מנטל לנכס – הפיכתם של פארקים עירוניים למשאב חינוכי

כיצד ניתן להפוך פארקים עירוניים קיימים לסביבת לימודים אפקטיבית ויצירתית עבור ילדים במערכת החינוך הפורמאלית? רשימה זו מציעה מודל ליצירה של מרחבי חינוך ולמידה המבוססים על תשתית קיימת של פארקים עירוניים. על בסיס ניתוח ולמידה ממקרי מבחן קיימים בארץ ובעולם, המודל מציע דרך פעולה ממשית המבוססת על מספר קריטריונים, אשר יכולה לשמש עיריות ורשויות מקומיות המבקשות לקדם באופן משמעותי את איכות מערכות החינוך המקומיות.

מחקרים רבים מצביעים על יתרונותיה של הלמידה מחוץ לכיתה¹ – למידה משמעותית; התפתחות קוגניטיבית, פסיכו־מוטורית ונפשית של התלמידים; התפתחות מקצועית של המורים; ותועלת לבית הספר, לקהילה ולחברה. אולם בשנים האחרונות חלה עלייה בתופעה הנקראת “הפרעת מחסור בטבע” (Nature Deficit Disorder”), אשר באה לידי ביטוי בחוסר בשהייה בטבע כתוצאה מחששות של הורים, ממחסור בשטחים טבעיים ומעודף הגירויים של האמצעים הטכנולוגיים. תופעה זו פוגעת במצב הרוח ובציונים של תלמידים, וגורמת גם להשמנה ולניכור כלפי הסביבה.²

לאור זאת, ועל רקע המשברים הגלובאליים שפקדו את עולמנו בשנים האחרונות, כגון משבר הקורנה, משבר המסכים ומשבר האקלים, לצד מחקרים שהראו כי יציאה לטבע משפרת תפקודים לימודיים ונפשיים, חלחלה ההבנה, בערים רבות בישראל ובעולם כולו,  כי פעילויות חוץ-כיתתיות מוכרחות להיות חלק אינהרנטי מתכניות הלימודים הפורמאליות. בהוראה מחוץ לכיתה אין הכוונה להוצאת השולחנות והלוח אל מעבר לקירות הכיתה. הלמידה החוץ־כיתתית מציעה אלטרנטיבה ממשית ללמידה המסורתית, והיא מאפשרת הזדמנויות לשינוי בתכני ההוראה ובדרכי ההוראה, לשינוי בתפקיד המורה, ולאימוץ עקרונות פדגוגיים התומכים בדמות הבוגר של המאה ה־ 21 .

למרות שטבע עירוני הוא משאב במחסור, מרבית הפארקים העירוניים הקיימים אינם מנוצלים במשך שעות הלימודים, ובזמןשעות הפעילות של מסגרות החינוך הפורמאליות. הרעיון העומד בבסיס רשימה זו הוא לקחת את המשאב הקיים של הפארק העירוני, ולפתח אותו כמשאב חינוכי וסביבת לימודים חוץ כיתתית עבור מוסדות החינוך הפורמאליים המצויים במרחק הליכה מהפארק, בהשקעה כספית לא גדולה, ותוך מעורבות של הקהילה בתהליך ובתפעול.

ללמוד מן הקיים

על מנת ליישם את סדר היום המוצע נבקש להתייחס לשלושה מקרי מבחן מרכזיים:  פארק Day School באוקלנד, קליפורניה , פארק המעפילים בבאר שבע, ופארק Frie Skole בסאמסו, דנמרק (). שלושת המקרים הללו שונים מאוד האחד מהשני, אך יחד עם זאת, בכל אחד מהם ניתן למצוא אלמנטים ספציפיים בדבר האופן בו בוצעו הפרויקטים והפעולות שבוצעו במשאב עירוני קיים בכדי לשפר אותו לטובת הציבור, הקהילה והתלמידים.

פארק המעפילים בבאר שבע

פארק המעפילים בבאר שבע ממוקם במרחק הליכה (200-400 מ’) משבעה מוסדות חינוך בעיר, בהם בית ספר יסודי ממלכתי ושישה גני ילדים. למרות מיקומו האטרקטיבי והפוטנציאל שהיה בו, הפארק עמד מוזנח במשך שנים. לאחר פניות רבות מצד התושבים החליטה עיריית באר שבע להשקיע בפארק ולשקם אותו לטובת הקהילה.

