האם בעיר אנו חווים בדידות, זרות או לבדיות שהיא דווקא חיובית ומשחררת? בראיון בפודקסט אדרבא משוחחים הפרופסורים תמר הרמן ואורן סופר עם פרופ' טלי חתוקה בזיקה שבין טיפולוגיות מגורים לבין יחסים חברתיים וחיי הנפש בעיר
דיון בפודקסט תל אביב היסטוריה של התחדשות, על תכנית לב העיר ושדרות רוטשילד. מה סוד ההצלחה של התכנית שיצרה את השדרות המפורסמות בישראל, שהפכו לאחד מסמליה של 'התל אביביות'?
סדרת פודקסט חדשה על ההיסטוריה של התחדשות עירונית בתל אביב מזמינה שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב.
פודקסט חדש המזמין לשיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה
פרופ' ארז צפדיה על עקירה כתוצאה מתהליכי התחדשות עירונית הפוגעת בעיקר באוכלוסיות מסוימות, על חוסר האיזון בין המרכז לפריפריה, ואיך הסכמי הגג פוגעים באפשרות להתחדשות עירונית בפריפריה. פרופ' נטע זיו מציעה מנגנון חלוקתי שיאזן בין חוסר ההתחדשות בפריפריה לביקוש הגבוה במרכז וטוענת שיש לפתח מנגנונים רגלוטורים שיבטיחו התחדשות עירונית הוגנת יותר
פרופ' נורית אלפסי על הצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי, ועל ההכרח לעבור מחשיבה על כמות ומילוי טבלאות אקסל, לחישבה על איכות התכנון. וד"ר טליה מרגלית על הצורך לגבש קריטריונים להערכת תוכנית התחדשות עירונית שיתנו כוח למתכנן העירוני ויבטיחו איכות תכנונית
בקצרצר זה מסבירה הפרופ' טלי חתוקה על ההכרח לתכנן מעבר למגורים ולעבור לחשיבה אזורית בהתחדשות עירונית, ד"ר רוית חננאל על הצורך לשנות את נקודת המוצא בגישה להתחדשות עירונית, ופרופ' הנרייט דהאן כלב על בפגיעות ויחסי הכוח בתהליכי התחדשות עירונית
מה הופך פרויקט התחדשות עירונית להצלחה מסחררת? ראיון עם אדריכל ניקי דוידוב שריכז את צוות תכנון התחדשות לב העיר תל אביב, על הכלים להתחדשות עירונית אז והיום
דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה.
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
