הערים מגדירות מחדש את מערכות היחסים שלהן עם העולם הטבעי. הטבע אינו נחשב עוד כאנטיתזה של העיר ושל החיים התרבותיים, כנדבך התומך בחיי החברה העירונית של התושבים, אלא כאמצעי להתמודדות עם אתגרים כגון שינויי אקלים או קידום בריאות עירונית ורווחה בתוך העיר. גישה זו לנוף ולטבע בערים תרמה למודעות ולהגבלה של הפיתוח העירוני בשטחים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית. ברמה המעשית, בתחום התכנון גישה זו הביאה להטמעה של הכנת סקרים בשלב טרום פיתוח, ובהם סקר קרקעות מקיף המתייחס לאקלים, לגיאולוגיה, להידרולוגיה, לצומח ולבעלי חיים, כאמצעי לתכנון טוב יותר של הסביבה הבנויה. בנוסף (ובמקביל) לדיון על שימור משאבי הקרקע מחוץ למרחב העירוני, התפתחה ההכרה בצורך לטפל במערכות הטבעיות בתוך הערים. הכרה זו הובילה לחקירת החי והצומח בעיר ולבדיקת המערכות האקולוגיות של העיר, ואלו הובילו לפיתוח אסטרטגיות עיצוב חדשות המציבות את הנוף כמרכיב מרכזי ביצירת מערכות אקולוגיות היברידיות חדשות. איך מתוכננים השטחים הפתוחים? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? מה המרחבים הציבוריים מציעים לנו, תושבי העיר? כיצד הם משפיעים עלינו? באיזה סדר יום הם מעוגנים? האם יש מקום להטעין אותם בתכנים נוספים? הסרטון והפרסומים להלן מציגים תובנות ומחקרים שנעשו במעבדה בזיקה לנוף, לטבע, למרחב הציבורי.

לקריאה נוספת:

פרסומים בעברית

חתוקה, טלי, חנני, כרמל, רוזנק, חן, יעקובסון, מיכאל, גת, יונתן (2017) ארץ-גנים, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רסלינג.

פרסומים באנגלית

Hatuka, Tali & Mattiucci Cristina (Eds.). (2018). Branded landscape in contemporary cities. Built Environment [Special issue].

רשימות

2021 מגפת הקורונה והאופן שבו שינתה את הדרך שבה אנו חיים

2020 החזירו את החורשות אל העיר

2018 האינסטרומנטליזציה של נופים בערים בנות זמננו

2018 לחשוב על בני הנוער בעיר ולקדם עבורם כיסים של שעמום פעיל