מה תפקידה של השכונה בעידן הדיגיטלי? כיצד טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות על השכונה? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה וגל אלחנן שעוסק בתהליכי דיגיטציה בקנה המידה השכונתי.

השכונה היא יחידת מפתח בתכנון עירוני. לממדיה השונים, פיזיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים, יש השפעה עצומה על חיי היומיום. קונפליקטים שונים בקונצפטואליזציה של מושג השכונה, כמו סגרגציה וניהול מקומי, מבטאים סוגיות יסוד בתחום התכנון, כמו גם סוגיות חשובות במציאת הנתיב לתכנון שכונה מיטבי בעתיד. עם זאת, השפעתו של ‘המפנה הדיגיטלי’ 1, קרי, האופן בו טכנולוגיות דיגיטליות חדשות משפיעות על חיי היומיום ועל האופן בו המציאות נתפסת ומנוהלת, לא הוכרה בצורה מספקת בהקשר התכנוני והשכונתי. ניתן להצביע על שתי פרספקטיבות משמעותיות בהן הדיגיטציה ממלאת תפקיד בתחום התכנון. הראשונה רואה את הדיגיטלי כמכניזם, שמשנה את מערכות התכנון, הרגולציה ותהליכי שיתוף ציבור. השנייה רואה את הדיגיטלי כחוויה שמשנה תהליכים חברתיים ודפוסי התנהגות יומיומיים.

הרשימה הזאת מתמקדת בפרספקטיבה השנייה, בעקבות מאמר הרוויו (Review) Digitization processes at the Infrastructure, governance, community, and practices, neighborhood scale: מאת טלי חתוקה וגל אלחנן שפורסם בכתב העת Planning Theory, בגישה פתוחה באינטרנט. המאמר מקשר את השיח על שכונות עם השיח על דיגיטציה וסוקר את הספרות העדכנית בתחום. כיום, דיגיטציה לא נתפסת עוד כתשתית עצמאית, מנותקת מהמקום, אלא כתשתית מקומית הנוגעת בתהליכי חברות והתנהלות יומיומית. ההבדלים בשימוש, בתשתית ובשירותים הדיגיטליים משפיעים על החוסן החברתי ועל הנגישות של התושבים למשאבים, כפי שמגפת הקורונה הדגישה ביתר שאת. בעקבות הרעיונות האלו, המאמר סוקר ארבעה תחומים מרכזיים בהקשר השכונתי: תשתית, ניהול, קהילה ופרקטיקות יומיומיות. המאמר בוחן כיצד התחומים השתנו בין שכונות לפני הדיגיטציה לשכונות שנתמכות בדיגיטציה ומצביע על השאלות הפתוחות והפערים שעולים מהספרות. לסיום, המאמר מציע פרספקטיבה חדשה לדיון בשכונות בעידן הדיגיטלי, המאפשרת הבנה של התהליכים העכשוויים המתרחשים בשכונות ונתיב לעתיד שכונתי טוב יותר.

שכונות לפני הדיגיטציה מול שכונות שנתמכות בדיגיטציה

בתחום התשתית, שכונות לפני הדיגיטציה התבססו על אלמנטים פיזיים שהפרידו את השכונה משאר העיר ויצרו יחידה מוגדרת ומזוהה שמאפשרת ליצור תחושת הזדהות מקומית. השטחים הציבוריים בשכונה, רחובות, מדרכות ופארקים, מילאו תפקיד חברתי משמעותי ותרמו ליצירת קהילה ולבריאות הנפשית והפיזית של התושבים. בעידן הדיגיטלי, התשתית הדיגיטלית מקבלת מקום משמעותי, אך רובה מתוכננת ומנוהלת בקנה מידה העירוני ולא ברור כיצד ניתן להתאים אותה לצרכים השכונתיים המקומיים. לצד הפוטנציאל העצום שמביאה הדיגיטציה בשיפור איכות החיים של התושבים, קיים חשש שהדיגיטציה תגדיל את הפערים החברתיים והכלכליים בין שכונות אם לא יתקיימו תהליכים של התאמה לצרכים מקומיים .2

