כיצד ניתן להתאים את אזורי התעשייה לעתיד? כיצד ניתן לשלב בתוכם חזון קיימות משמעותי? הרשימה עוסקת בשני דוחות בנושא שנכתבו בהובלת מינהל אזורי התעשייה במשרד הכלכלה.

לאחרונה התפרסמו שני דוחות חשובים ומעניינים בתחום הפיתוח התעשייתי בהובלת מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה. הדוחות משקפים רצון להטמיע חשיבה מתקדמת בכל הקשור לתכנון, עיצוב וניהול סביבות תעשייה וייצור ושמים דגש על הצורך בחשיבה אסטרטגית רב מגזרית והטמעה של קיימות בתעשייה.

הראשון, המרחב התעשייתי בירוחם: מהלך אסטרטגי לחשיבה על מרחבי התעשייה בעיר. הדו”ח פרי עבודתן של אדר’ מירב בטט והמתכננת חן רוזנק, מבקש להסתכל על העתיד של העיר ירוחם מנקודת המבט של הפיתוח התעשייתי. בתהליך העבודה הן שאלו כיצד התעשייה יכולה לעצב מחדש את ההווה והעתיד של ירוחם? איך יראה הנוף התעשייתי בעיר? מה יהיה הקשר בין העיר לבין סביבות התעשייה והייצור שלה? שאלות אלו עמדו בבסיסו של מהלך אסטרטגי שיזמו משרד הכלכלה והתעשייה ומפעם מישור יהודה, בשותפות המועצה המקומית ירוחם ובהתבסס על הקמתו של צוות מוביל של בעלי ובעלות תפקידים ביחידות המועצה השונות. המהלך האסטרטגי שהתקיים בירוחם כלל הקניית ידע והיכרות עם סוגיות ומגמות בינלאומיות עכשוויות ביחס לתעשייה, הכוונה מקצועית וגיבוש תפיסה חדשנית ביחס למרחבי התעשייה בעיר, וזיהוי כיווני פעולה נדרשים לקידום התחום בירוחם. המהלך היה אינטנסיבי ותחום בזמן, ונועד לסייע למועצה המקומית לגבש תשתית רעיונות ומסגרת לפעולה בתחום.

המהלך כלל חמישה שלבים: איתור צרכים ומיפוי סוגיות ראשוני; ניתוח המרחב התעשייתי בירוחם; זיהוי אתגרים והזדמנויות במפגש רעיונאות רב-מגזרי, בו השתתפו נציגים ממשרדי ממשלה, אשכול אזורי נגב מזרחי, ארגוני חברה אזרחית ועסקים ומפעלים הפועלים כיום בירוחם; גיבוש חזון וערכים מובילים לתעשייה בעיר; וניסוח כיווני פעולה לקידום מרחבי התעשייה בירוחם בטווחי זמן שונים.

מסמך חשוב נוסף שהתפרסם לאחרונה, העוסק בנושא אזורי התעשייה מנקודת מבט של קיימות, מציע כלי מדידה לתכנון פיתוח וניהול אזורי תעשייה בני קיימה בישראל. העיסוק בקיימות בתעשייה הוא צו השעה על רקע המאבק הבין-לאומי במשבר האקלים. התעשייה נדרשת לעמוד ביעדים בין-לאומיים ולאומיים של צמצום פליטות גזי חממה ופחמן ובמקביל להמשיך לספק את הצרכים המתפתחים של חברות ומדינות. ברחבי העולם אנו רואים ניצנים של תרגום שיח הקיימות בתעשייה לשינויים ממשיים כגון: תכנון מעגל חיי המוצר, מעבר לייצור נקי יותר, שיתופי פעולה בין חברות ומגזרים והכרה גוברת ביתרונות הכלכליים של האחריות התאגידית.

על רקע זה הושק מיזם משותף של משרד הכלכלה והתעשייה ושל המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לפיתוח כלי מדידה לתכנון, להסבה ולניהול סביבות תעשייה יצרניות בנות קיימה בישראל. הכוונה היא לבנות כלי מעשי שבאמצעותו אפשר יהיה לזהות את המרכיבים המשפיעים על הקיימות בתעשייה, למדוד אותם ולהניע תהליכים חוצי מגזרים שבאפשרותם לקדם נושא זה ברמת אזורי התעשייה. המסמך סוקר את הרקע התיאורטי והמעשי הקיים בישראל ובעולם בכל הנוגע לתכנון, בנייה, ניהול ותפעול של אזורי תעשייה בני קיימה.

הדו”ח ממפה את הידע הקיים בישראל ובעולם בהקשרים של הטמעת קיימות בתעשייה וסוקר מדדים מהעולם, מקרי בוחן של אזורי תעשייה בני קיימה וכלי מדיניות בישראל ובעולם.

שני הדוחות התגבשו בשיתוף עם היחידה למנהל אזורי תעשייה, במשרד הכלכלה, ומצביעים על הצורך והחשיבות בשינוי באופן שבו סביבות התעשייה והתעסוקה שלנו, נראים, מתקיימים ופועלים.

כיום המגמות הבינלאומיות בתעשייה מגלמות בתוכן פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לחיזוק קשרי הגומלין בין סביבות העבודה והייצור לבין המרחב העירוני. אזור התעשייה משנה את תפקידו ההיסטורי, ממרחב המאפשר להקים מפעלים ולעסוק בפעילות יצרנית בלבד, במרוחק ובמנותק מסביבות המגורים, למרחב מגוון, חדשני, פעיל לאורך רוב שעות היום, המחובר בקשר ישיר לעיר, לתושבים ולכלכלה המקומית והאזורית. 

שינוי זה מתאפשר הודות למגמות כגון “המהפכה התעשייתית הרביעית” וקידומו של ייצור תעשייתי מבוסס טכנולוגיות מתקדמות ושיטות ייצור חדשניות; תפיסות של “סמביוזה תעשייתית” ו“אקולוגיה תעשייתית”, השמות דגש על קשרים ושיתופי פעולה בין המפעלים והחברות באזורי התעשייה לצד הפחתת טביעת הרגל הסביבתית של האזור ויצירת יתרון כלכלי על ידי שימוש מושכל במשאבים; והידוק קשרי גומלין מפרים בין האקדמיה והתעשייה, ובין מחקר ופיתוח וייצור באותו מרחב תעשייתי.

כעת זו ההזדמנות לחשוב מחדש על התעשייה ועל השילוב של סביבות הייצור והפיתוח בכלכלה המקומית ובמרחב העירוני, בניסיון לחבר בין נקודת המבט הכלכלית, החברתית והמרחבית.