בעוד כשלושים שנים אוכלוסיית ישראל צפוייה לצמוח ל-15.7 מיליון תושבים, והמדינה תהפוך לאחת מהצפופות בעולם. באילו אופנים תשפיע הצפיפות הגוברת על התשתיות השונות, הסביבה, המשאבים וכפועל יוצא על איכות החיים במדינה בעשורים הקרובים?

ישראל היא מדינה ייחודית ברמה העולמית בהיבט של צמיחה דמוגרפית. היא מתאפיינת בצפיפות אוכלוסין כללית גבוהה בשילוב יוצא דופן של פריון גבוה, תמותה נמוכה מאוד, הגירה חיובית1 ושיעורים גבוהים של הגירה חוזרת – כל אלו גורמים לגידול מהיר באוכלוסייה בקצב של כ-2% בשנה. הצפיפות הכללית במדינה צפויה להיות הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות ולאחת המדינות הצפופות בעולם, עם כ-800 נפשות לקמ”ר.2 כיום, הכלכלה ורמת הצריכה ורמת החיים הכללית של ישראל מאפיינות מדינות מפותחות – אולם בהתייחס לכך ששטח המדינה מצומצם ומשאביה מוגבלים, האם זה יישאר כך? באילו אופנים תשפיע הצפיפות הגוברת על התשתיות השונות, הסביבה, המשאבים? כיצד ניתן להיערך להשפעות הללו?

תחזיות ומגמות דמוגרפיות: צמיחה כללית

גופים שונים ערכו בשנים האחרונות תחזיות דמוגרפיות לישראל לעשורים הקרובים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני כעשור תחזית אוכלוסייה ארצית לפי תקופות של חמש שנים עד שנת 2059 לפיה בחלופה הבינונית צפוייה האוכלוסייה להגיע בשנת 2040 ל-11.95 מיליון תושבים, ומפרסמת מאז כל שנה כחלק מהשנתון הסטטיסטי תחזית מעודכנת.3 בתחזית האחרונה שפורסמה בשנת 2021 ההערכה השתנתה כלפי מעלה, כאשר הנתון לשנת 2040 בחלופה הבינונית עומד על 13.2 מיליון, 15.7 מיליון בשנת 2050 ו-18.44 מיליון בשנת 2060. גם המועצה הלאומית לכלכלה פרסמה בשנת 2021 תחזית לשנים 2020-2050 ברזולוציה אזורית המחולקת למחוזות ונפות, ומתחשבת בדפוסי הגירה פנימית לפי התוכנית האסטרטגית לדיור. בתחזית זו התרחישים הארציים זהים ללמ”ס, וביחס למחוזות מחוז הדרום צפוי לצמוח במידה הרבה ביותר מבחינת אוכלוסייה, בכ-80% ובעוד כמיליון נפשות, בעוד יתר המחוזות צפויים לצמוח בסדר גודל של כ-50%-60%, כאשר מחוזות חיפה וירושלים יוסיפו לאוכלוסייתן כ-600 אלף נפשות, ומחוזות המרכז, תל אביב והצפון יוסיפו לאוכלוסייתן סדרי גודל של כ-800 עד 900 אלף נפשות.4 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם גם הוא תחזית אוכלוסייה ארצית לטווח קצר יותר, לשנים 2017-2040, בו התרחיש המרכזי לשנת 2040 מעט מצומצם מזה של הלמ”ס והמועצה הלאומית לכלכלה ועומד על 12.8 מיליון.5

לסיכום, האוכלוסייה בישראל, העומדת על כ-9.5 מיליון תושבים (נכון לאפריל 2022), צפויה לצמוח בעוד עשרים שנה בכ-3.5 מיליון נפשות – צמיחה של כ-40%, ובעוד כשלושים שנים אוכלוסיית המדינה צפויה להיות גדולה מהיום בכ-6 מיליון נפשות, צמיחה של כ-60% ביחס להיום.6 הצפיפות החזויה לקמ”ר, תהיה אז כשל המדינות הצפופות בעולם עם כ-500 נפשות לקמ”ר בשנת 2030 וכ-800 נפשות לקמ”ר בשנת 2050.

