פינוי מחנה גנים – רמת גן

בהמשך להחלטה על פינוי מחנות צה”ל מאזורים עירוניים, יפונה מחנה גנים ברמת גן. מה יאומץ מהמלצות השימור? מה יבנה במקומו ואיזה זיכרון אם בכלל, יישאר מהמרושת של המחנה ‘מקלף’ שהיה מחלוצי המִחשוב בישראל? 

מחנה גנים הוא מחנה צבאי בעיר רמת גן, הגובל ממזרח בדרך בן גוריון בשטח הערים בני ברק בצפון ורמת גן בדרום; ברחוב קריניצי במערב, רחוב מגדים מצפון, ורחוב הגת מדרום, כולם אזורי מגורים. המחנה מאכלס את מפקדת חיל השלישות, ויחידות מתחומי המחשוב, התקשוב וכוח אדם. בחפירות ארכיאולוגיות בגבעת מחנה גנים אותרו ממצאים היסטוריים מתקופת התלמוד. על הגבעה פעל בית קברות המוסלמי בתקופת המנדט (ויתכן שאף בתקופה העות’מאנית). על השטח הוקם מחנה המטה הכללי של צה”ל בראשיתו ובשנות ה-60 מרכז המחשב הצה”לי, מחלוצי המִחשוב בארץ. למחנה גנים אם כן שכבות ארכיאולוגיים וההיסטוריות בעלות חשיבות מחקרית, פוליטית ולאומית, כפי שנכתב בסקר המבנים לשימור.¹

תצלום אוויר משנת 2014 של מחנה גנים ברמת גן משנת . תחום המחנה הצבאי מסומן בקו צהוב מקווקו.

החלטות הממשלה בנושא העתקת מחנות צה”ל לנגב ופינוי שטחי מחנות צה”ל  מאזורי ביקוש (כגון פינוי מחנה צריפין שסקרנו) קבעו את פינוי מחנה גנים במלואו. על פי התכנית, על צה”ל לפנותו ולמסור את מרבית שטחו לרשות מקרקעי ישראל בין השנים 2019-2018,².] כאשר הפינוי יסתיים בשנת 2022.[3ץ מדינת ישראל, סיכום שוה”ם 3.] היחידות התקשוביות בבסיס יעברו לקריית התקשוב בבאר שבע ויחידות השלישות בעיקר לרמלה.³ התכנית על שטח הבסיס, שיזם מִנהל מקרקעי ישראל וערך האדריכל אריה קוץ, כוללת הקמת שישה מגדלי מגורים בני 33-47 קומות ו-1,200 דירות בשטח ממוצע של 112 מטרים רבועים.

תולדות וייעודי המחנה: רבדים היסטוריים, אדריכליים וארכאולוגיים

לאורך ההיסטוריה התקיים ככל הנראה ישוב על התל, שהינו חלק מרכס הכורכר עליו בנויות כיום רמת גן, גבעתיים ובני ברק. בראשית מלחמת העולם השנייה נערכו בסביבת בית הקברות חפירות בהן נמצאו עדויות לבית קברות קדום ולישוב במקום.⁴

מפת מחלקת המדידות (אוקטובר 1946). השטח מסומן במפה כבית קברות מוסלמי בבעלות הווקף ותחום בדרום ומצפון (בקווים מלאים). ממערבו מסומנת דרך (יהל”ם/קריניצי) וממזרח קצה גבול עירוני (בקווקו עבה). מתוך ארכיון יד אבנר בתוך סקר מבנים לשימור – של אדריכלית נעה שק 2013.

בשנת 1922 רכשו קבוצות יהודיות אדמות מכפרי הסביבה והקימו עליהן את עיר גנים (ממנה צמחה רמת גן), שכונת בורוכוב (ממנה צמחה גבעתיים) ובני ברק. אדמות המחנה, ששימשו כבית קברות מוסלמי, נותרו כהקדש בבעלות הווקף, עובדה המסבירה את ה”חור השחור” ברצף הבנוי והנטוע ב”עיר גנים” ממנה צמחה רמת גן. עם ההכרזה על מדינת ישראל בעקבות הפצצות חיל האוויר המצרי את מטה ההגנה על חוף ימה של תל אביב, הוחלט על העתקת המטה אל פרברי העיר. בסיוע המועצה המקומית רמת גן פונו מיושביהם בתי מגורים ברחוב שרת שעל הר אברהם הסמוך, ובמקביל לפעילות המטה הכללי החלה הכשרת בית הקברות של הווקף כמחנה צבאי.

תצלום אוויר ראשון של מחנה המטה הכללי, כחמישה חודשים לאחר איושו על ידי יחידות המטה הכללי (6 באוקטובר, 1949). המרכז למיפוי ישראל בתוך סקר מבנים לשימור – של אדריכלית נעה שק 2013.

