ואדי פרכ“ור: סימנים של שינוי, כיוונים להתערבות

לאחר שברשימה הקודמת סקרנו את השימושים והמאבקים על הוואדי שחוצה את פרדס-חנה כרכור ברשימה זו נבחן את אפשרויות הפיתוח השונות. המאבק על הוואדי ועל צביונה העתידי של המושבה כולה, נמצא בימים אלה בנקודת הכרעה. מהן האפשרויות ובמה נראה שהמועצה תבחר?

כדי להבין את האפשרויות אליהן המקום יכול להתפתח, צריך להביט על המרחב באופן רחב. הוואדי הוא לא רק סיפור של המושבה פרדס-חנה. השינויים במושבה פרכ“ור הם חלק משינויים רחבים יותר שמתרחשים בכל המרחב של צפון השרון והמעגל הפריפריאלי הצפוני. התפתחות רשת הכבישים הארצית מביאה להתעצמות אזורי התעשייה בחדרה, אור-עקיבא וקיסריה. המסחר גדל, ומוקמים אזורי מסחר גדולים בגן שומרון, קיסריה, חדרה, אור עקיבא וגם בפרכ“ור. מתחזקת המגמה של מעבר תושבים למגורים בטבעת החיצונית של המרכז. עם הריבוי הטבעי של החברה הישראלית, התמעטות הקרקעות הפנויות באזור המרכז והעלייה הקבועה במחירי בדיור, מגמת הגידול של אזורי הפריפריה צפויה להמשיך. הצעות ההתערבות לוואדי צריכות להתבסס על המגמות המתוארות לעיל ולראות בהן רקע לשינוי האזורי, המשפיע בהכרח גם על המושבה פרכ“ור וכפועל יוצא – על הוואדי. ברשימה זו אציע מספר אפשרויות לשינוי ואדון בגורלו של המאבק. להלן כמה תרחישים אפשריים.

אפשרות 1: התפתחות ליניארית של המצב הקיים / חיזוי צפוי

המושבה ממשיכה לגדול לפי הנתונים הקיימים באופן ליניארי. עוד ועוד תושבים מגיעים מן החוץ להתגורר בפרכ“ור, והמאזן הדמוגרפי בין התושבים הוותיקים לחדשים משתנה לטובת אלו הבאים לפרכ“ור מבחוץ. מוקמות עוד שכונות מגורים רוויות, חדשות לצד עיבוי בנייה קיימת. מנתוני הסקרים והראיונות עולה שלתושבים חדשים יש פחות מחויבות לנרטיב של פרכו“ור כמושבה. הם באים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מזה של  התושבים הוותיקים ומאופיינים בחתך גילאים נמוך יותר וברמת השכלה גבוהה יותר. התושבים החדשים דורשים רמת שירותים גבוהה, וההגדרה ’מושבה‘ או ’עיר‘ אינה חשובה להם. הם מוכנים להגביל את החופש במרחב הציבורי לטובת שיפור השירות והגדלת היצע האפשרויות. רובם באים מערים שבהם הגישה הכלכלית הניאו-ליברלית היא נוכחת באופן משמעותי, ולכן פרקטיקות של הפרטת המרחב, הגבלת החופש, רגולציה, ופיקוח ובקרה הן מקובלות ואף רצויות, כדי לקיים מרחב ציבורי יעיל, נקי ובטוח.

המאפיינים של המרחב החדש כוללים:

· הפרדת משתמשים והגדרת אזורי שימוש: שבילי אופניים, שבילי טיול, נגישות לעגלות ילדים ומוגבלי הליכה, הצבת מתקני שעשועים ומשחק

· הפרטת המרחב: הצבת פוד-טראקס, בית קפה, גלידריה לאורך ציר הוואדי.

· רגולציה: איסור קיום אירועים שאינם באישור. דרישה לעמידה בתקנות ממי שמבקש למכור או לקיים אירוע במרחב

· בטחון ובקרה: הצבת מצלמות אבטחה, גידור מקומות מסוכנים, שילוט האוסר על שימושים ומכתיב התנהגות, העמדת שומרים ואבטחה פעילה בעת אירועים

עדיין, גם למועצה המקומית וגם לתושבים קיים האינטרס של שמירה על נרטיב המושבה כמקדם תדמית. הנרטיב, כמו שעולה מהראיונות והסקרים, מקבל ביטוי פיזי  בטבע והנוף בוואדי, העצים הבוגרים וערוץ הניקוז שבמרכזו. אלו מהווים חלק חשוב מזהות המקום. לכן בתכנון, יחולק הוואדי ל 2 תאי שטח: הדרומי מאזור כיכר ה8 ודרומה, והצפוני, מאזור כיכר ה8 וצפונה. התכנון רואה את המצב הקיים כבסיס להתערבות ומתייחס לחלוקה האזורית הקיימת וההשפעות של הדפנות .

