שכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שיטפונות נמצאת בעלייה מתמדת. כיצד העיר יכולה להתמודד עמם? בנובמבר 2020 העיר הוד השרון סבלה מהצפות כבדות. נסקור את הנסיבות, הגורמים ודרכי ההתמודדות עם האירועים.

בשנת 2020 במהלך חודש נובמבר, תושבים רבים ברחבי מדינת ישראל היו עדים להצפות כבדות כתוצאה מסופות הגשמים שאירעו באותה העת בערים שונות.1 על פי השירות המטאורולוגי, מדובר היה בחודש הגשום ביותר במישור החוף ובצפון הארץ מאז שנת 1994.2 חוקרים מדגישים כי אירועי קיצון כמו שיטפונות, מהווים ביטוי לתופעות משבר האקלים העולמי, אשר יהפכו להיות שכיחים יותר. מודלים אקלימיים, הבוחנים תרחישים עתידיים באזור המזרח התיכון, צופים ירידה של כ-25% בכמויות המשקעים עד לשנת 2100, ומאידך התגברות של סופות גשמים עזות בפרקי זמן קצרים, אשר עלולות לגרום להצפות באזורים השונים.3 שינויים אקלימיים מסוימים יבואו לידי ביטוי באופן הדרגתי ולאורך זמן, ויאפשרו לסביבות עירוניות להסתגל. לדוגמא עליית טמפרטורת האוויר וגובה פני הים. מאידך, השכיחות והתדירות ההולכת וגדלה של אירועי אקלים קיצוניים באזור המזרח התיכון, כגון שיטפונות וגלי חום, ידרשו תגובה מיידית ובמקביל תכנון עירוני שיביא לידי ביטוי הערכות מחדש ברמת שירותים, תשתיות ובניית חוסן עירוני.4 על פי דו”ח מבקר המדינה, שבחן היערכות והגנה מפני נזקי שיטפונות בישראל, בעשורים האחרונים צומצמו שטחים פתוחים רבים לטובת פיתוח הבינוי והתשתיות בתחומי הערים. זאת בנוסף לעובדה כי מערכות הניקוז מתוכננות על פי הנחת יסוד שאחת ל-50 שנה תתרחש הצפה וללא התאמה לתרחישים העתידיים הצופים התגברות בתדירות אירועי שיטפונות. כמו כן נמצאה מדיניות תחזוקה לקויה של מערכות הניקוז העירוניות לצד איטום שטחי חלחול, המייצרים עומס על התשתיות המסורתיות ועל אגני הניקוז הטבעיים, ועלולים לגרום למי הנגר העילי להציף את הרחובות. ברמה המדינית פעולות לצמצום נזקי השיטפונות מתבצעות בעיקר באמצעות הרשויות המקומיות, ללא תכנון וראייה אגנית הנסמכים על ניתוח כלל ארצי. בנוסף, ניהול מי הנגר מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים שונים, המקשים על הקצאת משאבים לטיפול בליקויים שהצטברו עם השנים. ללא טיפול ושיקום הליקויים – אלה עלולים להחמיר עקב עליה בשכיחות מקרי השיטפונות.5

לאור חוות הדעת המדעית ודו”ח מבקר המדינה, אשר מנבאים את דמותה של העיר כמקום רווי אתגרים, ברשימה זו נבחן באמצעות מחקר סביבתי את הקשר שבין המרחב הפיזי העירוני לבין היתכנות למקרי הצפות.  באמצעות ניתוח מרחבי של העיר הוד השרון כמקרה בוחן, ננסה לאתר דפוסי תכנון, כלומר תבניות עיצוב ממשיות אשר צמחו מתוך מסגרת רעיונית ותורגמו דרך מדיניות תכנון ותוכנית עבודה לכדי פרויקט ממשי, לדוגמא – שכונות מגורים בטיפולוגיה מובחנת.6 זיהוי דפוסי התכנון באזור המחקר יכולים לסייע בניבוי אזורי סיכון להצפות. זאת ועוד ממצאי מחקר זה יוכלו להוות בסיס לעדכון מדיניות תכנון ברשות המקומית, לצד היערכות כלכלית, פיסית וחברתית באזורים המועדים לסכנה בעקבות אירועי שיטפונות. חשיבות המחקר נעוצה בהדגשת חיוניות ההיערכות לאירועי קיצון ובניית החוסן העירוני, בהתייחס לאתגרי האקלים הפוקדים אותנו והעתידים לבוא.

