עיריית כפר סבא קיימה תהליך פנים אירגוני שנועד לבחון את מידת השימוש והנגישות לשירותים קהילתיים. על סמך מיפוי נרחב של המבנים והשימושים שנעשים בהם (מספר משתתפים, שעות ביום וקהלי יעד) יכולה כעת הרשות לתכנן אסטרטגית ופיזית את מבני הציבור שלה כך שינצולו יותר שעות בייממה ויציעו שרותים יותר מגוונים 

בשנה האחרונה מתקיים תהליך פנים ארגוני בעיריית כפר סבא שנועד לבחון את מידת הנגישות והשימוש של תושבי העיר בשירותים הקהילתיים המוצעים להם. לתכנון האסטרטגי קדם תהליך בחינה רוחבי שנועד ללמוד את המצב הקיים: מידת השימוש במבני ציבור, שעות הפעילות, קהלי היעד, סינרגיה בין המחלקות השונות בעירייה המספקות שירותי קהילה ועוד. זאת במטרה ליצור מודל מיטבי של שירותים קהילתיים לתושב, תוך ניצול מיטבי של שימוש המבנים והמרחב העירוני, יצירת שפה אחידה בין היחידות העוסקות בפיתוח וניהול קהילה, איגום משאבים והנגשת כלל השירותים לתושב. תהליך זה, מאפשר לעיר להמשיך ולקדם את כפר סבא כעיר קהילתית, בעלת חוסן חברתי ועם איכות חיים גבוהה.

השיח על שיתופיות ברשויות מקומיות לרוב מתמקד בשיתוף תושבים ובעלי עניין בזירה העירונית, אך ברשימה זו אבקש להתמקד בחשיבות של יצירת שיתוף פנים אירגוני בין מחלקות העירייה השונות, ולבחון כיצד קידום השיתופיות מאפשר לחבר בצורה מיטבית בין הצדדים הפיזיים תכנוניים ולשלבם עם הצדדים החברתיים קהילתיים בעיר. התהליך שעברנו בעיריית כפר סבא לימד אותנו כי מחד העיר באמת מקדמת תחומים רבים על מנת להיות עיר מכילה המנגישה מענים קהילתיים לאוכלוסייה מגוונת, יחד עם זאת, בתהליך המיפוי שביצענו בשנת 2018, גילינו גם את המקומות שבהם ניהול תחום הקהילה אפקטיבי פחות ואותו ביקשנו לשנות. כמו כן, למדנו כי שיתוף פעולה בין ציר החשיבה התכנוני לציר החשיבה החברתי הוא חיוני לקידום עיר מכילה, משלבת בין הקהילות השונות בעיר.

מאפייני העיר כפר סבא וצמיחתה

כפר סבא, עיר ותיקה, בת 116 שנה, בה מתגוררים כ- 110 אלף תושבים. לפי מדדי איכות החיים של הערים הגדולות  בישראל (2018) כפי שפורסם על ידי הלמ"ס; תוחלת החיים בכפר סבא היא הגבוהה ביותר (84.5 שנים לעומת 82.9 שנים בממוצע ארצי). שביעות הרצון מאזור המגורים היא הגבוהה ביותר (95.5% לעומת 83.7% בממוצע ארצי); שביעות הרצון מהניקיון באזור המגורים היא הגבוהה ביותר (77.1% לעומת 55.8% בממוצע ארצי); שביעות הרצון מהפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים היא הגבוהה ביותר (84.2% לעומת 56.6% בממוצע ארצי); וצפיפות הדיור היא הנמוכה ביותר (0.70 נפשות לחדר לעומת 0.87 נפשות לחדר בממוצע ארצי). בנוסף, אחוז הפסולת הממוחזרת בכפר סבא הוא הגבוה ביותר (47.4%), יותר מפי שניים מהממוצע הארצי (23.8%).1

העיר מדורגת במצב סוציואקונומי 8. התפלגות תושבי העיר לפי גיל:

בכפר סבא בשנות ה-50 החלו לאכלס את שכונות המזרח בעולים מצפון אפריקה. בשנת 1952 הוקם שיכון קפלן למפוני מעברת כפר סבא, ובשנת 1962 הוקם שיכון יוספטל. בשנת 1965 נסלל כביש חיבור ישיר בין שכונות מזרח העיר ורחובות הגליל ובן יהודה במרכז כפר סבא, מאז, הוקמו שכונות נוספות שנועדו לחבר את שכונות מזרח העיר אל מרכז העיר.