האזור הדרומי מאופיין בחזיתות מסחריות ומבני ציבור, ולכן הוא יפותח באופן אינטנסיבי.  הדבר כולל התערבות משמעותית בוואדי, הסדרה של דפנות הערוץ, מיקום אזורי משחק ופעילות וחיזוק הקשר שבין הוואדי לדפנות המסחריות שלו. האזור האינטנסיבי ימשיך צפונה עד מבנה האודיטוריום – מבנה ציבורי שע”פ ראש המועצה, קיימות כוונות להפוך אותו למוקד משיכה תיירותי אזורי. האזורים המוגדרים ’ מקום של אף-אחד‘ יבוטלו ויהפכו לאזורים ציבוריים מובהקים, זאת ע“י טיפול פיזי בשטח ליצירת שימושיות ותפקיד (ישיבה, צפייה, מנוחה). יוקם מבנה בית קפה קבוע במקום, אשר יהווה חיזוק לרקמה המסחרית המקיפה.

החלק הצפוני המאופיין בחזיתות מגורים, יפותח באופן אקסטנסיבי יותר. הפיתוח יגדיר את גבולות הוואדי באופן שיצמצם/יבטל את המרחב הסמי-ציבורי סמי-פרטי ויקבע קו גבול ברור בין החלקים הפרטיים לציבוריים.  המרחב יבטא פחות התערבות פיזית של בנייה, ומקום רב יותר לתכסית הטבעית של השטח. יושם דגש על יצירה של מרחבים אינטימיים יותר ונסתרים יותר, מאשר באזור הדרומי. בחלק הזה יוצבו פוד-טקראס במרווחים גדולים. עגלות המזון הן ארעיות, פתוחות בשעות משתנות ויכולות לשנות את מיקומן לאורך ציר הזמן.

כיום כיכר ה8 היא מעגל תנועה רחב שאינו מאפשר רציפות תנועה של הולכי הרגל או רוכבי אופניים. נדרש שינוי וטיפול בכיכר, כדי לאחות ולחבר את שני חלקי הוואדי ולאפשר עדיפות לתנועה רגלית/אופניים. חזיתות המסחר, אשר חלקן כיום אטומות או מהוות חזיתות אחוריות, יפנו כלפי הוואדי. לשם כך יש לבטל את החניות הצמודות לוואדי, ולאפשר קישוריות טובה יותר בין הדפנות המסחריות לוואדי עצמו. בחשכה הוואדי יואר לכל אורכו בעוצמות משתנות. בחלק האינטנסיבי הוא יואר בתאורה חזקה יותר שאינה מותירה אזורים חשוכים. בית הקפה שבוואדי וגם המסחר שבדפנות יוכלו לפעול גם בשעות הלילה כדי לקיים פעילות גם בשעות החשכה. בחלק הצפוני התאורה תהיה רכה יותר ותותיר פינות חשוכות רבות.

הצעה זו שומרת על הקשר של נרטיב הוואדי למושבה, אך מקריבה חלק מאופיו הבתולי לטובת התאמה לצרכי ההווה והעתיד. הפרטה והכנסה של יזמים פרטיים למרחב יזריקו פרקטיקות ניאו-ליברליות כחלק ממגמה כללית בהוויה התכנונית הישראלית.

 אפשרות 2: התפתחות אקספוננציאלית – קפיצה ושינוי כיוון / ניבוי אפשרי

ערי צפון השרות ממשיכות להתחזק בצורה שהולכת ומתגברת. ההתייקרות באזור המרכז נמשכת והמתחזקת וחולשת על כל תחומי החיים (נדל“ן, תחבורה, מזון). במקביל, מתחילה מגמה של נטישת עסקים גדולים את המרכז, יציאה לפריפריה וחיפוש חלופות זולות יותר. הדבר מחזק עוד ועוד את אזורי התעסוקה הפריפריאליים באור עקיבא, קיסריה, חדרה ופרדס חנה. ההתחזקות של צפון השרון היא גדולה במיוחד, משום שהיא מספקת חלופה נוחה למי שרוצה לצאת מהמרכז, אך עדיין לא להתרחק למעגלים פריפריאליים רחוקים יותר (יוקנעם, טבעון, עפולה).