הוד השרון: רקע, מדיניות תכנונית ותשתיות ניקוז

העיר הוד השרון, עיר במחוז המרכז בנפת פתח תיקווה, נוצרה מאיחוד של מספר מושבות חקלאיות, אשר נוסדו בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20: רמתיים, מגדיאל, כפר הדר ורמת הדר. החל משנת 1990, שבה הוכרזה הוד השרון לעיר, החל גידול משמעותי בביקוש למגורים בשטחה, ובמקביל מכירה של קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים. לאלו השפעה מכרעת על הנוף העירוני האופייני בהוד השרון כיום, ועל שינוי כיסוי ותמהיל שימושי הקרקע. ניתן למצוא בעיר אזורים בודדים ולא רציפים של קרקעות חקלאיות, שעדיין לא שינו ייעודן אך אלו מתמעטות בקצב מהיר. הגידול המואץ באוכלוסייה העירונית בערי ישראל ובהוד השרון בפרט, לצד הצורך המהיר בשינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים לאזורים מבונים, מייצרים מצב של תכנון לא מסודר.7 שטח השיפוט המוניציפלי של העיר הוא 20,000 דונם (מחצית מגודלה של העיר תל אביב-יפו). העיר גובלת ברשויות העירוניות הרצליה, רמת שרון, פתח תיקווה וכפר סבא, וכן בשטחי מועצת דרום השרון (עיריית הוד השרון, 2022).8 היא מונה כ-65,000 תושבים, וממוקמת לפי המדד החברתי-כלכלי באשכול 9 מתוך 10, כלומר עיר בעלת אוכלוסייה מבוססת ואמידה.9 מבחינה גיאוגרפית הוד השרון ממוקמת באזור השרון הדרומי, באגן ההיקוות של נחל הירקון, אשר עובר מדרומה. את העיר חוצים נחלי משנה וערוצים: נחל פרדס, נחל הדר, ערוץ גני צבי, נחל קנה ונחל הדס.

מפת העיר הוד השרון. גבולות מוניציפליים, ערים גובלות, שכונות בעיר ותוואי נחלים. נעשה על בסיס מידע מ-GIS
הוד השרון, רשות נחל ירקון ו-Mapbox Streets v10.

מיקום גיאוגרפי באזור תוואי נחלים, לצד פער ניכר בין האזורים השונים בעיר ברמת פיתוח תשתיות ניקוז והתגברות אירועי הגשם, תרמו בין היתר למקרי הצפות בעוצמות משתנות. בעקבות כך, בשנת 2006 התקינה עיריית הוד השרון מובל ניקוז ראשי, אשר תוכנן לנקז שטח של 2.5 קמ”ר באורך של 2.5 ק”מ. זאת ועוד, בשכונת רמתיים במרכז העיר במשך שנים ארוכות נוקזו הגשמים על ידי מערכת של תעלות ניקוז פתוחות. התחזקות אירועי הגשמים במהלך השנים, גרמו להצפות בשכונה בעקבות חוסר יכולת עמידה בכמויות המים שזרמו במורד הרחובות מתוואי נחל הדר. כדי להתמודד עם מצב זה, בין השנים 2017-2018 תכננה וביצעה העיריה מובל ניקוז חדש בשכונה, אשר אורכו כ-400 מ’, ושתוכנן לנקז שטח של 2 קמ”ר ובהסתברות של 2% לסערה, כלומר היערכות לתקופת חזרה של פעם ב-50 שנה לאירועי שטפון. מובל ניקוז זה אפשר תוספת של 1,300 יחידות דיור בשכונה בשטח של כ-450 דונם.10 כדי להתגבר על הצפות חוזרות במבני מגורים ברחוב הדרים, המצוי בחלק המזרחי של העיר ובמקביל לרחוב הראשי דרך רמתיים שבמרכז העיר, באוגוסט 2020 הניחה עיריית הוד השרון בפעם הראשונה צינור ניקוז ברחוב זה. במקביל הונחה צנרת תת קרקעית רחבה בקוטר של 800 מ”מ ברחובות הסמוכים. על פי נתוני העיריה, הושקעו בעבודות אלו כ-2.5 מיליון ש”ח על מנת להפחית את אירועי ההצפות באזורים אלו ולהגיע מוכנים יותר לעונת הגשמים.11 עבודות אלו הסתיימו לפני אירוע ההצפה המשמעותי שאירע בתאריך 26.11.2020.

