רמלה 4# | אסטרטגיה מוצעת להתחדשות עירונית

מהי המתודולוגיה התכנונית בקידום תהליכי התחדשות עירונית בישראל?  רשימה זו תציע אסטרטגיה להתחדשות עירונית בעיר.

לאחר שבשלוש הרשימות הקודמות הצגנו את הניתוח של העיר רמלה, תוכנית ההתערבות להתחדשות עירונית וניתחנו אותן ברמה הלאומית והעירונית, רשימה זו תציע אסטרטגיה להתחדשות עירונית בעיר. שאלת המחקר המרכזית שלנו הייתה: מהי המתודולוגיה התכנונית בקידום תהליכי התחדשות עירונית בישראל?  לאור הבנת האתגרים והבעיות בתהליכי התחדשות עירונית אנו מציעים אסטרטגיה להתחדשות עירונית.

נקודת מוצא חדשה להתחדשות עירונית: מתודולוגיה תכנונית מוצעת

התחדשות עירונית היא כלי לפיתוח עירוני שבעזרתו ניתן להציע סדר יום תכנוני-חברתי חדש לעיר. להתחדשות עירונית יש פוטנציאל משמעותי לחיזוק ומינוף כלל העיר במגוון היבטים, ביניהם, חידוש המרחב העירוני, מינוף הכלכלה המקומית והגברת החוסן הקהילתי. על אף זאת, עבודת המחקר זיהתה כי התפיסה התכנונית הרווחת בקידום תהליכי התחדשות עירונית בישראל לוקה במספר כשלים. תהליכי ההתחדשות העירונית בזירה הישראלית מקודמות כיום לפי סדר יום תכנוני אחיד וקבוע ברוב הרשויות. מניתוח מטרות תהליכי התחדשות עירונית המקודמים כיום, ניכר כי סדר היום שם דגש בעיקר על ההיבט הכלכלי-רגולטורי ופחות על פוטנציאל ההשפעה החברתית. בנוסף, בהיבט הפיזי-תכנוני, מרחבי ההתערבות באותם תהליכים הם לרוב בעלי השפעה צרה, מתרכזים בחידוש המרקם הבנוי בשכונות ותיקות, ללא התייחסות מספקת לשלד העירוני, למחוללים העירוניים ולמרחב הציבורי. ובכך, הרמה האזורית נעדרת משיח ההתחדשות.

רשימה זו מבקשת לאתגר את השיח התכנוני הקיים ומציעה נקודת מוצא חדשה להתחדשות עירונית בישראל. ההצעה כוללת, מעבר לשינוי חשיבה, באמצעות מתודולוגיה תכנונית מוצעת המפרטת כלים תכנוניים לייעול תהליכי ההתחדשות העירונית בזירה הישראלית. המתודולוגיה המוצעת ממצה באופן יעיל את פוטנציאל ההתחדשות העירונית, ככלי בעל השפעה מכרעת על העיר במגוון היבטים. בנוסף, נקודת המוצא החדשה מציעה סדר חדש של מטרות להתחדשות עירונית, לשם פיתוח כלל עירוני, תוך מתן דגש על שיפור המרחב הציבורי, הקישוריות בין השכונות וחיזוק הכלכלה המקומית. ראייה כלל עירונית זו, תשפיע על המרחב האזורי ותוכל לתרום גם לאוכלוסייה המקומית ולאוכלוסייה הסובבת את העיר.

על בסיס נקודת המוצא החדשה, הטבלה להלן מפרטת את המתודולוגיה התכנונית המוצעת הכוללת את סדר הכלים התכנוניים ככלי עבודה לרשויות המקומיות:

ניתן לשים לב כי במתודולוגיה המוצעת סדר הכלים התכנוניים הוא שונה מהמקובל, וכי נוספו כלים חדשים למתודולוגיה הרווחת כיום בזירה הישראלית. להלן השינויים והדגשים העיקריים במתודולוגיה המוצעת:

הרשות המקומית היא השחקן המרכזי בתהליכי התחדשות עירונית: הרשות מכירה את הצרכים העירוניים,‍ את התושבים, את ההזדמנויות ואת החסמים. לכן על הרשות המקומית להוביל את תהליך ההתחדשות, ללא התערבות של גופים אחרים, שבראשם המדינה (למעט תמיכה תקציבית). לאור כך, המתודולוגיה התכנונית המוצעת מכוונת בעיקר אל הרשויות המקומיות בישראל.

