שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים והעיריה. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?

שילוב של מזון ותיירות מהווה בשנים האחרונות כוח משיכה ליזמים וקובעי מדיניות בעיר. שווקי מזון מקורים הפכו למוקד תיירותי, סוג של ביקור חובה בערי תיירות מרכזיות: שוק לה בוקריה (Mercat de Sant Josep de la Boqueria) בברצלונה, בורו מרקט (Borough Market) בלונדון ושוק צ'לסי (Chelsea Market) בניו יורק. אלה הם כמה מהמפורסמים  ביותר. בערים רבות מנסים להקים אטרקציות דומות אך מתקשים להפוך את המזון והשוק המקומי למשאב כלכלי ותיירותי ולעיתים בדרך נפגעת גם הפעילות המסורתית שהתקיימה בשוק. השווקים המקומיים שלפתע זוכים ל'גילוי מחדש' עברו תהליכים דומים: התדרדרות ממושכת עקב חוסר השקעה של הרשות המקומית, שלב של גילוי הערך המסחרי והנדלנ"י של השוק ובעקבותיו תוכניות התחדשות הכוללת עיצוב מחדש המשלים את ה'בוטיקיות' של השוק. 1 במקומות רבים בעולם, אך גם בארץ, אנו עדים לתהליך בו הרשות מבקשת להמציא את השוק מחדש עבור לקוחות אמידים יותר, ולהתאים אותו לטרנדים העולמיים העכשוויים.

שוקים הפכו ברחבי העולם לאטראקציה תיירותית, Borough Market (צילום: Magnus D Flickr)

שוקים הפכו ברחבי העולם לאטראקציה תיירותית, Borough Market בלונדון (צילום: Magnus D, Flickr.com)

שוק רוטשילד אלנבי שבינתיים נסגר, ניסיון להביא את הטרנד של שוקי אוכל מקורים לישראל (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של שוק רוטשילד אלנבי)

שוק רוטשילד אלנבי היה ניסיון להביא את הטרנד של שוקי אוכל מקורים לישראל (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של שוק רוטשילד אלנבי)

שוק רוטשילד-אלנבי הסגור, כישלון מהיר, יוני 2018 (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

שוק רוטשילד-אלנבי הסגור, כישלון מהיר, יוני 2018 (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מהעולם?

דוגמה לייבוא של פורמט שלא צלח בזירה המקומית ולא עמד בציפיות הוא השוק העירוני של חדרה. ערב הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008, נחנך בחדרה השוק העירוני החדש. הקמתו הייתה חלק מפרויקט התחדשות מע"ר חדרה שהוביל ראש העיר דאז חיים אביטן (כיהן כראש העיר בין 2006-2013. ב-2017 מונה אביטן לתפקיד יו"ר הרשות להתחדשות עירונית של משרד הבינוי והשיכון). בראיון שערך אתו נועם דביר בעיתון הארץ ב2008 אמר אביטן: "התחדשות עירונית זה הדבר הנכון ביותר לעיר. השוק העירוני הוקם לפני 90 שנה והוא היה פרונקל במרכז העיר. שיפצנו אותו ואת הכביש עשינו כמו באירופה, עם אבנים משתלבות… הבאתי לפה את עמרם מצנע לביקור, והוא אמר לי: 'הייתי אלוף, הייתי ראש עיר, ושוק כזה לא הצלחתי לעשות בחיפה, אין אחד שלא מתלהב". 2  אך כבר לאחר זמן קצר, נראה כי השוק לא מגשים את הציפיות שתלו בו, וכיום לאחר עשור הביקור בו הוא חוויה מצערת.

האם הרצון 'לייבא' פורמטים אופנתיים שמהווים מגרש משחקים חדש עבור בני מעמד הביניים המחפשים אפשרויות צריכה אותנטיות ואחרות, היה שגוי מראש ולא תאם את הצרכים האמתיים של המקום?

