מיכאל יעקובסוןזיהום והזנחה מאפיינים את אזור התעשיה בעכו יותר מכל דבר אחר. העירייה היתה שמחה למשוך היי-טק במקום תעשיה מסורתית ומלכלכת, אבל לא נראה כי משם תגיע הגאולה. רשמים מביקור באזור התעשיה בעכו.
“ברוכים הבאים לגיהנום”. כך תיאר העיתונאי אביב לביא את ביקורו באחד מן המפעלים באזור התעשיה עכו. “חוד אסף מתכות”, המפעל שנסקר בכתבה, נסגר ב-2010 לתקופה קצרה בעקבות מותם של מספר עובדים בתאונות שונות. מאז הוא נפתח מחדש, ולפי מקורות בעירייה אף מקפיד לשמור על התקנות המחמירות של איכות הסביבה. עם זאת, התיאור האפוקליפטי לו זכה המפעל בעבר מיטיב לתאר גם את סביבתו בהווה. כך הרגשנו כשניצבנו מול שער מפעל סמוך לו, “פרוטרום – תעשיות אלקטרוכימיות”, או מה שנותר ממנו לאחר סגירתו ב-2003 בעקבות סדרת אסונות ועבירות סביבתיות. “פרוטרום”, על השער הנעול ושלטי האזהרה המאיימים התלויים עליו, היווה תזכורת מרתיעה לתדמית השלילית לה זוכה תעשיית הפלדה.
התעשיה המסורתית עדיין מאכלסת את רובו של אזור התעשיה בעכו: מפעלי פלדה ואלומיניום, ייצור מתקני התפלה, ייצור תריסים, ייצור צבעים, מחזור נייר, מחזור חומרים ממפעלים וגם כמה מוסכים. אזור התעשיה ממוקם על שטח בצורת משולש: חוף הים במערב, כביש 4 במזרח, אזור תעשיה נעמן מדרום, והאצטדיון ואחריו נחל נעמן מצפון – חוצץ בין התעשיה לעיר עצמה. מסילת הברזל חוצה את אזור התעשיה אך לא עוצרת בו. המבנים באזור התעשיה גדולים, מיושנים ומוזנחים. הרחובות אפורים לא רק בגלל האספלט והחומות, אלא גם בגלל פס ההפרדה המוזנח והעלוב שבין הנתיבים. הכל כאן מזוהם: האוויר, הים, הנחל, השמיים, הרחובות. אין פלא שמפעל הגלידות של שטראוס מסרב לעזוב את משכנו ההיסטורי במרכז העיר, אפילו שהוא מחזיק מיכל אמוניה המהווה מטרד, ודליפה קטנה ממנו גרמה בעבר לפינוי כל התושבים בסביבה.
אמנם באתר עיריית עכו ישנו הסבר מפורט על חלקה של התעשיה באתוס העירוני – היא מופיעה בסמל העיר בצורת “גלגל שיניים המסמל את תחילת התעשיה בעיר והשאיפה לבסס את כלכלת העיר על התעשיה” – אך בסוגריים מוסיפים שם: “מתאים לתחילת שנות המדינה”. האם כיום עכו כבר אינה שואפת לבסס את כלכלת העיר על תעשיה? נראה שלמבקר באזור התעשיה התשובה ניבטת מכל עבר.
תזכורת מרתיעה לתדמית השלילית לה זוכה תעשיית הפלדה. אזור התעשיה עכו. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני
המפעלים משלמים אמנם ארנונה לעירייה, אך בעלי עסקים רבים מתלוננים על רמת התחזוקה הלקויה של אזור התעשיה, ועל כך שהם נאלצים לדאוג בעצמם לחלק מהשירותים הבסיסיים. את האשפה מפנה כל מפעל בעצמו, והמפעלים נאלצים לדאוג לביטחונם בעצמם באמצעות רשת מצלמות ושומרים. “בחרתם את הפינה הכי עגומה”, אמר לנו בחיוך עגום דודו קליין, בעל מפעל למסגרות ופרופילי אלומיניום, אחרי שהסברנו לו את מטרת בואנו. “העירייה לא השקיעה, לא עשתה כלום, אין תאורה, אין כביש. התלוננתי, אבל אני פה כבר עשר שנים ולא נעשה כלום. זה לא מעניין את העירייה”. לטענתו של דודו, הוא מבצע פעולות תשתית ותחזוקה באופן עצמאי, כמו סלילת כביש גישה או פינוי פסולת. “אין התאמה בין הארנונה שמשלמים לבין מה שהעירייה נותנת”, התלונן לאחר מכן בעליה של מספנה השוכנת בקצה אזור התעשיה. “היינו רוצים לראות כאן טיפוח, מראה לעין, מערכת ביוב תקינה, מכולות לזבל. צריך להתחשב בתעשיינים ולהוריד אחוז מסוים מהארנונה כי זה נטל”.
למרות חשיבות אזור התעשיה לעיר, העירייה לא הקימה עבורו מינהלת מקצועית. החברה הכלכלית לעכו עוסקת בכל פרויקט אפשרי – למשל אצטדיון הכדורגל, ניהול חוף ארגמן, פיתוח דרכים וכבישים בעיר ועוד – רק לא באזור התעשיה. רבים מתושבי העיר התפרנסו מאזור התעשיה בעבר ועדיין ממשיכים בהווה. שלושת המפעלים הגדולים שפעלו כאן והרכיבו את קריית הפלדה, כללו כבשנים לוהטים שיצרו סביבת עבודה קשה שלא היטיבה עם בריאותם של העובדים והסביבה. מפעלים אלו, שהצטמצמו משמעותית בעשורים האחרונים, מעסיקים כיום בעיקר עובדים שאין להם ברירה. ערבים מכפרי הסביבה, עולים חדשים שהתייאשו מלהיקלט בעבודה אחרת או אסירים משוחררים.