הפארק עבר שדרוג משמעותי והעבודות בו כללו בין היתר: הצבת מתקני משחק חדשים, ריהוט רחוב מותאם לרבות ספסלים מוצלים, מדשאות רחבות, נטיעת עצי צל ופרי, ברזיות ובמה לאירועים קטנים. הפארק ממוקם בלב שכונה ג’, ותכנונו ושדרוגו נעשה בשיתוף פעולה של המנהלת להתחדשות עירונית בעיריית באר שבע עם תושבי השכונה.

מקרה מבחן זה מהווה דוגמא לפארק שהיה מוזנח במשך שנים, ועם השקעת משאבים לא גדולה ובתוך תקופה קצרה של מעט יותר משנה, שודרג וכיום משמש את הקהילה וכן את מוסדות החינוך בסביבה. יחד עם זאת לא איתרנו תכניות לימוד ספציפיות ביחס לפארק.

Park Day School, אוקלנד, קליפורניה, ארה”ב

Park Day School הוא בית ספר עצמאי. הקמפוס של בית הספר הוא “נווה מדבר” עירוני הכולל 4 דונם של שטח ירוק עם למעלה מ-150 עצים. בית הספר משרת 275 תלמידים וכולל 58 אנשי צוות. בעקבות משבר הקורונה, בחודש נובמבר 2020 בית הספר החל להחזיר תלמידים לקמפוס להדרכה אישית, תוך שימוש בתוכנית מדורגת לפי כיתות. 92% מכלל התלמידים השתתפו בהדרכה אישית בכיתות חוץ, בין 50 ל-100% מהזמן.

מרחבי הלמידה החיצוניים החדשים אהובים מאוד על קהילת בית הספר ואפשרו להפעיל תוכנית בטוחה ללמידה אישית וידידותית במרחבים החיצוניים, לכל התלמידים.

בבית הספר יש מערכי שיעור והכשרות ללימודי חוץ, עבור מורים בכל תחומי הלימוד, לרבות פעילויות אינטראקטיביות המשלבות היבטים טכנולוגיים ולמידה אודות האלמנטים הטבעיים המצויים בסביבה. למרות שהתכניות הללו פותחו באופן ייחודי לתקופת הקורונה, בית הספר ממשיך להפעיל אותן לאור התוצאות הטובות של הישגי התלמידים ורווחתם, כמו גם רווחת הצוות החינוכי והעלייה בתחושת הסיפוק מהמקצוע.

מקרה זה הוא דוגמא טובה לדעתנו, למוסד חינוכי שהפך את השטחים הפתוחים שהיו בסביבתו למרחב המתאים ללימודי חוץ, תוך הדגשת ערכי הטבע הייחודיים לסביבה. בית הספר הציג חשיבה יצירתית ביצירת מרחבים מזמיני לימוד וחקר, ובניית מערכי שיעור והכשרות מורים לצורך זה.

Samso Frie Skole, דנמרק

בתי ספר ברחבי אירופה כלולים בתכניות ממשלתיות ותכניות של האיחוד האירופי המעודדות השקעות בלימודים חוץ כיתתיים. באי סמסו שבדנמרק מופעלת תכנית מיוחדת המשלבת לימודים ביער הקרוב לבית הספר, כשהתלמידים מגיעים מבית הספר באמצעות רכיבה על אופניים.

כשמגפת הקורונה פרצה, בית הספר, כמו רבים ברחבי הארץ, אימץ דרך חדשה לקיים שיעורים מסוימים: כמעט לגמרי בחוץ. במקום לשבת ליד שולחנות הכתיבה, התלמידים משוטטים ביער בין שבילי העפר, חוקרים את הסביבה ומקיימים לימודים פרונטאליים, בקבוצות קטנות וגדולות בחוץ.

בית ספר זה הוא דוגמא למוסד חינוכי שמצא פתרונות יצירתיים להנגיש את הסביבה עבור התלמידים והמורים, ולקיים יום לימודים מלא ואיכותי ביער, אשר כולל פעילות ספורטיבית מעצימה ולמידה פעילה, גם לאחר מגפת הקורונה.

מה אנו מציעים לעשות?

