איה רוזנוולדכיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את “המדרחוב החדש”, קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.
מגיפת הקורונה הובילה לשינוי תודעתי בתפיסת המרחב הציבורי. מול סגרים והגבלות, הפך המרחב למרכז החיים בעיר, הכרח לקיום שגרת חיים, אוויר לנשימה עבור התושבים. השינוי העצים את הקריאה לקדם פרויקטים שישפרו את איכותו, במיוחד במרכזי הערים, תוך צמצום השימוש ברכב פרטי ועידוד הליכתיות, רכיבה על אופניים ותחבורה ציבורית. מגיפת הקורונה היוותה הזדמנות להאצת הפרויקטים, שהחלו עוד קודם לכן, במשנה תוקף, כשצו השעה היה לעודד עירוניות באמצעים קלילים והפיכים. באמצעות תקציב צנוע, התאפשרה תעוזה עיצובית וביצוע מהיר בזמן קצר יחסית.
ברשימה קודמת עסקתי בעתיד הרחוב המסחרי בעידן הדיגיטלי באופן כללי, ואילו ברשימה זו, אתמקד בפרויקט אחד, “המדרחוב החדש”, קטע מרחוב נחלת בנימין, המזוהה עם חנויות אופנה וטקסטיל. האם המסחר הקמעונאי המסורתי בו הושפע מהמגיפה? כיצד הושפע, אם בכלל, מהמסחר המקוון? בשנה האחרונה, לאורך כ-280 מטר מרחוב קלישר לשדרות רוטשילד, הרחוב נסגר לתנועת וחניית כלי רכב בשעות הערב לצד הגדרת מסלול רכיבה לדו גלגלי (צביעת המסלול במפלס הכביש) והצבת ריהוט רחוב. אמצעי העיצוב פשוטים ולא דורשים השקעה מרובה. ההתפתחות הסימביוטית של העסקים סביב ההיבט התנועתי, עם הדינמיות שבפתיחה ובסגירת חליפת הרחוב בלילה, מסקרנת. עולה השאלה כיצד המרחב המשתנה משפיע על פרופיל העסקים והמשתמשים שלו?
תכנית המדרחובים: יצירת עירוניות חדשה
עיריית תל אביב, בדומה לערים מובילות אחרות בעולם, היטיבה לנצל את ההזדמנות ליצור מהלכים מעודדי עירוניות בחסות צו השעה. בעוד אזרחיה היו סגורים בבתיהם, קודמו פרויקטים שנועדו להפוך את תל אביב לעיר מוטית הליכה – עיר שחרטה על דגלה תעדוף הולכי רגל ורוכבי אופניים על חשבון הרכב הפרטי. חלק מהיוזמות מהוות הוצאה לפועל של תכניות אסטרטגיות מאושרות כגון התכנית האסטרטגית לאופניים 2025, בעוד יוזמות אחרות היוו תוצאה של הליכים שונים, לא רשמיים, שהחלו בשנים שלפני המגפה, ובעת זו הועצמו וקיבלו משנה תוקף, לגיטימציה ורוח גבית.
תכנית המדרחובים כדוגמה, היא תכנית מגירה לא רשמית שקדמה למגפה ויצאה לפועל במהלך 2020. עם ההתאוששות הראשונית מפרוץ המגפה, וחופש הפעולה שנוצר בתודעה ובשטח, נסגרו 11 קטעי רחובות בעיר לתנועת כלי רכב באופן מלא או חלקי בשעות מסויימות. בחלק מהרחובות נצבעו כבישים, נוסף ריהוט רחוב, הותקנו הצללות ועוד; בשאיפה לעודד הליכתיות ולקיים רשת רציפה של מוקדים ופעילויות, לפחות במרכז העיר, בחיבור ישיר לתכנית שבילי האופניים 2025. מהלך כזה סביר שהיה מחולל סערה ולחץ של תושבים וסוחרים בימי שגרה, ועל כן היה מבוצע במינון ועוצמות שונות, אם בכלל. אך בשיאה של המגיפה, השקט המרחבי עודד מנגוני פעולה אלטרנטיביים. עם חזרתו של הציבור למרחב, המהלך הטקטי התייצב כעובדה בשטח.
