אבי ששון ואורי בלטרברטמהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.
בשנות העשרים של המאה ה-20 נצבו בשטחי הפרדסים שסביב העיר יפו כ-230 בייארות – בתי באר, מתחמים בנויים מוקפים חומה, ששימשו לצרכי הפרדסים שהיו ברובם בבעלות ערבית. בתוך שטחי הבייארות נבנו: תשתיות מים, מבני חקלאות, תעשיה ומגורים לצד פרדסים, בוסתנים וגנים. פרדסים אלו היו לתושבי יפו הערביים מקור עיקרי לא רק של פרנסה ותעסוקה אלא גם של גאווה וזהות. כיום נותרו בשטחי העיר תל־אביב-יפו כ-100 אתרים ושרידים לבייארות, לרוב במצב פיזי ירוד1.
תהליך שימור מורשת הבייארות
בדור האחרון גברה המודעות לערכי המורשת של הבייארות, ולפני כעשור החלה עיריית תל־אביב-יפו לקדם תב”ע (תא/4065) ייעודית לשימור מורשת זו. תוכנית זו נעצרה, והוחלפה בתב”ע אחרת (תא/4715) שנמצאת בשלבי תכנון מתקדמים. במקביל לתהליך תכנון ארוך זה, מאושרות בעירייה תב”עות נקודתיות, למתחמי התחדשות עירונית, הכוללות שימור שרידי בייארות לצד תוספות בניה חדשות.
אולם, על אף שהבייארות של יפו זוהו על-ידי חוקרים רבים עם מורשת הנוף החקלאי-ורנקולרי של יפו, בתהליך השימור שלהן משתמשים המתכננים, היזמים והעירייה בכלים של שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה, ולא של מורשת חקלאית ורנקולרית. תהליך זו דומה לגישה הכללית הרווחת בישראל בהעדפת הערך האדריכלי באתרי מורשת ובתהליך קבלת החלטות בשימור.2 אלמנטים חקלאיים נופיים של הבייארות כגון: החומה ההיקפית של המתחמים, סביל, תעלות ההשקיה ותשתיות המים, הבוסתן ובריכת האגירה לא תמיד זוכים להגנה מלאה. שכבות האתר השונות מקבלות ביטוי חלקי בלבד באתרים. כך גם תיעוד הפרדסים והחלקות החקלאיות נעשה באופן חלקי ביותר. בנוסף, ערכי מורשת חברתיים ובלתי מוחשיים, הקשורים לזהות הערבית של הבייארות, לא מקבלים ביטוי בתהליך השימור. לעומתם, ערכים אסטטיים, אדריכליים והנדסיים הודגשו והם אלה המייצגים את האתרים המתחדשים. ערכים אסתטיים אלו זרים לעיתים למקום ולבנייה החקלאית הורנקולרית, והם נבחרו על-מנת להניע את הכוחות הכלכליים של יזמי הבנייה.
רשימה3 זו מבקשת לבחון את תהליכי ההתחדשות של מרחבי הבייארות, ולעמוד על המאפיינים של המגמה המתפתחת לשימור מורשת הבייארות בתל־אביב-יפו בעשור האחרון.4 הרשימה תתמקד בשלוש שאלות עיקריות: כיצד תועדו האתרים? אילו ערכי מורשת הודגשו בתהליך קבלת ההחלטות? אילו מרכיבים אדריכליים ונופיים זכו להגנה סטטוטורית?
אנו סבורים כי ניתן לפתח גישת שימור חלופית, מזו שמתבצעת כעת בבייארות, שתנסה להכיל את כל תהליך השינוי שעברו האתרים, סיפור של נרטיב אתר מורכב, וורסטילי ורבגוני; שימור של פסיפס מגוון ורחב יותר של נרטיבים, ללא צמצום מורשת האתר לזהות אחת עבור קהילה אחת וסיפור ערכי אחד.
בחינת שלושה מקרי בוחן
נבחרו מגרשים שעוברים תהליכי פיתוח והתחדשות בהם קיימים שרידי בייארות ואתרים שמורשתם זכתה להכרה ממסדית, וסומנו לשימור בתכנית תא/4065. רק 32 מגרשים נכללו ברשימת השימור של תכנית תא/4065, ומתוכם רק ב-14 מגרשים החלו תהליכי תכנון לפיתוח והתחדשות שאושרו אחרי שנת 2010. מתוך 14 מגרשים התמקדנו בשלושה מקרי בוחן שמסגרתם מתוכננים בנוסף לשימור הבייארות תוספות בניה חדשות (טבלה 1). ממקרי בוחן אלו מתאפשרת בחינת מגרשים בעלי שטחי תכנון בהיקפים מגוונים, בפרישה מרחבית רחבה, ושנמצאים על דרכים היסטוריות שונות. הבייארות שבמגרשים אלו נבנו בטיפולוגיות שונות ולשטחיהן נקבעו כיום ייעודי קרקע שונים.
טבלה 1. המגרשים שנבחרו כמקרי בוחן
| שם התוכנית | מספר התוכנית | שטח התוכנית בדונם | שם הבייארה | כתובת הבייארה | ייעודי הקרקע החדשים של הבייארה |
| ‘הרצל 140’ | תא/4515 | כ-0.8 | בייארת חמד | הרצל 140 | מסחר מגורים ומלונאות (איורים 6-5) |
| ‘מתחם שלמה 6-8’ | תא/2515ב | כ-8 | בייארת מוראד | דרך שלמה 6-8 | מבני ציבור ומסחר (איורים 8-7) |
| ‘מכבי יפו’ | תא/2725 | כ-153 | בייארת וורדה | עזה 90 | מבני ציבור (איורים 10-9) |
| בייארת מוראד | עזה 55 |
טבלה 2. השוואה בין מאפייני מתחמי הביארות במגרשים השונים
| תוכנית ההתחדשות | ‘בית הבאר הרצל 140’ (תא/4515) | ‘מתחם שלמה 6-8’ (תא/2515 ב) | ‘מכבי יפו’ (תא/2725) | |
| שם הבייארה | בייארת חמד | בייארת מוראד | בייארת וורדה | בייארת בראקאת |
| כתובת הבייארה | הרצל 140 | דרך שלמה 8-6 | עזה 90 | עזה 55 |
| פרצלציה | כל הבייארה שנחקרו חולקו במסגרת תוכניות ההתחדשות למגרשים שונים, שעל כל אחד מהם חלקי בייארה שונים. | |||
| הגדרת הקו הכחול בתוכניות ההתחדשות | הקו הכחול של תוכנית ההתחדשות לא כלל את כל חלקי הבייארה. שרידים נוספים שלה נותרו במגרש הרצל 138. | הקו הכחול של תוכנית ההתחדשות לא כלל את כל חלקי הבייארה. שרידים נוספים שלה במגרש דרך שלמה 10 הוגדרו להריסה בתוכניות קודמות. | הקו הכחול של תוכנית ההתחדשות מקיף את מכלול שטחי הבייארות ואפילו את שטחי פרדסיהן. לכאורה תוכנית זו הייתה יכולה לשנות את אופי השימור הנקודתי לפי מגרשים מודרניים. אולם בייארות אלו חולקו בתוכנית למגרשים חדשים נפרדים בייעודי קרקע שונים, שעליהם חלקי בייארות באופן אקראי, שחלקם אף יועד להריסה. | |
| תיעוד | בכל המגרשים שנחקרו, לא תועדו מכלול מרכיבי מורשת הבייארה שהוחלט שתעבור תהליך שימור. בנוסף, לא תועדו מרכיבי הנוף של המתחמים כגון: שטחי הפרדסים, חומת הצומח שהקיפה את הפרדס, סוגי המטעים, היחס הנופי בין הפרדס לדרכים ועוד. | |||
| מרכיבי בייארה ששרדו במגרש ולא תועדו | חומת הבייארה, ושער הכניסה לא תועדו כלל, גרם המדרגות החיצוני העולה לקומה השנייה (שיועד בתוכנית להריסה) תועד באופן חלקי, בתוכנית בלבד, ולא כלל חתכים, פרטים וניתוח צילומי של מצב קיים. | מבנה משק שהוכרז לתיעוד מיועד להריסה בתוכנית. | במסגרת תוכנית תא/2725 לא הוכן תיק תיעוד מתחמי או נספח שימור. הבייארות שבתחום התכנון לא תועדו כלל ולא הוכן להם תיק תיעוד במסגרת התוכנית. | |
| ערכי מורשת האתר שהוגדרו על-ידי המתכננים בתיקי התיעוד | אסתטיים, אדריכליים, סביבתיים, אורבניים, היסטוריים, תרבותיים טכנולוגיים. | אדריכליים, אורבניים, היסטוריים, טכנולוגיים. | הבייארות נחקרו במסגרת הסקר העירוני שהוכן לתוכנית תא/4065 (ששון וקציר, 2013). הערכים שהוגרו בסקר זה היו: היסטוריים, אסתטיים, אדריכליים, נופיים וסביבתיים. | |
| באף מגרש לא זוהו ערכים חברתיים או ערכי מורשת בלתי מוחשית. | ||||
| מרכיבי הבייארה שהוכרזו לשימור | מבנה דו-קומתי. קומת קרקע ששמשה לצרכי משק וקומת מגורים שנייה. | מבנה דו-קומתי. קומת קרקע שכללה באר וחדרים לצרכי משק וקומת מגורים שנייה. ארמון ו2 מבני משק. | מבנה דו-קומתי. קומת קרקע ששמשה לצרכי משק וקומת מגורים שנייה. | מבנה דו-קומתי. קומת קרקע ששמשה לצרכי משק ובריכת האגירה וקומת מגורים שנייה |
| מרכיבי הבייארה שיועדו להריסה | חומה, שער הכניסה וגרם המדרגות החיצוניות שבלעדיו לא ניתן להגיע לקומת המגורים השנייה. | מבנה משק. | חומה, סביל, באר, תעלת מים, וגרם המדרגות החיצוניות שבלעדיו לא ניתן להגיע לקומת המגורים השנייה. | באר, חומה, שער הכניסה וגרם המדרגות החיצוניות שבלעדיו לא ניתן להגיע לקומת המגורים השנייה. |
מורשת הבייארות כתהליך מתמיד של התנגשות פנימית
מורשת הבייארות של יפו טומנת בחובה ערכי מורשת רבים ומורכבים אשר נמצאים בתהליך מתמיד של התנגשות פנימית. כמורשת במחלוקת הנמצאת באזור פוליטי, אתני, דתי וחברתי מורכב אנו מוצאים שנכון יהיה להשתמש בפוטנציאל של ‘דיסוננס המורשת’ כגשר ליצירת דיאלוג בין-תרבותי ביפו. לדעתנו יש לקיים מחקר תכנוני מקיף לכל הבייארות, שיוביל לפיתוח תכנון אדריכלי-שימורי שיכיל את כל השינויים שעברו האתרים, מתוך הבנה כי מדובר בנרטיב מורכב, וורסטילי ורבגוני. במהלך תיעוד המורשת חובה לכלול את הערכים החברתיים והקהילתיים שפעלו בבייארות, ובמיוחד של התרבות והחברה הערבית-יפואית שהקימה את האתרים ופיתחה אותם. זו ההזדמנות של מוסדות העיר והמדינה להשלים את הפרק החסר בהיסטוריה הנופית והורנקולרית של הבייארות ולשלב גם את האוכלוסייה הערבית שגרה ביפו כיום במעשה השימור. עניין זה מציב בפנינו אתגרים מורכבים ומחייב את שתי הקהילות, הערבית ששורשיה בבייארות ובעיצוב הנוף החקלאי של יפו, והקהילה היהודית שפועלת באתרים אלה ומתכננת את השימור. במהלך זה נדרשים שיתוף פעולה הדוק, אורך רוח ופתיחות, על-מנת למצות את המיטב משרידי התרבות המיוחדים שנמצאת באחריותנו. נראה לנו כי שיטת תהליך ביצוע המחקר והתיעוד גם הוא צריך להשתנות במידת מה. לאור הסקירה שהצגנו הרי שלדעתנו יש להגדיר את תופעת הבייארות ביפו, יותר מכל מכלול בייארות בארץ, כנוף תרבות חקלאית. נוסף