טלי חתוקהמעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים ‘מעבדות עירוניות’. מה מושך במושג מעבדה? מה משותף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המגבלות של ‘המעבדה’ במגזר הציבורי והפרטי.
לאחרונה אנו עדים להתפשטות של מעבדות כפטריות אחרי הגשם במגזר הציבורי והפרטי. לחברות הגדולות כמו סיסקו ו-IBM, יש מעבדות גדולות המפרסמות את ה”מחקרים” שלהם, וגם הרשויות הציבוריות החלו לקדם מעבדות שונות ומשונות ראו למשל את התופעה שמכונה Living Labs שבאתר שלה ניתן להיווכח עד כמה התופעה נפוצה. הם מפעילים כיום 170 מעבדות במדינות שונות מהי התופעה הזו?
מעבדת Living Lab שנחנכה בסין אמורה לחבר בין המגזר הפינסי, לאקדמי, ליצירתי (chlll, Flickr)
אפשר לראות שהמושג “מעבדה” מקבל פרשוניות ושימושים שונים, ארגון “urban lab” בגרמניה נועד לאפשר לאזרחים לנכס את תהליך הפיתוח העירוני באמצעות סדנאות, ייעוץ ופיתוח קהילה ורשתות. (מתוך עמוד הפייסבוק של urban lab)
סדנא של urban lab, ארגון אזרחי של צעירים המקדמים פעולה אזרחית קהילתית, בשונה ממעבדות עירוניות שצומחות מהסקטור העיסקי טכנולוגי. מה המשמעות של השימוש במונח “מעבדה”?
הכל התחיל ב-MIT. יש אף המזהים את זה התופעה עם ביל מיטשל (William J. Mitchellׂ) שביקש לנסות היבטים טכנולוגיים בעיר והקים את מעבדת המדיה המפורסמת (Media Labׂׂ). החיבור בין טכנולוגיה ועיר הצית את הדמיון של רבים, כמו גם הרעיון להשתמש בעיר כמעבדה חיה. מאז הרעיון של המעבדה התגלגל לכל מקום. המאפיינים של המעבדות הללו דומים והם מבוססים על מספר מנטרות חזרתיות:
- המצאה (Innovation). ברמה ההצהרתית המעבדות מבקשות לחדש ולהמציא כלים חדשים להתמודד עם האתגרים העכשוויים בעיר.
- העיר כמרחב ניסוי (City as a Test Base). הרעיון של המעבדות הוא להשתמש בעיר כמעבדה חיה. כלומר, הרעיונות לא נשארים על השולחן אלא ממש נבדקים בשטח.
- זמן אמת (Real-Time). הנושא של זמן אמת מתייחס גם לבחירה של הרעיונות ליישום וגם למהירות שניתן ליישמם.
- מיקוד במשתמש (User centered). האדם הוא המושא העיקרי של המעבדה. הרצון לשנות ולתקן עבורו את המרחב.
- יצירה משותפת (Co-Creation). לא יצירה של אדם בודד או מוסד יחיד אלא שיתופי פעולה בין קבוצות ומגזרים.
- ניסיוניות (experimentalism). כמו במחקר גם כאן מתיימרים לנסות דברים חדשים.
גוגל הקימה חברת סטארט אפ בשם: Sidewalk lab שנועדה להציע פתרונות טכנולוגיים לבעיות של העיר
כיצד גוגל מגדירה את הבעיות של העיר והאם היא יכולה לפתור אותן? (מתוך האתר שלהם)
אז איפה הבעיה? חוקרים שונים מתחילים להצביע על המגבלות של המעבדות הללו, במספר מישורים:
- בשונה מן המחקר האקדמי, אשר לעיתים נכשל, או לא מצליח להביא לידי תוצאה ממשית או רלוונטית, הכשלון במעבדה במגזר הפרטי או הציבורי הוא בלתי אפשרי. במעבדות אלה מחוייבות למטרות ויעדים אליהם צריכים להגיע (Pre-set Outcomes). במובן זה, למרות שהן נקראות מעבדות, אין מדובר במחקר או במעבדת ניסוי כיוון שהתוצרים ידועים מראש.
- המעבדות במגזר הפרטי במקרים רבים פשוט מקדמות את המוצרים שלהן. המחקר שנעשה על ידן הוא למעשה תוכן שיווקי מקודם.
- היבט נוסף, הוא השחקנים שמקדמים את הסדר יום במעבדות. מדובר, למרות ההצהרות על שיתופי פעולה מגוונים, בקבוצות של צעירים, נמרצים ודינמיים. קשה למצוא גיוון אתני בקבוצות הללו.
“לרוב חברי המעבדה הם צעירים נמרצים וטכנולוגיים”, סדנא של Living Lab בקנדה: “מדמיינים את דה סויר” (צילום: Imaginaires du savoir, Audrey Bardon flickr)
אבל השאלה המעניינת היא למה עכשיו? מדוע האובססיה הזו להמציא את העיר מחדש? חלק מן העניין אולי טמון בכך שאיננו באמת מצליחים להתמודד עם אתגרי העתיד שהעיר מציבה לנו. המעבדות הם חלק מן החיפוש הזה. הסבר אחר, ציני יותר, מצביע על כך שבעידן של היום, העידן הפוסט-פוליטי, המעבדות הם כלי מצוין למתג את העיר ולייצר תדמית של חיפוש וחדשנות. מעבדות אלו הן חלק ממערכת המיתוג של העיר. העשייה והתרומה שלהם לשינוי בעיר, מוגבלת. התרומה שלהם לידע המחקרי מוגבלת עוד יותר.