אזורי תעשייה בני קיימה וכלכלה מעגלית: ללמוד מפינלנד

האם אזורי תעשיה יכולים להיות מקיימים וסביבתיים? האם ניתן להסב אזורים תעשייה וותיקים לאזורים מקיימים? רשימה זו מבוססת על סיור מקצועי בהובלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה שנעשה בפינלנד בכדי ללמוד כיצד הם עושים זאת

פינלנד מהווה חלוצה בתחום של יישום יעדי האקלים של האיחוד האירופי דרך שינוי תפיסתי לאומי ביחס לחשיבות של הטמעת כלכלה מעגלית בכלל תחומי החיים במדינה ובין השאר גם בסקטורים התעשייתיים. סיור שנעשה בחודש ספטמבר 2022, בהובלת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה (ILGBC) ומשרד הכלכלה והתעשייה,¹ התמקד במודל החדשני של פינלנד השם במרכזו רשת פארקי תעשייה בני קיימה המבוססת על תחלופת ידע, חומרים ומיצוב תודעתי. פארקי תעשייה בני קיימה (EIP – Eco Industrial Parks) הם אזורים גיאוגרפיים המיועדים לתעשייה יצרנית, שבהם מתקיימים תנאים סביבתיים, חברתיים, תכנוניים, ניהוליים, תפעוליים וכלכליים המייצרים מערכת אקולוגית תעשייתית (industrial ecology ecosystem). מערכת זו באה לידי ביטוי במבנה האזור, בשירותים שבו, בעיצוב המוצרים שמיוצרים בו, ובעיקר בשיתופי הפעולה שבין המפעלים. כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים, מדינות מאמצות כלים ועקרונות המקדמים קיימות בתעשייה. בתוך כך, הן מסבות אזורים קיימים לאזורי תעשייה בני קיימה ובונות אזורי תעשייה חדשים המבוססים על תשתיות שמעודדות סימביוזה תעשייתית ומנגנונים מקיימים אחרים.²

סימביוזה תעשייתית היא גישה שיתופית בקרב חברות, המאפשרת החלפה פיזית של חומרי גלם, אנרגיה ומים. גישה זו מייצרת ערך כלכלי לחברות מסחריות וערך סביבתי לחברה ולקהילה.³ תפיסה זו מושפעת וקשורה ברעיון של “כלכלה מעגלית” המתייחס לשימור המשאבים המשמשים לתהליכי הייצור, כאשר מודל עסקי מעגלי מייצר ערך לחברות, תוך זיהוי הזדמנויות הנובעות מחוסר יעילות בתהליך הייצור. העיקרון המשותף לחברות בעלות מודל עסקי מעגלי הוא “מחשבה מוכוונת עיצוב” (intent Design). עיקרון זה מאפשר להבין את האסטרטגיה העסקית של החברה לאחר בחינת כל שלבי החיים של המוצר, משלב הייצור, דרך שלב השימוש בו, ועד סוף חייו. זאת כאשר השאיפה היא לייצר ערך, לבסס מערכת יחסים ארוכה וליצור הזדמנויות מול הלקוחות והספקים של העסק.⁴ הכלכלה המעגלית בכלל, והסימביוזה התעשייתית בפרט, נשענות על שני יסודות: (1) שיתופי פעולה בין חברות ומגזרים, (2) עיצוב מוצר הכולל התייחסות לכל אורך החיים של המוצר .

החזון של אזורי התעשייה בני קיימא בפינלנד הוטמע כחלק מהחלטות הממשלה העוסקות בכלכלה מעגלית. במסגרת זו הוכרז על רשת של 15 אזורי תעשייה המקדמים פעילות בתחום זה. בסיור בפינלנד שמענו וראינו כיצד העקרונות הללו מייצרים שיח ומציאות פיזית חדשה באזורי תעשייה שונים במדינה ולמדנו על הערך והתרומה שלהם לא רק לסביבה אלא גם לסביבה האנושית והפיתוח העסקי. כך, גם במקומות שבהם התשתיות הפיזיות למימוש טרם נבנו, ניתן לראות כי הרעיונות הללו כבר מוטמעים כחלק אינטגרלי מהמנגנון התכנוני והתפעולי.

