הספר "שכונה-מדינה" מסכם מחקר שנערך במעבדה ומבקש לבחון סביבות מגורים שונות בישראל.

 

neighberhood state

להתגורר, לאכלס, להשתכן, לחיות במקום.

זירת הנדל"ן רותחת. ברחבי הרשת תוכלו למצוא אתרים שונים שיספקו לכם מידע על מחירי הדירות, קצב רכישת הדירות במקום ואפילו את פרופיל האנשים החיים בשכונה. אך האם המידע מספיק? או לחילופין מה המידע יכול ללמד אותנו? מעט מאוד. ללמוד שכונה, ללמוד מקום משמעו להבין כיצד אנשים חיים במקום מעבר לנתונים סטטיסטיים וקמפיינים של שיווק שבמקרה הטוב מטעים ובמקרה הרע מונעים משיקולים אחרים. לכן, כדאי להסתכל על המקום קצת אחרת וכל אחד יכול ללמוד את השכונה שלו ואת סביבת המגורים בה הוא חי טוב יותר מאיש השיווק הממוצע.

לשם כך יש לגשת באופן מאורגן, ללמוד את המצב הקיים, להקשיב לאנשים  ברחוב, בבתיהם ולתשאל את פקידי העירייה. ללמוד על מגמות, על ערכים חיוביים ושליליים, ועם כמה תובנות ניתן גם לבנות עתיד טוב יותר ולשפר את הסביבה ואיכות החיים.

הספר "שכונה-מדינה" הוא דוגמה ללימוד כזה. הספר, שיצא לאחרונה בהוצאת רסלינג, הוא סיכום למחקר שערכנו במסגרת המעבדה לעיצוב עירוני. זהו הספר הראשון של המעבדה שיצא באופן מסודר לשוק הספרים, אך קדמו לו מספר מחקרים שיצאו בחוברות אותן ניתן למצוא באתר המעבדה. ב"שכונה-מדינה" חקרנו במשך שנה 12 סביבות מגורים, כל חודש שכונה אחרת. התחלנו עם שכונת השיכונים "יד התשעה" בהרצליה, השכונה אליה נכנס סלאח שבתי בסצנת הסיום בסרטו של אפרים קישון מ-1964. לאחר מכן הגענו ל"נוה סביון" באור יהודה שאותה הקימה חברת "אפריקה ישראל" בשנות ה-90, כניגוד כמעט מושלם מבחינה חברתית ופיסית לעיר המקיפה אותה. המשכנו דרומה ל"שכונה לדוגמה" בדימונה ולשכונה ה' בבאר שבע שתוכננו שתיהן ביצירתיות רבה, הן ביחס לאקלים המקומי והן ברצון לעידוד גיבושה של קהילה, דבר שהוכיח את עצמו בקשר ההדוק שנוצר בין התושבים לסביבתם. ביבנה בשכונת "רמת אילן" מטיפוס בנה-ביתך, מצאנו כיצד שכונה חדשה משנה תדמית עירונית אך נותרת מנותקת ממנה. בראשון לציון בחרנו את "נאות אשלים", הטיפוסית מבין השכונות המערביות בה נראה שהתדמית של המרחב הציבורי חשובה יותר מהכל, ואוי ואבוי למי שיפר את כללי ההתנהגות הנהוגים שם. אחר כך גם ביקרנו בשכונה בדואית בחורה, שכונה חדשה בטייבה, שיכונים ברמלה ורובע א' באשדוד, גרעין אום אל-פאחם שהפכה מכפר לעיר ולבסוף העיר אלעד החרדית השוכנת בשוליים של מטרופולין תל אביב. השתדלנו לכסות את כל סביבות המגורים העירוניות המוכרות לנו בישראל. לכן, אם גם אתם קוראים יקרים גרים בעיר, צפוי שתמצאו את טיפוס הדירה או הבית שלכם בספר.

