לקראת רפורמה בתהליכי התחדשות עירונית בישראל

לקראת רפורמה בתהליכי התחדשות עירונית בישראל- למסמך המלא

פרופ’ טלי חתוקה, פרופ’ נורית אלפסי, פרופ’ נטע זיו, פרופ’ ראסם חמייסי, פרופ’ ארז צפדיה, פרופ’ דבורה שמואלי, פרופ’ הנרייט דאהן כלב, ד”ר רוית חננאל, ד”ר טליה מרגלית

ישראל תידרש בעשורים הקרובים לקדם התחדשות עירונית בסביבות בנויות ברחבי הארץ במטרה להגדיל את היצע הדיור ולהתמודד עם הצמיחה הדמוגרפית, הדרישות לאיכויות ראויות של סביבת מגורים, במקביל לצורך בשמירה על עתודות קרקע ושטחים פתוחים. דעיכה וניוון של סביבות פיסיות וחברתיות הם תהליכים טבעיים המבטאים את מחזור החיים ברקמה האורבנית, והדרך להתמודד עמם הוא באמצעות כלים של התחדשות עירונית.

נושא ההתחדשות עירונית בישראל  עדיין אינו מנוהל בצורה מושכלת ומקודם במקביל על ידי משרדי ממשלה שונים וביישובים רבים במדינה. הניסיון המצטבר הינו קצר, הידע  בתחום מוגבל והפרדיגמה שתכליתה חדש עדיף על ישן, היתה לשלטת בישראל.

בשנה האחרונה, ועל רקע התכנית האסטרטגית של מנהל התכנון, 2040 ופיתוח תכניות מתאר יישוביות כוללניות הנגזרים ממנה, אנו עדים למספר יוזמות משמעותיות בתחום התכנון וההתחדשות העירונית:

• הכנת תכנית מתאר כוללניות לרשויות מקומיות המגדירות מתחמים להתחדשות עירונית
• מיפוי חסמים בתחום ההתחדשות בידי משרד המשפטים וחקיקה (ראשית, הוראות שעה, תקנות)
• חקיקה להסמכת אדריכלים רישויים לשמש כמורשה להיתר
• הקמת וועדה בין משרדית של מנהל התכנון, משרד המשפטים, משרד הפנים לשם קידום נושא של התחדשות עירונית

עמדתנו היא כי יש לעבור לבחינה רחבה יותר של המונח התחדשות עירונית, לכלול בו תהליכים מעבר למיזמי פינוי-בינוי, תוך ראייה והכרה של ההבדלים בין מרכז ופריפריה, מתן ביטוי לסוגיות מעמדיות והקפדה על זכויות התושבים הוותיקים (ולא רק בעלי נכסים) במרחבים המתחדשים. לשם כך נדרשים צעדים משמעותיים הכוללים רפורמות במספר תחומים: שכלול המנגנון התכנוני, מדיניות התחדשות ייעודית עבור הפריפריה, הטמעה של מטרות חברתיות ופיתוח כלים להערכת ההשלכות החברתיות, הפיזיות והכלכליות של התחדשות עירונית.

++

מסמך זה נכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, חוקרים ומלמדים בתחומים של התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה, כתגובה לחלק מן התהליכים לעיל, אולם מטרתו המרכזית של המסמך היא  להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון “הבטחת שוויון והוגנות בין שונים”.