תוכנית מתאר הר/2050, התוכנית האסטרטגית של עיריית הוד השרון, אשר מגדירה את הצרכים העתידיים של העיר בתחומי החיים השונים, אושרה וקיבלה תוקף בשנת 2017 על ידי הועדה המחוזית לתכנון. התוכנית קובעת את גודל האוכלוסייה העתידי, אופי הבינוי (צפיפות וגובה הבניה), הממשק בין הבינוי הקיים למוצע, וכן את ייעודי הקרקע השונים: עסקים, מוסדות ושטחי ציבור, תחבורה מגורים ומסחר. בחוברת עיקרי התוכנית, שנשלחה לתושבי העיר, צוטטה מתכננת מחוז תל אביב-יפו האדריכלית דניאלה פוסק:  “תכנית המתאר של הוד השרון מביאה בשורה ירוקה לעיר, תוספת פארקים וריאות ירוקות, הקמת שבילי אופניים וקידום תחבורה ציבורית. התוכנית עושה את האיזון הראוי בין פיתוח לבין שמירה על הסביבה”. מעיון בעיקרי התוכנית, ניתן להבחין במתן דגש על שימור ופיתוח הטבע העירוני הקיים. התוכנית מגדירה יצירת שלד ירוק המקשר בין חלקי העיר ובינם לבין השטחים הפתוחים הסובבים, המבוסס על מערכת הנחלים בעיר ותשתית הניקוז. חזון תיכנוני זה יבוצע בתוכנית רב שנתית ובשלבים, מותנה באישור תב”עות, ויכלול בתוכו: תוספת של 2,000 דונם פארקים ושטחים ירוקים, יצירת רצף ירוק בין מזרח העיר למערבה על בסיס תוואי הנחלים הקיים לחיזוק הקשר בין חלקי העיר השונים, החזרת הזרימה לנחלים לאורך 22 ק”מ וכן שימור של רצועה ירוקה לאורכם ברוחב של כ-100 מטרים. חלק מחזון התוכנית יצא לפועל כבר בשנת 2018, כאשר שוקם נחל הדר, הוקם פארק הוד השרון ובמרכזו אגם אקולוגי ומערכת לטיהור והשבת מי קולחין לנחל הירקון, כחלק מתהליך שיקומו (אתר הנדסה – עיריית הוד השרון, 2017).12

