כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.

עד תחילת המאה העשרים נחשבו מבני מורשת כיצירת מופת עצמאיים, וכפריטי מוזיאונים ללא כל עניין באתרים סביבם, עד אז המבנים לא הביאו תועלת לחברה שבסביבתה הם ממוקמים, מעבר לערכם הסימבולי. אולם, אתרי מורשת הם הזהות של עם, ארץ ועיר. הם מציגים את המסורת, האמנות והתרבות העשירה של התושבים והמקום.1 בסוף המאה העשרים המגמה העולמית בעניין המורשת התרבותית השתנתה. אתרים היסטוריים וארכיאולוגים שומרו במטרה לחזק את שוק התיירות כמקור לתועלת כלכלית רבת עוצמה.2

רשימה זו נוגעת בחשיבות של שמירת אתרי מורשת משני היבטים האחד כאמצעי לשמירת מורשת ומקומות קדושים או היסטוריים עבור הדורות הבאים, והשני כפוטנציאל כלכלי לפיתוח המקום. אני מתמקדת בעיר שפרעם שהייתה היישוב הראשון שזכתה למעמד של עיר מאז התקופה העות’מאנית ושיש לה חשיבות היסטורית משמעותית. העיר שפרעם לא זכתה לתשומת לב מספקת. אך לטענתי, ניתן לפתח את העיר בין היתר על ידי תהליך שימור של המורשת העשירה שקיימת בה, כעמוד תווך עיקרי לפיתוח העיר כלכלית, חברתית וסביבתית.

העיר שפרעם

לעיר שפרעם היסטוריה עשירה המשתרעת על פני 2,500 שנים. כיום העיר מונה 42,000 תושבים ומהווה בית למגוון דתות, עדות למרכזיות שלה לאורך ההיסטוריה. העיר הוקמה בשנת 1910 ומיושבת על ידי דרוזים, מוסלמים ונוצרים, העיר נהנתה גם מייצוג של הדת היהודית עד המאה ה-20. המבנה והמיקום הגאוגרפי של שפרעם כנקודת המפגש בין הרי הגליל לבין העמקים הפכו אותה לאורך תולדותיה לעיר המרכזית באזור, והייתה מקום עלייה לרגל לכל תושבי האזור. בעיר אתרים היסטוריים רבים והבולט שבהן היא מצודת שפרעם – הסראיה – בית הממשל. בעיר ניתן להתרשם משרידי שלטונות קדומים כגון השלטון העות’מאני והצלבני, שהותירו צירוף ייחודי של מבנים מרשימים לשימור. בעיר גיוון חברתי ייחודי המשקפת את ההטרוגניות של החברה הערבית בישראל (חיים בה כיום מוסלמים, נוצרים ודרוזים), ומרקם חייהם המשותף.3

מבט לכיוון המבצר (כל התמונות צולמו ע”י המחברת אלא אם מצוין אחרת)

שפרעם מוזכרת לראשונה במשנה ולאחריה בתלמוד בכמה מקומות. יש הנוטים לראות בשמה צירוף של המילים העבריות שפר (שופר) עם. אגדה מקומית ראתה בשם “שפרעם” את צירוף המילים “שפא עמר”, כלומר הבראת עמר המנהיג המוסלמי עמר בן אלעס ששתה ממי המעיין בעיר והבריא מחוליו. בתקופה הרומית הייתה שפרעם עיר יהודית ובמאה ה-2 לספירה היה בה מושבו של הסנהדרין, שהיה בית הדין הגדול של היהודים והוא זה שפסק הלכה בכל המחלוקות בענייני התורה. בתקופה הביזנטית הייתה במקום קהילה נוצרית ובתקופה הצלבנית הוקם כאן מבצר ולידו היה כפר של חקלאים. בשנת 1761 קבע את מושבו בעיר דהר אל-עומר שהיה שליט הגליל שמרד בשלטון התורכים. על פי מסורת מקומית בשפרעם הייתה ראשית התנחלותם של הדרוזים בארץ ישראל.

אתרי שימור בעיר

בשפרעם אתרים בעלי עניין: הקברים הביזנטיים – מצודת שפרעם – המגדל (אלבורג) – הכנסייה היוונית קתולית – המסגד הישן – בית הכנסת העתיק – אלח’לוה, השוק הישן.