לכך אנו מזהים בבייארות, ובהם המבנים ומערכות המים שנבנו בתוך האתרים כמורשת תרבות ורנקולרית. השילוב של שני סוגי ההגדרות והמורשות, מעצים את ייחודה של תופעת הבייארות ביפו. בשל כך, תהליכי תיעוד, שימור וניהול המורשת צריך לכלול צוותי מחקר ותיעוד בראייה אינטרדיסציפלינרית המשלבים חוקרים מתחומי הגאוגרפיה ההיסטורית, החברה, התרבות ועוד. תכנון שכזה צריך לאפשר שימור פסיפס מגוון ורחב יותר של נרטיבים בשטחי הבייארות ללא צמצום מורשת האתרים לזהות אחת עבור קהילה אחת וסיפור ערכי אחד כפי שמצאנו שנעשה כיום באתרים אלה. אנו מאמינים שמורשת הבייארות יכולה להיות גשר שמחבר בין הקהילות והתרבויות שחיות כיום ביפו, ולהוביל לאיחוי חברתי במרחב.5
- לעיון נוסף, ראה: ששון, א’ (2009). בייארות ובתי פרדס ביפו וסביבותיה. בתוך: צור, מ’ ורוטברד, ש’ (עורכים), לא ביפו ולא בתל-אביב. תל-אביב: בבל ובינה, עמ’ 69-59.
ששון, א’ (2019). נוף הבייארות ביפו בשלהי התקופה העות’מאנית. אריאל 217 תש”ף, עמ’ 110-105.
ששון, א’ (2020). בית הבילויים” ביפו: המבנה, המיתוס והמאבק לשימור הזיכרון הפיזי. ירושלים וארץ-ישראל 13-12. עמ’ 431-399.
ששון א, ובלטר א’ (2018). מולאם ומופרט: נוף תרבות חקלאי, הבייארות בת-אביב-יפו. הכינוס הרביעי לשימור מורשת התרבות, אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע, י”ב בכסלו תשע”ט, 20.11.2018, חוברת תקצירים, עמ’ 39.
ששון, א’, וקציר, ט’. (2013). בייארות בתלֹ-אביב-יפו, מחקר וסקר אתרים. תל־אביב–יפו: עיריית תל־אביב-יפו, אגף תכנון העיר, מחלקת שימור מבנים.
Sason, A., Amitay-Preiss, N. (2017). The Blessed Bayara: A Bayara and Arabic Inscription from Late Ottoman Jaffa. From The History and Archaeology of Jaffa. Burke, A. A. (2), 199-215. Cotsen Institute of Archaeology Press.
Sasson, A. and Vanounou, L., (2019). Beit HaBe’er: Fragments from the Orchards (Historical Exhibition Catalog), Tel Aviv-Yafo. ↩
- מטרני, ק’ (2015). הערך האדריכלי ומעמדו מבתהליך קבלת החלטות שימור בישראל. אתרים 5 המגזין. עמ’ 100-95. ↩
- מבוסס על: ששון. א, ובלטרברט, א. (2021). “מורשת נוף תרבות חקלאי: שימור הבייארות (“בתי באר”( בתל־אביב-יפו”. אופקים בגיאוגרפיה 99: 30-8. ↩
- גילוי נאות: פרופ’ אבי ששון ממחברי המאמר, שימש כחוקר וכיועץ לעיריית תל-אביב-יפו וליזמים שונים במספר מחקרים, סקרים ומיזמי שימור של בייארות. הפרספקטיבה, ולעיתים אף הביקורת במאמר זה, מופנית בין השאר, גם כלפיו, כמי שניסה להשפיע על שימור ועיצוב מורשת הבייארות, בבחינת “לא עליך המלאכה לגמור” (אבות, ב, טז), ומתוך כוונה לטייב את תהליך השימור בעתיד. ↩
- תודתנו לקרן המחקר של המכללה האקדמית אשקלון על תמיכתה במחקר; לפרופ’ אמריטוס עירית עמית-כהן; לאדריכלית טל קציר; לד”ר קרן מטרני; לד”ר רועי קוזלובסקי. כל ששלנו שלהם – לבד מן השגגות. ↩