הצבת מטרות וחזון: המטרות הן כלי קריטי לגיבוש סדר היום התכנוני-עירוני. בתחילת התהליך על הרשות לפרוט את המטרות והיעדים אליהם היא מעוניינת להגיע, תוך הסתכלות על מגוון היבטים וזירות השפעה שונות. מוצע לשים בראש סדר העדיפויות את התושבים (הן במתחם ההתערבות והן תושבי העיר בכלל), מימוש הפוטנציאל העירוני, ומיצוב ההשפעה האזורית של העיר.רק לאחר גיבוש המטרות והחזון יש להתחיל בקידום תהליך ההתחדשות לאורם.

ניתוח עירוני תחילה: לאחר הצבת המטרות יתבצע ניתוח כלל עירוני. הניתוח יאפשר לזהות את השלד העירוני, למפות את המחוללים העירוניים, לדייק את הצרכים ולמקד את החסמים. חשוב! עד כה בתהליכי התחדשות עירונית נבחרו לרוב מרחבי התערבות שהתמקדו במרקם מגורים ותיק בלבד, שנבחר על בסיס שיקולים כלכליים גרידא. עבודה זו מבקשת לשנות את הפרדיגמה ומציעה לקיים ניתוח עירוני מקדים שיהיה בסיס המידע וצעד ראשון שיוביל – רק לאחר מכן – לבחירת הקו הכחול להתערבות, על בסיס ממצאי הניתוח.

תכניות קיימות להתחדשות: במידה וקיימות תכניות מקודמות להתחדשות עירונית ברשות, יש לבצע בחינה מחודשת של נקודת המוצא, המטרות, מרחבי ההשפעה והקו הכחול שלהן. במידה ותוכניות אלו לא עולות בקנה אחד עם המטרות העירוניות להתחדשות העירונית, ו/או לא תואמות לצרכים העירוניים, יש לקיים חשיבה מחודשת עליהן ועל מיקומן במרחב העירוני.

תרחישים עירוניים: בשל החשיבות הרבה הקיימת בתהליכי התחדשות עירונית, ופוטנציאל ההשפעה הרב שלהן על העיר והאזור, יש לבחור תרחיש עירוני שיהווה מסגרת תכנונית כלל עירונית לקידום תהליכי ההתחדשות. לאחר גיבוש מספר תרחישים שונים, יש לבחור בתרחיש הממנף בצורה הטובה ביותר את החוזקות וההזדמנויות של העיר, תוך מתן מענה לחולשות והאיומים. מתוך התרחיש הנבחר וחזונו, יגזרו מתחמי ההתערבות המתאימים ביותר לעיר.

בנוסף למתודולוגיה להתחדשות עירונית המוצעת, לנקודת המוצא החדשה להתחדשות עירונית מספר דגשים רוחביים:

ראייה אזורית: כאמור, להתחדשות עירונית יש פוטנציאל השפעה רב-ממדי, כך שמעבר להשפעה על העיר עצמה ועל תושביה, התחדשות עירונית היא הזדמנות עבור העיר למצב את מעמדה המרחבי, בין היתר, במשיכת אוכלוסייה חדשה, כוח עבודה ותעסוקה וחיזוק התיירות.

התחדשות עירונית לא רק במרחב מגורים ותיק: על אף העובדה שמרבית מתהליכי ההתחדשות העירונית בישראל מתמקדים בחידוש מרקם מגורים ותיק, עבודה זו מבקשת להדגיש כי ישנם יתרונות רבים בחידוש המרחב הציבורי במסגרת תכניות להתחדשות עירונית. כפי שהודגם במרחב ההתערבות המוצע הראשון ברמלה – “הטבעת העירונית”, לחידוש המרחב הציבורי יש ערך כלכלי רב, ערך סביבתי על ידי שיפור חזות המרחב העירוני, וערך חברתי עבור תושבי פנים וחוץ שחידוש המרחב הוא עבורם.

האוכלוסייה המקומית: מעבר להשפעה על העיר והאזור, ההשפעה הישירה של תהליכי התחדשות עירונית היא קודם כל על חיי התושבים המתגוררים במתחמי ההתחדשות. בשל הרגישות החברתית המובנית בהליך זה, יש לדאוג שזכויות התושבים לא תפגענה, לשם כך: על הרשות למנוע פגיעה פוטנציאלית על ידי יזמים בעיקר אל מול אוכלוסיות מוחלשות, לקיים מפגשי שיתוף ציבור לצורך יידוע ושיתוף בתהליכים השונים, ובעיקר על מנת למנוע תהליכי דחיקה וג’נטרפיקציה ולשמור על האוכלוסייה המגוונת בעיר, למען חוסן עירוני ולכידות חברתי.

