אסטרטגיות זמניות להתחדשות עירונית

האם ניתן לנצל מצבים זמניים בעיר לטובת התחדשות עירונית? אנו נוטים לחשוב במימדי זמן ארוכים בתכנון, רשימה זו מציעה לחשב מחדש על הזמני ולגבש אסטרטגיות זמניות להתחדשות עירונית

אנו נוטים לדון במרחב בכלים מדידים, ולהעריך אותו. כלים נרטיבים איכותיים, אומנם מרחיבים את היריעה אך גם הם מקבעים נרטיבים וממסגרים אותם. לעומת זאת את המימד הזמני של המרחב, קשה לתפוס, לנתח, עליו קשה לשמור ובוודאי להגיב אליו בתכנון. הפרויקט שיוצג ברשימה זו מתמקד בזמני, במשתנה ומבקש להעצימו דרך התערבות במבנים נטושים בעיר

“בעיה בתכנון אב קבוע היא משך הזמן הכרוך בגיבוש, אישור, אימוץ ויישום תוכניות מופת. תוכניות מופת קשיחות לא יכולות להסתגל בקלות לשינויים בהקשר הכספי, חברתי, הסביבתי והטכני שיכולים להתרחש בתקופת מימושם” ¹

“בעידן של הגברת הלחץ על משאבים נדירים, איננו יכולים לחכות לפתרונות ארוכי טווח לפנוי או לשיכון. במקום זאת, עלינו לראות בשימושים זמניים יותר ויותר לגיטימיים וחשובים בזכות עצמם. הם יכולים להיות כלי רב עוצמה דרכו אנו יכולים לטפטף יוזמות לשינוי מצטבר – ברגע שיש לנו את המשאבים – תוך הדרכה על ידי חזון מתאים.”²

התחדשות עירונית מתייחסת למבני קבע וחושבת במושגים של נצח, קביעות סטאטיות ומתמקדת במימד החומרי. פרויקט זה מציע התחדשות עירונית שמתייחס אחרת למימד הזמן לזמניות. האם ניתן לפתח תהליך של התחדשות עירונית, המייצר גישה חדשה וצומח מתוך מימוש הפוטנציאל של מבנים ללא שימוש בעיר תל אביב ושיתופי פעולה בין מספר בעלי עניין?  שימוש/התמקמות זמנית במבנים לא משומשים הנמצאים בין הריסה לבנייה ופנויים לפרק זמן מסוים ידוע מראש, כחלק מתהליכי התחדשות עירונית. מה ניתן לעשות בפרק הזמן בו ניתן להתערב בבניין הנטוש? או בשלבי המעבר והטרנספורמציה שלו? רעיון זה יכול להיות רלוונטי ביותר למציאות בה אנו חיים היום בשנת 2020 ומה החשיבות והצורך בניצול מבנים אלה.

הגישה המוצעת דוגלת בשימוש של מה שיש בהווה למען התחדשות עירונית. צרכים רבים נותרים ללא מענה בשכונות שונות, בעוד בה בעת עומדים מבנים רבים ללא שימוש באותן השכונות. מדוע לא למלא באופן זמני את אותן מבנים בשימושים זמניים שיתנו מענים שונים לשכונה? שימוש והתמקמות זמנית במבנים הנטושים יוכל ליצור מצב של WIN-WIN  עבור הציבור ובעלי הנכסים. נכס נטוש בלב עיר הוא פצע פתוח. מעבר לאסתטיקה העירונית, הוא גם מושך פעילות של גורמים עבריינים, ונדליזם, פלישות והיעדר ביטחון אישי של תושבי האזור והמבקרים.