המצודה, הסראיה טירת זאהר אל עומר אל זידאני قلعة ظاهر العمر الزيداني

אחד מציוני הדרך המפורסמים ביותר בשפרעם ושריד משפחת זידאן הגדול ביותר. מצודת שפרעם נבנתה במאות ה-17 וה- 18. באמצע המאה ה-19 שיפצו התורכים את המבצר ובנו עליהם קומה נוספת שבה שיכנו את בית הממשל. כשדהר אל עומר אל-זידאני כבש את עכו וניסה להכריז על עצמאות מהטורקים, בנו עות’מאן בנה את מבצריו המפורסמים, שהגדול שבהם עומד עד היום. הבניין נבנה בשנת 1768 על חורבותיה של טירה רומית מימי הביניים בשם Le Seffram . עות’מאן רצה להעלות את המבצר גבוה ככל האפשר כדי שיוכל לראות את המבצר של אחיו בצפת. הוא הספיק לבנות את הקומה הראשונה והשנייה, כאשר נראה שהקומה השלישית נותרה בלתי גמורה בשל חוסר מימון והמצב הביטחוני דאז, לאחר שבנה את המצודה בנה בסמוך לה את מסגד שפרעם באותה שנה. בשנת 2000, בעקבות שיקום המסגד, התגלה אריח הנושא את תאריך בניית המסגד, שנת 1768. המבנה הוזנח בתקופה הטורקית והממשלה השתמשה בו כמפקדה עד שהחומה הדרומית קרסה בשנת 1911. בשנת 1912 שיפץ המושל הכללי דאז חוסיין חוסייני את הבניין והרס את החלקים אשר נחרבו.4

טירת זאהר אל עומר אל זידאני

לדברי החוקר אסעד דאווד המתמחה במבנים היסטוריים, המבנה נמצא במצב טוב יחסית, חלקים רבים ממנו נשמרו והמבנה מסמל בניין מסורתי מואר הינו מכיל שתי קומות; כאשר הראשונה כוללת שבע מנהרות ענקיות ששימשו לבעלי חיים (סוסים בעיקר), ואילו הקומה השנייה שימשה בית מגורים למושל ועבור הממשל העותומאני. המבנה מכיל באמצע ליואן פתוח, חדר מרכזי גדול אשר משמש למפגש אורחים וממנו מתפצלים החדרים השונים. הבניין וקשתות (عقود) שמשקפות את הבנייה המסורתית במאה ה- 18 וה- 19 בפלסטינה. “הבניין מהווה כדגם היפה ביותר לבתים ההיסטוריים במקום”- המבנה מתבסס על ארכיטקטורה מיוחדת בנוסף לשיטת בניה ייחודית.5

הקברים הביזנטיים

מערות הקבורה התגלו בסוף המאה ה-19 (לפני כ-140 שנה) על ידי החוקרים קונדר וקיצ`נר ותועדו על ידם. מדובר בחמש מערות קבורה חצובות בסלע הנמצאות כיום בשכונה הנוצרית של העיר.

בית הכנסת העתיק בשפרעם

בתקופה הרומית הייתה שפרעם עיר יהודית ובמאה ה-2 לספירה היה בה מושבו של הסנהדרין, שהיה בית הדין הגדול של היהודים והוא זה שפסק הלכה בכל המחלוקות בענייני התורה. בתקופה הביזנטית הייתה במקום קהילה נוצרית ובתקופה הצלבנית הוקם מבצר ולידו כפר של חקלאים. בשנת 1761 קבע את מושבו בעיר דהר אל-עומר שהיה שליט הגליל שמרד בשלטון התורכים.

סמטאות השוק הישן לכיוון בית הכנסת

בעיר ניתן לבקר במצודה שבנה דהר אל-עומר ובקברים נוצריים עתיקים שבכניסה אליהם גילופי אבן. מצפון למצודה נמצאת העיר העתיקה ובה סמטאות ציוריות, כנסיות, מסגדים, חילווה דרוזית ובית כנסת. ניתן גם לבקר במעין של העיר ששמו בערבית עין עאפיה – מעין הבריאות. למעין מיוחסות סגולות מרפא ולפי המסורת התרפא ממי המעיין גם עמרו אבן אלעאס, שהייה אחד ממפקדי צבאו של צאלח א’ דין.

אפשר לציין את הנקודות ההיסטורית החשובות והמשמעויות מבחינת אתרי השימור בעיר לפי ציר הזמן הנ”ל:

האם שפרעם תוכל להפוך למרכז תיירות בזכות אתרי המורשת?

לעיר שפרעם ללא ספק קיים העושר התרבותי, הפיזי וההיסטורי שיוכל להפוך אותה לאתר מורשת. אך השאלה היא האם העיר יכולה להפוך את פיתוח המורשת למוקד לפיתוח בר-קיימא של העיר? כלומר כזה המתייחס גם להיבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים?

מדו”ח הנספח החברתי-כלכלי של העיר שפרעם, 2016, עלה שהעיר מאופיינת באוכלוסייה עירונית ומודרנית באופן יחסי. היישוב מהווה יעד הגירה אטרקטיבי עבור הרוב הערבי. הוא יכול למשוך תושבים לגור בו, זאת בעיקר כדי למצוא פתרונות דיור, איכות חיים ורמת שירות גבוהה. האוכלוסייה מתאפיינת ברמה סוציו-אקונומית יחסית גבוה בשלב רמות השכלה מעט גבוהות יותר. עם זאת, שיעור התעסוקה אינו גבוה במיוחד ביחס לממוצע הארצי. ניתן לזהות מספר דפוסים ברורים בעיר שפרעם:

שיעור גבוה של עובדים תושבי שפרעם עוזבים את העיר לצורך עבודה מחוץ, וחלק ניכר מהם אשר מעדיפים לשכור דירות מחוץ לעיר למטרת עבודה מחוץ לישוב. לעומת זאת הנספח מראה שכיום קיימת בשפרעם מבחינת התכנון העירוני התייחסות להיבטי תחבורה (קיים שיפור במצב התחבורה הפנימית, קווי אוטובוס בכל שעות היום אשר מובילים לניידות יחסית נוחה לתושבים). תשתיות רוב הפרויקטים המתוכננים כיום מכילים פיתוח ותשתיות חדשים דרך העריה ומשב”ש, תעסוקה, שירותי ציבור ושטחים פתוחים, הסדרת בעלות על הקרקע וכל’. הנספח מדגיש את בשלותה של שפרעם להתפתח כעיר המעניקה לתושביה שירותים ברמה גבוהה ואורח חיים עירוני, לצד יכולתה להבטיח שימור של הפלורליזם החברתי המאפיין אותה, אשר בא לידי ביטוי במבנה החברתי הקיים ובמבנה הפיזי שכונתי התומך במגמה זו.

סמטאות השוק הישן

במסגרת סיור מורשת מודרך מטעם עיירת שפרעם6 הודגש הערך התרבותי של אתרי המורשת והכוונה של העירייה להשתמש באותם אלמנטים בכדי להניב כלכלה צומחת. הסיור הראה את הפוטנציאל הטמון באזורים ההיסטוריים בעיר שכיום אינם בשימוש או בשימור אך הודגש כי ישנן כוונות לגבש תכנון אסטרטגי למיתוג העיר וניצול הפוטנציאל הגלום בערכה ההיסטורי והתרבותי. הכוונה להתמקד בציר ההיסטורי הראשי בלב השכונה העתיקה העוברת בכל התחנות בעלת הערך היסטורי- תרבותי. ציר רב עוצמה שכיום שומם.

אסיים עם המלצות לפיתוח שימור האתרים בעיר שפרעם כאסטרטגיה לפיתוח עירוני :

  • פיתוח מאגר מידע משולב על התנאים הכלכליים והחברתיים של אזורי המורשת תוך שימוש באפליקציות ניווט למקומות והאתרים ההיסטוריים תרבותיים בעיר והסבר בהתאם.
  • קיום סדנאות הכשרה להכרת תושבי העיר והדרכה כיצד להתמודד ולתקשר עם תיירים.
  • תמיכה בפעילויות תיירותיות כמו בניית מסלול תיירותי דרך האתרים הארכיאולוגיים של העיר.
  • בניית בתי מלון ובתים קטנים במספר מבנים עתיקים, תערוכה של אמנות פלסטית במבנים היסטוריים שונים.
  • להפוך כמה מבנים רעועים למרחבים ציבוריים עירוניים, אירוח אירועי תרבות בחלק מהחללים, פתחו כמה שווקים והפכו אותם לבידור להולכי רגל, הצגת אלמנטים משלימים של אורות, שילוט, ציורי קיר ועוד.
מבט מהשוק לעבר הכנסייה הקתולית

לסיכום, ערים בעולם מסווגות כיום תחת מדדי פופולריות ומורשת תרבותית וכל עיר מחפשת להשתמש בייחודיות שלה כמשאב לפיתוח עירוני. מורשת תרבותית יכולה להוות כלי רווחי משמעותי להתחדשות עירונית והשגת יתרון תחרותי. בעידן הניאו-ליברלי שימוש במורשת תרבותית יכול להגיב לתנאים החברתיים-כלכליים המשתנים במהירות. יחד אם זאת יש לזכור כי בעוד מורשת תרבותית משמשת ככלי להתפתחות הכלכלה, הפיתוח בתורו, צריך להבטיח את הקיימות וההמשכיות של אותה מורשת תרבותית. לכן לקידום מורשת תרבותית יש תפקיד מפתח באסטרטגיות פיתוח שמטרתן להגיב לצרכים חברתיים ותרבותיים, ליישוב סכסוכים ולהגשמת יעדים כלכליים באמצעות חזונות ארוכי טווח. בנוסף מחקרים מראים כי מורשת, אם מנוהלת כראוי, יכולה להוות גורם מרכזי בהגברת ההכלה החברתית, בפיתוח דיאלוג בין-תרבותי, בעיצוב זהות ושיפור איכות הסביבה והלכידות החברתית לצד פיתוח כלכלי הכולל המרצת פיתוח תיירותי, יצירת מקומות עבודה וקידום השקעות. במילים אחרות, השקעה במורשת יכולה לייצר תשואה בצורה של הטבות חברתיות וצמיחה כלכלית.7

  1. https://www.ted.com/talks/mr_abraham_pathrose_conservation_of_heritage ↩
  2. Zeynep,G.(2008) Neoliberal urbanism and Culture Heritage ↩
  3. ארכיון עיריית שפרעם ↩
  4. אתר עיריית שפרעם ↩
  5. תחנת מוראסלון, פרק שביעי ,2020 ↩
  6. הסיור הובל על ידי ע”י מבקר העירייה, מר עיסאם נסראללה חובב שימור אתרי מורשת, מהנדס העירייה מר איוב איוב והסגנית שלו גברת מהא חמוד. ↩
  7. ראה רשימה באורבנולוגיה על גישות שימור בעכו וצפת ↩