(טבלה: המעבדה לעיצוב עירוני)

שינויים חברתיים וגיאוגרפיים

מבחינה חברתית מהתחזיות עולה כי כל תתי האוכלוסיות בישראל תמשכנה לגדול באופן משמעותי במשך 50 השנים הקרובות אך עם דפוסי צמיחה שונים בין קבוצות אוכלוסייה וגיל. מבחינה גילאית, בעשורים הקרובים צפוי גידול מהיר והכפלת האוכלוסייה המבוגרת של בני 70 ומעלה (מקרוב ל800 אלף כיום ל-1.4 מיליון בשנת 2040 ו-1.8 מיליון בשנת 2050) אוכלוסיית הילדים והנוער, תצמח מ3.3 מיליון כיום ל5.1 מיליון בשנת 2040 ול-5.6 מיליון בשנת 2050 (צמיחה של 70%). מבחינת גיל הביניים היצרני, נראה צמיחה של אוכלוסיית בני 25-29 כך שמספר האנשים שיכנסו לכוח העבודה, לצבא ולמערכת ההשכלה הגבוהה יעלה ב-15 השנים הקרובות בהשוואה לשנים האחרונות, מגמות אלו יחייבו את המשק להיערך בהתאם מבחינת קצבאות, שירותי סיעוד ובריאות, השקעה במגזרי חינוך גדולים, תעסוקה ודיור ולהיערך לקליטת קבוצות גדולות במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה.7 פילוח קבוצות האוכלוסייה צפוי להשתנות כך שבשנת 2040 כחמישית מהאוכלוסייה תהיה חרדית, ומשקל היהודים הלא חרדים ירד בעשרה אחוזים ויעמוד על 58%, משקל האוכלוסייה הלא יהודית לא צפוי כמעט להשתנות.8

מבחינה גיאוגרפית, התחזית של המועצה הארצית לכלכלה, המתחשבת בהשפעת התוכנית האסטרטגית לדיור,9 צופה כי האוכלוסייה של מחוז הדרום תצמח באופן הדרסטי ביותר, עם תוספת של 80% ותעמוד על 2.2 מיליון (כיום 1.2 מיליון), מחוז המרכז יצמח בשיעור הקטן ביותר מבין המחוזות עם תוספת של 45%, אך אוכלוסייתו תהיה הגדולה מבין המחוזות ותעמוד על 2.9 מיליון. הרכב האוכלוסיה ב-3 הערים הגדולות – תל-אביב, ירושלים וחיפה – צפוי להמשיך ולצמוח בשיעורים של 53%-66%. הערים שצפויות לחוות את הצמיחה הגדולה ביותר באוכלוסייתן הן חדרה, אשקלון ובאר שבע הצפויות כמעט להכפיל את אוכלוסייתן.

באילו אופנים יושפעו תחומי חיים מרכזיים?

בשנת 2021 פרסום פורום “צפוף”10 דו”ח בין-תחומי בשם כושר נשיאה לאומי: עתיד צפוף’11 שסקר את תחזיות גידול אוכלוסיית ישראל בשנים 2030-2050 והשלכותיהן על תחומי חיים מרכזיים. הדו”ח מתבסס על תחזית הלמ”ס משנת 2015 וסוקר את ההשפעות של הצמיחה הדמוגרפית על מערכות הבריאות, החינוך, התחבורה, הדיור, תעשיית הבנייה וחומרי החציבה, שטחים פתוחים, ביטחון מזון, משק המים ואנרגיה ופליטות גזי חממה. להלן עיקרי הממצאים –

דיור כבר היום מדינת ישראל נמצאת במרדף אחר ייצור דירות, לעיתים על חשבון איכות.12 מספר משקי הבית בישראל יוכפל ויותר ב-45 השנים הקרובות לפי תרחיש הביניים. בשנת 2020 מספר משקי הבית עמד על כ-2.7 מיליון, בשנת 2065 הוא צפוי לעמוד על כמעט 5.8 מיליון.13 חלקה של האוכלוסייה החרדית בסך משקי הבית צפוי לעלות מ-8% ל21% בשנת 2065, בעוד חלקם של משקי הבית היהודיים הלא-חרדים יפחת מ-77% ל-60% וחלקם של בני החברה הערבית בסך משקי הבית צפוי לעלות מ-15% ל-19%. ככל שיתממש תרחיש גבוה יותר של גידול האוכלוסייה בישראל, צפוי המחסור בדירות לגרור עליית מחירי דיור חדה יותר, שתגרור התגברות הקשיים הכלכליים של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, הקטנת המוביליות וקיטוב כלכלי וחברתי גובר.

