אזורי תעשייה כמוקדי תיירות

בעידן שבו הייצור מתרחק מעבר לים והתודעה, דווקא תיירות תעשייתית שחושפת תהליכי ייצור, יכולה להוות מוקד משיכה תיירותי. הצעת מדיניות לקידום אזורי תעשייה כמוקדי תיירות, מבקשת לחבר מחדש בין הציבור הרחב לתעשייה המקומית ותהליכי ייצור.

המעבר הגלובלי מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים פוסט-תעשייתית, הוביל להוצאת התעשייה ממרכזי הערים המערביות (במיוחד ערי אירופה ההיסטוריות) והפרדתה ממרקם החיים האורבני. תהליכים אלו, כלכליים ומרחבים תרמו לכך ש מרבית התעשייה מצויה באזורי תעשייה אוטונומיים סמוכים לעיר. כתוצאה מכך, הציבור הרחב התנתק לאורך השנים מהתעשייה ומהייצור, הן פיזית והן תודעתי ¹. כיום, סובלת התעשייה הישראלית מבעיה של תדמית ציבורית ירודה – אותה יש לשנות כחלק משינוי התפיסה הממסדית את התעשייה. את השינוי יש לחולל במגוון ערוצים, בין היתר חשיפת התעשייה העכשווית המתקדמת לציבור הרחב. כמו כן יש להעלות את המודעות הציבורית באשר למהפכה התעשייתית הרביעית ²  וההזדמנויות הגלומות בה עבור המשק הישראלי ³.

מפעל קרלסברג באשקלון (צילום: משה מילנר, ארכיון לעם)

“תיירות תעשייתית” היא מענה מקובל בעולם המערבי לאתגר החברתי -הנתק בין הציבור הרחב לתעשייה, ולאתגר הכלכלי- ירידת קרנה של התעשייה והעברת הייצור לדרום הגלובלי. תיירות תעשייתית מציעה להפוך את התעשייה למוקד משיכה לתיירי פנים וחוץ, כמקור הכנסה נוסף ובעיקר כאמצעי לחשוף את המבקרים לעשייה המגוונות, אופי העבודה ואספקטים נוספים של הסקטור התעשייתי. למפעלים יש פוטנציאל להפוך למוקד משיכה תיירותי הודות לתהליכים מסקרנים המתרחשים בהם והאופי החוויתי והמלמד שניתן להקנות לביקור בהם. כך ניתן לנצל את המפעלים לצורכי תיירות למטרות פנאי, לימוד ולעתים אף התנסות בתהליך הייצור או במוצריו להנאת המבקרים. ⁴

מרכזי מבקרים באזורי תעשייה ובמפעלים הם קונספט נפוץ ברחבי העולם, ובמידה מסוימת אף בישראל. למרכזי מבקרים באזורי התעשייה ובמפעלים יתרונות רבים עבור המפעלים עצמם, אזורי התעשייה והרשויות המקומיות. המפעלים מרוויחים מהנגשת תהליכי הייצור ותוצריהם לקהל הרחב, יצירת דימוי חיובי לפעילות הייצור, הגברת פוטנציאל הצריכה למוצרים ומשיכת קהל קונים פוטנציאלי. אזורי התעשייה והרשויות המקומיות נהנים ממשיכת תנועת מבקרים ותיירים ויצירת שטח עירוני מתפקד ואטרקטיבי אשר נותן מענה לצרכי האוכלוסייה המגוונים וחושף אותה לעשייה התעשייתית .⁵ חנות מפעל, המוכרת את התוצרת של המפעל לציבור הרחב באופן ישיר, עשויה להוות את התחנה הסופית של ביקור תיירותי במפעל ולאפשר למבקר להינות מחוויית צריכה ייחודית של התוצר הסופי של התהליך בו חזה. קהל היעד מורכב מתיירי פנים, מתיירי חוץ ומתושבי האזור. מרכזי המבקרים מסייעים הן למפעלים והן לאזורי התעשייה והרשויות המקומיות להגדיל את הכנסותיהם – על ידי הגדלת מחזור המכירות, משיכת צרכנים והגדלת תקבולי המיסים.

מרכזי מבקרים וחנויות מפעל באזורי תעשייה יובילו לתנועת מבקרים שאיננה חלק מתהליך הייצור ודרושות לכך התאמות תכנונית כגון הנגשה תחברותית, שבילי הליכה, שילוט, מרחב ציבורי מזמין. כמו כן דרושה התאמה תוכנית שתדע להמיר את הידע והעשייה המקצועיים למפגש חוויתי ומרתק לאוכלוסיית המבקרים.