החל מסוף שנות ה-60, החל בכפר סבא תהליך עיור מואץ, ורבים מיוצאי גוש-דן עברו להתגורר בעיר. כפר סבא השתתפה בקליטת העלייה מברית המועצות של תחילת שנות השבעים ואף הוקם בה מרכז קליטה. בשנת 1977 התגוררו בעיר 35,000 תושבים – כמעט כפול מ־19,000 התושבים שהתגוררו בה בעת שהוכרזה לעיר בשנת 1962.  תפיסת קובעי המדיניות בעיר הייתה שגידול בלתי מבוקר יגרום לצפיפות בלתי רצויה ואיבוד הצביון כעיר קטנה וירוקה. במטרה למנוע זאת, הכין אדריכל העיר יוסף קולודני ב- 1976 תכנית מתאר מקומית, שבה נעשה מאמץ להפריד בין הולכי הרגל לכלי הרכב באמצעות רשת של גנים; חלוקת העיר לרבעים; הטלת הגבלה על מספר הדירות לדונם; מעבר לבנייה מדורגת בעלת גגות רעפים; כל זאת במטרה מוצהרת שבשנת 2000 לא יעלה מספר תושביה של העיר על 85,000. כחלק מפרויקט שיקום שכונות הוקמו מספר מרכזים קהילתיים, המשמשים בייעודם למתן מענה קהילתי משמעותי לכלל תושבי השכונה ולכל הגילאים עד היום. בהמשך, הוקמו מרכזים נוספים. כחלק מתהליך הבחינה שצוין לעיל, בוצע מיפוי של כלל המבנים העירוניים קהילתיים ונמצא כי קיימים 41 מבני ציבור בעיר המנוהלים על ידי יחידות שונות ברשות, בהם מתקיימות פעילויות קהילתיות רבות. מבנים כגון; מרכזים קהילתיים, מרכז קיימות, מרכזי נוער, בית מתנדב, אומנים, בית למשפחות מיוחדות, בית מועצת נשים ועוד. בתהליך המיפוי נמצא כי ניצול המבנים איננו נכון ויעיל וכי ישנם מבנים עם אחוז שימוש נמוך, כ- 50% ניצול במהלך ימי השבוע. מיפוי זה 2 עורר שיח בקרב הנהלת העירייה והעלה את הצורך בקידום שיתופיות בין היחידות, עירוב שימושים לטובת איגום משאבים וניצול מיטבי של המבנים העירוניים.

מרכז קיימות עירוני בעיר כפר סבא. בתהליך המיפוי נמצא כי ניצול המבנים איננו נכון ויעיל וכי ישנם מבנים עם אחוז שימוש נמוך, כ- 50% ניצול במהלך ימי השבוע. (צילום באדיבות עיריית כפר סבא)

גיבוש מודל לניהול ופיתוח קהילה המבוסס על שיתופיות פנים אירגוני ברשות המקומית

בשנה האחרונה בכפר סבא התקיים תהליך אסטרטגי המתבסס על נתונים רבים שנאספו ונבחנו כגון: זיהוי פערים במרחבים גאוגרפים שונים, פערים במתן השירותים הניתנים על ידי הרשות, פיזור האוכלוסייה במרחב העירוני לפי גילאים, נתוני גידול האוכלוסייה בעשור האחרון, השפעה של בנייתה של השכונה הירוקה עם כ- 20 אלף תושבים, ותחזית הגידול הדמוגרפי של העיר. שינויים עירוניים אלה הביאו לגידול האוכלוסייה הכוללת הקמת כ- 60 גני ילדים מאז 2012 ועד היום, גידול של כ- 30% במספר המבנים (193 גנים ב- 2019). גידול אוכלוסיות הגיל השלישי ל- 26 אלף תושבים, זאת בחיבור לתכנית המתאר והתכנון להתחדשות עירונית. מיפוי דפוס שימוש במבנים הקהילתיים קידם חשיבה חברתית וכלכלית שאפשרה לנו לזהות כי יש חוסר ניצול נכון ומיטבי של המבנים הקהילתיים, אם בעירוב שימושים או בצורך לשינוי ייעודם והרחבת השירותים העירוניים במבנים. כל אלה, תרמו לתהליך חשיבה ובחינת עומק של אנשי המקצוע את מודל ניהול הקהילה העירוני, תוך שימת דגש על;