המטרה בספר אינה רק לעורר בקוראים הזדהות או התנגדות לנאמר בו, אלא גם לנסות ולהכיר מחדש את הסביבה. היכרות מביאה למודעות, ומודעות מעודדת התערבות. לכן, בעקבות "שכונה-מדינה", חיברנו לכם כאן את המתכון שלנו לחקירת סביבת מגורים:

  1. כיצד להתכונן לחקירה? תלמדו מהשב"כ וראשית כל תעשו שיעורי בית. תחילה באופן ראשוני בעזרת מפות גוגל או מערכת הממ"ג (GIS) של העירייה תלמדו את הסביבה ממפות ותכניות. נסו לזהות את המוקדים בשכונה, והגדירו את גבולות המקום. זיהויים אלו יסייעו בעבודה בשטח ויחסכו בהמשך זמן יקר.
  2. כיצד לחלק את העבודה? בביקור במקום מומלץ לחלק את העבודה בין כמה אנשים. אם את/ה לבד אז מומלץ לבקר במקום מספר פעמים ולא להעמיס את כל העבודה על ביקור אחד. אנחנו לדוגמה השקענו בכל שכונה עבודת הכנה של שעתיים, בשטח עבדנו כצוות (שכלל שישה אנשים בממוצע) לפחות ארבע שעות ולאחר מכן השקענו שעות רבות  על הטקסט והדיאגרמות.
  3. כיצד מתקשרת הסביבה עם שאר חלקי העיר? לצורך כך יש לצאת אל השטח ולבדוק את גבולות הסביבה. רחובות מרכזיים או שטחים ציבוריים מהווים לרוב חיץ, אך בחלק מהמקרים אין גבולות ברורים. הגבולות והקשר לעיר מלמדת הרבה על תושבי השכונה והלך הרוח במקום, זו שכונה מתבדלת? או שכונה מעורבת?
  4. כיצד גרים כאן אנשים? בשלב הזה לא צריך להסס, אלא לשים את הביישנות בצד ולהיכנס לבתים. לצלצל בפעמון ולראות באמת איך חיים אנשים. מה חושבים על השכנים, על השכונה, על העיר ועל העירייה. אי אפשר להכיר שכונה מלהסתפק משיחה על רגל אחת ברחוב או בבית קפה, כדאי מאד להיכנס לבתים ממש. זו ההזדמנות גם לברר אם יש התארגנויות קהילתיות פוליטיות או חברתיות ומה באמת הם חושבים על השכנים וראש העיר.
  5. כיצד מתפקד המרחב הציבורי והמוסדות בשכונה? לצורך כך יש לבדוק את המוקדים השכונתיים, גינות, בתי ספר, מתנ"ס או כל מוקד אחר. לבדוק את מערכת התנועה, חניות, תחבורה ציבורית, שבילי הולכי רגל ואופניים אם יש. רמת הפיתוח והתחזוקה, האכפתיות של התושבים וזו של העירייה ואולי הכי חשוב, האם בכלל משתמשים בכל המרחבים הללו.
  6. כיצד לנתח את השכונה? לאחר שהשגתם את תמונת המצב הקיים, הגיע הזמן לחזור לשולחן העבודה ולארגן את החומרים: טקסט + דיאגרמות. השלמות יתקבלו בברכה לפי הצורך. סביר להניח שאם תציגו שאלות לנוכח התמונה שקבלתם, המסקנות יצופו מעצמן. אם לא, יידרש מאמץ חשיבה נוסף, זה השלב הקשה (מניסיון). אם גם אז לא ילך לכם, תרימו טלפון וננסה לעזור, אך מומלץ שקודם תקראו את "שכונה-מדינה" מתחילתו ועד סופו.

מה הלאה? חושבים מה כל המידע והמסקנות אומרים באופן רחב יותר. לרוב כשבוחנים שכונה אחת עולים רעיונות רחבים יותר. אולי גם רעיונות המנסים לקחת את המצב הקיים ולשפר אותו. על רקע התהליכים שאנו זיהינו במרחב המגורים הישראלי, תהליכים של התבדלות וסגרגציה חברתית ומרחבית, הצענו את "המארג". ובין אם יתממש ובין אם לאו, חשבנו כי חשוב להציע חלופה למצב שאינו מבשר אופטימיות. אמנם בועת הנדל"ן רותחת אך מאחורי המספרים, התשואות, הרווחים וההפסדים, קיימים אנשים. זה הבית שלנו, לכן כדאי להכיר אותו מעבר לכותרות והסיסמאות בעיתונים.

מחקר נעים!