הגדרות לזמניות

זמני – הוא דבר לא קבוע, לא צפוי שעשוי להשתנות או להתחלף בפרקי זמן שונים

זמניות במרחב –בעיר תל אביב ישנם עשרות מבנים בבעלות פרטית וציבורית, ללא שימוש הפזורים בכל חלקיה של העיר ורבים מהם גם באזורים מרכזיים של העיר.³

מבנה לא בשימוש- הינו מבנה שהוכרז כלא שמיש ומעצם הכרזה זו, מקבל בעל הנכס הנחה/פטור מארנונה. איך הגענו לסטטוס הזמני ?ישנן כמה סיבות בגללן מבנה נשאר נטוש לאורך תקופה (כגון שימור, מספר רב של בעלים, כסף ועוד) בעבודתי אני בוחרת להתייחס למבנים הנטושים העומדים ללא שימוש בעקבות סיבות בירוקרטיות. מרבית מהמבנים הנטושים בתל אביב הם כבר מיועדי פרוגרמה ותוכנית עתידה, הריסה/שימור/בנייה, אך הבירוקרטיה בדרך לתוצאה גדושה בשלבים ותהליכים שלוקחים הרבה זמן. כך נוצר מצב ה”לימבו” המצב הלימנלי של בין לבין. למבנה ללא השימוש יש תאריך תפוגה ויודעים מראש מתי הוא ימות. “יש צורך בחקירה, השתקפות על האובססיה לתוצאות עירונית קבועות, ובחינת הביטויים השונים והזרמים העומדים מאחורי תופעות עירונית חולפות יותר”.⁴

הגדרת מבנה זמני –  מבנה שייעודו הקודם חדל לתפקד, וכעת הוא מחכה לחייו העתידיים: שימור\ שיפוץ\ או ברוב המקרים: הריסה ובנייה חדשה.  קיבל אישור לפטור ארנונה מהעירייה עבור מבנה “לא ראוי לשימוש”. פרויקט זה מתייחס למימד הזמן ולא למימד החומרי. כתוצאה מכך, התכנון מהווה נגזרת של פרק הזמן בו המבנה נתון. הערכת המצב הזמני הינה מאתגרת ותלויה במספר רב של משתנים, כאשר משך חיי הפרויקט עשוי לנוע בין מספר חודשים לעשרות שנים. כדי לענות על שאלת הזמניות במבנים אני מציגה מספר שאלות בשני ממדים: ממד הזמן והממד הפרוגרמתי

זמניות פרוגרמתית- המבנה  כאמור מנוהל  על ידי העירייה, אך בו זמנית נענה לדרישות ולצרכי הציבור והשכונה. כך, באותו מבנה יכולות להתחלף הפרוגרמות בהתאם לצורך. בנוסף, יוכלו להתקיים פרוגרמות או אירועים המניבים כסף (בשיתוף הציבור זוהי יכולה להיות הזדמנות נפלאה ליזמות שכונתית וקהילתית) המבנה יכול כל הזמן לייצר אירועים שונים למשכי זמן שונים, והוא בעצמו מתחלף ועוטה על עצמו פרוגרמות מגוונות.

זמניות קצרת טווח – כיוון שלמשך הזמן של הפרויקט יש קשר ישיר לתכנון. אני בוחרת באופן תיאורטי להציג תכנון לפרק זמן של מחודש והלאה. הבחירה בפרק זמן של החל מחודש נובעת ממחשבה כי יידרש לפחות שבועיים להקמת פרוגרמה ציבורית כלשהי במבנה, אך חשוב לי לשים דגש על תקופת הקמת הפרוגרמה בדרך המהירה והיעילה ביותר מכיוון שישנם מגוון רב יותר של מבנים הפנויים לתקופה קצרה ואולי “אפספס” את היכולת להתערב בהם אם תקופת ההקמה תהיה ארוכה ולא כדאית. תקופת המקסימום במבנה אינה רלוונטית לציון עבורי מכיוון שככל שיהיה יותר זמן להתקיימות הפרוגרמה  זה מבורך. אני מאמינה שפרק זמן המתחיל מחודש יצליח לחלחל מחשבה אחרת בהתייחסות לתכנון, כזו שלא מהססת לפעול ולהתערב במבנים גם לתקופה קצרה. בנוסף, התמודדות זו נראתה לי מעניינת יותר ודורשת יצירת מערכת קלה, יעילה שגם נבנית בקלות וגם מתפרקת בקלות ועוברת למקום הבא.

זמניות נקודתית קצרה – ברמת היום והלילה 7\24 יתכן שבמהלך היום, בתוך הפרוגרמה הקיימת יתקיימו אירועים, מסיבות, תערוכות ועוד.

