אסתר זנדברג כותבת על החשיבות של המסמך הקורא לרפרומה בתחום ההתחדשות העירונית של הקואליציה האקדמית לתכנון ומשפט:
“במציאות שבה “המדינה בדרך לאסון תכנוני רחב היקף”, הקריאה של קבוצת אקדמאים בכירים “להחליף דיסקט” היא אור בקצה המנהרה….. היוזמה הנוכחית מוצאת את עצמה במציאות שבה מעצבים את חיינו חוקי וד”ל, ותמ”ל והסכמי־גג, המתעלמים במפגיע מכל ההתרעות והפתרונות שעל השולחן. החוקים וההסכמים מאפשרים הפשרה ושיווק בולמי של קרקעות ציבוריות ופרטיות לבנייה לצד מימוש תוכניות בנייה גדולות ללא ראייה כוללת ויד מכוונת. מה שנועד לפתור את משבר יוקר הדיור לא השיג את מטרתו, אבל בחסותו המרחב מתכסה בשכונות מגורים פרווריות, מרביתן בבנייה לגובה שאינה מתאימה לכל כיס ושכבה באוכלוסייה”