אנו קוראים לפתח פארקים עירוניים קיימים המתאימים לפעילויות חינוכיות שונות, עבור תלמידי החינוך הפורמאלי מגילאים 6-18. פארקים עירוניים הם שטחים פתוחים בבעלות הרשות המקומית המיועדים לשמש את הקהילה לפעילויות פנאי. הנתונים מראים ששטחים אלה אינם מנוצלים כלל, או מצויים בתת ניצול, במהלך יום הלימודים.³ מאידך, מוסדות החינוך זקוקים לשטחים לקיום פעילויות חוץ, אשר על פי המחקרים יש להן יתרונות פדגוגיים רבים.

אנו מציעים לנצל מרחבים אלו כדי לתת מענה לצורכי מוסדות החינוך בפעילויות מחוץ לבית-הספר וליצירת אינטראקציה עם הטבע והקהילה.

בחלק זה נציג את הפעולות שיש לנקוט כדי להתאים את המרחבים הללו לפעילות חינוכית.

קביעת קריטריונים להשגת המטרה

על מנת לאתר את הפארק העירוני המתאים לפעילות פדגוגים יש צורך בקביעת קריטריונים מתאימים. הקריטריונים סווגו בהלימה לשלוש המטרות שהוגדרו בפתח המסמך:

בהתאם לכך, הוגדרו על ידינו שלושה מימדים לבחינת הקריטריונים אשר זיהינו על בסיס ניתוח מקרי המבחן שהוצגו בסקירה ההשוואתית, תוך הפקת לקחים מהחוזקות והחולשות של כל אחד מהמקרים. הגדרת הקריטריונים ניתנת לשינויים שייעשו יחד עם נציגי הרשות המקומית שתבחר להוביל את הפרויקט, בהתאמה לעיר, לאוכלוסייתה, לנכסיה ולמשאביה.

• המימד הפיזי – נועד לאתר את האתרים המתאימים לפעילויות הפדגוגית מהבחינה המרחבית, ולבחון את הבינוי והאלמנטים שיש לשדרג או לפתח לצורך פעילויות אלו. בין אלמנטים אלו נמנים מיקום, טופוגרפיה, הצללה/קירוי, דרכי גישה ושבילים.

• המימד המנטלי – נועד להגדיר את המאפיינים של האתר הרלוונטי באופן שייצור מרחב זמין ללמידה וחקר בדגש על התאמה לקהילה ומניעת קונפליקטים. בין אלמנטים אלו נמנים נגישות (adjacent), בטיחות ובטחון, הרמוניה.

• המימד הפדגוגי – נועד להגדיר את האלמנטים הנדרשים על מנת לצקת תוכן פדגוגי מתאים עבור האתר הנבחר. בין אלו נמנים הכשרת צוותי החינוך, הכנת חומרי לימוד ומערכי שיעור, סימון ושילוט, ויצירת סביבת למידה אינטימית מחוץ לכיתת לימוד.

סיכום ומסקנות

הפיכת פארק עירוני קיים למשאב חינוכי איננה חלום רחוק, זה בהחלט בהישג יד. אנחנו מאמינים כי בכל עיר גדולה ישנם עשרות אתרים מתאימים שממתינים למי שירים את הכפפה ויפעל למקסום הפוטנציאל הגלום בהם.

החזון שלנו הוא כי הרשות המקומית שתבחר ליישם את המדיניות המפורטת במסמך המדיניות ותקדם פיילוט מוצלח, תוכל להתברך בתוך תקופה של עד שלוש שנים במשאב עירוני משודרג, אשר יוכל לשכפל את עצמו כמעט בכל שכונת מגורים בעיר.

האפקט של הצלחת הפרויקט יתבטא בשינוי הקונספט של שטחים עירוניים פתוחים, ממרחבים שמשמשים בעיקר לפעילויות נופש, לנכס חינוכי עבור העיר.

על פי החזון של מסמך המדיניות, העיר שתאמץ את המדיניות עד לשנת 2035 תתברך בפנינות חינוכיות במרחק הליכה ממוסדות חינוך, תוך חיסכון במשאבים פדגוגיים, שיפור ברווחת התלמידים והישגיהם, ומיתוג העיר כעיר חינוך עם מוביליות סביבתית, אשר ערים אחרות ישאפו להידמות לה.