ההתחזקות חולשת על כל תחומי דיור, תעסוקה, מסחר, חינוך ונתמכת ע“י רשת תחבורה שהולכת ומתעבה סביב ערי צפון-השרון. הישובים בצפון השרון אינם מאוגדים תחת אשכול, אך עצם הריבוי מעניק להם יתרון על פני ערים חזקות בודדות כמו חיפה למשל. לכל ישוב אופי אוכלוסיה שונה ואפשרויות התפתחות אחרות, והגיוון מעניק יתרון אזורי. באופן הזה, הולך ומתפתח בקצב מואץ מטרופולין צפון השרון. הגידול של הישובים במטרופולין יוצר רצף אורבני המאפשר הקמה של צירים רציפים בין-עירוניים (למשל, טיילת החוף קיסריה-חדרה) ומרכזים מסחריים שיהפכו לנותני שירות אזוריים ולא יישוביים. היווצרות המטרופולין הופכת את האזור למקום בעל השפעה פוליטית-כלכלית.  חברות מקומיות גדולות וחברות גלובליות מעתיקות את מקומן צפונה ומתמקמות בתחילה באזורי התעשיה, ולאחר מכן בלב הערים עצמן. איכות כוח האדם הולכת ועולה, המרחב הולך ומצטופף, והשטחים הציבוריים הופכים לגינות כיס שכונתיות או פארקים אזוריים.

פארק הוואדי, בשל גודלו ומרכזיותו, יהפוך לרצועה ירוקה ארוכה במטרופולין. גדות הוואדי יהפכו לבנייה אינטנסיבית של מגורים ומסחר, וגם עורקי התנועה לאורכו של הוואדי יתרחבו. הוואדי יקבל טיפול אינטנסיבי מאוד, כדי להופכו לפארק מטרופוליני גדול. לאורך הוואדי ישומרו כמה אתרים (השוק ההיסטורי, האמפיתאטרון וכמה מבנים נוספים). החלק המהותי, הוא הבנה שפרדס חנה תגדל אל תוך עתודות הקרקע שלה בצפון והבנייה בלב המושבה תעובה משמעותית כדי לענות על גידול האוכלוסיה. לכן הפיתוח של הפארק ימשך צפונה (אל תוך השטח שכיום הוא אזור בור/חקלאי).

המאפיינים של השטח לאחר ההתערבות:

· מדיניות הפעלה: הקמת מינהלת הפארק. גוף נפרד לניהול הפארק והקשר עם הגורמים הפרטיים. אחראי על אחזקה, ביטחון, קיום אירועים והפעלה.

· הכנסה של גורמים פרטיים המעורבים בניהול והפעלת הפארק. דוכני מזון ובתי קפה, השכרת אופניים או סירות.

· פארק אזורי בפיתוח אינטנסיבי לכל אורכו. הזרמת מים בתעלת הניקוז והשמשה לצרכי פנאי ותיירות. פיתוח גדות הוואדי כחלק מהפארק.

· הגדרת דפנות הפארק כאזורים פרטיים פתוחים לציבור, המחוברים ומובילים למבני מסחר, עבודה ומגורים.

· יצירת חללים ציבוריים ורטיקליים בכמה מפלסים מעל מפלס הפארק. העלאת צירי התנועה לגובה ויצירת רחוב רשת רחובות עיליים הצופה אל הפארק

· מגוון שירותים מועשר: אפשרות שיט על נחל הוואדי בסירות או קיאקים, מסלולי אופניים ומסלולי הליכה, דוכני מזון ארעיים ובתי קפה, מתקני משחק וכושר, אזורים לפעילות פנאי מתחלפת בניהול פרטי (כמו מתקני לונה פארק, גן חושים, מסלול קארטינג וכו‘).

עם הפיכת הפארק לאזור המשרת את המטרופולין, תפקידו המקומי בנרטיב המושבה יסתיים. הוא יהפוך לציר המחבר תעבורתית ואורבנית את החלקים הצפוניים של המטרופולין עם אלה הדרומיים, ויהווה נקודת חדירה של הטבע לעומק האזור הבנוי. הפארק יהפוך למוקד משיכה אזורי, ויבואו אליו תיירים מרחבי מטרופולין צפון השרון ואף מחוצה לו.

לפארק חשיבות גם ברמה האורבנית גם ברמה העירונית. הוואדי יעובה בשני ממדים:

בממד הגובה, יתווספו מפלסי חיים ציבוריים אנכיים, אשר יהוו רחובות עליים שישמשו גם לתנועת תחבורה וגם כרחובות מסחריים עם גשרים היוצרים ביניהם קישוריות. מעליות יקשרו את הרחובות התחתונים לעליונים. יכול להיווצר מצב של יותר מרחוב עילי אחד, תלוי בגובה הבינוי סביב הפארק.

בממד הרוחב, יתפרס הוואדי החוצה מהגבולות הקיימים שלו ויתפשט על גגות המבנים למזרח ולמערב. זה יעשה דרך שרשרת של גגות ירוקים, ציבוריים, סמי ציבוריים ופרטיים. אלה יאפשרו לוואדי לפרוץ את גבולותיו ולהתפתח גם לצדדים במפלסים הגבוהים.