שטחים פתוחים, חקלאות וביטחון מזון ישראל נמצאת במקום השני בעולם בקצב הגריעה של שטחים פתוחים והרבה מעל הממוצע העולמי. עד שנת 2050 אנו צפויים לאבד כ-342 קמ”ר – אובדן של 2.3% מהשטחים הפתוחים, ולהיוותר רק עם כמחצית מהמרחב הפתוח לנפש כיום. מעבר לפגיעה בחוויית הבילוי בטבע ובאתרי נופש, לתחזית משמעויות של פגיעה במגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגיים שהינם קריטיים בעידן של שינויי אקלים. מבחינת ביטחון מזון, כיום מדינת ישראל מייצרת את מרבית תצרוכת המזון העצמית. מניתוח החלופה הבינונית לתחזית גידול האוכלוסייה עולה כי ישראל לא תוכל להמשיך לייצר בעצמה את מלוא כמויות הפירות והירקות הנדרשת לתצרוכת האוכלוסייה. היא תוכל לספק בעצמה את הבשר, הביצים והחלב, אולם ענפים אלו נשענים באופן מלא על חומרי גלם מקבוצת הדגנים שהינם מיובאים.

תחבורה מספר כלי הרכב יגדל עד 2050 לפי הערכות ב-178% לכ-10 מיליון, והיקף הנסועה ב-68% ל-106 מיליארד ק”מ בשנה. מספר הרכבים הממוצע לק”מ כביש צפוי לזנק ב-200% לכ-530 רכבים לכל ק”מ. זאת גם בשל תכנון אזורי מגורים ויישובים במקומות שאין בהם פעילויות חברתיות או עסקיות ותכנון שכונות חדשות עירוניות ואזורי תעסוקה מוטי רכב פרטי, שהגבירו עוד יותר את התלות ברכב. “הצפיפות והעומס המורגשים כעת במערכות התחבורתיות הם רק רמז לבאות עם גידול האוכלוסין הצפוי”, מתריע הדו”ח. את הגידול הצפוי בביקוש לנסיעות ניתן היה לכאורה ‘להמיר’ לשימוש בתחבורה ציבורית, אולם גם מערכות התחבורה הציבורית בכלל, ובפרט מערכות הרכבת הקלה בירושלים ובתל-אביב והמטרו המתוכנן במטרופולין ת”א, אינן יכולות לספוג את הגידול הצפוי בביקוש.

מערכת החינוך כבר היום מערכת החינוך הישראלית מתאפיינת בכיתות צפופות יחסית ביחס למדינות ה-OECD. גם הגידול בהוצאה לחינוך שנעשה בשנים האחרונות, לא הצליח להדביק את קצב הריבוי הטבעי, וההוצאה בממוצע לתלמיד בישראל נותרה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD. גידול צפוי בכל מגזרי החינוך – פעוטות, גילאי גן, בתי ספר ומוסדות ההשכלה הגבוהה. הדו”ח צופה שעד 2050 מספר התלמידים במערכת החינוך כולל גילאי גן ינוע בין 2.42 מיליון בחלופה הנמוכה ל-3.7 מיליון בחלופה הגבוהה.14 לפי הדו”ח, “מגמות הילודה משפיעות באופן מיידי על מערכת החינוך שתידרש בתוך 30 שנה להתאים עצמה לגידול של כ-30% לכל הפחות במספר הילדים ועד להכפלה מלאה, על פי תחזית ‘עסקים כרגיל'”. עיקר הגידול יתבטא בחינוך החרדי שעד 2050 צפוי לגדול ב-726 אלף תלמידים (211%) ואילו במגזרים של החינוך הממלכתי עברי והחינוך הערבי צפוי מספר התלמידים לגדול ב-365 אלף תלמידים (35%) ו-135 אלף (31%) בהתאמה.15