מדרחוב נחלת בנימין: זירה מסחרית עירונית בתהליך שינוי
המחקר התקיים בין החודשים מרץ-אוגוסט 2022, במהלכו נעשו תצפיות בימי השבוע לאורך שעות היום, במקביל לתשאול בעלי עסקים, לקוחות, בליינים, עוברי אורח, תושבים המתגוררים באזור ועובדים במשרדים בסביבה אודות ההליכים המתרחשים ברחוב.
הבחינה הזו העלתה מספר סוגיות:
תמהיל עסקים – רחוב נחלת בנימין ידוע כרחוב מסחר קמעונאי המתמחה בטקסטיל. הפרופיל העסקי שלו התעדכן בשנים האחרונות, אך לא במידה ניכרת. ברחבי העולם, ניכרים שינויים משמעותיים בתמהילי פרופיל העסקים בעקבות המסחר המקוון. נוכחות ענפי מזון, פנאי ושירותים אישיים גוברת ברחובות; אך בעוד במקרים רבים זו באה על חשבון מסחר קמעונאי; בנחלת בנימין, כך טוענים גם הסוחרים הותיקים איתם שוחחתי, לא חלו שינויים גדולים, אולי בשל ריבוי מבנים נטושים שאפיין את הרחוב עד לאחרונה. עסקי הבד המסורתיים, שמאפיינים את נחלת בנימין, אמנם חשו פגיעה בעת משבר הקורונה, אך רובם שרדו. המסחר הייחודי לרחוב ונוכחותו רבת השנים במקום, שמביאה לקשרים ותיקים עם לקוחות קבועים, הם חלק מהסיבות לעמידותם הכלכלית בפני הזעזועים השונים ותהליכי הצריכה המקוונת. מרבית בעלי עסקי היום לא חשים מושפעים מסגירת הרחוב. חלקם אף מברכים את הפעילות השוקקת שמזמינה הזדמנויות עסקיות נספות. עיקר דאגתם היתה הנגשה ללקוחות ואיסוף סחורה בכלי רכב, ואלה מותאמים לשעון הפעילות העסקי שלהם.
מיתוג ושינוי אופי העסקים וקהל היעד- השינוי שיותר נוכח הוא העיצוב והמיתוג של העסקים הפונים למעמד צעיר ואליטיסטי יותר. כך סופרמרקט הופך למעדניה, בית קפה לבר יין וחנות בגדים לחנות מעצבים. השינויים בולטים אף יותר בעסקים חדשים שנפתחו לאורך השנתיים האחרונות, כמו עסקי הלילה בתחום ההסעדה, שפרחו עם אפשרויות הישיבה ברחוב הסגור לרכבים. אף לעיתים, יוזמות פרטיות או עסקיות מקיימות משחקי רחוב וחדרי בריחה מתרחשים במרחב הציבורי, לצד מסיבות רווקות ומשחקי כדור המוניים. ענפים נוספים שמאפיינים את רוח התקופה הם מלונאות-בוטיק וחנויות עיצוב, הפונים לקהל אמיד. חנויות העיצוב מעניקות “חוויה משלימה” לצרכן: תצוגה בסגנון אישי וקשר ישיר עם יועץ אופנה. מלונאות הבוטיק מאפשרת מענה לתיירות חוץ ופנים בקנה מידה קטן ויוקרתי במרכזי ערים. אלה מקורות חשובים לפרנסת הרחוב ומזמנים אופי תיירותי על חשבון מקומי.
מרבית בעלי העסקים שנשאלו ראו בהשפעת הדינמיות הגדרה חיובית לעסקים, להתנהלות המרחב ואופיו. האופי המסחרי ברוח התקופה, חיי הרחוב החדשים בלילה ועצם ההשתנות של האזור מושכים קהל סקרן (ומפרנס) ויוצרים עניין בעיר. הן העסקים והן המבקרים שנשאלו העידו על תחושת חיות במרחב. חלקם קישרו זאת לתחושת שייכות בקהילה מתגבשת לעומת אחרים שחשו כי האזור הופך תיירותי וממוסחר. הקשיים הועלו בעיקר מצד עובדי הסביבה, שתנועתם החוצה מאזורי המשרדים הסמוכים מוגבלת ולעתים נמנעת כלל, במקביל למצוקת חניה מוגברת.
