לקראת השנה החדשה זמן לעצור, לחשוב על השנה החולפת וזו שבאה עלינו לטובה. אז במה עסקנו כאן בשנה האחרונה ומה הם הנושאים על סדר היום לשנה הקרובה?

בשנה האחרונה באורבנולוגיה דנו נו בשלושה נושאים מרכזיים: עוני, אזורי תעשייה, והממשק בין הטכנולוגיה והעיר. נושאים אלה הם חלק ממחקרים המתקיימים במעבדה לעיצוב עירוני המבקשת לבחון סוגיות אלו בזיקה למרחב הפיזי והחברתי.

נושא העוני עלה בעיקר דרך המחקר על התחדשות עירונית בשכונות מצוקה ועל רקע מחקר הבוחן את פרויקט שיקום שכונות והישגיו בפרספקטיבה של זמן. היום שאלת המגורים של אוכלוסיות בעוני היא קריטית, במיוחד כאשר הדיור הפך מטובין ציבורי לנדל”ן רחוק מהישג יד. בעידן שבו המציאות הכלכלית הולכת ונעשית קשה יותר גם עבור מעמד הביניים, משקיעים מחפשים את המקום שניתן “לעשות עליו את הרווח”. ברשימות שהקדשנו לעניין1 ובפודקסט של אורבנולוגיה, בנושא פינוי בינוי בשכונת קרית משה ברחובות, ניסינו לבחון האם מערכת התכנון מנצלת את הפגיעות של העניים בקידום של פרויקטים מסוג זה? מה התפקיד של התקשורת בתוך כך? האם המתכנן צריך להעסיק עצמו בשאלות האלו? והאם טיפול בעוני הוא בכלל חלק ממטרות הפרויקט?

בשנה הקרובה נמשיך להתייחס לנושא, ונפרסם את המחקר על קרית משה. נתמקד בנושא העוני דרך הנושא של הדרה, תופעה שמעסיקה ערים רבות בעולם ושיש לה השפעה על  העידן העירוני שלרוב נחגג כיצירתי, חדשני, מתקדם ומקיים. אך בעבור מי ועל חשבון מי?

תעשייה. ערים נבנו מתוך הזיקה בין תעשייה להתיישבות עירונית, העידן הפוסט-תעשייתי מציב אתגרים שונים: מחד חידוש אזורי תעשייה שאיבדו את הרלוונטיות שלהם והשמשתם, ומאידך פיתוח חדשני והחייאה של התעשייה כמקור לעוצמה כלכלית, תעסוקה מגוונת ושמירה על החיות ואיכות החיים בעיר. עתיד התעשייה בישראל ישפיע על הכלכלה, על הערים, על היחסים בין מרכז ופריפריה ועתידו של שוק התעסוקה. בעוד ערים רבות חולמות להיות סילקון ואלי, במעבדה לעיצוב עירוני, בהמשך למחקר המקיף בנושא, אנו מאמינים שהעתיד הוא בפיתוח ושימור התעשייה המסורתית תוך חתירה לחדשנות בנושא. השנה פרסמנו שתי תכניות אסטרטגיות שגובשו במעבדה לעיצוב עירוני, האחת לאזור תעשייה נ.ע.מ בנגב שנעשה עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. והשנייה אשר תתפרסם בקרוב, תכנית אסטרטגית לאזורי התעשייה בעיר אשדוד, שנעשתה עבור עיריית אשדוד. התכנית לעיריית אשדוד (שנכתבה על ידי טלי חתוקה, סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר), שואפת לפתח חזון כולל לאזורים התעשייתיים של אשדוד. החזון של הרובעים התעשייתיים כולל הערכה של התפקיד והזהות של כל אזור תעשייה בעיר, ומתייחס לכל רובע כאל ישות מובהקת, בעל מאפיינים פרוגרמתיים, תעשייתיים ותכנוניים ייחודיים ובו זמנית רואה בכל רובע חלק מהשלם העירוני.

הזיקה בין עיר לטכנולוגיה כאן כדי להישאר. אמנם החזון והיישום עדיין בראשית דרכם, אך אלו שאלות מכריעות על העתיד של העיר. הנושא של ערים חכמות מעורר שאלות רבות בנוגע לפרטיות, יחסים וקשרים במרחב הציבורי,  אי שוויון ותשתיות דיגיטליות. האם זה משנה את השלטון העירוני והופך אותו לחכם ושקוף יותר? האם העתיד הוא אזורים חכמים ולא ערים חכמות, האם זה ישנה את המשמעות של פריפריה ומרחק?  והאם זה יגדיל או יצמצם פערים בתוך העיר ובין ערים שונות? אלו הן רק חלק מן השאלות שחשוב להתעקש עליהן נוכח הנהירה של ערים רבות בישראל ובעולם אחרי החזון של ערים חכמות. יש לבחון זאת לעומק נוכח הסטת המשאבים לאימוץ טכנולוגיות חכמות וחדירתן של חברות פרטיות, שבינן לבין טובת הציבור עשוי להתגלות מתח. נושא זה נבחן דרך מחקר משותף, הנתמך על ידי מכון הסייבר באוניברסיטת תל אביב, עם חוקרים מתחום הטכנולוגיה והמשפט ומבקש לקדם מורה נבוכים (שיפורסם בשנה הבאה) לרשויות ומקבלי החלטות.