הרמז היחיד שאי שם נמצא ים. אזור התעשיה עכו. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני
אזור התעשיה שוכן לאורך רצועת חוף הים, אך לא קיים כל קשר בין השניים, לא פיסי ולא ויזואלי. בביקורנו הגענו לקצה המערבי של אזור התעשיה ועצרנו במספנה קטנה – הרמז היחיד שאי שם נמצא ים. שלושת הגברים שהיו במקום שמחו לבואנו. הם הציגו בפנינו בגאווה כיצד מונחים על המדף במשרד המספנה ספר תהילים לצד קוראן, וכיבדו אותנו בשתיית ספרייט, לאחר שהבטיחו לנו כי אין מה לדאוג והבקבוק חדש והיה סגור. אחרי כמה דקות, פתח אחד מהם דלת צריף במתחם והלכנו אחריו לשם רק כדי לגלות עז קטנה שזה עתה נולדה. הבחור הסביר שהעז רק בת כמה שעות והוא נתן לה את השם “מזרחי”, כי בנק מזרחי טפחות אישר לו באותו יום את הבקשה לקבלת משכנתא. היא עמדה ליד האמא בפינת הצריף, תופסות מרחק משאר המשפחה ומהאורחים הבלתי קרואים. הצריף העלוב בו נמצאה משפחת העיזים היה אך סימבולי לאזור התעשיה כולו: אפור, מזוהם, מיושן ומסורתי.
“הייתי רוצה לראות בעכו היי-טק כך שצעירים לא יעזבו כי תהיה עבודה”, כרמית חולמת בקול, “אני נלחמת שיהיה היצע ומשרות בכירות לצעירים”. היא מוסיפה ואומרת שההגירה השלילית ממנה סבלה העיר נבלמה ב-2010, בין השאר הודות להקמתן של מספר שכונות מגורים חדשות, שתיים מהן לאנשי קבע בשירות פעיל. כנציגת העירייה כרמית מקרינה אופטימיות, ולטענתה, היא חשה בתחילתו של שינוי במסדרונות העירייה. “העיר הבינה בשנים האחרונות שכמחצית מהמיסוי מגיע מהתעשייה, ולכן הם לא יכולים להתעלם ממנה. מי שנכנס לאזור התעשייה ורואה את המקום, זה לא כמו אזורים אחרים. אפשר לשפר אותו, לחדש אותו, ליירק אותו ואני לא מדברת רק על תקני איכות סביבה אלא גם על מדשאות ופרחים”.
שלל אתגרים עומדים בפני העירייה. אזור התעשיה עכו. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני
כאזור תעשיה הצמוד לעיר הנאבקת מלכתחילה בתדמית חלשה, מעמד חברתי-כלכלי נמוך (4 מתוך 10 לפי נתוני הלמ”ס) ומתחים פנימיים, אזור התעשיה משקף גם את הקושי של רשויות ועיריות להתמודד עם אזורי התעשיה שברשותן. לאור המנעד הרחב של אתגרים ובעיות בפניהם עומדת העיר, אזור התעשיה כמעט ונשכח, זאת למרות הפוטנציאל שלו לשמש מקור הכנסה משמעותי לעיר ולתושביה.
לעת עתה מקדמת העירייה תכנית לשיפור תשתיות וחזות ופיתוח נוף שצפויה לצאת אל הפועל בסוף שנת 2013. ואולם, טיפול במראה העלוב הוא רק חלק מן המשימות המרכזיות העומדות בפני עיריית עכו בבואה לחזק את אחד מן המשאבים החשובים של העיר. אל לה להתעלם מחוסר הארגון הכולל של אזור התעשיה המוצא את ביטויו בתשתיות, בפיתוח המרחב הציבורי, בתנועה ובאחידות העסקים הפועלים באזור ויוצרים כולם יחד תדמית שלילית. חיבור בין אזור התעשיה למשאבי הטבע המקיפים אותו למשל, עשוי לתרום ליצירת ייחודיות לאזור, לשפר את תנאי העבודה במקום ולשנות את תדמית האזור.
בינתיים, אזור התעשיה של עכו פועל ללא ארגון ופיקוח כולל של הרשות המקומית או כל גורם אחר ומצבו הפיסי נראה שהולך ומדרדר. אמנם הפיקוח על היבטים של איכות הסביבה ושמירה על התקנים נאכף בשנים האחרונות, אך עדיין חלק מקרקעות האזור מזוהמות וטיהורן שעלותו דורשת השקעה כספית גבוהה לא נראה באופק. פתיחתו של אזור מסחרי חדש, כשבמרכזו חנות עוגן של רשת המרכולים רמי לוי, מהווה נקודת אור אפשרית לפיתוח האזור. ואולם, ללא ראייה כוללת לאזור התעשיה יאלץ גם מרכז זה להתמודד עם חסמים ובעיות שלא יסייעו להפעלתו המיטבית.
רמת תחזוקה לקויה. אזור התעשיה עכו. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני
לקריאה נוספת:
– פוסט-תעשייתי: סביבות עבודה בענף התעשיה הישראלי, מאת הילה לוטן וכרמל חנני
– המגדל הלוהט: ביקור באתר בנייה באזור התעשיה בני ברק, מאת מיכאל יעקובסון