הוד השרון: אירוע ההצפה המשמעותי בנובמבר 2020

הוד השרון, הייתה מהנפגעות העיקריות באירוע השיטפון ביום חמישי ה-26.11.2020, כאשר בשטחה הוצפו רחובות רבים, תושבים נלכדו במכוניותיהם, במעליות, בחניונים, במוסדות החינוך ובבתים ונזקקו לסיוע וחילוץ. זאת ועוד, נגרם נזק רב לרכוש בעשרות בתי מגורים ובתי עסקים. עיקר הנזק אירע באזור דרום-מערב העיר, ברחובות האודם, שביל התיכון, ז’בוטינסקי ובקניון עזריאלי הוד השרון (ראה איור 2).13 על פי ד”ר עמיר גבעתי, מנהל יחידת המחקרים של רשות המים ויועץ חיצוני לעיריית הוד השרון לחיזוי הצפות בעיר, ההצפה בהוד השרון אירעה כתוצאה מספיקה גבוהה בנחל הדר והיובל שלו – נחל גני צבי, והיא נחשבת לאירוע הקיצוני ביותר שאירע בשטח העיר בעשורים האחרונים. בשעות הבוקר ירדו כ-50 מ”מ גשמים בשעה בודדת באגן ההיקוות של נחל הדר, וכ-80 מ”מ בכ-4-3 שעות באזור מרכז העיר.

מיד לאחר האירוע החלה העיריה בעבודות שיקום ותיקון התשתיות העירוניות השונות: מדרכות, כבישים, קולטנים, פתחי ניקוז, מעברי ומובילי מים ותעלות ניקוז. בשיתוף פעולה עם רשות ניקוז הירקון, החלו להרחיב את האזור הדרומי לנחל הדר, וכן הועמקו תעלות הניקוז בסמוך לרחובות באזור ההצפה. כחלק מהפקת הלקחים מאירוע זה נבדקו סיבות והשלכות הטיית תוואי הזרימה הטבעי של נחל הדר, כאשר היה נחל אכזב: לראשונה לצורך בניית שכונת המגורים רמות מנחם בשנת 1994, ובשנית כחלק מהקמת האגם האקולוגי בפארק הוד השרון בשנת 2018. חלק מהנחל הוכנס בפועל לצינור תת קרקעי תוך הטיית מסלול הזרימה ב-90 מעלות בצורה מלאכותית. בזמן השטפון המים חזרו לזרום בתוואי המקורי והציפו את בתי המגורים. כמו כן הצהיר ראש העיר אמיר כוכבי על ניסיון לבחון קידום מהיר של פתרונות הנדסיים לצד הקמת אגני שיהוי לנחל קנה, הדס והדר, על מנת להגדיל את יכולת הספיקה שלהם ופתיחת ערוצי נחלים שנחסמו והעמקת אפיקי הזרימה. פתרונות אלו יהוו חלק ממדיניות התכנון החדשה (תוכנית מתאר הר/2050), אשר בבסיסה מקדמת שטחי חלחול טבעיים לאורך תוואי הנחלים.14 בראיון לתקשורת לאחר אירוע ההצפה, אמר ראש העיר אמיר כוכבי: “נהוג להאשים את התשתיות, אבל בשנתיים האחרונות השקענו מיליוני שקלים בתשתיות. מבחינתי מדובר בשילוב של דברים: גם משבר האקלים, שהגדיל את מספר ימי הגשם החריגים, מעל 100 מ”מ של גשם בכמה שעות, ובנוסף בנייה חסרת רסן בשנים האחרונות שצמצמה את שטחי החלחול, ופגעה והביאה להטיה של אפיקי נחל. בנוסף, רשויות הניקוז לא התאימו את עצמם למציאות החדשה”.15

הצפה בהוד השרון
צילום: אופיר ישראלי

ההצפות כהזדמנות לשינוי          
כחלק מהידע המחקרי והיישומי שמצטבר בנוגע לניהול מי נגר עירוני, ישנם מחקרים הרואים בהתמודדות עם ההצפות הזדמנות לתיקון הפגיעה בטבע, תוך יצירת מערכת יחסים חדשה המלמדת להעריך את חשיבותם של האלמנטים הטבעיים הקיימים. לדוגמא: לעצים יתרונות משמעותיים בסיוע בניהול מי נגר עירוני.העצים מקיימים אינטראקציה עם המחזור ההידרולוגי העירוני על ידי עיכוב והשהייה של המים בעזרת חופת העצים, הוצאת מים מהאדמה באמצעות טרנספירציה (תהליך הדיות – אידוי מים משטח גופו של צמח), שיפור יכולת החלחול, וסיוע כחלק ממגוון של תשתיות ירוקות נוספות.16

