הפרדיגמה הניאו-ליברלית צמחה על רקע כישלונה של מדינת הרווחה הקיינסיאנית שהגיבה לכישלון החברתי של תקופת מלחמות העולם. ייתכן שקריאה ביקורתית לצד הכרה ביתרונות של הניאו-ליברליזם עשויים לסייע בפיתוח פרדיגמה חדשה. רשימה בשני חלקים

המעבר ממדינת רווחה למדינה ניאו-ליברלית, קפיטליסטית וגלובלית, השפיעה על המבנה החברתי-כלכלי בישראל ועל הקונפליקטים הרוחשים בה. שנות השבעים היו עשור המפנה, עד אליהן עיקר הסוגיות בחברה הישראלית נבעו מהדיפרנציאציה שבין המסורתי למודרני, הדתי לחילוני והקהילתי ללאומי. עם זאת, משנות השבעים עיקר הקונפליקטים בישראל נבעו מהפער שבין הלוקלי לגלובלי, בין הניאו-לאומי לפוסט-לאומי, בין אתניות לאזרחות ובין קולקטיביות לאינדיווידואליות.1 עיקר השינוי נבע מהשינויים המבניים שהתחוללו בכלכלה הישראלית אשר הצטרפה לקבוצת המדינות התעשייתיות העשירות בעולם. בתוך כך, ניתן היה להבחין בשחיקה של הזהות המדינתית הלאומית ציונית מצד אחד, לשחיקה של הזהות המסורתית מצד שני. שחיקה ששהתרחשה בשל הפער המתרחב בין הלוקלי והגלובלי. 2

ניאו ליברליזם מתאפיין בהתחזקותם של שחקנים חדשים בזירה הכלכלית: מצד אחד משקיעים פרטיים ובעלי הון שמטרתם להשיג מקסימום תועלת כלכלית; מן הצד השני, חברות בינלאומית אשר מזרימות כספים אל שוק ההון  ומחליפות את בעלות המדינה על חברות מפתח במשק הישראלי.

שינויים מבניים במעבר למדיניות ניאו-ליברלית בישראל:

מעבר מפיתוח ממשלתי לפיתוח עסקי-פרטי– עד שנות השבעים ממשלת ישראל הייתה מעורבת בתכנון, בפיתוח של ייצור ויוזמות עסקיות באמצעות סיוע או בעלות על עסקים. ההסתדרות הייתה הבעלים הישירים של עסקים באמצעות חברות עובדים. בשנות ה-80 וה-90 חל מהפף במבנה הכלכלי של ישראל ועפ גידול המועסקים במגזר הפרטי על פני המגזר הציבורי. 3

הפרטה – בשנות השמונים פורקה הריכוזיות שאפיינה את המשק הישראלי וחברות שהיו מונופול עברו מידיים ממשלתיות לידיים פרטיות. בכך השתנה תפקיד הממשלה לגורם מפקח שיכולתו לשלוט ולווסת את השוק מוגבלת ביותר.

בין השנים 1985-1993 הופאטו חברות ביניהן בתי הזקוק בחיפה (צילום: Moshe Milner, ארכיון התצלומים הלאומי)

בין השנים 1985-1993 הופרטו חברות ביניהן בתי הזקוק בחיפה (צילום: Moshe Milner, ארכיון התצלומים הלאומי)

באותן שנים הופרטה גם חברת התעופה אל על (צילום: YAACOV SAAR, אוסף התצלומים הלאומי)

באותן שנים הופרטה גם חברת התעופה אל על (צילום: YAACOV SAAR, אוסף התצלומים הלאומי)

שינויים אלו הובילו לתמורות בתרבות החומרית::

שינויים בהרגלי הצריכה – משנות השבעים עיקר הצריכה הפרטית הוסת מצריכת מוצרי יסוד (מזון וביגוד), לצריכה של הוצאות על דיור, חשמל, דלק ושירותים שונים. בנוסף, התרחשה עלייה רדיקלית בשיעור הנסיעות לחו"ל ושיעור הולך ועולה מן המשכורת שימש לצריכה של שירותים אשר בעבר ניתנו באופן מסובסד 4. כך גם השתנה אופן הצריכה שהושפע מהמודל האמריקאי של בניית קניונים. המעבר לצריכה בקניונים פגע במרכזי קניות עירוניים ורחובות מסחריים.