מערכת הבריאות מערכת הבריאות עומדת כבר היום בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מצפיפות האוכלוסייה וממחסור בתקציבים – משמרות מתמחים ארוכות, עומס כבד ותפוסת יתר במחלקות, עלייה בתמותה ממחלות זיהומיות כאשר שיעור התמותה בשל גורם זה הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, שביתות ומחאות ומקרי אלימות כלפי הצוותים הרפואיים. צמיחת האוכלוסייה הכללית לצד הזדקנות האוכלוסייה והארכת תוחלת החיים הצפויות בעשורים הקרובים יגדילו את הביקוש לשירותים רפואיים עד כדי שבמצבי חירום המערכת עלולה למצוא עצמה בקריסה וללא יכולת לספק שירותים מצילי חיים. בחלופת גידול האוכלוסייה הבינונית נזדקק, רק על מנת לשמור על שיעור הרופאים ל-1,000 נפש כפי שהוא היום, להגדלה של כ-75% במספר הרופאים ובמספר האחיות עד שנת 2050, ונידרש לכמות מיטות כפולה מזו הקיימת כיום.

משק המים צריכת המים צפויה להכפיל את עצמה ולעלות מ-2,200 מיליון מטרים מעוקבים (ממ”ק) בשנה ל4,000 ממ”ק בתחזית הביניים. גם קצב הביקוש למים יוכפל בהשוואה לממוצע ההיסטורי. אספקת המים הטבעיים צפויה להצטמצם משמעותית כתוצאה מניצול יתר ושינויי אקלים, שתביא לתלות גבוהה בשימוש במתקני התפלה. התפלת המים מוגבלת על ידי עלייה תואמת בביקוש לאנרגיה ועלויות ההפקה והתשתית מאויימת בטחונית בזמן מלחמה.16 גם לצד השני של הכפלת השימוש במים – יצירת שפכים, ישנן השלכות משמעותיות שכן השימוש בקולחין יוצר פגיעה בקרקע ומשפיע על בריאות האדם.

תעשיית הבנייה משק הבנייה מתבסס על שימוש בחומרי בנייה מקומיים שנמצאים בשימוש במשך עשרות שנים. כרייה מהווה כלי חיוני להשגת שגשוג, פיתוח כלכלי ורווחת הפרט בהווה ובעתיד.17 קצב גידול האוכלוסייה יוצר פער הולך וגדל בין העלייה בביקוש לחומרי גלם למשק הבנייה לבין מחסור חמור שצפוי באספקת חומרים אלו בעקבות צמצום בשטחים פתוחים הניתנים לכרייה. עד ליום שבו הובאה לאישור תמ”א 14 ב’, היה פער משמעותי בתחזיות של 30%-40% בין הכמויות שניתן לספק תיאורטית לפי תמ”א 14 ב’, לבין הצרכים בפועל של מדינת ישראל.

משק האנרגיה משק החשמל צפוי להיות מושפע משני גורמים עיקריים – עלייה בצריכת האנרגיה פר נפש וצמיחה בגודל האוכלוסייה. צפויה עלייה חדשה בצריכת האנרגיה בשלושת העשורים הבאים, עד פי 3.7 מצריכת החשמל המשקית כיום. משמעותה עלייה ניכרת של פליטות גזי החממה, בניגוד להתחייבות ישראל באמנת האקלים, אלא אם יתרחש מעבר לאנרגיות מתחדשות ובראשן אנרגית שמש. אולם ייצור זה דורש שטחים עצומים, בין כ-550-1300 קמ”ר (כ-4% עד 10% משטח הנגב). למרות הרצון הכללי לנצל אזורים מבונים או שטחים מופרים, העלייה בדרישה תמצה במהרה אפשרויות לשטחים כאלו וההשלכות הן פגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי.

+

איזו מדיניות רצוי להתוות ביחס לתחזיות הללו? מה לתעדף? האם אנחנו מתכננים בצורה טובה לקראת הדבר הזה? על כך ברשימה הבאה.