כמו כן, שיבוש גיאומורפולוגי של נחל טבעי שנגרם עקב פיתוח עירוני ושינוי שימושי הקרקע, לצד שינוי ההידרולוגיה של הנחל עקב ניקוז מי גשמים בשיטה האפורה-המסורתית, מונעים ניהול הוליסטי ויעיל של משטר הזרימה. על פי מחקרים, חלק מהותי בניהול נכון של מי נגר עירוניים מחייב שיקום הנהרות והנחלים בהיבט האקולוגי על ידי השבת משטר הזרימה הטבעי הקודם לפיתוח העירוני, בין היתר בעזרת אספקת מי גשמים מטופלים.17 במחקר שסקר מדידות ב-280 נקודות שונות בנהרות בארה”ב לאורך תקופה של 39 שנים, נמצא כי עליה של 1% בשטחי אגן לא מחלחלים הביאו לעלייה של 3.3% בעוצמת ההצפות האזוריות בממוצע. כלומר, עלייה בשיעור השטח האטום בפני חלחול מגביר את עוצמת ההצפה בכמות המים הנעה על פני הקרקע.18

התמודדות עם הצפות בעיר יכולה להיות בנוסף הזדמנות לבחון את החוסן העירוני כתהליך הסתגלות שבו החברה לומדת כיצד להתמודד עם תנאים סוציו-אקונומיים משתנים ושימוש נכון בקרקע עירונית, לצד התמודדות עם אקלים משתנה. על פי גישה זו, יש לתת תשומת לב מיוחדת לקבוצות פגיעות המתקשות בניידות מרחבית, כגון ילדים, קשישים ובעלי לקות פיזית. בראיה זו המוקד התכנוני צריך להיות בשיפור אופן השימוש במים בעיר, הגנה על העיר מפני עליית פני הים, הצפת נהרות, והגברת העמידות מפני שיטפונות. הפתרונות צריכים להיות מורכבים משילוב של תכנון, טכנולוגיה ועיצוב המותאמים לקהל היעד. כמו כן, יש צורך במיזוג פרויקטים עירוניים ושיתוף מגזרים בעיר תוך יצירת קבוצות עבודה שבראשם מומחים בתחומים שונים.19 מבחינה תכנונית ועל מנת להגביר את החוסן העירוני בראיה של פיתוח עירוני בר קיימא, חוקרים ממליצים לחלק את שימושי הקרקע בעיר לשלוש קטגוריות: הקטגוריה הראשונה כוללת בניינים ושטחים ירוקים ותפקידה “לספוג” מים. הקטגוריה השנייה כוללת שטחים פתוחים וכבישים משניים, אשר תפקידם לקבל מים בעת הצורך ולהקל על הצפות באזורים המועדים לכך. הקטגוריה השלישית כוללת שירותים (לרבות שירותי חירום), מבני מסחר, חינוך וכבישים ראשיים עליהם יש לשמור מפגעי הצפות על ידי יצירת מחסום שימנע מהם להיפגע בעת הצפה אזורית. תפיסה זו למעשה מעודדת יצירת קישוריות וחיבוריות בין תשתיות קיימות לבין תשתיות חדשות כגון מערכות ניקוז מקיימות, גגות ירוקים וכחולים ושטחים פתוחים וירוקים. לשם כך יש צורך בגישה אינטרדיסציפלינרית, אשר לרוב מתכננים ואנשי מקצוע מתחום ניהול המים חסרים בה. חשיבה זו מחייבת סינתזה בין איתור בעיית ההצפות בעיר לבין גורמים מרחביים כמו נתיבי מים בעת הצפה, וכן היכולת להתמודדות עם אתגרים שיתהוו בשטח תוך זיהוי הזדמנויות להתאוששות ושיקום.20 

ברשימה הבאה נראה כיצד מפת סיכונים שפיתחנו יכולה לסייע בהבנה לסיבתיות של הצפות והיערכות אליהן.