משבר האקלים כהזדמנות לחדשנות בתכנון פארקי תעשייה

מערכת התכנון בפינלנד מבוססת על תכנון לאומי, מחוזי ומקומי בדומה לישראל. כך שתכנית המתאר הארצית קובעת את אזורי הייעוד, התוכנית המחוזית מפרטת אותם ברמת המחוז, והרשויות המקומיות הופכות אותן לתכניות מפורטות. כחלק ממרבית הרשויות המקומיות פועלות חברות כלכליות האמונות על הפיתוח, הן וזרועותיהן השונות מנהלות את תחום הפיתוח והתפעול של אזורי התעשייה. הבעלות על הקרקע במדינה הינה ברובה פרטית ולכן תהליכים של הקצאת ורכישת קרקע הינם קצרים משמעותית מהמקובל בישראל. מרבית אזורי התעשייה מנוהלים על ידי חברות בת ממשלתיות השייכות לאיגודים של רשויות מקומיות. לצידם מנוהל תחום הכלכלה המעגלית כאסטרטגיה לאומית על ידי השלטון המרכזי והקרן הלאומית לחדשנות (SITRA). כחלק מהיישום הראשוני פועלת רשת של מתאמים שעובדים עבור חברות כלכליות מקומיות, חלקם שייכים לאקדמיה וחלקם למכוני מחקר.

המטרה של איפוס פחמני (Zero Carbon) בשלב הראשון באה לידי ביטוי בעיקר בקידום מהלכים שמטרתם להגיע לאיפוס הטמנת פסולות ביתיות ותעשיות (End of Waste). מהלך זה הינו מהלך רוחבי הכולל את מערכת החינוך, מערכת הפסולת העירונית ומערכות נוספות שהוטמעו בהן מהלכים תודעתיים ודוברותיים שמטרתם לקדם שינוי התנהגותי ותפיסתי בקרב אזרחי המדינה, תעשיינים, מתווי מדיניות, מקבלי החלטות ויזמים. מהלך זה קידם פעולות רבות הכוללות בין השאר: החלטת ממשלה ומדיניות המתווה מפת דרכים לכלכלה מעגלית במדינה; יחידה של 3-4 עובדים במשרד לאיכות הסביבה הפועלת לקידום החלטת הממשלה; הקמה של 13 מרכזים חינוכיים המקנים ידע על כלכלה מעגלית ונקייה והממומנים על ידי התאחדות התעשיינים הפינים והממשלה; הכרזה על אזורי תעשייה כבני קיימה והקמת רשת של 15 פארקי תעשייה אקו תעשייתים והקמה של הפורום העולמי לכלכלה מעגלית.

העבודה מול הסקטור הפרטי טומנת בחובה באופן אינהרנטי חשיבה שבבסיסה עומדים עקרונות של רווח וכלכלה, כך היעד של “אפס הטמנה” פוגש עקרונות של התייעלות במשאבים ושמירה על המגוון האקולוגי. העבודה המשותפת של המגזר הציבורי יחד עם האקדמיה והמגזר הפרטי מייצרים תשתית למחקר והטמעה של חדשנות בתעשייה כמו גם שקיפות של מידע ונתונים הנוגעים לפעילות של התעשייה – form “Take, Make, Waste” to “Recycle, Reuse, Reduce”. להלן מספר פרויקטים מעניינים מרחבי פינלנד:

מפעל המרת פסולת לאנרגיה- Oy  Lounavoima הוא מפעל להמרת פסולת לאנרגיה הממוקם בעיירה בשטחה המוניציפאלי של העיר SALO, אשר מהווה חלק מאזור תעשייה מתפתח שנמצא בבעלות של 18 רשויות מקומיות ועיריית SALO. המפעל מנהל את האיסוף והטיפול בפסולות של כלל בעלות המניות בו ומספק חימום לכ-15 אלף תושבי עיריית SALO. כשליש מהפסולת מגיעה למתקן ההשבה והיתר ממוחזר. כך, 98% מכלל הפסולת העירונית והתעשייתית ממוחזרת או הופכת לאנרגיה.