קפה אפרופו שקניון אילון, הקניון הראשון שנפתח בישראל. הכיתוב של התמונה "צרכנים עייפים בקפה אפרופו" 1985 (צילום: הרניק נתי, ארכיון התצלומים הלאומי)

קפה אפרופו בקניון אילון, הקניון הראשון שנפתח בישראל. הכיתוב של התמונה "צרכנים עייפים בקפה אפרופו" 1985 (צילום: HARNIK NATI, ארכיון התצלומים הלאומי)

דיור ציבורי – המעבר למדיניות ניאו-ליברלית הוביל לצמצום רדיקלי של מלאי הדירות הציבוריות. אם בעשורים הראשונים של המדינה פרויקט שיכון העולים היה לפרויקט לאומי בהובלת הממשלה החל משנות השבעים חלה נסיגה  בגישתה של המדינה למתן פתרונות הדיור. המדינה עברה מלספק סיוע מצד ההיצע, לסיוע מצד הביקוש כדי לצמצם את תקציב משרד הבינוי והשיכון. בכדי להגדיל את ההכנסות נמכרו דירות ציבוריות והאחריות עברה לדיירים עצמם. בשנות השמונים התרחבה ההעדפה לבעלות פרטית והופסקה הבנייה הציבורית. בשנות .הפערים בין אלו שיש להם אפשרות לרכוש דירה בשוק החופשי לבין אלה שאין להם החריפו.5

ירידה ברמת השכר – פתיחת השוק לעולם ולתחרות הוביל לירידה ברמת השכר בעיקר בשל צמצום כוח העבודה בענפי ייצור עתירי עבודה והתעשיות המסורתיות. הם אמנם לא היו מקור לשכר גבוה אך סיפקו פרנסה כלשהי.  ההון השתחרר מהתלות בעבודה מקומית, בשל הגלובליזציה  ובשל כך שיעורי האבטלה החלו לנסוק. גורם נוסף לכך היה יבוא של עבודה זולה, בלתי מאורגנת ובלתי מוגנת מחו"ל. המגמה של התעצמות אי השוויון בחלוקת ההכנסות, נמשכה לאורך השנים כאשר כבר בשנות ה-80 וה-90 ניתן היה להבחין בשכבת בכירים ומנהלים שהכנסותיהם גבוהות בצורה רדיקלית ביחס לשאר השכירים במשק. 6

הגלובליזציה הובילה לכניסה של עבודה זולה בלתי מאורגנת ובלתי מוגנת מחו"ל. עובדים תאילנדים בקיבוץ בערבה 1998 (צילום: EINAT ANKER, אוסף התצלומים הלאומי)

הגלובליזציה הובילה לכניסה של עבודה זולה בלתי מאורגנת ובלתי מוגנת מחו"ל. עובדים תאילנדים בקיבוץ בערבה 1998 (צילום: EINAT ANKER, אוסף התצלומים הלאומי)

ניאו ליברליזם והעיר

הערים כמרכז פיננסי, תעסוקתי, תרבותי מהוות מרחב חשוב להתפתחות הניאו-ליברליזם. המדינה הניאו-ליברלית מושתתת על חברה בתר תעשייתית שמוקדיה העיקריים הם הערים הגדולות. בניגוד לסדר כלכלי שמרכזו תעשייה, חקלאות וייצור שהם פעמים רבות מחוץ לעיר, תעשיית השירותים, התעשייה היצירתית ותעשיית ההון והידע לרוב מתקיימות במרכזים המטרופולינים.

שינויים אלה משפיעים גם על החלוקה המעמדית בעיר ועל דפוסי המגורים. נוצר מצב בו האוכלוסייה החזקה נהנית מרמת נגישות גבוהה בעוד שהאוכלוסייה החלשה נדחקת החוצה לאזורים בעלי רמת נגישות נמוכה ומתרחקת ממקורות תעסוקה. 7 בעיר הניאו-ליברלית, ההון יטה לזרום לאזורים בהם יתקבל מקסימום רווח. ההון לא מוסט על ידי השלטון לאזורים החלשים, בהם הרווח יהיה נמוך – בשל הגישה שתומכת במינימום התערבות. כך מעמיקים הפערים בין האוכלוסייה העשירה והענייה אשר מלכתחילה סובלת ממחסור בשירותים ובתשתיות. יתר על כן, במצב בו המשטר העירוני לא מתערב בנעשה במרחב, לא ייווצרו מקומות בעלי תמהיל אנושי מעורב והנגישות למשאבים ושירותים בעיר לא תהיה שווה.