  1. נרדי, ג. (2020). כל החלק התחתון של הבית הוצף, כולל פסנתר כנף ומחשבים. נזק של חצי מיליון שקל. גלובס. ↩
  2. השירות המטאורולוגי הישראלי. (2020). סיכום חודשי של מזג אוויר – נובמבר 2020. ↩
  3. Price, C. (2022). Climate Change and Israel’s National Security. Institute for National Security Studies Is Collaborating with JSTOR, INSS Insig. ↩
  4. Salimi, M., & Al-Ghamdi, S. G. (2020). Climate change impacts on critical urban infrastructure and urban resiliency strategies for the Middle East. Sustainable Cities and Society, 54(November 2019), 101948. ↩
  5. מבקר המדינה. (2021). ההגנה מפני נזקי שטפונות – דוח ביקור מיוחד. התשפ”א 2021. ↩
  6. חתוקה, ט. (2020). דפוסי תכנון: דירה, בניין, שכונה, מרכז, עיר, מטרופולין, מדינה. רסלינג הוצאת ספרים. ↩
  7. כהן, ע. ע., וויטריאול, י. (2021). מה לתל אביב -יפו בהוד השרון. אתרים – המגזין, 11(דצמבר), 18–23. ↩
  8. עיריית הוד השרון. (2022). הוד השרון – תעודת זהות. ↩
  9. מפתח התקציב. (2020). הוד השרון – מדד חברתי-כלכלי. ↩
  10. בלשה-ילון מערכות תשתית בע”מ. (2018). מובל ניקוז נחל הדר – הוד השרון. ↩
  11. אטגי, א. (2020). הסוף לשטפונות: מערכות ניקוז חדשות בהוד השרון כדי למנוע הצפות. Mynet הוד השרון. ↩
  12. אתר הנדסה – עיריית הוד השרון. (2017). תכנית מתאר 2050. ↩
  13. אטגי, א. (2020). 70 מ”מ של גשמים בשעה הציפו את אזור השרון: “אין לנו בית” (וידיאו). Mynet הרצליה. ↩
  14. אייל, י. (2020). אחרי ההצפות: עיריית הוד השרון פועלת לשיקום נזקי הגשמים ולחיזוק המוכנות לאירועי גשם עתידיים. ↩
  15. לוי, א., ושמאי, ט. (2020). הצפות ונזקים מהסערה: “מזל גדול שלא היו נפגעים בנפש”.  רשת 13. ↩
  16. Berland, A., Shiflett, S. A., Shuster, W. D., Garmestani, A. S., Goddard, H. C., Herrmann, D. L., & Hopton, M. E. (2017). The Role of Trees in Urban Stormwater Management. Landscape and Urban Planning, 162, pp.-167-177. ↩
  17. Burns, M. J., Fletcher, T. D., Walsh, C. J., Ladson, A. R., & Hatt, B. E. (2012). Hydrologic Shortcomings of Conventional Urban Stormwater Management and Opportunities for Reform. Landscape and Urban Planning, 105(3), pp.-230-240. ↩
  18. Blum, A. G., Ferraro, P. J., Archfield, S. A., & Ryberg, K. R. (2020). Causal Effect of Impervious Cover on Annual Flood Magnitude for the United States. Geophysical Research Letters, 47(5). ↩
  19. Sörensen, J., Persson, A., Sternudd, C., Aspegren, H., Nilsson, J., Nordström, J., Jönsson, K., Mottaghi, M., Becker, P., Pilesjö, P., Larsson, R., Berndtsson, R., & Mobini, S. (2016). Re-Thinking Urban Flood Management—Time for a Regime Shift. Water, 8(8), 332. ↩
  20. Dawson, D. A., Vercruysse, K., & Wright, N. (2020). A Spatial Framework to Explore Needs and Opportunities for Interoperable Urban Flood Management. Philosophical Transactions of the Royal Society A: Mathematical, Physical and Engineering Sciences, 378(2168). ↩