בשנת 1955 הועתק המטכ”ל ל”קריה”; בבתי המושבה הטמפלרית שרונה וב”מחנה גנים” רוכזו יחידות השלישות הראשית. בראשית שנות ה-60 נבנה בשטח המחנה מרכז המחשבים ממר”ם. בשטח המוקף חומות, בנויים כיום עשרות מבני צריפים ומבני קבע מבטון מזוין שנבנו מקום המדינה ועד שנות ה-80, בגובה קומה אחת ועד שש קומות וסביבם צמחיה ענפה ופיתוח נופי. מתקופת הווקף נותרו צמחיה וקבר בודד.[4ץ שק, סקר מבנים לשימור – מחנה מקלף, 3.]

פינוי המחנה

על פי הכתבה “הפוטנציאל הנדל”ני של בסיסי צה”ל?”⁵. שווי הקרקע של מחנה גנים נאמד בכ-630 מיליון שקל; הקרקע היא במרכז רמת גן ואין בה מרכיב חקלאי, מסבירים בכתבה, לכן ניתן לחלק את השטח למגרשים קטנים, למכור ולבנות בהם רבי קומות. הכתבה מעריכה כי על פי שיעור הצפיפות המקובל בעיר ניתן לבנות במתחם כ-700 דירות. כתבה אחרת דיווחה כי הופקדה תכנית להקמת 1,200 יחידות דיור בלב העיר רמת גן במקום מחנה מקלף.⁶ יחידות הדיור ייבנו בעשרה מגדלים בני 25 קומות, דבר שלטענת הכותבת יאפשר שטח רב להקמת מבני ציבור ושטחי ציבור. עוד מציינת הכתבה ששווי הקרקע בשל מיקומה במרכז רמת גן נאמד במיליארד שקל.

עם אישור תכנית סטטוטורית חדשה על השטח והעלייה בפירוט התכנית ⁷ שיזם מִנהל מקרקעי ישראל וערך האדריכל אריה קוץ, נכתב כי היא כוללת הקמת שישה מגדלי מגורים בני 33-47 קומות ו-1,200 דירות בשטח ממוצע של 112 מטרים רבועים, 20 אחוז מסך הדירות יהיו בשטח של עד 63 מטרים רבועים, 10 אחוז מהדירות יהיו בשטח של עד 75 מטרים רבועים, ו-35 אחוז מהדירות יהיו בשטח של עד 120 מטרים רבועים; כאשר 20 אחוז מסך הדירות בגדלים שונים בפרויקט, לפי קביעת הוועדה, ייועדו להשכרה. היא מציינת שהתכנית מקצה שטח של כ-12 דונם למוסדות ציבור, והמבנים המצויים כיום בשטח זה ומשמשים את חיל השלישות ישומרו ויועברו לרשות עיריית רמת גן לטובת מוסדות ציבור. בנוסף נכתב כי 25 דונם משטח התכנית יהיו מיועדים לפארק ציבורי, כאשר בשטח זה ישומרו העצים הקיימים ומספר צריפים היסטוריים אשר שימשו את המחנה והשימוש בהם יהיה לצרכי ציבור.

תכניות השימור

סקר נערך במסגרת תכנון התכנית האזרחית לשטח, בהתאם להגדרת התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה “בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית”, על ידי אדריכלית נעה שק, עבור “תיק פרויקטים” – מקדמי תכנית המתאר האזרחית למחנה.

על פי סקר המבנים לשימור, במחנה מקלף גלויים שלושה רבדים עיקריים (נוסף על הרבדים הארכיאולוגיים שמתחת לפני השטח): חורשת האקליפטוס הנטועה מימי בית הקברות של הווקף, שכבת הבינוי מתקופת הקמת מחנה המטה הכללי ומתחם המחשוב הצה”לי בקרית ממר”מ. הרבדים נבדלים זה מזה בערכיהם ההיסטוריים, הנופיים, האדריכליים והטכנולוגיים, ויש שמבנה בודד מאגד את כל הערכים הללו.⁸ בהמשך לכך מציג הסקר ארבעה סוגי ממצאים:

טכנולוגי – הקמת אולמות המחשב הראשונים לאכלוס מחשבי הענק של שנות ה-60 חייבה שילוב מערכות מתוחכמות של מיזוג אויר, תאורה, רצפות צפות וכיו”ב;

אדריכלי – מבני המשרדים הוקמו במחנה המטה הכללי ברוח הסגנון הבינלאומי, בפונקציונליזם ובחומרים מינימליסטיים. בקרית הממר”מ מבנים הנעים במנעד שבין סגנון בינלאומי מאוחר (ממר”מ א’) לברוטליזם (ממר”מ ג’, ממר”מ ד’, ממר”מ ה’) מרמת הפרט ועד לקומפלקס כולו;