שוק חדרה ביום חו"ל בשעות הצהריים, מראה עצוב (צילום: גילי ענבר)

שוק חדרה ביום חול בשעות הצהריים, מראה עצוב (צילום: גילי ענבר)

השוק לא מגשים את הציפיות שתלו בו, האם הייבוא של פורמט אירופאי תאם את הצרכים, האוכלוסייה והשימושים המקומיים? (צילום: גילי ענבר)

השוק לא מגשים את הציפיות שתלו בו, האם הייבוא של פורמט אירופאי תאם את הצרכים, האוכלוסייה והשימושים המקומיים? (צילום: גילי ענבר)

נקודת המפנה הטרגית שהביאה להתחדשות השוק בחדרה הייתה  פיגוע התאבדות של הג'יהאד האיסלאמי באוקטובר 2005, שהסתיים בשישה הרוגים. השוק הישן ששירת את חקלאי האזור, היה מבוך של סמטאות חשוכות ומבנים מאולתרים שכמעט הוחרב לחלוטין בפיצוץ. עיריית חדרה קיימה תחרות אדריכלים מצומצמת לתכנון שוק חדש, ומשרד התיירות הבטיח לסייע במימון אם יבנה 'שוק תיירותי'. בתחרות זכה משרד האדריכלים 'עירית ודרור אדריכלים אורבניים' (מייסדי עמותת 'מרחב' – התנועה לעירוניות בישראל).3 מבנה השוק הדו קומתי משתרע על שטח של 2800 מ"ר ובו 80 דוכנים בעיצוב אחיד. היקף ההשקעה הכוללת, הסתכם בכ-15 מיליון ₪, והוא היווה חלק מפרויקט התחדשות מרכז העיר.

לפי דרור גרשוני, מצוות האדריכלים שהובילו את הפרויקט, "השוק הישן היה במצב על הפנים, זה היה חור שחור באמצע העיר. כפי שהוא מסביר, "מבחינת עיריית חדרה, היחס לסוחרים היה 'חיה ותן לחיות'. בעלי הבאסטות לא השקיעו כלום והיא מצדה לא גבתה ארנונה ולא העניקה להם שירותים. בעבר כבר יעצתי לעירייה לפתח את השוק."4

כבר עם הקמתו זכה לביקורת חריפה מצד אדריכלים שונים שטענו שמדובר במונומנט חריג לסביבתו,  אשר צועק את ההתחדשות העירונית באופן בוטה ומשדר מאמץ אדריכלי מיותר שזר לרוח העיר. אך מעבר לביקורת האדריכלית, שלוש שנים לאחר הקמת מבנה השוק החדש, העיתונות המקומית כבר תיארה מציאות עגומה של הפעילות הפנימית של מבנה השוק, ועוגמת נפש קשה שביטאו הסוחרים. הדוכנים הפנימיים הוסתרו על ידי אלו שפנו אל הרחוב, וסבלו ממיעוט לקוחות, הזנחה, בעיות תחזוקה קשות והתנערות מסוחרים וותיקים. הסוחרים טענו כי השוק אינו שוק תיירותי אלא כזה שמבריח את התיירים, וביקרו את התכנון הפנימי הצפוף. כיום, הקומה השנייה כמעט נטושה, כוללת מאות מטרים מרובעים של שטחי מסחר ריקים ומבוזבזים העומדים בשיממונם, ורוב המרחב הפנימי של השוק כבר הושמש כמחסנים. הסברים אחרים לכישלון הם שהבהילות והמהירות לבנות 'שוק תיירותי' גרמו לאובדן של כל פוטנציאל השוק, וכי כל קשר בינו לבין תיירות הינו מקרי בהחלט. נראה כי השוק במתכונתו הנוכחית יותר גורע מאשר מוסיף וקיומו של מבנה גדול כזה במרכז העיר שחללו הפנימי שומם במשך רוב שעות היום, פוגע במרכז העיר, בצביונו, ובאיכות החיים של תושביו.5

