פרופ' ארז צפדיה על עקירה כתוצאה מתהליכי התחדשות עירונית הפוגעת בעיקר באוכלוסיות מסוימות, על חוסר האיזון בין המרכז לפריפריה, ואיך הסכמי הגג פוגעים באפשרות להתחדשות עירונית בפריפריה. פרופ' נטע זיו מציעה מנגנון חלוקתי שיאזן בין חוסר ההתחדשות בפריפריה לביקוש הגבוה במרכז וטוענת שיש לפתח מנגנונים רגלוטורים שיבטיחו התחדשות עירונית הוגנת יותר
פרופ' נורית אלפסי על הצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי, ועל ההכרח לעבור מחשיבה על כמות ומילוי טבלאות אקסל, לחישבה על איכות התכנון. וד"ר טליה מרגלית על הצורך לגבש קריטריונים להערכת תוכנית התחדשות עירונית שיתנו כוח למתכנן העירוני ויבטיחו איכות תכנונית
בקצרצר זה מסבירה הפרופ' טלי חתוקה על ההכרח לתכנן מעבר למגורים ולעבור לחשיבה אזורית בהתחדשות עירונית, ד"ר רוית חננאל על הצורך לשנות את נקודת המוצא בגישה להתחדשות עירונית, ופרופ' הנרייט דהאן כלב על בפגיעות ויחסי הכוח בתהליכי התחדשות עירונית
מה הופך פרויקט התחדשות עירונית להצלחה מסחררת? ראיון עם אדריכל ניקי דוידוב שריכז את צוות תכנון התחדשות לב העיר תל אביב, על הכלים להתחדשות עירונית אז והיום
דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה.
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד
בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קייסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאומנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין היה חדשני בזמנו איך הוא עומד במבחן הזמן וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?
בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. מבנה קהילתי ייחודי ומונגש הנועד לשרת את נכי צה"ל, הבניין מציע קריאה חדשה של הבטון והמושג מקלט, מחסה.
בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים, נשמע כאוקסימורון?
בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק
קו בניין אפס, שבילי אופניים מוצלים, גגות סולאריים וגן ילדים בפארק תעשייה? כן! שיחה עם יוסי אנגל שר מנכ"ל פארק תעשייה נ.ע.מ, על תרגום עקרונות התכנון למציאות, התקדימים והאתגרים בפיתוח אזורי תעשייה של במאה ה-21.
המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך?
מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד
הסדרה האדריכלים בוחנת את האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי
השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית
מה השתנה בתכנון שכונות מגורים בישראל בישראל? האדריכלית טלי יער-קוסט מיער אדריכלים תדון בפרק בשני פרויקטיים תכנון שכונת המשתלה בתל אביב ושכונת הפארק בנחל באר שבע
איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של המשרד בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב , בניין סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר.
ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית
ממשיכים בפודקסט האדריכלים בשיחה עם דודי ודניאל זרחי שיציגו את גישתם לתכנון מערכות מבנים דרך דיון בשלושה פרויקטיים: קמפוס תל השומר, עתידים והיכל המשפט בירושלים.
ממשיכים עם האדריכלים. האב דודי ובנו דניאל זרחי דור רביעי במשרד, ידונו בפרק זה בתחרויות אדריכלים. כמשרד שנוטה לגשת לתחרויות בארץ ובעולם ומצליח לא אחת לזכות בהן נשוחח איתם על האופן שבו הם ניגשים לתחרות, איך מתחילים פרויקט כזה? ומה הייחודיות והחשיבות של תחרויות אדריכלים למקצוע?