  1. אם כי נתון זה מתאפיין בתנודתיות רבה. מקור: אלכס וינרב (2020) תחזית אוכלוסיית ישראל, 2017-2040, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
  2. צפיפות לקמ”ר. מקור: ניתוח מבוסס תחזיות צפיפות אוכלוסייה של האו”ם ונתוני הלמ”ס עבור ישראל, אבינרי, א’, אילון-בקשי, ע’, בנסון, ט, גולדווסר, ס’ , יצחק, נ’, לב-ארי, נ’, לובנוב, מ’, נעמת, ל’, עמר, ר’, פרי, א’, צחור שי, א’, קסיר, נ’, קסלר, מ’, קרמר, א’ רות, מ’, ושורק, מ’ (2021) כושר נשיאה לאומי: עתיד צפוף – תחזיות גידול אוכלוסיית ישראל בשנים 2030-2050 והשלכותיהן על תחומי חיים מרכזיים. צעירי, י’ וטל, א’ (עורכים). צפוף – הפורום לאוכלוסיה, חברה וסביבה, ע”מ 3
  3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2021) תחזית אוכלוסייה בישראל לשנים 2025-2065 לפי קבוצת אוכלוסייה, מין וגיל
  4. דניאל שוורץ, ניר בריל (2021) תרחישי אוכלוסייה אזוריים למדינת ישראל לשנים 2020-2050, המועצה הלאומית לכלכלה משרד ראש הממשלה; קישור לממשק אינטראקטיבי להצגת הנתונים
  5. אלכס וינרב (2020) תחזית אוכלוסיית ישראל, 2017-2040, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל; קישור להורדת אקסל הכולל את נתוני התחזית
  6. לפי תרחישי הביניים של התחזיות השונות.
  7. אלכס וינרב (2020) תחזית אוכלוסיית ישראל, 2017-2040, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל; קישור להורדת אקסל הכולל את נתוני התחזית
  8. בתחזית הדמוגרפית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2015-2065 קיים פירוט של מספר התושבים הצפוי בכל שנה בפילוח לפי גיל מפורט, מגדר וקבוצת אוכלוסייה – חרדים, יהודים לא חרדים ואחרים וערבים. נתון זה לקוח מן התחזית הבינונית. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2017) תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065
  9. מינהל התכנון, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה (2017) התוכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2017-2040
  10. צפוף: הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה‘ הוא ארגון ללא מטרת רווח מיסודם של פרופ’ אלון טל ודוק’ איל רוטנברג, שמטרתו ליצור דיון מעמיק במשמעויות גידול האוכלוסייה על תנאי החיים במדינת ישראל בעתיד. הגוף שואף להשפעה על מוסדות השלטון, מקבלי ההחלטות וארגונים חוץ-פרלמנטריים לקחת צעדים משמעותיים שיביאו ליציבות דמוגרפית בישראל ויבטיחו אופק ארוך שנים של שגשוג כלכלי, רווחה, קיימות סביבתית ובטחון אישי לכל תושבי המדינה.
  11. אבינרי, א’, אילון-בקשי, ע’, בנסון, ט, גולדווסר, ס’ , יצחק, נ’, לב-ארי, נ’, לובנוב, מ’, נעמת, ל’, עמר, ר’, פרי, א’, צחור שי, א’, קסיר, נ’, קסלר, מ’, קרמר, א’ רות, מ’, ושורק, מ’ (2021) כושר נשיאה לאומי: עתיד צפוף – תחזיות גידול אוכלוסיית ישראל בשנים 2030-2050 והשלכותיהן על תחומי חיים מרכזיים. צעירי, י’ וטל, א’ (עורכים). צפוף – הפורום לאוכלוסיה, חברה וסביבה.
  12. רז-דרור, ע. וקוסט, נ. (2017) התכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה.
  13. עם סטייה של 13% למעלה או למטה בתרחיש הנמוך או הגבוה.
  14. בכל תרחיש הדו”ח מציג מספר חלופות: נמוכה, שמבטאת ירידה משמעותית בשיעור הפריון, בינונית, שמבטאת ירידה מתונה בשיעור הפריון, וגבוהה, שמבטאת את המשך מגמות גידול האוכלוסייה הקיימות.
  15. נתוני התחזית הבינונית
  16. לאספקת המים גם חשיבות ביטחונית – המשך אספקת מים למדינות שכנות, ויש הכרח לשמר חלופות מים לשעת חירום בתרחישים שונים.
  17. לרמן ואביב (2010) תמ”א 14 ב’ תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה למשק הבניה והסלילה- מדיניות תכנון וניהול למשק הכרייה והחציבה.