פארקים אקולוגיים מובחנים במחויבות שלהם ליישום אסטרטגיות קיימות. המעבר מחייב גישה הוליסטית שבאה לידי ביטוי בצורות רבות, בין היתר, "בתמיכה בשינוי הירוק" הדורשת גישה דו-כיוונית, הן מן החברות הקיימות שיעברו לפרקטיקות ברות-קיימא, והן מקובעי המדיניות שיקדמו שינויי רגולציה ומדיניות.
האם מטבעות קהילתיים או מקומיים יכולים לברוא יש מאין ולהעצים שכונות מוחלשות? לקדם עירוניות בת קיימא וכלכלה מקומית? לירה שפירא הוא מטבע שהומצא בשכונת שפירא בתל אביב ומהווה ניסיון ראשון ומעניין לבחון כיצד מטבע קהילתי יכול לחזק קהילה, לעודד צריכה מקומית ולקדם מטרות אקולוגיות.
שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות שונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?
המילה שיתוף זוכה לעדנה מחודשת ואף לסקס אפיל וטרנדיות באמצעות יוזמות כמו WeLive. חלק מהיוזמות אמנם ממשיכות לדבר את השפה של הניאוליברליזם אך עדיין הן משקפות הלך רוח של חיפוש אחר אלטרנטיבה. זה הזמן לחשוב על מודלים חלופיים אוטופיים לאורח החיים העירוני בדמות קהילות שיתוף עירוניות
