לקראת עליית סדרת הפודקסט החדשה של אורבנולוגיה על דיור בר השגה, האם דיור בר השגה תורם לחוסן העירוני?

דיור בר השגה וחוסן עירוני הם שני מונחים מעולם התכנון המושכים התייחסות רבה בשנים האחרונות, אך, לרוב נבחנים ונידונים בהקשרים נפרדים. ברשימה זו אנסה לקשור בין שני המושגים ולטעון שהדיונים בנושא צריכים להיות משולבים, דיור בר השגה כאמצעי לחוסן עירוני. אבחן את הפרויקט של דיור בר השגה בשכונת שפירא בתל אביב מבעד לעדשת החוסן העירוני, האם  יש בו בכדי לתרום להגברת החוסן השכונתי והעירוני? על החוסן של מי הוא מגן ועבור מי הוא בר השגה?

דיור בר השגה הוא  תנאי לחוסן עירוני

דיור בר השגה המאפשר פתרונות דיור לאוכלוסיות החלשות הוא תנאי חשוב והכרחי לשמירה על החוסן העירוני ועל יכולתה של האוכלוסייה המקומית להתמודד ולחזור לשגרה לאחר טלטלות ומקרי קיצון. כלומר, יש בדיור בר השגה בכדי להבטיח ולקדם את החוסן העירוני בעתות שגרה ובחירום (וייל ואחרים (2014)).1 במאמר שעוסק בזיקה בין שני המונחים מציבים הכותבים ארבעה קריטריונים להערכת התרומה לחסן העירוני של פרויקטים של דיור בר השגה:. 1. חיזוק חיי הקהילה המקומית תוך יצירת בטחון כלכלי לתושבים, 2. מתן מענה לאיומים סביבתיים במטרה לאפשר לתושבים לעמוד מול אסונות טבע אפשריים, 3. הקטנת חשיפת התושבים לפגיעה בביטחונם האישי 4.  חיזוק הקהילה באמצעות מתן כלים לניהול קהילתי מקומי. החוקרים קושרים בין הפן הפיזי של הפרויקטים ומדגישים כי באמצעות עיצוב נכון ניתן לשנות את התפיסה של הקהילות כלפי עצמן. העיצוב יכול להעניק להן בטחון ולשפר את הדימוי העצמי שלהן כלפי אחרים וכלפי עצמן פנימה. יש לראות בדירות רק חלק מתוך מכלול גדול יותר בשכונה: שיפור בתשתיות הפיזיות, שיפור הנגישות למוסדות ציבוריים וטיפול בהיבטים סביבתיים. בשביל שדיור בר השגה יתרום לחוסן העירוני הוא צריך לתת מענה לדיור מעבר לבניין הבודד וקורת הגג. הקריטריונים הללו הם איכותניים ושמים דגש על הקהילה המקומית כשחקן מרכזי הן בהיבט של דיור והן בהיבט של חוסן עירוני.

דיור בר השגה בתל אביב

עליית מחירי השכירות בתל אביב בכ-60% בין השנים 2008-2013 הובילה לכך שגם מעמד הביניים מתקשה להתקיים בשוק הדיור בעיר (האגודה לזכויות האזרח, 2008).2 המחאה החברתית של שנת 2011 בישראל הוציאה מאות אלפי אזרחים לרחובות במחאה על יוקר המחייה ויוקר הדיור. עליית מחירי הדיור נתפסת כמסכנת את המשך הישארותם של מעמד העובדים בעיר: אחיות, מורים, כבאים, נהגים, נותני שירותים ועוד.3

על כן, נטען, יש צורך במנגנון שיאפשר את הישארותן של אוכלוסיות מהמעמד הבינוני בעיר. כלומר, יש להכניס התערבות עירונית, או ממשלתית, בשוק הדיור כיוון שמנגנוני השוק החופשי אינם מצליחים לספק דיור ראוי לשכבות האוכלוסייה השונות, שכבות הנחוצות לחוסנה ועמידותה של העיר. הפוליטיקאים מוכוונים לטובתם של בני המעמד הבינוני לא בני המעמד הנמוך, מצב שעלול ליצור ג'נטריפקציה, שתנוהל על-ידי העירייה, של שכבות האוכלוסייה החלשות מן השכונות הדרומיות ולא יפטור את מצוקת הדיור עבורן. על-ידי שינוי הדימוי של השכונות הדרומיות ומשיכת אוכלוסיות חזקות בעזרת סובסידיות שונות וכן הצגת התהליכים בהן כהתחדשות עירונית הם זוכים ברווח פוליטי המגיע על חשבונן של השכבות החלשות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך שנהג להתגורר בשכונות אלו, טרם התערבות העירייה. בנוסף, אין לראות בשינוי המתחולל כשינוי לכיוון מדיניות פוסט ניאו-ליברלית שכן הוא נשאר בגבולות הרציונאליות הניאו-ליברלית וכן מספרם של הפרויקטים מועט  ועונה רק על צרכיהם של משקי הבית מהמעמד הבינוני, מעמד חשוב ונחוץ לקיומה של העיר. לסיום, מוסיף שייפר, כי גם אם יהיה שינוי מדיניות ברמה המקומית, אפילו עיר חזקה ועשירה כמו תל-אביב אינה יכולה להתמודד עם העלייה במחירי הדיור בעצמה. ערים זקוקות לעזרה ממשלתית ושינוי התפיסה ברמה הלאומית בכדי להתגבר על המחסור בדיור ואספקת צרכי הדיור של התושבים.4

תל אביב הולכת ומתייקרת, יותר ויותר פרויקטים חדשים שקמים בעיר אינם אפשריים למגורים אפילו למעמד הביניים. מצב שדוחק אוכלוסיות מתרחבות מחוץ לעיר. פרויקט שוק בצלאלה חדש (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

תל אביב הולכת ומתייקרת, יותר ויותר פרויקטים חדשים שקמים בעיר אינם אפשריים למגורים אפילו למעמד הביניים. מצב שדוחק אוכלוסיות מתרחבות מחוץ לעיר. פרויקט שוק בצלאל החדש (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

לחוסן של מי תורם פרויקט גני שפירא?

שכונת שפירא הינה שכונה בדרום העיר תל אביב השכונה נוסדה בשנת 1924 ויותר ממחצית המבנים בה נבנו עד שנות ה-50 של המאה ה-20. מצבם הפיזי של רוב הבניינים הללו רעוע. בנוסף, ממוצע מבני הציבור לנפש בשכונה עומד על כ-4.4 מ"ר לנפש ושטחי שצ"פ לנפש עומדים על ממוצע  של כ-3.5 מ"ר לנפש, בשתי הקטגוריות הממוצע הוא כחצי מהממוצע הכלל עירוני. כמו כן, הרכב האוכלוסייה בשכונה מגוון והמצב הסוציו אקונומי שלה נמוך.5

נבחן את פרויקט גני שפירא עפ"י ארבעת הקריטריונים שהציגו וייל, לורנס ואחרים במאמרם (2014)6 ונבדוק האם יש בפרויקט זה בכדי לחזק את החוסן השכונתי והעירוני. מבחינת חיזוק המרקם הקהילתי והגברת הבטחון הכלכלי של התושבים אנו לומדים מעדויות של תושבי השכונה כי מדובר בפרויקט העומד בפני עצמו ואינו מתקשר ומשתלב עם תושבי השכונה הוותיקים.7 פרויקט זה אינו נותן להם מענה, אלו המגיעים ממעמד סוציו אקונומי נמוך אינם יוכלו לקנות או לשכור דירה בפרויקט. הפרויקט נועד להביא אל השכונה אוכלוסיות חזקות יותר מאלו הנמצאות בשכונה כיום, אך עדיין כאלו שלא הצליחו להגיע לדיור עצמאי ללא עזרת העיר/ המדינה. התושבים החדשים אינם משתלבים בקהילה הקיימת והפרויקט נראה כנטע זר ומובחן בשכונה. על מנת למשוך אוכלוסיות חזקות אל פרויקט גני שפירא, השקיעה העירייה כסף רב בשיפור התשתיות בשכונה 8 בכדי להתמודד הן עם מפגעי סביבתיים כגון הצפות והן בכדי להעלות את תחושת הביטחון האישי של התושבים. בכדי לחזק את המרקם הקהילתי, שמה לעצמה העירייה למטרה את חיזוק הקשר שבין התושבים לעירייה  תוך דגש על חיזוק הממשל הקהילתי בהתאם לתכנית חיזוק שכונות הדרום.9

העירייה קבעה את הקריטריונים לזכאים: תושבי העיר הגרים בה לפחות 5 שנים ברציפות, אינם בעלי דירה והכנסתם החודשית ברוטו לתא משפחתי עד עשירון שביעי וכולל, כ -44 אלף שקל וההורים/הורה עד גיל 45. בנוסף, ניתנה עדיפות למשפחות עם ילדים בגיל בית הספר. קריטריונים אלה עונים, לפחות בחלקם, על המלצות מסמך המדיניות של מרכז הגר למדיניות דיור חברתית (2014) 10 לגבי דיור בר השגה. במקרה של העירייה, היא הגדירה את קהל היעד שלה וכיוונה את הקריטריונים כך שמשפחות צעירות בני המעמד הבינוני, אך עם הכנסה קבועה, יהיו אלה אשר יגורו בפרויקט.

פרויקט גני שפירא (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

העירייה קבעה קריטריונים לדיור בר השגה, וכיוונה אותו למשפחות צעירות. החלל הפנימי בפרויקט גני שפירא (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

בפרויקט בשפירא תנאי הסף להשתתפות בהגרלה להקצאת הדירות הביאו לכך שרק משקי בית ממעמד הביניים יכלו לזכות בדיור מוזל, יש שיגידו מסובסד, בפרויקט. כך שהפרויקט אינו מציע מענה לתושבי השכונה הותיקים, החלשים יותר ולא בטוח שהוא מחזק אותם אלא דווקא מאיים עליהם. הנחת המוצא היא שהבאת אוכלוסיות 'חזקות' תחזק את כלל השכונה ותושביה ה'חלשים' בדרך עקיפה:  שיפור תשתיות, השקעה בחינוך, עידוד עסקים, הכנסת כוח קנייה, כוח פעולה, אנשים עם הון תרבותי, קשרים ומשאבים שונים תוביל לצמיחה וחיזוק החוסן הקהילתי והשכונתי. אך מצב זה שבו יכולה להיות הזנה הדדית והעצמה בין האוכלוסיות החדשות והוותיקות, גם אם מתקיים הוא מצב זמני שהרי בסופו של דבר ללא מנגנוני הגנה ודיור לאוכלוסיות המוחלשות זמנן בשכונה קצוב. ובעיקר כאשר מדובר בשוכרי דירות. אם כן כשמדברים על 'חוסן עירוני' יש לשאול על החוסן של מי מגנים? החוסן הפונקציונאלי של העיר? לשמר את העובדים החיוניים ואת היתר לדחוק? וכאשר מדברים על בר השגה גם אז יש לשאול בר השגה עבור מי?

על החוסן של מי מגינים? ללא מנגנוני הגנה ודיור לאוכלוסיות המוחלשות והוותיקות בשכונה, זמנן בשכונת שפירא קצוב (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

על החוסן של מי מגינים? ללא מנגנוני הגנה ודיור לאוכלוסיות המוחלשות והוותיקות בשכונה, זמנן בשכונת שפירא קצוב (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

לסיכום, הדיור בשפירא מבחינת המחיר הוא אולי בר השגה גם לאוכלוסיות ממעמד נמוך יותר אבל הקריטריונים אינם ברי השגה עבורם. כל עוד הנחת המוצא של העירייה ממשיכה להיות 'הבאת אוכלוסיות חזקות כלכלית' בכדי לחזק את השכונות 'החלשות', כל עוד נשמרת המסגרת הרעיונית ההיררכית הזו שרואה באנשים בעוני חלשים וחסרי ערך שיש לחזק על ידי אנשים מבחוץ, לא תהיה העצמה של הקהילה המקומית אלא להפך. מפרקים ופוגעים בחוסן השכונתי, ברשת הקשרים והקהילה שחייה במקום, בעסקים המקומיים וכל זאת בכדי להחליפם באוכלוסיות חסונות יותר. האם זה חוסן עירוני והאם זו המטרה של דיור בר השגה? נראה כי עיריית תל אביב זיהתה צורך נכון, אך השקיעה באנשים הלא הנכונים.

בקרוב תעלה באורבנולוגיה סדרת פודקסט בת ארבעה פרקים בנושא דיור בר השגה: חזון, קריטריונים, מגוון והשוק הפרטי. הסדרה תדון בניסיון ליצור מנגנון ציבורי שנועד לאזן את שוק הדיור, אך תעלה שאלות בנוגע לתכנון, ההתאמה החברתית, הקשיים בקידום מדינות ציבורית והעתיד של שוק הדיור בעיר תל אביב ובכלל.

  1. Vale, Lawrence J., Shomon Shamsuddin, Annemarie Gray, and Kassie Bertumen. "What affordable housing should afford: Housing for resilient cities." Cityscape 16, no. 2 (2014): 21-50
  2. ACRI, 2008, “Real estate or rights: housing rights and government policy in Israel”, Association for Civil Rights in Israel, http://www.acri.org.il/pdf/DiurEng.pdf
  3. Schipper, Sebastian. "Urban social movements and the struggle for affordable housing in the globalizing city of Tel Aviv-Jaffa." Environment and Planning a 47, no. 3 (2015): 521-536.
  4. שם
  5.  תכנית אב לשכונת שפירא:https://gisn.telaviv.gov.il/taba_raster/9026_1.pdf.
  6.  Vale, Lawrence J., Shomon Shamsuddin, Annemarie Gray, and Kassie Bertumen. "What affordable housing should afford: Housing for resilient cities." Cityscape 16, no. 2 (2014): 21-50
  7.  עמרם,  הדיור הזה הוא לא בשבילך, העוקץ (2012)
  8. תכנית עבודה לשנת 2014, עיריית תל אביב-יפו. https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/Pages/Workplan.aspx.
  9.  תכנית עבודה לשנת 2016,, עיריית תל אביב-יפו.
  10. רוזנפלד ט', ולרשטיין ס' ונ' רייכר (2014). לקראת מערך כולל של דיור בהישג יד- נייר מדיניות. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.