בחודש האחרון פירסמנו סדרת רשימות של האדריכל והמחבר שרון רוטברד על מה שהוא מזהה כסדר האדריכלי של הרגע הנוכחי: האורדר הרנדומלי. לנוחיותכם ריכזנו את כל הרשימות בפוסט אחד

 

חלק א: האורדר הרנדומלי. כמה מחשבות על הסדר הגאומטרי של הרגע הנוכחי

אחרי שעברנו את הביקורת במחסום הכניסה לאורנית, פרבר יהודי כפרי קהילתי שהוקם בשכנות לכפר קאסם אך מעברו הפלסטיני של הקו הירוק, כמעט עשיתי תאונה למראה שלד הבטון של היכל התרבות החדש ההולך ונבנה במקום… להמשך קריאה

 

 

 

 

חלק ב: היסטוריה חפוזה של הרנדומליות

זו קודם כול, בסך הכול, שאלה של קומפוזיציה. איך לסדר דברים. אפשר להתחיל בתרגיל בסיסי בשיעור ציור בכל גן ילדים: הנה תמונה שגזרנו מהעיתון והנה דף נייר, מקמו את התמונה על דף הנייר. היכן תמקמו את התמונה? במרכז? למטה? בצד? ישר? הפוך? קצת על העוקם? וכיצד  תמקמו על הדף הזה שני מרכיבים, שלושה, הרבה?…. להמשך קריאה

 

 

 

 

 

חלק ג: הערה קטנה בעניין האורדר הארכיטקטוני

זו  כאמור קודם כול שאלה של קומפוזיציה. איך לסדר דברים. השאלות שמתעוררות כשמסדרים את התמונות על הדף בשיעורי גן הילדים ובית הספר, מתעוררות גם כשמתכננים את גן הילדים ואת בית הספר. וכמובן, כשמחליטים איך לבנות את הכיכר, הרחוב, הפארק, העיר, עיר הבירה…. להמשך קריאה

 

 

 

 

 

חלק ד: “טי2” והגשם הדיגטלי

לעתים קרובות, המקורות האיקונוגרפיים של הארכיטקטורה עשויים להימצא במדיומים אחרים, לא ארכיטקטוניים. בספרו A concrete atlantis, טען ההיסטוריון ריינר בנהאם שהארכיטקטורה המודרנית היתה תנועת האוונגארד הראשונה שנולדה כתוצאה מהמצאת הצילום…. להמשך קריאה

 

 

 

 

 

חלק ה: עוד אוקסימורון ארכיטקטוני

אם כל אורדר ארכיטקטוני הוא מערך כלים וכללים לעיצובה של היצירה הארכיטקטונית הקובע מרכיבים ויחסים ומסדיר אותם, הרי שאורדר חדש המבוסס על עיקרון הרנדומליות – כלומר של סדר שכביכול אין לצפותו מראש – מציג לכאורה מעין פרדוקס או  אוקסימורון…. להמשך קריאה

 

 

 

 

 

חלק ו: אז מה אומר לנו האורדר הרנדומלי

בנסיעה משדה התעופה שרמטייבו למרכז מוסקבה, לצד הכביש המהיר אותו בלוק מגורים ציבורי משתכפל שוב ושוב, עד האופק, במשך קילומטרים רבים. ״כולכם אותו הדבר״, אומר לנו בלוק המגורים, ומסביר בנימה נעימה יותר ״כי כל בני האדם נולדו שווים״. ….להמשך קריאה

 

 

 

 

 

חלק ז: לא יהיה כלום

רבים מאלה שטרחו וקראו עד כאן עשויים לתהות על מה המהומה, ולשאול מדוע ראוי להקדיש מקום נרחב כל כך לשאלה זניחה וצורנית כל כך בדבר אופן סידור החלונות או הדבקת אריחי הקרמיקה. כמה כבר אפשר לחפור? מה הטעם? עד כמה ניתן למתוח את ההאנשה הזאת, את הדיבור הזה על בניינים ש״מדברים״ ו״אומרים״ ו״נראים״?… להמשך קריאה