דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות,  וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה.

המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור

בפרק הראשון | החזון – נשמע מפי גורמים ברשות העירונית מה הוביל את עיריית תל אביב להיכנס לתחום של דיור בר השגה. מהן המטרות של הפרויקט והמודלים הכלכליים והתכנוניים לקידומו. נשמע את אדריכלית פרויקט גני שפירא, הפרויקט דיור בר השגה הראשון שקידמה עיריית תל אביב, על ההיבטיים האדריכליים של דיור בהישג יד.  ולבסוף נבין איך  חוק דיור בר השגה, שעבר בשנת 2018, מאפשר לרשויות עירוניות לקדם יותר פרויקטים כאלו בערי ישראל.

להאזנה

בפרק השני | קריטריונים –  נדון באוכלוסייה שמתגוררת היום בפרויקטים של דיור בר השגה בתל אביב, האם הם קהל הייעד הראוי? נשמע מסמנכ”לית חברת עזרה וביצרון, מי הוא קהל הייעד אליו כיוונה עיריית תל אביב את הדיור בר השגה ועל פיו נקבעו הקריטריונים?  במרכז הגר למדיניות חברתית טוענים שדיור בר השגה נועד לאוכלוסיות ממעמד נמוך ואילו עיריית תל אביב נשארה בעיקר עם הרף העליון. קביעת הקריטריונים כגון גיל, הכנסה, מצב משפחתי, הם הדרך לתעל את המשאב הציבורי לאוכלוסיות הרצויות. אך סוגיה זו נתונה למתחים פוליטיים ולכן בדיונים בכנסת הקודמת על חוק דיור בר השגה, נושא הקריטריונים היה מושא למחלוקת. נשמע כיצד השפיע החוק בנושא הקריטריונים, והאם זה כלל נכון שהמדינה תתערב ותקבע קריטריונים כלל ארציים.

בפרק השלישי | מגוון – נדון בחשיבות של מגוון (אנושי, מעמדי ותרבותי) לקיומן ותפקודן של ערים. העלייה במחירי הדיור דוחקת יותר ויותר אוכלוסיות מחוץ לעיר ובתל אביב מתחילים להבין את המחירים של הפגיעה במגוון. ואיך מגוון קשור בדיור? בכדי לשמור על מגוון אנושי צריך מגוון של פתרונות דיור. בפרק זה נדון בצרכי דיור בעולם משתנה, נשמע כיצד נערכים בעיריית תל אביב בכדי לטפל בסוגיית המגוון ובעתיד שבו יהיו יותר שוכרי דירות. כמו כן נשמע מסמנכ”לית הפיתוח בחברת ואן, שעוסקת בתחום הדיור הקהילתי, איזו הזדמנות מזהה השוק הפרטי בעולם הדיור והאם מהמגזר הפרטי תבוא הבשורה לדיור בר השגה.

להאזנה
>

צוות הפודקסט ורשימת מרואיינים

רשימת המרואיינים:

מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה

אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב

אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים

עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב

סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב

 

צוות הפודקסט:

מגישה: הדס צור

עריכה: הדס צור וניר לייסט

עריכת סאונד: ניר לייסט

הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני