לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.

האזנה נעימה!

סוציולוגיה עירונית: אי שוויון ויחסים בין קבוצות

בעיית חסרות הבית בקליפורניה ומשבר המענים. According to Need, סדרה בת חמישה פרקים מבית היוצר של הפודקסט המצליח 99% Invisible עוסקת במצבם של חסרי הבית בעיר אוקלנד בקליפורניה. בעקבות יוקר מחייה מאמיר והתפוררות מתמשכת של מערכת הרווחה, שיעור חסרי הבית בעיר הכפיל את עצמו תוך פחות מחמש שנים (בין 2015 ל-2019). הסדרה דנה בהרחבה בנסיבות שהובילו למצוקה כה משמעותית דווקא באחד האזורים העשירים בעולם ובבירוקרטיה המפותלת שמסתתרת מאחורי מערכת הסיוע הציבורית שמתקשה לתת מענה למצב. הסדרה מצליחה לפרק את הדימוי השגור של חסרי בית ומראה שהתופעה פוגעת בציבור מגוון, מאנשים שעובדים אך מתקשים לעמוד בעול מחירי הדיור באזור ונאלצים לישון במכוניתם ועד אימהות יחידניות שמיטלטלות בין מיטות בבתי קרובים וחברים. כמו כן, הסדרה מאירה ברגישות את נקודת המבט של עובדי הסיוע שמנסים בכל כוחם לסייע לחסרי הבית בעודם תקועים במערכת עמוסה בהגדרות אטומות ונטולת משאבים כלכליים.

יחסי שחורים ולבנים בניו יורק המתחדשת: על כוחם של הורים (לבנים) במערכת החינוך. Nice White Parents, סדרת פודקסט בת חמישה פרקים מבית היוצר של Serial ו-New York Times עוסקת במצבו של החינוך הציבורי בעיר ניו יורק דרך היסטוריה של בית ספר אחד בברוקלין ותהליכי האינטגרציה שהתרחשו בו. הסדרה מתמקדת באופן בו ההורים המבוססים יותר, במקרה הזה הורים לבנים, ששואפים להשתלב בבית ספר פחות מבוסס, מתנהלים ביחס לבית הספר המעורב וכיצד הדרישות והשינויים שהם מכניסים במוסד פוגעים באוכלוסיית הילדים המקורית, המבוססת פחות. כך, עולות שאלות קשות על המחיר האמיתי של אינטגרציה, על הדרכים הנכונות להילחם בסגרגציה והאם בכלל ניתן להשיג שוויון אמיתי במערכת חינוך ציבורית.

בחזרה ללוס אנג’לס: ניתוח היסטורי וסוציולוגי של מהומות 1992. העונה השישית של הפודקסט Slow Burn עוסקת בנסיבות שהובילו לפרוץ המהומות הגזעיות בלוס אנג’לס ב-1992, שנמשכו שישה ימים וגרמו למותם של 63 איש ולפציעתם של למעלה מאלפיים. הסדרה נפתחת עם סיפורה של קלטת הווידאו החובבנית שתיעדה את הכאתו החריגה של רודני קינג בעת מעצרו ומסתיימת בניסיונות של לוס אנג’לס לשקם את עצמה לאחר המהומות. עם זאת, הסדרה מצליחה להאיר הרבה יותר מאשר רק את הרצף הליניארי הפשוט של האירועים. היא נמנעת ממבט רטרוספקטיבי מרוחק וביקורתי ומתמקדת באירועים בהקשר בהם התרחשו. כך, היא חושפת עד כמה ההתרחשות ההיסטורית מורכבת ומושפעת ממהלכיהם של שחקנים רבים, שלא בהכרח התכוונו להשפיע על מהלך ההיסטוריה. המהומות אולי התפרצו בעקבות הזיכוי של השוטרים שהיכו את רודני קינג, אך נבעו משילוב של מתחים גזעיים בעיר, סדר היום והייצוג התקשורתיים ומדיניות משטרתית בעייתית.

עתיד הערים: משבר הקורונה, משבר האקלים וההשלכות שלהן על העיר

החיים חזרו לשגרת פוסט-קורונה אך לא מרכזי הערים. פרק של הפודקסט The Daily של הניו יורק טיימס, עוסק בסגירה ובמשבר של מרכזי ערים בעקבות הקורונה, דרך המתרחש בעיר סן פרנסיסקו. השינוי בדפוסי העבודה והמעבר מחוץ לעיר של אוכלוסיות חזקות משנים את מרכז העיר והופכים אותו לשומם. עובדי השירותים נאלצים לנסוע לעבוד מחוץ לעיר כי כלכלת השירותים של מרכז העיר (מסעדות, אובר וכו) נסגרה. במקביל במרכז העיר עולה הפשיעה וחסרי הבית ושאלה גדולה מרחפת- מה יהיה מודל הצמיחה של מרכז העיר כאשר אין את כוח הקניה של ההיי טק ומה יהיה עם כל הנדל”ן שנבנה שם?