סיכום: עתיד העיר רמלה

התחדשות עירונית בישראל הינו תהליך ישן- חדש ללא זהות ומהות מוגדרת וברורה. בשנים האחרונות המדינה בוחרת לתעדף אותו כאמצעי להוספת מלאי יח”ד, אך בדרך שוכחת שמדובר בכלי עוצמתי שמטרתו לא רק לשפר את המרחב המתיישן, אלא את העיר על כלל היבטיה, כאשר הדיור הוא רק חלק מתוך השלם.

הפרויקט נשען על העיר רמלה כמקרה מבחן, ותוכנית המתאר להתחדשות עירונית המקודמת בה. העיר נבחנה ונותחה בעיניים אובייקטיביות ונקיות, תוך ניתוח מגוון היבטים. זאת בנוסף להצעות להתערבות במרחב אשר נשענו על אלמנטים ומוקדי עניין שזוהו מתוך עבודת ניתוח עירונית מעמיקה, ולא עסקו רק בסוגיות דיור. ההצעה הסופית של העבודה היא אסטרטגיה רעיונית שממנה ניתן לגזור מהלכים וכלים שונים בתהליכי התחדשות עירונית בישראל. בסיס ההצעה מאתגרת את צורת החשיבה הסטנדרטית ומקדמת תהליך הפוך לקיים היום, התערבות על בסיס ניתוח מאקרו ורק לאחריו ירידה למיקרו – up to bottom ולא bottom to up. ביצוע ניתוח עירוני-אזורי ורק לאחר מכן בחירת מרחב ההתערבות להתחדשות עירונית.

השינוי האסטרטגי שאנו מציעים בתכנון התחדשות עירונית מאפשר לכל רשות להדגיש את ייחודיותה ובכך לגזור תוכניות שיתאימו למקום הספציפי על בסיס צרכיו ומטרותיו, במקום קידום פרויקטים נקודתיים מנותקים מהקונטקסט מרחבי עירוני. כאמור, המתודולוגיה המוצעת מכוונת לרשויות מקומיות, מתוך הבנה שתהליכי התחדשות עירונית מתקיימים בשטחן, והן המושפעות העיקריות מהם. אולם, במידה והמדינה כשחקן משמעותי יוזמת תהליכי התחדשות ברשויות, עליה לזכור שהתחדשות עירונית חייבת להיות דיפרנציאלית בין הרשויות לאור השונות ביניהן, תוך הישענות על ייחודיותה של כל עיר, ומינוף ההזדמנויות והחוזקות, בשילוב ראיית ההשפעה האזורית.

מסקנה נוספת וחשובה בעבודה זו היא שהתחדשות עירונית היא לא מטרה אלא דרך, באמצעותה ניתן להציע סדר יום חדש עירוני, חברתי, כלכלי ותחבורתי. הבחירה איפה ואיך לחדש יכולה להשפיע רבות על העיר והיא אינה שוללת את האסטרטגיה הלאומית של הוספת יח”ד וציפוף דרך התחדשות עירונית, אלא מעצימה אותה. שיפור המרחב העירוני, על כלל היבטיו, יעודד תהליכים נוספים וימשוך פעילות עסקית ואנושית, בדומה לאבן שנזרקת למים ויוצרת אדוות.

פרויקט זה בא להציע הסתכלות חדשה על תהליכי התחדשות עירונית בישראל ואנו שואפים ומקווים שאנשי מפתח בזירה התכנונית הארצית והמקומית יאמצו את הצעת העבודה הנוכחית וישתמשו בה כדי לפתח כלים חדשים ועדכניים לקידום תהליכי התחדשות עירונית בישראל. בנימה אישית אנו פונים לרשויות המקומיות ומבקשים מהם לקחת יוזמה ולחשוב מחוץ לקופסא, כדי ליצור עיר טובה יותר עבור האנשים שגרים בה.

** עבודה זו נכתבה במסגרת “קורס יישומי: מסלולים בהתחדשות עירונית”, בהנחייתה של פרופ’ טלי חתוקה, כחלק מלימודי תואר שני בחוג לגיאוגרפיה, במסלול חברה, סביבה ותכנון, באוניברסיטת תל אביב.