מחקר שבחן שש שכונות מגדלים בערים שונות בערי המרכז, ניסה לבחון כיצד התכנון העירוני: מיקום הפארקים והגינות הציבוריות, מיקום המרכז המסחרי ותכנון הרחובות, משפיע על עוצמת השימוש. כיצד תורם התכנון לבניית קהילה ואינטראקציות חברתיות?

העולם הופך עירוני יותר, אך בו-בזמן העיר הופכת פרוורית. נראה שבתכנון העירוני בן זמננו, בישראל, כמו גם בחלקים גדלים של העולם המערבי והאסייתי, בניית מגדלים מחליפה הן את הבנייה המרקמית המאפיינת אזורים פנים עירוניים. כך בניינים בודדים המפוזרים בעיר ושכונות 'מגדלים בפארק' צומחים ומכסים שטחים נרחבים בעיר העכשווית.

'מגדלים בפארק' ('Towers in a park') הוא מושג שנטבע בתחילת המאה ה-20 כדי לתאר את אופן הפיתוח העירוני שזוהה תחילה עם המתכנן המפורסם לה-קורבוזיה, אך התרחב עם השנים לכדי פרקטיקה נפוצה. ברשימה זו הוא יתאר המושג שכונות הנבנות ביישובים עירוניים ומאופיינות בבניית מבני מגורים גבוהים ואחידים, המפוזרים לאורך או סביב מדשאות ענק ושטחים פתוחים נרחבים ומזוהות עם הפרדת השימושים האופיינית לבנייה המודרנית. שכונות אלו נבנות לרוב על ידי יזם אחד עד שניים, קמות בהינף אחד ומשווקות כשכונות יוקרה קהילתיות לבני המעמד הבינוני והבינוני-גבוה.

בישראל בשני העשורים האחרונים קמות שכונות שכאלו ביישובים חדשים וותיקים, במרכז הארץ ובפריפריה הקרובה. הן משנות באופן בולט את הנוף העירוני בכלל ואת המרחב הציבורי בפרט.  השאלה היא כיצד משפיע העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות 'מגדלים בפארק'? שאלה זו נבחנה במסגרת עבודת המחקר דרך המרחב הציבורי, מתוך הנחה כי מרחב זה הוא הבמה, הזירה המשותפת, לחיים בשכונה והוא מעצב, בצורה ישירה ועקיפה, את אורח החיים היומיומי האישי והציבורי. 1

השכונות הנבחרות למחקר

לשם כך נבחנו עשרות שכונות 'מגדלים בפארק', שתוכננו, נבנו ואוכלסו באותו פרק זמן במחוז מרכז. בכולן רוב של מבני מגורים גבוהים, מרכזים מסחריים שכונתיים ושטחים פתוחים רבים.  באמצעות שימוש בטיפולוגיה מרחבית והשוואה סטטיסטית נבחרו שש שכונות, להן מאפיינים תכנוניים, חברתיים וכלכליים דומים, אך סדר מרחבי-פנימי שונה, בהן בוצע ניתוח עומק. השכונות שנבחרו הן: קריית רבין בחולון, הדר המושבות בפתח תקווה, כפר גנים ג' בפתח תקווה, היובל ברחובות, נאות אשלים בראשון לציון ומרום נווה ברמת גן.

שיטת המחקר כללה 23 תצפיות ספירה והתנהגות, שנועדו לתעד את ההתנהגות ואת עוצמת, אופי ואופן השימוש בשלושה סוגי מרחבים ציבוריים שונים: (א) שטחים אזרחיים סלולים – רחובות מרוצפים ראשיים ופנימיים; (ב) שטחים פתוחים ירוקים – גינות ציבוריות קטנות וגדולות; ו-(ג) מרכזים מסחריים – פתוחים וסגורים. כמו כן נעשה סקר טלפוני בקרב 600 מתושבי השכונות נשואות המחקר לבחינת מידת השימוש והעמדות של התושבים כלפי המרחבים הציבוריים בשכונה. 

ממצאים: השפעת התכנון של שכונות המגדלים על השימוש במרחב

Location Location Location – ממצאי תצפיות הספירה והפעילות והסקר הטלפוני שנערכו אישרו כי מיקומם הגיאוגרפי היחסי של השטחים הפתוחים בתוך השכונה חשוב ומשפיע. נמצא כי פארקים שכונתיים שנמצאו במרכזה הגיאוגרפי של שכונה זכו לעוצמת שימוש רבה יותר יחסית לפארקים שתוכננו בשולי שכונה. עוצמה שלא הושפעה מגודל הפארק וצפיפות המגורים באזור. לעומת זאת, בדיקה זהה של עוצמת השימוש במרכזים מסחריים העלתה חרס והראתה שאין קשר או השפעה של המיקום הגיאוגרפי היחסי על מידת השימוש בו, והשפעה חזקה אובחנה דווקא בשטח המסחר המוצע וצפיפות המגורים בשכונה.