נופי – במתחם קיימים ערכי טבע לצד טבע מעשה ידי אדם. בצפון-מערב המחנה נותר מצוק כורכר טבעי, שריד לטופוגרפיה הבתולית של גבעות רמת גן. בראש הגבעה נותרה חורשת אקליפטוס מתקופת הווקף. אל ראש הגבעה מובילים מהלכי מדרגות מפותלים בשילוב אבן לקט ובטון, המאפיינים את המרקם הבנוי בגבעות רמת גן שעל אף היות המחנה אקס-טריטוריה, הרי שעם פינויו וחיבורו לעיר, ישתלבו במארג. מסביב לגבעה ניטעה חורשת עצי אורן וברוש, ובצדי הדרכים שדרות עצי ברוש, מערכי נטיעות המאפיינים בסיסים צבאיים בארץ (החל בתקופה המנדטורית). בדומה למתחמים אורגניים בבעלות משותפת דוגמת הקיבוצים התפתח המחנה כאורגניזם שלם בו התקיים שיווי משקל בין בנוי לפיתוח, ללא גדרות בנויות (התיחום נעשה בהעמדת הבינוי ובהתכנסותו כלפי פנים בממר”מ);

היסטורי – תולדות המתחם בכלל והמבנים הבודדים בו מספרות פרקים מרתקים בתולדות הביטחון ובתולדות המחשוב והטכנולוגיה בארץ.

הסקר מסווג שלוש דרגות שימור והנחיות תואמות להן: דרגת שימור א’ – מבנה בו מתקיים לפחות אחד התנאים הבאים: אתר בעל איכות אדריכלית יוצאת דופן, המדגים סגנון אדריכלי רב ערך מרמת הפרטים הבודדים ועד העיצוב הכולל; ו/או מבנה בעל חשיבות היסטורית, דתית, ארכיאולוגית ו/או לאומית גבוהה במיוחד. במבנה או באתר בדרגה א’ תשומר המעטפת החיצונית במלואה ויעשה מאמץ לשמר אלמנטים ייחודיים בחללי הפנים. לא יורשו שינויים בחזיתות או בנייה על גבי המבנה, על מנת שלא לפגוע באופיו. דרגת שימור ב’ – מבנה בו מתקיים לפחות אחד התנאים הבאים: אתר בעל איכות אדריכלית גבוהה; ו/או מבנה בעל חשיבות היסטורית, דתית, ארכיאולוגית ו/או לאומית בינונית. במבנה או באתר בדרגה ב’ תתאפשר תוספת למבנה במסגרת זכויות הבנייה הקיימות, באופן שהמבנה המקורי, צורתו וחזיתותיו יהיו ניכרים. דרגת שימור ג’ – מרכיב במתחם – מבנה בו מתקיים לפחות התנאי הבא: מבנה פשוט, אשר בסגנונו האדריכלי/ ממדיו/ חומרי הבנייה שלו הינו חלק ממרקם אדריכלי יוצא דופן, בו השלם גדול מסך כל חלקיו. במבנה ובאתר בדרגה ג’ יערך תיעוד (מקדים או מלא על פי הנחיית משרד הביטחון או המחלקה לתכנון עיר רמת גן) ויעשה מאמץ מרבי לשמירה על מירב המרכיבים האדריכליים המקוריים, מרמת המבנה ועד לפרטי בנין, תוך התאמה לצרכי התקופה.

כרטיס שימור של מבנה ממר”ם – בנין א’ , מבנה בדרגת שימור א’ בתכנון אדריכל אבא אלחנני. מתוך סקר מבנים לשימור – מחנה מקלף של אדריכלית נעה שק, אפריל 2013.

כמו כן מדגיש הסקר את חשיבות השימור המתחמי, של הבינוי, הזיכרון ההיסטורי, ובפרט מתייחס בהרחבה לצמחיה ונוף היסטורי – תחת ההגדרה “נוף תרבות”⁹ מעשה ידי אדם; לצמחיה זו דפוסי נטיעות אדריכליים, בעלי משמעות מתחמית כמקבץ, הנוספת על תרומתו של העץ הבודד לסביבה: חורשת האקליפטוס והאורנים – הקפת מתחמים סגורים בצמחיה, לרוב עצי אקליפטוס – שאינם מצריכים טיפול שוטף מחד ומאידך מעניקים צל ומסך ויזואלי ופותרים בעיות ניקוז במישור – מאפיינת את הבנייה המנדטורית והישראלית המוקדמת של בסיסי צבא ומתקנים ביטחוניים. במחנה גנים נוספה לרובד הצמחייה הקיים – חורשת האקליפטוס שהשתרעה על הגבעה מתקופת בית הקברות של הווקף, חורשת עצי אורן בכל שטח המחנה; שדרות עצים – בשטח המחנה נעשה שימוש אופייני לתקופה המנדטורית וראשית המדינה בשדרות עצים כאלמנט המלווה דרך או מסמן גבול חלקה, שובר רוח ומסך ויזואלי. בייחוד בכביש המעפיל לראש הגבעה; גרמי מדרגות – הבנייה בטופוגרפיה הרמת-גנית מתאפיינת במעבר נתיבי מדרגות המעפילים מהרחובות הראשיים והמשניים בעמקים למבני ציבור ורחובות מגורים בראשי הגבעות. הנתיבים מתאפיינים באדריכלות פשוטה וצנועה מיעוטם בבטון חשוף ורובם באבן לקט בחיתוך טבעי ובמשקי מלט במדרכים ובטראסות. בשולי המעלות ניטעו לרוב עצים וצמחיה דלת מים. בין הנתיבים המובהקים, שהוגדרו בסקר השימור לרמת גן, נמנים נתיבי מדרגות שוני.

