כיצד חינוך מקצועי מתאים את עצמו למציאות הטכנולוגית הדינמית? מה המקום של אזורי תעשייה בפיתוח החינוך המקצועי? התכנית האסטרטגית, מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ועיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ., מציעה להטמיע קמפוסים חינוכים טכנולוגיים באזורי תעשייה.
רשימה זו עוסקת בתכנית אסטרטגית שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, המציעה לראות את המהפכה התעשייתית הרביעית כהזדמנות לחשיבה מחדש על החינוך הטכנולוגי ועל תכנון אזורי תעשייה. האתגרים הגלובליים והטכנולוגיים מובילים לשינויים בשוק העבודה ומכריחים את החינוך להתאים את עצמו למציאות דינמית. שילוב מוסדות חינוך באזורי תעשייה הוא אחד הפתרונות האפשריים.1
המהפכה התעשייתית הרביעית, הכוללת תהליכי דיגיטציה, תהליכי ייצור מבוססי בינה מלאכותית, שימוש בביג דאטה, הדפסות תלת-ממד ו”אינטרנט של הדברים”, משפיעה על שוק העבודה העכשווי והעתידי. כיום נדרשים העובד והתעשייה למיומנויות חדשות שיותאמו לעולם הטכנולוגי. נקודת מוצא זו משפיעה דרמטית על החינוך המקצועי העכשווי, על תוכניות הלימוד ועל סביבות הלמידה.
כיצד ישתנה עולם העבודה בחמש עד עשרים השנים הבאות, ומהי המשמעות של חינוך מקצועי? מהם הנושאים, המיומנויות והכישורים שיש ללמד בעולם של העידן הדיגיטלי ושל תעשייה מבוססת ידע? האם וכיצד להכין את התלמידים למשרות שטרם נוצרו, לאתגרים שעדיין אי-אפשר לדמיין ולשימוש בטכנולוגיות שעדיין לא פותחו? מהו אופן ההוראה הנכון והיעיל של נושאים אלו? כיצד ניתן לרתום את השינוי כהזדמנות חינוכית לסגירת פערים וליצירת שוויון ולא כמקור להרחבת אי-השוויון?
כמענה לשאלות אלו ועל מנת להתמודד עם אתגרי העתיד, מדינות יוצרות תוכניות לימוד גמישות שמיועדות לענות על צורכי שוק העבודה המשתנה במהירות, תוך יצירת מערכת מותאמת של השתלמויות ושל הכשרת מורים, שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הפרטי והציבורי ופעמים רבות גם מתן תמריצים ממשלתיים לתוכניות החינוך המקצועי ולמעסיקים השותפים להן.
ברור כי לגלובליזציה תפקיד משמעותי בהתחזקות של החינוך המקצועי והטכנולוגי. המבנה והיישום של חינוך מקצועי וטכנולוגי הם מגוונים, בהתאם להבדלים במשאבי האנוש ובצרכים מגזריים שבין מדינות. האתגרים הדומים העומדים בפני החינוך המקצועי בעולם הם אלה: קושי להדביק את קצב השינוי הטכנולוגי ולהגיע למיומנות מתאימה של המורים; מחסור במקומות להכשרה מעשית; הדימוי הנמוך של חינוך מקצועי והתחרות שבינו לבין חינוך עיוני רגיל.
בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, ובייחוד בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים, היה מעמדו של החינוך המקצועי הטכנולוגי נמוך; הוא נחשב למסלול נחות לעומת מסלול החינוך העיוני, המוביל לתעודת בגרות מלאה ומכין ללימודים אקדמיים. לצד הביקורת החברתית שעסקה ב”הסללה”, נמתחה ביקורת גם על רמת ההכשרה המקצועית בחינוך המקצועי ואי-התאמתה לקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות. משרד החינוך יישם רפורמה מקיפה בחינוך המקצועי הטכנולוגי, שנכללו בה ביטול ההסללה הכפויה, הרחבת הבסיס המדעי-עיוני בתוכנית הלימודים וצמצום ההכשרה המעשית הממוקדת; כן נכללה ברפורמה יתר גמישות בבחירת מקצועות הלימוד ובגישה לבחינות הבגרות. הרפורמה הושלמה בשנת הלימודים תשס”ז (2007-2006). עם זאת ישראל ממוקמת הרחק מאחור ביחס לעולם בשיעור הלומדים בחינוך מקצועי טכנולוגי בכלל תלמידי החטיבות העליונות, ובעיקר בשיעור הלומדים במסגרות המשלבות התנסות בעולם העבודה בהשוואה בינלאומית לשנת 2014. אולם מתחזקת ההכרה בחשיבות ובנחיצות של פיתוח התחום והנושא בזירה החינוכית והתכנונית.
זוהי נקודת המוצא של מסמך זה, הצורך בחשיבה מחדש על החינוך הטכנולוגי ומתן מענה תכנוני ואדריכלי הולם בזירות של אזורי תעשייה. למסמך שלוש מטרות עיקריות: (1) להדגיש את חשיבותם הקריטית, הכלכלית, התעסוקתית והרווחתית של מבני הציבור ושל החינוך באזורי תעשייה; (2) להציג סקירה של מקרי מבחן שונים מן העולם, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים משותפים; (3) להציג קווים מנחים לפיתוח הבלוק הציבורי ב-נ.ע.מ.
המסמך כולל שני חלקים. החלק הראשון עוסק במבני חינוך באזורי תעשייה. בחלק זה חמישה פרקים: פרק א מציג מגמות בחינוך טכנולוגי בעולם ובארץ; פרק ב עוסק באדריכלות ובתכנון בתי ספר מקצועיים; פרק ג עוסק במעונות יום באזורי תעשייה ובדוגמאות מהעולם לתכנון מבני חינוך לגיל הרך; פרק ד מציג דוגמאות למבני מנהלת כחלק מקמפוס מבני ציבור וכמבנה אוטונומי. החלק השני מתמקד בפארק תעשייה נ.ע.ם. בחלק זה שני פרקים: פרק א כולל הנחיות מדיניות ותכנון לבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ.; פרק ב מציג אבני דרך ושלביות יישום. כנספח מוצג החזון החינוכי של בית הספר הנמצא בתהליכי גיבוש.
חשוב לציין כי אזורי תעשייה בעולם משמשים כיום מרכזי חיים במטרה לתמוך ברווחת העובד ובצמיחה של המפעלים. קמפוסים חינוכיים טכנולוגיים, באזורי תעשייה הם נדבך משמעותי בפיתוח וצמיחה של אזורי תעשייה. למסגרות חינוך לגיל הרך, לבתי הספר, מסגרות הכשרה, ומרחבים הציבוריים תפקיד מרכזי בתמיכה של העובדים באזור התעשייה ובקיימות והצמיחה הכלכלית של אזור התעשייה בכלל.
הקמפוס החינוכי-טכנולוגי בנ.ע.מ מגלה ומבטא את הצרכים החברתיים והכלכליים של האזור. זהו פרויקט פורץ דרך שיהווה מודל עבור כלל אזורי התעשייה בישראל.
- לעיון נוסף, ראה רשימות קודמות בנושא: תכנון בתי ספר מקצועיים טכנולוגיים צמודי מפעלים, מגמות בתחום החינוך המקצועי טכנולוגי. ↩