מרכז פיתוח ויזמות ברוח הכלכלה המעגלית- Smart Chemistry Park הוא מרכז מחקר ופיתוח המנוהל על ידי צוות של חברת הפיתוח המוניציפאלית של עיריית TURKU. המרכז מציע לחוקרים, יזמים ומדענים פלטפורמה לפיתוח מוצרים בשלבים ראשונים וטרום שלב הייצור ההמוני במפעל. בכך הוא למעשה מקדם תעשיות המבוססות על כלכלה מעגלית כבר משלבי עיצוב המוצר הראשוניים.

עיר ירוקה- LAHTI היא עיר תעשייתית פינית שנבחרה להיות European Green Capital 2021. בחירה שהתבססה על מנעד של אינדיקטורים ביניהם: חינוך סביבתי, תחבורה חשמלית, ניהול פסולת, חדשנות בקיימות ואיכות האוויר. העוגן המשמעותי ביותר של הקיימות בעיר הוא הפרויקט לשיקום אגם Vesijärvi שטוהר לאורך שני עשורים מהזרמת שפכים. הקונספט של הקיימות והכלכלה המעגלית משמש עבורם כר פורה למשיכת השקעות ותעשיות חדשות. Kujala הוא האתר המרכזי למיון וטיפול בפסולות בשטח של 840 דונם בהם מטופלת כ-98% מהפסולת העירונית: האתר כולל מפעל לייצור ביוגז, אתר הטמנה בשיקום, אתר לטיפול בפסולת נוזלית ומפעל לעיבוד פסולות בניין, פסולת תעשייתית ופסולת מעורבת. האתר נותן מענה לזרמים של פסולות שמומרים לחומרי גלם לתעשיות.

הסבת אזור תעשייה וותיק לאזור תעשייה ירוק- במהלך הסיור ביקרנו באזור תעשייה מתהווה בשם MORE המהווה איחוד של שני אזורי תעשייה ותיקים הנמצאים בהליכים של הסבה לאזור תעשייה בר קיימה. האזור כולל כ-100 מפעלים המקדמים בין השאר גם ערכים חברתיים דוגמת קליטת מבקשי מקלט אוקראינים למערך העובדים במפעלים, ביצוע סקר נסיעות בקרב העובדים ופיתוח תחבורה אוטונומית. המִנהלת בפארק משחקת תפקיד מכריע ומקדמת שיתופי פעולה בין חברות ומניעה תהליכים מחקריים תומכי תעשייה.

שיתוף פעולה בין הרשות העירונית-האקדמיה והתעשייה לקידום תעשיית המיחזור בעיר- האתר השלישי בו ביקרנו ביום זה הוא עיריית FORSSA ואזור התעשייה Envi Grow Park. העיר החליטה להתמקד בקידום תעשיות מחזור ושיתופי פעולה בין מפעלים. על מנת למשוך השקעות ומפעלים, היא פעלה לייצר סביבה נוחה לעבודתם, לסייע להם במציאת עובדים עם הכישורים הנדרשים, קבלת אישורים ותקנים סביבתיים וכיוצא בזאת. זו עיר אוניברסיטאית ולכן האקדמיה היא חלק מהתהליך של יצירת שיתופי הפעולה ועידוד חדשנות וקיימות. פגשנו את מנהל תשלובת Envor – עסק משפחתי הכולל מספר מפעלים שמתמחים במחזור תוצרים שונים של תעשיות שונות. הפעילות העסקית שלהם כוללת בין השאר מיחזור שפכים שונים, יצור ביוגז מפסולת אורגנית, יצור קומפוסט מפסולת חקלאית וכיוצא בזאת. מהות התשלובת הוא לייצר רווח כלכלי מפסולות תעשייתיות.

