האם שכונה ה' בבאר שבע היא עוד שכונה פריפריאלית מוזנחת או אחד מהניסויים האמיצים ביותר שנעשו בזירת האדריכלות הישראלית? ואם כן, מדוע היא לא הפכה למודל לדוגמה?

IMG_3694

מגוון יחידות מגורים בגדלים שונים כדי לאפשר תמהיל חברתי הטרוגני. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

שכונה ה' היא השכונה לדוגמה של העיר באר שבע. השכונה תוכננה באמצע שנות החמישים על ידי קבוצת אדריכלים צעירה, ובהם אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני, רם כרמי ונחום זולוטוב, שביקשו להביא את המודרנה אל עיר המדבר. רבים רואים בה את פנינת האדריכלות הישראלית, שכונה שהיתה ניסוי בסביבת מגורים וביקשה לאתגר את השיכונים הטיפוסיים המוכרים. שנים אחרי, למרות ההזנחה וההידרדרות, השכונה עדיין טומנות בחובה איכויות מרשימות. אם כך, מדוע הרשות העירונית והיחידה לתכנון בעירייה לא ממנפים את שכונה ה' כחלק מהמורשת האדריכלית של העיר באר שבע? מדוע היא אינה נתפסת כמודל רקמתי מוצלח שניתן לשכללו ולהקימו במקומות נוספים ברחבי הארץ?

בסיור של חברי המעבדה בשכונה ביקשנו לנסות ולענות על שאלות אלו והתמקדנו בבחינת האזורים בהם האדריכלים אתגרו את סביבות המגורים. בשכונה מתחמים שונים בעלי איכויות אדריכליות שונות – מתחם של שיכונים הדומים בשפה ובקנה המידה שלהם לבניין "רבע הקילומטר" האיקוני שתכננו יסקי ואלכסנדרוני, אזור של בתים צמודי קרקע המאורגנים בתכנית אופיינית של רחובות ללא מוצא, שכונת שטיח בחתך דו-קומתי שניכר בה המאמץ לשפר את מראה החזיתות הפונות לשדרה, ואזור נוסף של מבני שיכון בני ארבע קומות המוסדרים סביב מרחבים משותפים.

IMG_4543

שופץ עם הסבתו למרכז קליטה. שיכון "רבע הקילומטר". שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

אחד המרכיבים הבולטים בתכנון השכונה הוא שילובן של מגוון יחידות מגורים בגדלים שונים, מה שמאפשר תמהיל חברתי הטרוגני מבחינה חברתית-כלכלית. חיים אדירי, מראשוני התושבים וכיום ראש ועד תושבי השכונה, משבח את הגיוון הקיים בשכונה: "תכנון שכולל סוגים רבים של דירות הוא לכל עם ישראל. לכל כיס יש כאן מקום". אדירי לקח אותנו לסיור בשכונה בו בלט הפער בין טיפולוגיות המגורים השונות והנתק ביניהן. כל טיפולוגיה היא עולם בפני עצמו וההבדלים באים לידי ביטוי בין השאר ברמת התחזוקה, באופי האוכלוסייה ובתחלופת משקי הבית.

שכונה ה' ביקשה להעצים את כוחה של האדריכלות המודרנית, ולהנכיח את הריבונות הישראלית בדרום לא רק ברעיונות ובאנשים, אלא גם בשפה אסתטית ובצורת חיים חדשה. לעומתה, הובנתה העיר העות'מאנית כמרחב שולי ונחשל, שאינו רלוונטי עוד ואינו מתאים לצורת החיים המערבית המודרנית. אחד מהניסויים האדריכליים הבולטים בשכונה, ובישראל בכלל, הוא שיכון "רבע הקילומטר". השיכון הוא מבנה רכבת ארוך שכפי שעולה משמו, מתפרש על פני 250 מטרים, ומאכלס כיום מרכז קליטה. מבחינה פיזית, מבנה השיכון הארוך בישראל משדר עוצמה לא רק משום גודלו הענק, אלא גם בשל צניעותו ופשטותו. אלו באות לידי ביטוי בבחירת חומרי הבניין והגימור – בלוקים, בטון וזכוכית, בצורות הפשוטות והבסיסיות וכן בעמידה באתגר האקלימי שבתכנון סביבת מגורים מדברית.

IMG_2207

המרחב המשותף מוזנח. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

השכונה נחשבה בתחילת דרכה לאחת מהמוצלחות בעיר. אף על פי כן, היא מעולם לא הושלמה על פי התכנית האדריכלית המקורית, ונותרו בה שטחים רבים שאינם מנוצלים. היום, קרוב ל-65 שנה לאחר שהחלה הקמת השכונה, ניכרת בה ההזנחה, ונראה כי השינויים הרבים שפקדו אותה לא היטיבו עימה.  נראה כי המתכננים והרשויות טרם השכילו להבין כיצד להתמודד עם המרחב הציבורי הפתוח ביישוב המדברי. הגן המרכזי בשכונה נראה בדיוק כמו פארק עירוני שניתן למצוא ביוקנעם או פתח תקוה: מדשאות, עצים, ומתקני משחק לילדים. בעוד שהגן המרכזי המתוחזק על ידי העירייה פורח ומושקע, הרי שהמרחבים הפרטיים הפתוחים בין המבנים, הם מדבר צחיח. שלט מיותם מורה למבקרים שלא לפגוע בכרי הדשא, מהם לא שרד דבר. שטחי בור, אשפה, כתובות גרפיטי וספסלים מפורקים הם כל מה שניתן למצוא בשטחים המשותפים בין הבתים. שטחים אלה מחלישים את נופה של סביבת המגורים ומעידים על שקיעתה. מבני השיכון המקיפים את מתחם בתי הפאטיו לא שופצו מאז הוקמו ומצבם הירוד מגביר את החשש כי חלקם יוכרזו כמבנים מסוכנים תוך שנים ספורות וידרדרו עוד יותר את השכונה.