  1. בחינת מכלול השיקולים לאור ההשלכות שלהם על תושבים ותפקוד אזור העירוני
  2. שאילת שאלות וביצוע בדיקות רלוונטיות:
  • אילו היבטים חיוניים להבנת המרקם החברתי קהילתי במרחב העירוני והשכונתי אזורי?
  • מהו הביטוי הפיזי – הכלכלי והמרחבי של היבטים אלו?
  • כיצד להתייחס להיבטים חברתיים בהמלצות מדיניות ובמסמכי תכנון?
  1. שיתוף כלל בעליי העניין בתהליכי התכנון מוקדם ככל האפשר
  2. מתן מידע ותובנות לתהליך התכנון
  3. מתן ביטוי ומשמעות מתוך תהליך הבדיקה להמלצות התכנון ולקראת יישום

על מנת להחליט מה עושים, ביצענו בחינת מכלול השיקולים לאור ההשלכות שלהם על התושבים ועל תפקוד האזור העירוני וזאת בהתבסס על שלושה צירים:

ציר רצף הגילאים

ציר גיאוגרפי

ציר הדיסציפלינה המקצועית שאמונה על יצירת המענים המקצועיים לתושב

בוצעו בדיקות לזיהוי ההיבטים החיוניים להבנת המרקם החברתי קהילתי במרחב העירוני והשכונתי-אזורי בהתבסס על צירים אלה. בוצע מיפוי של כלל השירותים הניתנים על ידי כל מרכז עירוני קהילתי, בוצע מיפוי המשאב האנושי, כלומר העובדים מטעם הרשות באזורים השונים ובוצע מיפוי חוגים ופעילויות קהילתיות בראייה עירונית. בוצע מיקוד במיקום הפיזי, כולל מיפוי חלוקת החללים בתוכו, מצבו הפיזי ונבחנו ההיבטים החברתיים בדגש על תמהיל חברתי של האוכלוסייה; מספר תושבים בכל מרחב גיאוגרפי, מאפיינים חברתיים, פילוח גילאי התושבים, מצב סוציו אקונומי ומדד טיפוח ובוצעה השוואה לגבי ייעודו של כל אחד מהמבנים הפועלים במרחב. תהליך זה לימד אותנו כי קיימים פערים בהקצאת המשאבים באזורים שונים. בדיקות ומסקנות אלה סייעו רבות בכתיבת נייר המדיניות והמודל המומלץ לניהול ופיתוח קהילה ברמה עירונית, תוך מתן דגש על מטרות השינוי הנדרש וחיבור למדיניות התחדשות עירונית של העיר.

שיפוץ בחטיבה בעיר כפר סבא במסגרת תכנית שיפוצים במוסדות החינוך ברחבי העיר. המיפוי שנעשה למבני ציבור וקהילה בעיר נועד להויבל לניצול מיטיב שלהם לאורך שעות היממה, האם גם בתי ספר יהפכו למבנים רב-שימושיים? (צילום: באדיבות עיריית כפר סבא)

"שיתופיות" כמושג חמקמק

עבודה האינטרדיספלינרית ברשות העירונית בין אנשי המקצוע השונים, העוסקים בתחום הקהילה, ובמתן שירותים לקהלים השונים, קיימות, חדשנות, בריאות וחוסן עירוני, ביטחון, התחדשות עירונית, תכנון, שיפור פני העיר ועוד, מתקיימת בשלוש רמות שונות:

  1. שיתוף בידע/מידע- הרמה הבסיסית ביותר של שיתוף פעולה, בה בעיקר ישנה העברת מידע ותיאום- נמצא כי קיימות 9 יחידות עירוניות העוסקות במתן מענים קהילתיים לתושבים, אשר עובדיה לא מכירים את העשייה בצורה מלאה של היחידות האחרות, לא מסונכרנות בתהליך תכנון וביצוע תכניות העבודה, מה שגרם לכפילויות במענים, פזרנות משאבים, שפה שאיננה משותפת וכנגזרת פוגעת באיכות המענים ותקשור מיטבי של השירותים הקהילתיים לתושב, זאת בנוסף לאי ניצול נכון של משאבים: מבני הציבור, תהליכים, מחירים מול ספקים, פרסום ועוד.
  2. חשיבה ערכית משותפת– במפגשי צוות עיר מתקיים שיח עומק על תפיסת ניהול קהילות בעיר, תוך מתן התייחסות למגוון האוכלוסיות; אנשים עם מוגבלויות, להט"בים, יוצאי אתיופיה, הגיל השלישי, ילדים, נוער, צעירים, מבוגרים בחיבור להתמחות המקצועית של כל אחד מאנשי הצוות. כשכל צד משקיע תשומות ורוצה לקבל מענה למטרה שלשמה נכנס לשותפות.
  3. גיבוש מודל עבודה משותף– תהליך החשיבה על מודל ההפעלה החדש לניהול קהילה התגבש מתוך הצורך לקיים ולקדם שותפות עמוקה, שבה יש תלות בין השותפים, ראייה של הרווח של הצד השני מהשותפות. מצאנו כי יש צורך בשינוי דרכי ומודל העבודה.

