כיצד ניתן לשלב עבודה ומלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מרכזים לוגיסיטיים במתחמי מגורים המשלבים בין מגורים, תעסוקה ותעשייה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי
לאחרונה עסקנו במעבדה לעיצוב ותכנון עירוני בעריכת מסמך מדיניות בנושא: ‘טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה-21’. המסמך ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי. המסמך מתמקד בקנה המידה האדריכלי-עירוני ובאופן שבו התעשייה והתעסוקה יכולות להתקיים באופן סינכרוני עם בנייני המגורים במתחם או במבנה אחד. מטרות המסמך הן:
- להגדיר את אבות הטיפוס האדריכליים הסינכרוניים החדשים ולהמשיגם.
- לפתח אינדקס של טיפולוגיות בינוי מתאימות חדשות, תוך הישענות על מקרי מבחן מן העולם.
- להציע כלים מתודולוגיים בחשיבה ובפיתוח של אבות טיפוס וטיפולוגיות סינכרוניות ואופן הטמעתן בעיר.
תעשייה ותהליכי ייצור הם חלק בלתי-נפרד מהעיר. לתהליכי ייצור השפעה כלכלית, סביבתית וחברתית על האוכלוסייה המתגוררת בסביבתם המיידית והרחוקה יותר. בפרספקטיבה היסטורית ניתן לזהות בהתפתחות היחסים שבין העיר לתעשייה תהליך מתמשך של דחיקת התעשייה והרחקתה. מגמה זו מקבלת תפנית, הן בשל המודעות הגוברת באשר לחשיבות התעשייה והכלכלה עבור העיר והן על רקע ההשפעה של המהפכה תעשייתית הרביעית על המרחב ועל מי שמתגוררים בו.
בעשור האחרון ניכרת מגמה של חזרת התעשייה לעיר ושל חשיבה אסטרטגית חדשה על הממשק שבין העיר לסביבות העבודה על רקע המהפכה התעשייתית הרביעית, המשנה את דפוסי הייצור, את טביעת הרגל של מפעלי התעשייה, את היקף ההכנסות של רשויות ממיסוי, את היחסים שבין המגורים והעבודה, כמו גם את הצורך של אזורים ושל רשויות מקומיות להמציא את עצמם מחדש. אחת המגמות הנובעות מכך, הינה חיזוק הגישה המעודדת את יצירתן של סביבות הטרוגניות הכוללות פעילויות מגוונות, הן בעיר והן באזורי תעשייה. מגמות אלו, השינוי באורחות החיים והפיתוח הטכנולוגי תרמו להיווצרותן של מה שמומשג במסמך כ-‘טיפולוגיה סינכרונית’.
טיפולוגיה סינכרונית היא טיפולוגיה מבנית אשר מתקיימים בה בו-זמנית שימושי מגורים ותעשייה/תעסוקה. הסנכרון – בשונה מהעירוב – מאפשר לכל שימוש להתקיים ולפעול בו במקביל – באותו מרחב בנייני – ללא הפרעה לשימוש האחר ותוך ניצול וניהול משותף של משאבים, בייחוד קרקע ותשתיות.
המסמך כולל מיפוי של המגמות הנוכחיות בתעשייה ובתכנון ובפיתוח של אזורי תעשייה, ומתרכז באופן בו המגמות הללו משפיעות על תכנון הערים, הצורה הפיזית של העיר, כלכלתה, אזרחיה וסביבתה. באופן ממוקד המסמך עוסק באזורי תעשייה ומלאכה הממוקמים בתוך הרקמה העירונית. בתחילת המאה ה-20 מיקום התעשייה בעיר היה תוצר של צמיחה עירונית לא מתוכננת, שיצרה מובלעות תעשייה בתוך סביבות מגורים, או תוצר של התפתחות היסטורית של תעסוקה זעירה ושל בתי מלאכה על בסיס מסורתי או משפחתי. אולם כיום זוהי גישה שערים רבות מבקשות לקדם בתחומן, תוך התאמתה לצרכים ולאורח החיים העכשוויים.
במסמך, מוצגים שמונה מקרי בוחן מהעולם, רובם מלונדון,1 אשר משלבים בצורות שונות ובקני מידה שונים שימושי תעשייה ומגורים. למעט מקרה אחד שניסה ליצור דגם תיאורטי לשילוב של מגורים ומרכזי אחסון והפצה, שאר מקרי הבוחן הינם פרויקטים ממשיים, חלקם בנויים וחלקם בשלבי תכנון.
דרך תהליך המיון והסיווג של מקרי הבוחן על פי מאפייניהם המרכזיים זיהינו שתי גישות עיקריות: גישת הריכוז וגישת הביזור. כל גישה מאופיינת ביחסים סינכרוניים סטרוקטורליים שונים בין המגורים לתעשייה. באופן כללי, גישת הריכוז היא שם למגוון טיפולוגיות שבהן התעשייה או התעסוקה ממוקמות במקום ספציפי במבנה, בתת-קרקע, בקרקע, או באגף נפרד בזיקה למגורים. גישת הביזור משמעה שהזיקה בין השימושים היא בכל חלקי המבנה או הבלוק. בשתי הגישות, קיימים מספר אבות טיפוס שעל פיהם ניתן לפתח דגמים מבניים שונים בקנה מידה מצומצם של מבנה או רחב יותר- מבנן או בלוק עירוני שלם.
הטיפולוגיה הסינכרונית היא יותר כיוון רעיוני מאשר מושג תכנוני וחוקי מוגדר. כיוון שהיא אינה רעיון קשיח, השימוש בטיפולוגיות סינכרוניות מצריך גיבוש מדיניות ברורה בשלושה היבטים:
- תכנוני: היבטים בעיצוב ובתכנון טיפולוגיות סינכרוניות.
- גיאוגרפי: פיזור במרחב העירוני ואיתגור פרדיגמת האיזור.
- כלכלי: שימור מגוון המשתמשים בטיפולוגיות סינכרוניות.
יש חשיבות רבה לאופן הפריסה של הטיפולוגיות הסינכרוניות ברחבי העיר כנגזרת של קנה המידה שלה, מאפייניה והמדיניות שגובשה בתחום הגיאוגרפי, הכלכלי והתכנוני. המסמך מתייחס למאפיינים של שולי העיר ומרכזה ונותן קווים מנחים עקרוניים לאופן המיטבי של שילוב הטיפולוגיות השונות בכל אחת מסביבות אלה. כמו כן אנו מתייחסים לשלבים התכנוניים המרכזיים בפרויקטים סינכרוניים ולכלים המתודולוגיים הנדרשים לרשויות וייזמים בכדי להגיע לשלב של הגדרת ייעודי קרקע גיבוש זכויות ועקרונות תכנון, בדרך למימושו של הפרויקט, בתקווה שמסמך זה יהווה השראה עבורם ויסייע לקדם סביבות התואמות את אורח החיים העכשווי.
ברשימות הבאות, נלווה את המסמך בסקירה של שלושה מקרי מבחן סינכרוניים בולטים מתוכו.
- בלונדון, מערכת התכנון עסוקה באופן פעיל בניסיון לשמור על שטחים פעילים של תעשייה בתוך העיר. טיוטת תוכנית המתאר החדשה של העיר, זיהתה בבירור את הצורך בשמירה על שטחי תעשייה ואת האפשרות לשלב בינם לבין שטחים מיועדים למגורים והיא מעודדת טיפולוגיות חדשות של Live Work ↩