ממצא מעניין אחר נוגע להגדרת מרכז השכונה על פי תפיסת התושבים. בכל שש השכונות בחרו התושבים בפארק השכונתי או במרכז המסחרי כמרכז השכונתי. לרוב, תפיסת מרכז השכונה לא תאמה את המרכז הגיאוגרפי אלא את זה החברתי-תפקודי. הפערים בלטו אף יותר כשמרכז מסחרי במיקום צדדי הוגדר על ידי התושבים כמרכז השכונתי. לדוגמא, בשכונת 'הדר המושבות' נבחר המרכז המסחרי, הממוקם בקצה הרחוק ביותר, כמרכז השכונה על ידי כמעט 80% מתושבי השכונה.

פארק בשכונת בקריית רבין בחולון (צילום: רני מנדלבאום)

בין פרטי לציבורי – המרכזים המסחריים בשכונות 'מגדלים בפארק' זוהו כמרחבים עם היצע שימושים נמוך – חנויות צריכה, בתי אוכל ולעיתים שירותים, כגון, קופת חולים או בנק. במרכזים בשכונות הנחקרות אף לא קיימות אפשרויות לצריכת תרבות (לדוגמא, בתי קולנוע או תיאטראות). אף על פי כן עוצמת השימוש ותדירות הביקור שנרשמה בהם גבוהה ביותר.

המרחב המסחרי הוא מרחב מנוהל למשעי, שטומן בחובו שליטה חברתית חזקה והדרה של אוכלוסייה שאינה עומדת בתנאי הסף הכלכליים המתבקשים. בשעה שמרחבים ציבוריים קלאסיים נועדו לשרת את כלל הצרכים החברתיים של הציבור, אזורי המסחר מקדמים צרכנות. כלומר, אנו מתייחסים למרכזים המסחריים כמרחבים ציבוריים, אך בפועל אלו מרחבים מוגבלים.

מתוך ממצאי הסקר הטלפוני ניתן לחשוב כי המרכז המסחרי, שנתפס לעיתים כמרכז השכונה ומצוין כמקום המפגש המרכזי, מהווה את מוקד הקהילתיות. ברם, תצפיות הספירה והפעילות והיצע השימושים הנמוך מציגים תמונה אחרת, מורכבת יותר. המעלה כי למרכז המסחרי יכולת למשוך קהל רב, אך חוסר יכולת ליצור הזדמנויות לאינטראקציה חברתית קהילתית.

מרכז מרום נווה המתחבר לפארק שבמרכז מתחם המגדלים (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

מרכז מרום נווה המתחבר לפארק שבמרכז מתחם המגדלים (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

מרכזים מסחריים גדולים באזורים בהם צפיפות המגורים גבוהה יותר מושכים אליהם קהל רב, בלי קשר למיקומם היחסי בשכונה. מרכז מסחרי הומה בשכונת מרום נווה ברמת גן (צילום רני מנלדבאום)

בין חברה לקהילה – פרויקטי המגורים המתוכננים ונבנים בארץ בעשורים האחרונים משווקים כמוצרי צריכה וכן מלווים בסמליות ותדמית, בדיוק כמו כל מוצר צריכה אחר. הפרטיות הפכה לסמל עיקרי להצלחה כלכלית. בבנייה החדשה המרחב הציבורי כבר לא מהווה את מוקד ומרכז החיים אלא כל משק בית הופך לנקודת המרכז עבור הגרים בו. התכנון הפרוורי לאורך השנים מחזק סמל סטאטוס זה וממעיט ביצירת מרחב ציבורי מתוכנן נכון ומזמין.

תושבי השכונות החדשות בוחרים בשכונות הן בגלל תדמיתן היוקרתית והן בשל תדמיתן הקהילתית. בפועל, המרחב הפרטי והציבורי בשכונות 'מגדלים בפארק' מייצר אורח חיים פחות קהילתי מכפי שמוצג בשלטי החוצות. בניתוח מידת הקשרים החברתיים בשש השכונות הנחקרות נמצא כי יותר מ-50% מהאוכלוסייה דיווחה על קשרי ידידות עם חלק קטן מתושבי השכונה ורק 14.7-31.7% מתושבי השכונות השונות דיווחו על קשרי ידידות עם חלק גדול מהתושבים השכנים. נדמה כי קיימת רשת חברתית שכונתית מסויימת, אך היא לא חזקה. על פי הממצאים תושבי שכונות המגדלים נהנים מקשרי ידידות, אך אינם מנהלים אורח חיים קהילתי.

הרחוב הלא-עירוני – הרחובות בשכונות 'מגדלים בפארק' אחידים, לא נבדלים אלו מאלו בתוך השכונה ובין השכונות. ברחובות לא נצפו מגוון שימושים שונים. במרבית השכונות צורת רשת הדרכים פוגעת בקישוריות ובנגישות, והרכב הפרטי הוא השולט במרחב. עיקר הרחובות מטופחים ובמצב טוב, אך אינם מציעים צל או עניין. הרבה מהרחובות מציעים מדרכה צרה המופרעת מתשתיות ומכלי רכב. ריהוט רחוב חסר כמעט בכל הרחובות בכל השכונות. חניות רבות מציפות את נוף הרחובות והבניינים עצמם לעיתים מרוחקים מקו הרחוב ואחדים מהם מתוכננים עם העורף לו.