שיתוף הפעולה בין המחלקות הוביל לתובנות משמעותיות על הזיקה בין השירותים החברתיים והקהילתיים להיבטים הפיזיים שיחד משפיעים על הרווחה האישית והציבורית של התושבים. על בסיס העבודה המשותפת גובשו המלצות לתכנון ויישום.

היתרונות של חשיבה אינטרדיספלינרית ברשות העירונית

כפי שניתן לראות, גם עיר ששמה לעצמה יעד ועוסקת שנים רבות בתחום של קידום קהילה ופיתוח מענים למגוון הקהילות בעיר, הוכח כי שינוי בתפיסת החשיבה של שילוב בעליי עניין ושותפים נוספים מקדם הסתכלות אחרת, התורמת למיצוי אפקטיבי יותר של המשאבים הקיימים ומתן מענה מקיף יותר לכלל הקהילות והגילאים. השיח מבוסס ערכים של שילוב, חוסן חברתי, נגישות עירונית, תמהיל חברתי, בריאות, וקיימות כערכים מובילים המעצבים את הסביבה ואת איכות חייו של התושב, מאפשר שיח תכנוני הבא לידי ביטוי בתהליך המתקיים בכפר סבא. התכנון המרחבי אינו מוגבל להיבט פיזי בלבד,  אלא מתייחס למגוון מורכב של היבטים חברתיים, כלכליים, סביבתיים, פוליטיים, בטיחותיים ועוד. השילוב בין היבטים אלו להיבטים פיזיים כגון אופי המרחב והטופוגרפיה, הם שמכתיבים את הפיתוח הפיזי ואת עיצוב המרחב.

תקופה זו שמאופיינת בתכנון עתידי של בנייה חדשה מחד, לצד מהלכים נרחבים של התחדשות עירונית מאידך בעיר כפר סבא, מחייבים שימוש במודלים של שיתופיות ברמתה העמוקה ביותר – Collaboration, חשיבה מחודשת לגבי עירוב שימושים של מתקנים עירוניים, הגדרת מודל לניהול קהילה ברמה הפנים ארגונית והחוץ ארגונית. זאת בהתבסס על 3 צירי עבודה; גאוגרפי, גילאי ודיסציפלינרי. אלה, קידמו הגשת המלצה לייצר גוף חדש שאמון על פיתוח ותכלול השירותים הקהילתיים לתושב, תוך הגדרה של מומחי תוכן לכל רצף גילאי, בראייה כלל עירונית מחד וגאוגרפית-אזורית מאידך.

לסיכום, על מנת להצליח למנף באופן מיטבי, משאבים, תהליכים ופרויקטים בעיר, שדה התכנון צריך להפסיק לבסס את סמכותו על מומחיות דיסיפלינארית אחת בלבד. תהליך התכנון צריך להתבסס על עבודה מולטידיסיפלינארית, בתוך הרשות מקומית סביב כל פרויקט ולא ברמה של שיתוף בידע ומידע והעלאת צורך (Sharing), אלא כשיתופיות מלאה ((Collaboration, לפעול לאורך כל התהליך וליצור צוות תכנוני המאפשר לכלל הגורמים המקצועיים המנהלים את התחומים השונים בשטח ובמטה לקחת חלק לאורך כל השלבים, התכנוני והביצועי.

  1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשויות המקומיות בישראל – קובצי נתונים לעיבוד 1999 -2017
  2. המיפוי התקיים בשנת 2018 ולאורך כל שנת 2019 התקיים תהליך הבחינה, החשיבה וקבלת ההחלטות