תכניות הבינוי החדש

מטרת התכנית של רשות מקרקעי ישראל וניר קוץ אדריכלים היא “פינוי מחנה צבאי והשלמת פיתוח המרקם העירוני על ידי שינוי ייעוד הקרקע לשימושים מיטביים כגון: מגורים, מבנים ומוסדות ציבור, מסחר ושטח ציבורי פתוח, תוך שימור בנינים היסטוריים, שימור עצים בוגרים ויצירת שטח ציבורי פתוח.”[רשות מקרקעי ישראל, פרטים על תכנון תוכנית: רג/1163/א, מאגר תוכניות בנין עיר, ללא תאריך, https://www.mmi.gov.il/IturTabot/taba4.asp?MsTochnit=%F8%E2/1163/%E0&kod=8600&gis=false [גישה: 25 בפברואר, 2017].

תשריט מצב מוצע, תכנית מתאר מקומית רג/1163/א, גרסה מספר 7 (28 ביוני, 2015). בתכנון אדריכל אריה קוץ – ניר קוץ אדריכלים, מתוך רשות מקרקעי ישראל, מאגר תוכניות בנין עיר.

שטח התכנית כ-70 דונם. מתוקפה מאושרים 237,468 מטרים רבועים של בנייה למגורים (972 יחידות דיור), ועוד 75,557 מטרים רבועים של בנייה לצורכי מסחר, מגורים ותעשייה (228 יחידות דיור). נספח הבינוי מציג שמדובר בשישה מבנים בני 30-45 קומות, שלושה מהם בגובה מרבי של 115.5 מטרים מעל פני הקרקע ושלושה בגובה מרבי של 164.5 מטרים מעל פני הקרקע, המאורגנים סביב פארק שכולל את המבנים שהוגדרו לשימור. במתחמים המיועדים לבנייה חדשה הוגדרו עצי החורשה הקיימים לכריתה. התכנית מתוחמת על ידי צירי תנועה ראשיים בשלוש מתוך ארבע דפנותיה – במזרח ובמערב דרכים קיימות, ובדרום ציר תנועת רכב שכולו בשטח התכנית המוצעת. כלל המבנים הקיימים במחנה, למעט המבנים שהוגדרו לשימור – יהרסו לפי תכנית זו.

מבט פרספקטיבי ממזרח בתכנון אדריכל אריה קוץ – ניר קוץ אדריכלים, מתוך רשות מקרקעי ישראל, מאגר תוכניות בנין עיר , נספח בינוי לתכנית מתאר מקומית רג/1163/א, גרסה מספר 7 (28 ביוני, 2015).

חתך אורבני, חתך הבינוי החדש שונה מאוד מחתך הבינוי הקיים, ועל מנת להשאיר פארק עם מבנים לשימור ללא בינוי חדש תוך שמירת זכויות הבנייה של התכנית כולה – עלו הבניינים לגובה. בתכנון אדריכל אריה קוץ – ניר קוץ אדריכלים, מתוך רשות מקרקעי ישראל, מאגר תוכניות בנין עיר, נספח בינוי לתכנית מתאר מקומית רג/1163/א, גרסה מספר 7 (28 ביוני, 2015).

השוואת התכנית המוצעת למבנים והאתרים שהוגדרו לשימור בסקר המבנים והאתרים לשימור שערכה למחנה אדריכלית נעה שק, מעלה שמבנים בעלי ערך שימורי יהרסו במסגרת התכנית. לפי הסקר, חלק מהמבנים הוגדרו לשימור מומלץ, ולא כל המבנים שהוגדרו לשימור מומלץ מוגדרים לשימור בתכנית המוצעת. מבנים שמופו בסקר לשימור ויהרסו – יתועדו טרם ההריסה. שאר המבנים במחנה, לפי התכנית המוצעת, יהרסו.