ברחובות נספרה פעילות נמוכה ביותר. עם זאת, אחוזים ניכרים מתושבי שש השכונות דיווחו על תדירות הליכה גבוהה. תוצאה מפתיעה זו נבדקה בעזרת משוואה מתמטית הסתברותית ונמצאה אמינה. עיצוב המרחב נמצא כגורם המשפיע ביותר על כמות האנשים הנצפים ברחובות. הרחוב ריק מאדם, לא בשל חוסר העניין בו או מצבו הרעוע אלא בעקבות תכנונו הלקוי של המערך השכונתי המייצר רחובות בעלי עודף קיבולת, ולמרות שהשימוש בהם בפועל אינו בהכרח מועט, הם נראים שוממים מאדם, ואין ביכולתם לייצר חיים עירוניים מלאים ותוססים.

רחוב שומם באמצע היום בשכונת הדר המושבות בפתח תקווה (צילום: רני מנדלבאום)

זהות ומרחב – שכונות 'מגדלים בפארק' מתאפיינות באוכלוסייה צעירה של משפחות עם ילדים, בנות מעמד חברתי-כלכלי בינוני ומעלה, הגבוה מזה של העיר אליה משתייכות. ההרכב המשפחתי נראה בצורה ברורה במאפייני המשתמשים במרחב. כפי שתואר בפרק התוצאות, במרחב נצפתה כמות ילדים הגדולה בכמעט פי 10 מכמות הקשישים ומכמות הנוער. כמות הבוגרים גם היא גדולה ביותר מפי 7 מכמות הקשישים. הבדלים אלו בחתך הגילי היו צפויים, מתוך הבנת הרכב האוכלוסייה, אך השוואה בין השניים מראה כי הפערים בשימוש גדולים מפערי היחס הגילי של תושבי השכונה. על כן ניתן לומר כי המרחב הציבורי בשכונות אלו פונה ראשית לילדים ובוגרים ופחות לקשישים ונוער. נתון המכיל בתוכו היבט חיובי, בשל ההתאמה הגדולה למרבית האוכלוסייה, אך גם גוון שלילי, בעקבות חוסר התאמה עתידית מפאת הזדקנות צפויה וחוסר צדק לאוכלוסיות המיעוט.

כמו כן, ניתוח תצפיות הספירה והפעילות כמו גם, במידה פחותה, ניתוח השפעות הזהות לפי תוצאות הסקר, מצאו פערים בין עוצמת השימוש הגברית והנשית. המרחב הציבורי בשכונות 'מגדלים בפארק' הוא נשי בצורה מובהקת. מעבר לכך, המרחב הציבורי בשכונות אלו נשלט על ידי נשים בגילאי עבודה. הפרדת השימושים וחוסר הנגישות עומדים בליבה של סוגיית המגדר המושתקת. ההפרדה הנוצרת בין הספירה הפרטית, המשפחתית והשכונתית לספירה הציבורית, המתוגמלת, השולטת והמעצבת, מנמיכה את מעמדה של האישה והופכת אותה לחלשה ופריפריאלית יותר ומשמרת נשים בתפקידיהם המסורתיים.

מסקנות

המחקר מצא כי אכן ישנה השפעה ברורה ומגוונת של העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות 'מגדלים בפארק'. פארקים שכונתיים הממוקמים במרכזה הגיאוגרפי של שכונה זוכים לפעילות רבה ומגוונת יחסית לפארקים אחרים, ובכך מקדמים אורח חיים פעיל וחברתי יותר. לעומת זאת, מרכזים מסחריים גדולים באזורים בהם צפיפות המגורים גבוהה יותר מושכים אליהם קהל רב, בלי קשר למיקומם היחסי בשכונה, ומעודדים אורח חיים צרכני יותר. הרחובות בשכונות הגבוהות, המתוכננים לכלי רכב ובהם צפיפות מגורים לא גבוהה, מייצרים רחובות המתוכננים בעודף קיבולת. כך שגם הליכה ברחובות בתדירות גבוהה אין ביכולתה להחיותם ולייצר חיים עירוניים.

כמו כן התגלה כי למרחב הציבורי השכונתי זהות נשית מובהקת ונפקדות ממנו אוכלוסיות כמו נוער וקשישים. בנוסף, התבהר כי שכונות 'מגדלים בפארק' אמנם ממתגות עצמן כאזורי מחייה קהילתיים, אך בפועל, המרחב הפרטי והציבורי בשכונות אלו מייצר אורח חיים פחות קהילתי מאשר זה המוצג בשלטי החוצות. תושבי השכונות נהנים מחברה עם קשרי ידידות לא מעטים, אך אינם מנהלים אורח חיים קהילתי.

  1. המחקר נכתב בהנחיית פרופ' נורית אלפסי וד"'ר יודן רופא באוניברסיטת בן גוריון