תכניות לשנה החדשה

בשנה הבאה הנושאים שאוזכרו לעיל וודאי ימשיכו להעסיק אותנו, אך אנחנו נתמקד במספר נושאים נוספים.

הזירה האדריכלית. אמנם עליית קרנו של התכנון העירוני היא חשובה, אך בתוך כך נדמה כי תפקידו של האובייקט וזה האחראי על ייצורו, האדריכל, מעט נשכחו. סדרת פודקסט חדשה שתעלה בקרוב תוקדש לשיחות עם אדריכלים ממשרדים מובילים שהם חלק משושלות משפחתיות של אדריכלים. הראיונות נגעו בהיסטוריה המשפחתית-מקצועית, בשינויים שהתחוללו במקצוע לאורך השנים, והתפתחו לדיונים מפורטים בפרויקטים מייצגים של המשרד. אנחנו מקווים שסדרת הפודקסט תעורר דיון מעמיק בפרויקטים, ברציונל שעומד מאחוריהם ויספקו פרספקטיבה חדשה על השינויים שהתחוללו בחברה בישראל והשפעתם על האדריכלות המקומית.

בנוסף במטרה לעורר את הדיון סביב חשיבותו ומקומו של האובייקט במרחב העירוני, תעלה סדרה חדשה של רשימות העוסקות באובייקטים אדריכליים שייכתבו על ידי אדריכלים שונים מן הפרקטיקה. בעבר מבני ציבור או מגורים יכלו לעורר דיון תרבותי, חברתי, כלכלי ופוליטי. לעיתים למבנים היתה השפעה מרחיקת לכת על טקסים ונורמות חברתיות. מה תפקידו של האובייקט כיום? האם בעידן הדיגיטלי למבנה הפיזי אותה חשיבות והשפעה? מהי השפה והחומריות המאפיינת מבנים כיום והאם יש לשדה האדריכלי בעידן הנאו ליברלי, הכוח להניע שינוי חברתי, תרבותי או פוליטי?

המרחב הציבורי. מהזכות להפגין בפתח תקווה ועד הזכות לשבת בלובי בבניין יוקרתי ברחוב רוטשילד, המאבק על המרחב הציבורי זוכה לעניין רב. לאחרונה עולים על פני השטח מאבקים על זכותו של הציבור למרחב לעומת הכוחות שמבקשים להפריט אותו, למשול באמצעותו ולארגן את הימצאות הנוכחים בו. בפתח תקווה המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה התחילה כמאבק נגד משיכת הרגליים בתיקי ראש הממשלה, אך לאור העברת המחאה מביתו של היועץ המשפטי לכיכר גורן ואחריה העתירה לבג”ץ נגד התכנסות המוחים בשכונת מגורים, היום המחאה היא בין היתר על זכותו של הציבור להתכנס במרחב הציבורי. סוגיות אלו מעלות שאלות בנוגע לחשיבותו של המרחב והשימוש בו לצורכי מחאה. השנה יצא ספרה של ד”ר טלי חתוקה על העיצוב של המחאה בהוצאת אוניברסיטת טקסס באוסטין, שבוחן את היחסים בין הכוריאוגרפיה של המחאה למרחב הציבורי. ואנו כאן באורבנולוגיה נקדיש רשימות שונות לנושא המרחב הציבורי מפרספקטיבות שונות.

במדור מהנראה בעירנו, יתחיל פרויקט צילומים חדש – השיכון של יואב מאירי. פרויקט זה יהווה מעין מחקר ויזואלי של היסטוריית בינוי המגורים בישראל ויתמקד בשינויים הפיזיים והתרבותיים שעברו מבני המגורים לאורך השנים. סדרה זו מבקשת לעורר מחדש דיון ושאלות סביב הזהות של העיר הישראלית.

לצד אלה, נמשיך כמיטב המסורת עם סקירות ספרים, ראיונות עם חוקרים במדור קריאת כיוון, סקירות של מבנים ותכנית במדור זכוכית מגדלת ועוד רשימות רבות וטובות.

שנה טובה לכולם, נחזור לפרסם אחרי החגים!