היתרונות שבזמניות לכלל בעלי העניין

ישנם שלושה בעלי עניין עיקריים בנושא התערבות זמנית במבנים, אשר מהווים את הבסיס להתממשותו. שניים מבעלי העניין הם למעשה בעלי המבנים הנטושים, כאשר כאן נעשית הבחנה בין שני סוגים: האחד הוא גוף ציבורי (בדרך כלל העירייה) והשני הוא הבעלים הפרטי, המחזיק למעשה במרבית המבנים הנטושים. 

אחת ממטרות הפרויקט היא להצביע על הכדאיות שבהשמשת הנכסים של שני בעלי העניין (עירייה והבעלים) למשך תקופה זמנית ומוגדרת עבור הגורם השלישי – הציבור. על מנת להבין את האפשרות ביצירת שיתוף פעולה שכזה עלינו להבין את המניעים לכך דרך כל אחד מהגורמים:

הכוח וההזדמנות בזמני : אסטרטגיות זמניות לחיים העירוניים

בערים ברחבי העולם קיימת “רקמה מתה”. בניינים מרשימים, בנקודות מרכזיות בעיר, שהיו שוקקי חיים, הפכו למטרד סביבתי קשה, בולטים במוזנחותם. לתפיסתי בבניינים אלו ערך חברתי קהילתי גדול. כך, ממבנים שהקהל לומד לחלוף עליהם, כאילו אינם קיימים, והמייצגים “נקודות עיוורון של המרחב האנושי”, מבנים שלא נועדו לשרת אף אחד. פרויקט זה מציע להפוך את ההזנחה ו”הכיעור” למשהו חי ותוסס שלא ניתן להתעלם ממנו ושישרת את הכלל. אני מסיטה את הדיון על נכסים נטושים מערכי נדל”ן ויצירת ערך כספי  לדיון בערך החברתי, התרבותי, המשמעותי שיכול להיות להם במתן מענה לצרכים אמיתיים בקהילה.

“תכנון זמני לאורך מסלול גמיש יותר הנע לעבר ראיית קצה באופן רופף ולא לעבר מצב קצה קבוע. יוזמות קטנות שמתאימות יותר לפתוח הפוטנציאל של אתרים כעת ולא לטווח רחוק יותר. גישה זו תכלול לרוב אסטרטגיות מכוונות סביב שימושים זמניים. על ידי רכישה , הפעלה או שיתוף פעולה יתכן שניתן יהיה לעורר פעילות כלכלית, לשנות את הדימוי והתחושה של אזור, לייצב שכונות חלשות יותר ולהפעיל מחדש אתרים פנויים, ללא הוצאות משמעותיות. שימושים זמניים יכולים ליצור תנופה ופרופיל שוק לאתר שיכול אפילו למנף את פיתוחו ‘הקבוע’ הסופי.”⁵

עיצוב זמני  דורש חשיבה מסוג אחר על חלל, חומרים ותהליך הבנייה והפירוק על כן הדגשים בתכנון ועיצוב אלמנטים זמניים הם :

• חומרים קלים
• בנייה ופירוק מהירים וקלים ( עדיפות לחיבורים יבשים )
• שפה עיצובית אחידה ומשלימה
• דינמיות רחבה. שימוש בכמה מידות ואפשרויות לאותו אלמנט
• חומרים עמידים לאורך זמן שניתנים לשימוש חוזר,  פירוק והרכבה
• עלות נמוכה וכדאית

הבסיס הראשוני לחשיבות התכנון העכשווי מעוגן בצורך בהכנסת המושג זמניות לתוך שגרת חיינו לא רק באיכות המרחבית. הכנסת הגישה הזמנית כחלק משגרה של התחדשות עירונית לא בא במקום גישה הקבע הנוכחת היום אלא כתוספת. גישה זו עשויה לשרת אינטרסים ויתרונות של בעלי העניין ועשויה לתת ענה לבעיות רלוונטיות שמעסיקות כל אחד מהגורמים.

**פרויקט זה גובש במסגרת סטודיו פרויקט גמר בהנחייתו של יואב מאירי במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי לעיצוב (ׂHIT) בחולון.