הצעת המדיניות שלהלן מבקשת לקדם אזורי תעשייה בישראל כמוקדי משיכה תיירותיים-אזוריים באמצעות הקמת מרכזי מבקרים באזורי תעשייה ויצירת מרקם שימושים נגיש ומזמין לאוכלוסייה הכללית. יש בה עניין עבור משרדי הממשלה היות והיא עונה לאתגר מרכזי של משרד הכלכלה והתעשייה: חיבור הציבור לייצור ולתעשייה., ולמשרד התיירות בכך שהיא יוצרת ענף תיירותי נוסף. יצירת תשתית לתיירות תעשייתית מוצלחת תחזק את הזיקה בין הציבור הרחב לעולם התעשייה והייצור ותועיל לתעשייה הישראלית. ⁶

דוגמא מהעולם: מוזיאון תעשייה ועבודה בבריסל (צילום: NearEMPTiness, Wikimedia)

מצב קיים: יוזמות ספורדיות, העדר מדיניות

אמנם קיימים מרכזי מבקרים וחנויות מפעל באזורי תעשייה בישראל, אך ניכר כי הם מוקמים ביוזמת המפעלים באופן ספורדי ולא כחלק ממדיניות ממשלתית או כיוזמה מערכתית של מנהלות אזורי התעשייה. כחלק מכך ניתן לציין את מרכזי המבקרים של חברות ממשלתיות, כמו חברת החשמל וחברת מקורות, ושל חברות מזון ושתייה גדולות כמו תנובה, שטראוס וקוקה קולה.

בארץ יש רק יוזמות ספורדיות ולא מתוכננות. מרכז מבקרים שפד”ן, (צילום: דר’ אבישי טייכר, פיקיוויקי)

הקונספט של חנויות המפעל קיים גם כן בישראל אך גלום בו פוטנציאל רב שאינו ממומש, בייחוד מפרספקטיבת התיירות התעשייתית. חנויות מפעל מצויות באזורי תעשיה מסוגים שונים ברחבי הארץ אך באופן מנותק מיוזמה כוללת יותר המכוונת להרחבת המבקרים באזורי תעשייה.  מאפיינים של העדר נגישות תחבורתית מתאימה אל ובתוך אזורי התעשייה וחוסר בפיתוח סביבתי פוגעים באטרקטיביות של אזורי התעשייה בעבור מבקרים ובקידומם כאזורי תיירות.

חוסר המדיניות בתחום מעוררת קשיים רגולטיביים ולכן גם בעלי יוזמה נתקלים בחסמים. התחום נותר תלוי  באג’נדה הניהולית של מנהל אזור התעשייה. במצב הקיים, למפעלים רבים אין הצדקה כלכלית להקמת מרכזי מבקרים וחנויות מפעל, בייחוד לחברה שאינה גדולה ואינה בעלת המשאבים ההתחלתיים הנדרשים לכך. החזר ההשקעה איטי ואין ערובה לתנועת מבקרים.

על כן, יש מקום להתערבות ממשלתית שתעודד ותתמוך בשילוב תיירות בתעשייה, מתוך ראיית התועלת הציבורית הטמונה בכך לכלל הצדדים המעורבים.

החזון: אזורי תעשייה כמוקדי תיירות

החזון שלנו אם כן, הוא פיתוח אזורי התעשייה כיעדים תיירותיים הכוללים מגוון רחב של פעילויות פנאי, מסחר ולימוד. רשויות מקומיות ביחד עם המפעלים והנהלת אזורי התעשייה יפתחו וימתגו את אזור התעשייה הספציפי שלהם ויהפכו אותו לחלק אינטגרלי מחוויית תיירות הפנים והחוץ של ישראל.

בכל אזור תעשייה יוקמו מרכזי מבקרים  המציעים פעילויות וסיורים לבי ספר, ארגוני עובדים, גיל הזהב ותיירות חוץ. חנויות המפעל יציגו את מרכולתם של המפעלים ויאפשרו חווית צריכה ייחודית. פיתוח התיירות התעשייתית תחייב שיפור של ההיבטים הפיזיים והתכנוניים של אזורי התעשייה, מהם ירוויחו גם העובדים הקבועים. ישודרג המרחב הציבורי ויינתן דגש על תחום הנגישות התחבורתית אל אזור התעשייה (תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, שאטלים) והנגישות להולכי רגל בתוכו (כולל היבטים של הצללה, קישוריות, בניית מדרכות, התקנת שילוט ועוד).

מטרות:

מטרת העל היא כאמור חיזוק הקשר בין הציבור לעולם התעשייה והייצור. מטרות המשנה:

1. קידום ומיתוג אזור התעשייה כמוקד משיכה תיירותי-אזורי באמצעות הקמת מרכזי מבקרים באזורי תעשייה ויצירת מרקם תעשייתי נגיש ומזמין לאוכלוסייה הכללית.
2. חיזוק הזיקה למותגים ישראלים ועידוד צריכת תוצרת ישראלית.

 במסמך המדיניות אנו מציעים שלושה מסלולים למימון ויישום המדיניות המוצעת לקידום תיירות תעשייתית בישראל.

אנו מאמינים כי יישומה יביא להפיכת אזור התעשייה ממקום ייצור בלבד שמי שאינם עובדים בו ונמנעים להגיע אליו, ליעד תיירותי- אזורי, אשר מושך אליו אוכלוסיות מגוונת וחושף אותן לחדשנות תעשייתית, תהליכי ייצור והרב-גוניות של עולם התעסוקה. הצלחת המהלך תחזק את הקשר בין הציבור הרחב לתעשייה ותועיל למפעלים, לעובדים, למבקרים ולתעשייה הישראלית.