ליבה של השכונה כולל את מתחם בתי הפאטיו, 'בתי השטיח'. מתחם זה מורכב ממשעולי הולכי רגל מוצלים כשמשני צידיהם שורות בתי מגורים דו-קומתיים בעלי דופן רציפה. מארג הבתים הצפופים, כשלכל יחידה חצר פנימית, יוצרים ממעוף הציפור מראה של שטיח, שבעקבותיו ניתן לטיפוס מגורים זה הכינוי "בתי שטיח". בשונה מבתי השיכון המשותפים ואף מהמרכז המסחרי, המתחם נראה מוצלח גם היום וההבדל במצב התחזוקה בין השיכונים לבין בתי השטיח בולט לעין.

הסיור בשכונה חידד עבורנו את הסוגיה של נוחות אקלימית והרגישות לנושא הפיתוח המדברי. בשכונה מדשאות מושקות במי שתייה ואלו שאינן מושקות הופכות צחיחות. נראה כי בשונה מן העיר ערד, שם תוכננו גינות תוך הקפדה על פיתוח נופי מותאם-אקלימית, כאן הניסיוניות והחדשנות של האדריכלות הסתיימו בטיפולוגיות הבינוי עצמן ולא חלחלו למרחב הציבורי. התוצאה: מרחב ציבורי שאינו מעודד הליכה או שהייה. הסכמנו כי טעות היא להתייחס לנושא האקלימי רק מפרספקטיבה פיזית, כיוון שמשמעותה מעל הכל היא חברתית. נוחות אקלימית מעודדת את השהות במרחב הבין-בנייני ומחזקת את תחושת החיים במקום.

IMG_2197

פיתוח נופי שאינו מתחשב באקלים המדברי. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

"פעם זו היתה השכונה מספר אחת בארץ", אומר לנו חיים אדירי. כיום נראה כי ימיה הטובים של השכונה לדוגמה בבאר שבע נמצאים מאחוריה. העירייה מעדיפה לקדם תכניות בנייה בשכונות חדשות כגון נווה זאב ורמות על מנת להיאבק בהגירה של תושבים חזקים מהעיר ליישובי לוויין כמו עומר הסמוכה. בשכונות הוותיקות נותרים דיירים זמניים, סטודנטים ועולים חדשים, שלא רואים במקום את משכנם הקבוע. דווקא בשתי אוכלוסיות אלו קיים פוטנציאל רב, אך על מנת לנצלו יש להשקיע משאבים בחידוש השכונות הוותיקות, ובניצול יתרונותיה וערכיה הקיימים של השכונה.

כיום שכונה ה' היא עוד שכונה קטנה, מוזנחת ונשכחת בפריפריה הישראלית ולא ברור לאיש מה צופן לה העתיד. עם זאת, היא ניצבת כסמל לערך ולחשיבות הנעוצים בפעולת הניסוי האדריכלי, ולצורך לקדם, גם היום, פרויקטים של שכונות לדוגמה. הרי מדובר במודל שמבוסס על בנייה רקמתית, מארגית, שמאוד נדירה בנוף הישראלי. האם אלה קברניטי המדינה, הרשויות המוניציפליות או המתכננים שהחליטו שהמודל הרקמתי המוצג בשכונה ה' אינו רלבנטי עוד? מדינות אחרות בעולם המערבי מציגות שלל דוגמאות לבנייה רקמתית מוצלחת והיום, בעידן בו אדריכלים פונים שוב ושוב לאותם פתרונות מדף מוכרים, אולי הגיעה העת שבמקום שכונות מתחמיות חדשות, האזרח הקטן יקבל אפשרות בחירה לגור בסביבת מגורים אחרת.

 ניתוח של שכונה ה' בבאר שבע מופיע בספר "שכונה-מדינה" של המעבדה לעיצוב עירוני שיצא לאור בהוצאת רסלינג

IMG_2162

המרכז המסחרי משמש כמוקד מרכזי בשכונה. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

IMG_2175

גשר להולכי רגל מחבר בין השיכון לשאר חלקי השכונה. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

IMG_2291

הרחבה הפתוחה לא מציעה מפלט מהשמש. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

IMG_4560

מבני השיכון בשכונה מצויים במצב פיזי ירוד. שכונה ה', באר שבע. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני

לקריאה נוספת:

– מקרי מבחן לדוגמא מתוך העבודה על הספר "שכונה-מדינה"

– פרקים נבחרים מתוך הספר "שכונה-מדינה"

– איך בוחנים סביבות מגורים? על מתודת החקירה שבבסיס הספר "שכונה-מדינה", מאת מיכאל יעקובסון

– חזון השכונה החדשה: תא בתוך מארג עירוני, מאת אסתר זנדברג, "הארץ"