שינוי בהיררכית המשתמשים– תופעה מעניינת נוכח ה”סדר” החדש במרחב: נדמה כי תנועת עוברי אורח הפכה שולית בהיררכיית הרחוב. הרוכבים והממונעים הפכו לשליטים החדשים של תעבורת הרחוב, שועטים על מסלול צר שהפך למעין “HIGHWAY” בקנה המידה של הרחוב החדש. הולכי הרגל שלכאורה לטובתם נסגר הרחוב, מקבלים עדיפות משנה ונאלצים לחפש את החוקיות המסדירה את זכותם ליהנות מהמרחב, או לפחות לעבור דרכו ליעד העירוני הבא שלהם. הסדרת המרחב והיעדר חוק וסדר היא סוגיה קשה במרחב המסחרי המתהווה. מצטיירת תמונה אבסורדית של נתיב הדו-גלגלי שחוצץ בערב בין בית האוכל ללקוחותיו; הלקוחות מתארחים ברחוב ומלצרים נמרצים מנסים לשרתם מבלי שיידרסו. לצידם, הולכי רגל מפלסים דרכם בין שולחנות למדרכות שנגנזו לטובת פחים, אופנועים חונים ומכשולים אחרים. נראה כי הסדר החדש, או היעדרו, מוביל גם להדרה פיזית של עוברי אורח, אלו שאינם תורמים לכלכלת הרחוב ובטח את מי שידו אינה משגת.
בסופי שבוע מסת אנשים רבה עוד יותר פוקדת את הרחוב ומעלה שאלות בנוגע לצפיפות האוכלוסין הגדלה, שכן גם “היפוך הפירמידה” ומניעת כניסת רכבים אינם מספיקים בכדי לייצר מרחב נעים להמונים. נדרשת יצירתיות תעבורתית כדי להשתמש ברחוב. הגדרתו כמדרחוב וריבוי מקומות ישיבה ציבוריים המזמינים פעילות איטית של שהייה, התבוננות ופנאי, לא תואמת את הקצב העירוני שנוצר. נראה כי הרחוב הצפוף נותן מענה רק למי שכוחם בכיסם ותשוקתם למפגש עזה, על אף ימי המשבר כלכלי. המרחב העמוס אף מזמין מחשבות על הגדלת דופן המסחר למפלסים נוספים, כפי שנעשה בערים צפופות בעולם.
לסיכום, האם התהליכים המתרחשים בנחלת בנימין, מהווים דוגמה מקומית להשפעות תרבות הצריכה המקוונת שהואצו במגיפה? מה משמעות האופי העסקי המשתנה על זהות המקום ותפקידו העירוני?
אין ספק שעידן הקניות אונליין ומגפת הקורונה מחוללים שינויים ותהפוכות במודלי תעסוקה, כלכלה, חברה ופרקטיקות יום-יומיות בהיקפים שלא היכרנו. זוהי שעתם הגדולה של מקבלי ההחלטות למנף את ההזדמנויות העולות מהשינוי בתודעה הציבורית ולקדם מהלכים שלא יכלו להתרחש קודם לכן. המגמה של רחובות מסחריים ההופכים למרכזי בילוי של הסעדה ופנאי מתרחשת בכל העולם, במקרים רבים תהליכים בעידוד ותמיכה מהרשויות. המדרחוב החדש בנחלת בנימין, רחוב המקדש בליינות והנאה לצד שמירה על המסורת מקומית, הוא זיקוק המתכון הייחודי של העיר תל אביב לחוויית הצריכה והעירוניות: ניראות, מפגש, מקומיות; תרבות הזול ביוקר.
קשה לגבש מענה לאתגרים שמציב המסחר העירוני נוכח אי הוודאות והשינויים שעוברים עליו בעת הנוכחית. מערכות תכנון אדפטיביות המגיבות בזמן אמת לשינויים ולצרכים חדשים, בהליכים קלילים ומהירים, יכולות לסייע בקביעת חוקיות במרחב הציבורי. מחוייבתם של כל גורמי החוק והפיתוח, כמו גם מובילי הקהילה, לשמירת זכותם של כלל אזרחי העיר להינות ממשאביה, הופכת קריטית, לאור איום המציאות התעבורתית, הגידול באוכלוסיית הערים והפערים הכלכליים בין קבוצות שונות בחברה. העתיד תלוי בבניית מאזן המאפשר חוויה אורבנית, מגוונת ומקיימת, בה העסקים והחיים החברתיים ממשיכים לפרוח זה לצד זה.