המאבק כבר הוכרע, השינוי יתרחש

מאז היווסדה, תושביה של פרדס חנה-כרכור שומרים ומטפחים את נרטיב המושבה. הדבר בא לידי ביטוי  בדרכים שונות, אך ניכוס טקטי של המרחב הציבורי הוא הבולט שבהם. מוטיבים מהעבר של המושבה מעורבים במוטיבים מודרניים, יוצרים את הנרטיב של פרדס חנה-כרכור בעיני תושביה ובעיני הציבור כולו. הוואדי, פארק במרכז המושבה, הוא קפסולה מרחבית המגלמת בתוכה את הנרטיב, המאבק והשינוי שמתחולל בחברת הישוב. המאבק על הוואדי ועל צביונה העתידי של המושבה כולה, נמצא בימים אלה בנקודת הכרעה. למועצה יש כוונות פיתוח מוצהרות, אשר יביאו לשינוי באופיו של הוואדי. מרחב הפעולה הספונטני של תושבים יצומצם או יבוטל, ובמקומו יקום פארק מטופל ומתוכנן שהוא כולו יוזמה שבאה מלמעלה. בכל זאת, הנרטיב הוא משאב תדמיתי לעיר ולכן חשוב לשמרו. הצהרת המועצה על שיתוף תושבים במטרה לנסות ”לפצח“ את מהות הוואדי, היא למעשה ניסיון מיסוד של הניכוס הטקטי במרחב ע“י המתכננים מטעם המועצה. הדבר עושה לניכוס רומנטיזציה והופך אותו לתפאורת רקע של גינה ציבורית רגילה. כך, נעקרת המהות המרכזית של ’התערבות הגרילה‘ בשטח (תקיעת דגל המסמל את שלטון הציבורי בשטח ולא את ריבונות המועצה המקומית). רומנטיזציה של נרטיבים, הופכת לנרטיב בפני עצמה. ”גשר המנעולים“ בפריז למשל, הוא גשר סתמי חסר ייחוד שעוברי אורח תלו עליו מנעולים כדי לבטא את אהבתם. הרומנטיקה והאהבה, מתחברים לנרטיב העירוני של פאריז כעיר ה‘קסם והתשוקה‘, אשר הפכה את הגשר לאחד ממוקדי התיירות העירוניים והסמלים של העיר. כך הפך ניכוס טקטי של מרחב ציבורי, בתהליך של רומנטיזציה, לתפאורה של גשר בעיר.  הרעיון הופך למציאות, והיחסים בין האדם למקום מתחילים במימד המדומיין והנרטיבי אך הופכים למשהו שאפשר ”לראות“ ואף ”להרגיש“^.

פיתוח השטח יביא גם הפרטה של המרחב הציבורי וחדירה של שטחי מסחר ופונקציות פרטיות בלב השטח. זאת כחלק ממגמה מוצהרת לשפר את השירות לתושב ע“י הרחבת היצע השירותים בוואדי. חדירה של יזמים פרטיים למרחב הציבורי תגביל את חופש ההתנהלות בו ותעצים את השליטה על הקהל במרחב. לעומת זאת, היא תתרום למגוון השירותים ולאיכות השירותים שהתושב יקבל במרחב, באופן שייעלה את שביעות הרצון של התושבים מהמרחב ויעצים את השימוש בו ⁶. כניסה של גורמים פרטיים לתוך השטח ימנע המשך פעולות ספונטניות של הקהילה, כאלה שבאות מלמטה למעלה, כמו במקרה של אירועי ה‘שיקשוק‘. המאבק המתחולל על השטח לא מתרחש רק בין השלטון המקומי לתושבים, אלא גם בין התושבים עצמם. הגירה גדולה בשנים האחרונות של תושבים מאזור המרכז אל הפריפריה הביאה קהל מחתך סוציו דמוגרפי גבוה, משכיל וצעיר. בתורו, הביא הגידול הדמוגרפי להתחזקות אזורי התעשיה והתעסוקה באזור, שהיו עד לפני עשור רחוקים מכדי למשוך כוח עבודה איכותי ומיומן.

לא משנה כיצד יתפתחו פני הדברים, המסקנה העולה מהדברים היא שהמאבק כבר הוכרע. הוואדי ישנה את אופיו, ולשמירה על נרטיב המושבה נותר אורך חיים קצר מאוד. עוד ועוד תושבים חדשים יעברו לגור בפרכ“ור והסביבה, והתדמית הנוסטלגית תעלם. התהליך הזה הוא לא סופי, אלא רק נקודה על רצף מתמשך של שינויים הגורמים לעיצוב המרחב. אפשר לצפות כי מרגע שהמרחב יאבד זהות ישנה של מושבה ויקבל זהות חדשה של פארק מפותח, גלגול הזהויות ימשיך הלאה במאבק מתמשך (גם אם לעיתים שקט) על זהות, שליטה ועיצוב אופיו של המרחב הציבורי.