בריחת הצעירים מהעיר. בהמשך לכך, פרק נוסף של הפודקסט The Daily בוחן תופעה דומה שהחלה גם כן בקורונה והיא של הגירה של צעירים משכילים מחוץ לערי המטרופולין. בפרק מתראיינים צעירים בארצות הברית שהחליטו לעזוב את הערים הגדולות שהיו כוח משיכה אדיר של צעירים משכילים אל עבר ערים מדרג שני. כיצד זה ישפיע על ערי המטרופולין ועל ערי היעד החדשות? האם זה יחולל שינוי כלכלי משמעותי בערים? ואולי זה תהליך חיובי ותגובה הגיוני לעלייה ביוקר המחיה בערים הגדולות?

משבר האקלים כבר כאן- איפה נוכל לחיות בעתיד, האם ערים יכולות להתכונן למשברים השונים ואולי חברות הביטוח הן שיקבעו היכן נוכל לחיות? שלושה פרקים של הפודקסט The Daily מעלים סוגיות מרתקות על המשבר שכבר כאן והעתיד שיגיע.

קליפורניה סובלת מבצורת כבר מספר שנים ובעקבות כך גם משריפות ומהצפות. פרק זה נעשה בעקבות השרפות שהתקיימו בקליפורניה פגעו וסיכנו בתים רבים, אך הוא נוגע בהם מזווית לא שיגרתית- חברות הביטוח והשאלה האם יסכימו להמשיך ולבטח את אותם בתים שממוקמים באזורים מסוכנים לשרפות. פגיעה בביטוח משמעה שלא ניתן לקחת משכנתא וירידת ערך אדירה של בעלי הנכסים, לכן זה מעורר חששות כלכליים ומעורר דילמות ביחס להמשך הפיתוח העירוני. ייתכן שיהיו אלה דווקא חברות הביטוח שבסופו של דבר יכריעו היכן ניתן לגור נוכח איומי האקלים?

פרק נוסף עוסק בקליפורניה אך הפעם בבעיית ההצפות שקשורות גם הן בבצורת. הפרק מסביר מדוע גם גל של גשמים לא מצליח להציל את הרצועה שסבלה מבצורת קשה ומנתח את מדיניות המים המוטעית של קליפורניה. האם היא תדע להתמודד ולהתכונן לעתיד של הצפות ואולי אפילו לנצל אותן בכדי להתמודד עם בעיית המחסור שלה במים?

האם פיניקס תפסיק להיות מקום שניתן לחיות בו? הטמפרטורות בעיר פיניקס שוברות שיאים ובעיית החום מאיימת על עתיד העיר. לראשונה הם מינו אחראי ברשות העירונית להתמודד עם בעיית החום בעיר ולהתכונן לעתיד. האם יוכלו לעשות זאת?

התעשייה שמאחורי הביטקוין ו’ערי התעשייה’ החדשות. פרק של פודקסט התחקירים האמריקאי המצוין Reveal מאיר זווית חשובה ולא מוכרת ביחס למטבעות דיגיטליים- תהליכי ההצפנה שהכרחיים ליצירת הביטקוין דורשים משאבים אנרגטיים עצומים שתורמים להחרפת משבר האקלים. הפרק מתמקד בעיירה ספציפית במונטנה שתחנת הכוח הפחמית שלה הייתה על סף סגירה עד הגעת חברת כריית ביטקוין, שנזקקה למשאבים אנרגטיים עצומים ונכונה לקבל אותם גם ממקורות פחמיים מזהמים במיוחד. כך, נוצר מתח בעיירה בין צרכיה הכלכליים להשפעות הזיהום, כשדווקא הקידמה הטכנולוגית, שלרוב נתפסת כ-‘ירוקה’ יותר, היא הגורם המזהם. הפרק מעלה את השאלה כיצד עיירות שהסתמכו על תעשיות מזהמות וסובלות ממצוקה כלכלית מסוגלות להתאים את עצמן למציאות טכנולוגית חדשה. כמו כן, הפרק דן בעתיד תעשיית המטבעות הדיגיטליים והשפעתה הסביבתית הצפויה.

אוטופיה ותקוות לסיום

העונה הראשונה של הפודקסט Nice Try עוסקת בניסיונות היסטוריים מגוונים ליצור קהילות אוטופיות ובנסיבות שהובילו לכישלונות האידיאלים השונים. כך, הסדרה מאירה את כוחם של רעיונות בעיצוב חיינו בהווה ובאופן בו אנו מדמיינים את העתיד ושואלת אם בכלל ניתן להגשים אותם. כל פרק עוסק בסיפורה של אוטופיה אחרת, מג’יימסטאון, הקולוניה הראשונה בצפון אמריקה, דרך צ’אנדיגאר, עיר הבירה ההודית שתוכננה לפי רעיונותיו של לה קורבוזייה, ועד גרמניה, הפרויקט האדריכלי המונומנטלי של הנאצים להמציא מחדש את ברלין.