יותר מ12 שנות.

אנשים אמנם יעבדו עד גיל יותר מאוחר אולם יוכלו לתכנן את מהלך החיים שלהם. לא יידחו התפתחות אישית עד גיל היציאה לפנסיה ויוכלו גם להשתכר יותר מכיוון שבמהלך החיים יוכלו להקדיש זמן להתפתחות מקצועית שמשמעותה שכר גבוה יותר. לכן הרווח יהיה גם של המדינה מכיוון שהדבר יגדיל את הכנסות ממיסים אותם המדינה תוכל להשקיע מחדש במערכי הכשרה ובקצבאות עצמם. בנוסף אוכלוסייה עובדת ומועסקת (בין אם בהתנדבות או בשכר) היא אוכלוסייה בריאה יותר ולכן ההוצאות על בריאות צפויות לרדת בעקבות זה.

החזון רואה את הדינמיקה של תעסוקה לבין פסקי הזמן שבינה כמעודדת הזדמנויות להתפתחות והגשה עצמית. העבודה איננה נטל אותה יש לשאת כי אם הזדמנות לתרום לחברה, לממש את היכולות של היחיד ולשמור על דינמיות ולמנוע סטגנציה במערכות התעסוקה השונות.

התנדבות תעודד ע"י הטבות מס/סבסוד שכר דירה, וזאת על מנת לעודד אנשים לתרום  מזמנם מניסיונם ומכישוריהם – בעיקר ע"י לקיחת חלק בתכניות חונכות להכשרה בהסבה תעסוקתית. כמו כן יינתנו תמריצים למעבידים אשר יעסיקו עובדים לאחר הכשרות/שינויי מהלך קריירה וזאת על מנת לעודד תעסוקה ומוביליות תעסוקתית.

שעות הפנאי– במקום להידחות לגיל הפרישה יהיה ניתן לפתח את שעות הפנאי לאורך לכ מהלך החיים דבר אשר יאפשר התפתחות בכל מהלכי החיים.

פתרונות פיזיים  :

  • מרחב המגורים – למרות שחזון זה לא מבקש לעסוק בתחום הדיור באופן מובהק הרי שדינמיות שכזאת שפי שתוארה במהלך החיים ובשוק העבודה ובשעות הפנאי, מן הראוי שתזכה להתאמה כלשהי בתחום הדיור והמרחב הציבורי. לכן יש צורך במעבר איטי למודל של השכרה במקום רכישה. מכיוון שעיקרון אי הוודאות בשוק השכירות בישראל הוא אחד העקרונות אשר דוחפים את האוכלוסייה לקניית במקום שכירת דירות יש לייצר פרויקטים של המדינה לשכירות ארוכת טווח בקנה מידה גדול יותר מזה הנהוג היום. מעבר למודל של שכירות יאפשר גם התאמה של דפוס המגורים לשלב בחיים והדינמיות תתמוך בדינמיות התעסוקתית.
  • המרחב הציבורי – יפותח באופן כזה שיאפשר לתמך בדפוסי תעסוקה שונים ויעודד יזמות. זאת ע"י פיתוח מרחבים ציבוריים אשר ישמשו לאספקת כלים הן להתפתחות מקצועית ואישית מתווך הבנה שישנה כיום חשיבות גם ללמידה שאיננה פורמלית, בהתאם לכך מרחבים אלו יכללו מקומות מפגש שבהם מועבר יידע באופן של התנדבות והתנסות.
איור 3. גרף זה מראה מהלכי תעסוקה אפשריים שונים כביטוי של אחוזי תעסוקה ביחס לגיל המועסק במסגרת החזון.

איור 3. גרף זה מראה מהלכי תעסוקה אפשריים שונים כביטוי של אחוזי תעסוקה ביחס לגיל המועסק במסגרת החזון.

המנגנון

המנגנון המתפעל זאת מורכז משילוב של גורמי מדינה – משרד הרווחה ולשכת התעסוקה ומגופים מהמגזר השלישי. אלו יתפעלו מרכזים אשר יוכלו לעזור לאדם בתכנון מהלך חייו וניצול הקצבה הרצוי לו. מערכת ממוחשבת תוכל לבצע בדיקה של "תסריטים" שונים אשר יאפשרו קבלת מידע אודות הדרכים השונות בהן יוכלו לנצל את הקצבה, יתרתה, הטבות שונות שיכולות להתקבל בעקבות פעילויות התנדבותיות. שיתוף הפעולה בין גורמי מדינה וגורמים מהמגזר השלישי  נועד להבטיח שמירה על איזון בין צרכי המדינה לבין צרכיו של היחיד. מצד אחד לאפשר קשר בין המדינה לאזרח. מצד שני ארגונים מהמגזר השלישי יספקו תמיכה ובקרה שתוכל לספק גב לאדם היחיד במקרה הצורך. כך ניתן לשמור על איזון בין צרכי התושבים לצרכי המדינה.

לסיכום, חזון זה מציע אוטופיה גמישה אך ישימה שהולמת יותר את אורח החיים המשתנה שלנו במאה העשרים ואחת. עם ניסיונות המדע להאריך את החיים תכנון החיים בגילאים מבוגרים הוא צורך אקוטי, כפרטים וכחברה. על מנת לאפשר לא רק חיים ארוכים יותר אלא גם איכותיים, משמעותיים, אפשריים כלכלית ומכבדים יש לחשוב על מנגוני החיים, המערכת הכלכלית, עסוקה ודיור. לחשוב דרך הארכת הגיל מחדש על מסלול החיים ומה שנקרא מהלך החיים זו הזדמנות, כפי שעולה בחזון זה, לא רק עבור הדור השלישי אלא עבור כלל החברה.

ולבסוף, חזון זה  נובע לא מתוך רצון למחוק את קיומה של האוכלוסייה המבוגרת אלא מתוך הכרה ביכולת התרומה שלה לחברה. התפיסה איננה כזאת אשר מבדלת אוכלוסייה זאת אלא מכלילה אותה ומחברת אותה מחדש אל החיים הפעילים, היצרניים והתורמים לחברה.