מצב בו העיר שואפת לפתח את השכונות החלשות, על ידי השקעה ישירה אמנם יטיב עם התושבים החלשים אבל רק לטווח הקצר.בשלב מסוים, השוק הפרטי יזהה את הפוטנציאל הגלום בשכונה שכזו ויחל תהליך ג'נטריפיקציה, בו אוכלוסייה חלשה מוחלפת על ידי אוכלוסייה חזקה. אמנם בשיאו של התהליך השכונה תתאפיין כשכונה בעלת אוכלוסייה מעורבת, אך זהו רק עניין של זמן עד שהאוכלוסייה החלשה תידחק לחלוטין לשכונה חלשה אחרת והאוכלוסייה החזקה תשתלט על השכונה כולה. 8

בעיר הניאו-ליברלית, ההון יטה לזרום לאזורים בהם יתקבל מקסימום רווח. ההון לא מוסט על ידי השלטון לאזורים החלשים וכך הפער בין האוכלוסייה העשירה והענייה רק ילך ויתרחב, לדוגמא שכונת עג'מי ביפו שבמשך שנים סבלה מהזנחה של הרשות העירונית (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

בעיר הניאו-ליברלית, ההון יטה לזרום לאזורים בהם יתקבל מקסימום רווח. ההון לא מוסט על ידי השלטון לאזורים החלשים וכך הפער בין האוכלוסייה העשירה והענייה מתרחב, לדוגמא שכונת עג'מי ביפו שבמשך שנים סבלה מהזנחה של הרשות העירונית (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

בשלב מסוים, השוק הפרטי יזהה את הפוטנציאל הגלום בשכונה שכזו ויחל תהליך הג'נטריפיקציה, בו אוכלוסייה חלשה מוחלפת על ידי אוכלוסייה חזקה, שכונת עג'מי ביפו ( צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

בשלב מסוים, השוק הפרטי יזהה את הפוטנציאל הגלום בשכונה שכזו ויחל תהליך הג'נטריפיקציה, בו אוכלוסייה חלשה מוחלפת על ידי אוכלוסייה חזקה, שכונת עג'מי ביפו ( צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

העיר היא המקום לפרדיגמה כלכלית חדשה

בשונה מהכלכלות הגלובליות העיר נוטה להשתנות ולהסתגל במהירות גבוהה יותר. לכן הערים מהוות כמעין מעבדות למודלים כלכליים שונים. מדיניות עירונית טובה תתבסס על פרדיגמה כלכלית חדשה במשלבת בין התערבות ממשלתית המאזנת המטפלת באי שוויון למשל באמצעות דיור בר השגה ואספקת שירותים איכותיים לכלל התושבים ללא הבדלי מעמדות.9

הכלכלה העירונית שהיא אדפטיבית ויכולה לחולל שינויים באופן מהיר יותר, יכולה להשפיע על כלל המדינה. לכן המדינה יכולה להשתמש בערים ככר לשינוי. לשם כך יש להשקיע בתשתית העירונית, בדיור ראוי ושירותים ברמה נאותה. חשוב להבין שהעיר, מאז ומתמיד, מהווה מקום מרכזי לסכסוך שמוביל לשינוי. בערים הגדולות, יש תנועות רבות המייצגות אוכלוסיות שונות שמנסות לשנות את הקיים לטובת קידום האינטרסים שלהן. הערים יכולות לשמש מקום לפוליטיקה חדשה. 10

 

  1. רם, א'. (1999). בין הנשק והמשק: ישראל בעידן העלומקומי. סוציולוגיה ישראלית ב(1), 99-136
  2. שם
  3. שם
  4. שם
  5. וינשטיין, צ'. (2014). הדיור הציבורי בישראל ופרויקט שיקום השכונות. ביטחון סוציאלי (94), 45-80
  6. רם, א'. (1999). בין הנשק והמשק: ישראל בעידן העלומקומי. סוציולוגיה ישראלית ב(1), 99-136
  7. Berry, M. (2014). Neoliberalism and the city: Or the failure of market fundamentalism. Housing, Theory and Society, 1-18
  8. Berry, M. (2014). Neoliberalism and the city: Or the failure of market fundamentalism. Housing, Theory and Society, 1-18
  9. שם
  10. שם