בתחום הניהול, שכונות בעבר היוו צומת משמעותי בין מערכות פוליטיות פורמליות להתארגנות לא פורמלית. ניהול מקומי נתפס כהזדמנות להתאים מדיניות לצרכים מקומיים ולעודד אמון והשתתפות ציבורית. מערכות ניהול מקומיות משתנות ממקום למקום, חלקן מנוהלות מלמעלה על ידי העירייה וחלקן צומחות מלמטה על ידי התארגנות תושבים. עם זאת, עוד טרום העידן הדיגיטלי, הניהול המקומי נתפס כרעיון אוטופי ולא תמיד ברור כיצד הוא מתנהל בפועל אל מול מערכות ניהול פורמליות גדולות במיוחד בכל האמור לגבי התווית מדיניות ותקציבים. במקרים מסוימים, הניהול המקומי משכפל יחסי כוח קיימים ומחזק חוסר שוויון חברתי. סוגיית הניהול משתנה בעידן הדיגיטלי, רשתות חברתיות פותחות דלת להתארגנויות שכונתיות חדשות מלאות בהזדמנויות לנגישות מוגברת וייצוג חברתי מגוון יותר. ההתארגנויות האלו בלטו בזמן מגפת הקורונה ואפשרו לתושבים להיעזר זה בזה ולחלוק משאבים חברתיים וכלכליים. עם זאת, פערים באוריינות דיגיטלית גם הם עשויים לשכפל פערי ייצוג קיימים ולא ברור כיצד ניתן לבצע אינטגרציה נכונה בין  אמצעי התקשורת הדיגיטלית לבין הצורך והתרומה של מפגשים פנים אל פנים, העשויה לייצר חיבור בין מירב השחקנים השונים המעורבים בניהול השכונה.3

בתחום הקהילה, שכונה בעבר יצרה הזדמנויות למפגשים יומיומיים לא פורמליים שתרמו לתחושת שייכות והיווצרות קהילה מקומית. עם זאת, תהליכי סגרגציה תמיד איימו על הקהילה המקומית ויצרו אצל תושבים תחושות בידוד וניתוק מהשכונה בהם גרו. בעידן הדיגיטלי, רשתות חברתיות מאפשרות לאנשים להיפגש ללא תלות במרחב הפיזי. הדבר מהווה הזדמנות לחזק את הקשרים החברתיים בשכונה בעזרת קבוצות ווטסאפ או רשתות חברתיות שכונתיות. עם זאת, האפשרויות הטמונות בתקשורת דיגיטלית מקטינות את התלות במרחב הפיזי ועלולות להרחיק את התושבים מתחושת המקום. כמו כן, פערים באוריינות דיגיטלית וחששות בנוגע לפרטיות עלולים להרחיק תושבים מסוימים מהרשתות החברתיות השכונתיות. יש לבחון כיצד התהליכים האלו משפיעים על הקשרים החברתיים בשכונה ויוצרים דפוסים חדשים של יחסי שכנות.4

בתחום הפרקטיקות היומיומיות, השכונה בעבר הייתה המקום המרכזי בו תושבים קיבלו שירותים שונים, כמו חינוך, בריאות וצריכה. דרך השירותים המשותפים, נוצרה חוויה סובייקטיבית של מרחב. הפרקטיקות היומיומיות היוו אתר פוליטי המפגיש בין קנה המידה המקומי לקני מידה גדולים יותר. בעידן הדיגיטלי, הפלטפורמות השונות מאפשרות צריכה של שירותים ללא תלות במרחב הפיזי. עם זאת, השינוי הזה עדיין תלוי בהקשרים מרחביים וחברתיים, כמו התשתית המקומית והמעמד הכלכלי חברתית של התושבים.5

ניתן לראות כי ארבעת התחומים קשורים זה לזה. התשתית הפיזית משפיעה על הקהילה והפרקטיקות היומיומיות. כמו כן, הקהילה משפיעה על הניהול המקומי. לכן, יש לראות את הדיגיטציה לא כרובד המתווסף לכל אחד מהתחומים בנפרד, אלא כרובד המחבר את כל התחומים יחד ודורש פרספקטיבה הוליסטית על תכנון שכונות. דיגיטציה משנה את האופן בו ידע זורם בשכונה ומוסיפה מרחב חדש, דיגיטלי, למציאות השכונתית, אך המרחב החדש ממשיך לקיים אינטראקציה עם המרחב הפיזי השכונתי. כך שבפועל לא ניתן להפריד את השכונה מהרובד הדיגיטלי.