מעבר מאנרגיה פוסילית לאנרגיות מתחדשות- העיירה Porvoo היא עיר נמל והבית של בתי הזיקוק הפינים. פארק התעשיות Kilpilhati, הממוקם בסמוך לעיירה,הוא הנמל המסחרי הגדול במדינה והבית של בתי הזיקוק הפינים Neste. כ-20% מתושבי העיר מועסקים בפארק והוא נמצא תחת המטריה הרגולטורית של הרשות לפיתוח Porvoo. הביקור שלנו מתרחש על רקע הצהרה של חברת Neste שבכוונתה להסב את פעילות בתי הזיקוק בPorvoo מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות ולכלכלה מעגלית. לצד כך, החברה לפיתוח Porvoo מקדמת בימים אלו את התכנית להרחבה של פארק התעשיות ובתוך כך הם בוחנים חלופות למודלים שונים של ניהול מערך שותפויות פרטיות-ציבוריות הכוללים בין השאר פלטפורמה לחדשנות, סימביוזה תעשייתית וכלכלה מעגלית, ותוכנית למנהיגות ציבורית בנושאי קיימות. התמריץ שעומד מאחורי השינוי שהותנע על ידי חברת  Neste הוא הקלות במיסים סביבתיים שמציעה המדינה לכל מפעל בעבור ההסבה על מנת לתמרץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות.

הכל מתחיל מלמעלה

המהלך המשמעותי ביותר שהתרחש בפינלנד בשנים האחרונות והביא לכינונה של רשת אזורי תעשייה בני קיימה הוא אישור החלטת ממשלה בנוגע לכלכלה מעגלית שיצרה זרם של תקציבים שאיפשרו התנעה של מהלך תודעתי המבוסס על שיתוף של ידע, שיח ומחקר. כך, ההחלטה למעשה התניעה תהליכים “רכים” הניתנים להטמעה “מחר בבוקר” ולא מצריכים הקמה של תשתיות כבדות. לצידם היא השכילה לייצר תשתית חינוכית, תכנונית, כלכלית ותודעתית לשותפויות ציבוריות-פרטיות שהופכות את תחום הטיפול בפסולות, צמצום הטמנה והסבה שלהן לחומרי גלם ואנרגיה לכדי מהלך של כלל המדינה. מודל הבעלות על הקרקע ומבנה מערכת התכנון הפינית, מאפשר תהליכים תכנוניים מהירים יחסית, לדוגמא אישור תוכנית מפורטת וקבלת היתר בנייה להקמת מפעל עומדים על כשנתיים. שותפות ברשת משמעו בראש ובראשונה  מיצוב תודעתי, קידום ידע, מחקר וחינוך משותף. כמו כן, מדובר במיצוב כחלק ממערכת שלמה שמאפשרת השקעות על בסיס  Environmental Impact Assessment (EIA) ועל בסיס תכנון ואיזור (zoning) נכון שנקבעים ברמת התכנון הלאומי. עם זאת, פינלנד טרם עשתה מהלך משמעותי בהיבטים של הקמת תשתיות משותפות, עיצוב המרחב הציבורי, שיפור נגישות תחבורתית לפארקי התעשיות וכד’. כמו ישראל, גם פינלנד מתמודדת בדרכים שונות עם שינוי תודעה בקרב תעשיינים ועידוד שקיפות של המפעלים בכל הנוגע למידע על פסולות, יעילות פסי הייצור, שימוש באנרגיה, היקף פליטות, שימוש במים שפירים וכו’.