שאלות חדשות על השכונה

הדינמיקה הזאת מעלה שאלות וקונפליקטים חדשים להקשר השכונתי:

  1. בתחום התשתית– מהם האינטרסים והשחקנים העומדים מאחורי פיתוח והטמעה של תשתיות דיגיטליות? כיצד התשתיות משפיעות על עיצוב השכונה ועל התמודדות עם אתגרים שונים, כמו קיימות ובריאות? כיצד ניתן להתאים את התשתיות לצרכים המקומיים? האם לתושבים יש קול והשפעה על התהליכים האלו?
  2. בתחום הניהול– האם הפלטפורמות הדיגיטליות מגדילות את השתתפות התושבים בניהול המקומי? האם הן תומכות בהתארגנויות לא פורמליות שצומחות מלמטה? כיצד הן משפיעות על אי השוויון בשכונה?
  3. בתחום הקהילה– האם הרשתות החברתיות מגדילות או מצמצמות את ההשתתפות התושבים השונים בקהילה השכונתית? האם נוצרות פרקטיקות קהילתיות שכונתיות חדשות וכיצד הן מושפעות ממאפייני השכונה? מהי הדינמיקה בין המרחב השכונתי הפיזי למרחב הדיגיטלי?
  4. בתחום הפרקטיקות היומיומיות– מה צריכה להיות מערכת היחסים בין השכונה הפיזית לשירותים הדיגיטליים? כיצד תכנון השכונה צריך להיות מושפע מעולם השירותים הדיגיטליים?

השינויים האלו הם יותר מעוד שלב בהתפתחות השכונה, הם יוצרים מצב חדש בו מרחבים פיזיים ומרחבים דיגיטליים מתקיימים סימולטנית בהקשר השכונתי. כך, בהתמודדות עם שכונות עכשוויות, מתכננים ניצבים מול שלושה אתגרים הקשורים זה בזה:

  1. מושגי. יש לפתח המשגה חדשה לשכונה התופסת אותה כמרחב היברידי, וירטואלי-ממשי. הבנת הממשק בין הדיגיטלי לפיזי הכרחית להבנת השכונה והעיר בעידן הדיגיטלי.
  2. תפיסתי. יש להשתחרר מתפיסה של דטרמיניזם טכנולוגי ביחס לדיגיטציה ולהתמקד בחוויה הדיגיטלית של התושב. ההתמקדות בחוויה מאפשרת לראות כיצד התושבים מגיבים לשינויים הטכנולוגיים ולא רק סופגים אותם.
  3. מתודולוגי. יש לפתח שיטות מחקר חדשות הבוחנות את הקשר בין המרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי.

לסיכום, התפתחות שכונות תמיד היוותה נושא משמעותי בתחום התכנון, כשההקשר השכונתי משמש יסוד מארגן בחיי היומיום ובאפשרויות החברתיות הפתוחות עבור התושבים. דיגיטציה לא מהווה שינוי קיצוני, אלא חלק מאותו תהליך שיש לחקור לעומקו. ככל שהפרקטיקות הדיגיטליות חודרות לכל תחומי החיים, לא ניתן להבין את השכונה ללא התייחסות אליהן. עם זאת, חשוב לזכור שהדיגיטציה היא לא תהליך טבעי, השפעתה והטמעתה תלויה בהקשר המקומי, החברתי והפיזי.

  1. Ash J, Kitchin R and Leszczynski A (2018) ‘Digital turn, digital geographies?’, Progress in Human Geography, 42(1), pp. 25–43. Available at: https://doi.org/10.1177/0309132516664800 ↩
  2. Nath N, Nitanai R, Manabe R, et al. (2023) ‘A global-scale review of smart city practice and research focusing on residential neighbourhoods’, Habitat International, 142, p. 102963. Available at: https://doi.org/10.1016/j.habitatint.2023.102963 ↩
  3. Nakano S and Washizu A (2021) ‘Will smart cities enhance the social capital of residents? The importance of smart neighborhood management’, Cities, 115, p. 103244. Available at: https://doi.org/10.1016/j.cities.2021.103244. ↩
  4. Gibbons J (2020) ‘“Placing” the relation of social media participation to neighborhood community connection’, Journal of Urban Affairs, 42(8), pp. 1262–1277. Available at: https://doi.org/10.1080/07352166.2020.1792311 ↩
  5. Hatuka T, Zur H and Mendoza J.A (2021) ‘The urban digital lifestyle: An analytical framework for placing digital practices in a spatial context and for developing applicable policy’, Cities, 111, p. 102978. Available at: https://doi.org/10.1016/j.cities.2020.102978 ↩