הסוחרים ביקרו את התכנון הפנימי הצפוף, כיום, הקומה השנייה כמעט נטושה ורוב המרחב הפנימי של השוק כבר הושמש למחסנים (צילום: גילי ענבר)

הסוחרים ביקרו את התכנון הפנימי הצפוף, כיום, הקומה השנייה כמעט נטושה ורוב המרחב הפנימי של השוק כבר הושמש למחסנים (צילום: גילי ענבר)

הבהילות לבנות 'שוק תיירותי' גרמו לאובדן של פוטנציאל השוק ובמתכונתו הנוכחית שגם אינה מזמינה עבור האוכלוסייה המקומית הוא הפך חלל שומם במרכז העיר ולכן גורש ופוגע במרחב הציבורי של מרכז העיר (צילום: גילי ענבר)

הבהילות לבנות 'שוק תיירותי' גרמו לאובדן של פוטנציאל השוק ובמתכונתו הנוכחית שגם אינה מזמינה עבור האוכלוסייה המקומית הוא הפך חלל שומם במרכז העיר ולכן גורש ופוגע במרחב הציבורי של מרכז העיר (צילום: גילי ענבר)

עתיד 'שוקי האוכל בישראל'

שוקי אוכל, אפילו בתל-אביב נמצאים בקשיים. בשנים האחרונות נפתחו בה רבים כאלה בהשקעות גבוהות- שוק צפון, שרונה מרקט, שוק הנמל, שוק נמל יפו ושוק אלנבי רוטשילד שנסגר לאחרונה. היקף התיירות, גם בתל-אביב, אינו מספיק כדי לבסס שווקים כאלה ולכן הם צריכים להתאים ולהתבסס על לקוחות מקומיים. במחקר שנערך בלידס באנגליה על מקרה בוחן של שוק קירגייט (Leeds Kirkgate Market), השוק המקורה הגדול ביותר באירופה, החוקרים מזהים שלושה שלבים של ג'נטריפיקציה קמעונאית במסגרת ארגון  תהליכי התחדשות עירונית ניאוליברלית. הראשון והקריטי ביותר הוא ארגון מחדש מתמשך שמעוצב כדי ליצור את מרכז העיר כחלל מופרט ומוסדר. למטרה זו השלטון המקומי רותם אזורים ומתקנים ספציפיים לתהליך של השקעה ושינוי. הפן השני קשור לתהליך רחב יותר של ג'נטריפיקציה והוא הרחקת הלקוחות הרגילים של השווקים, שרבים מהם הינם- קשישים, מעוטי יכולת כלכלית ואוכלוסיות מיעוט. השלב השלישי – קידום השוק כחוויית צריכה דרך פטישיזציה של המזון ואספקת סביבה 'מחוטאת' וממוסחרת 6 תהליך דומה עבר שוק מחנה יהודה בירושלים.7 הכותבים טוענים שחווית השוק הייתה תמיד יותר מקניות בלבד וכללה מפגש חברתי וטיפוח רשתות חברתיות. לכן הניסיון לתחום את החוויה הזו בהגיון של הון, לארוז ולמכור אותה לקהל חדש עלולה להיות בעייתית. זו עמדה שמתייחסת אל השוק כערך נכסי ופחות כמרחב ציבורי.

היום על רקע התכניות לחידוש שוק הכרמל בתל אביב ושוק תלפיות בחיפה 8 יש מקום לעצור ולשאול האם זהו התהליך הנכון לאותם מרחבי ציבור ומסחר? האם אנחנו רוצים שכל המרחבים בעיר יהפכו להיות מלאכותיים, מעוצבים, טרנדים ופונים למעמד הבורגני? מתכננים וקובעי המדיניות בערים שוכחים לעיתים שאנשים מחפשים וצריכים חוויות מגוונות. לא סתם אנחנו הולכים לשוק ולא לסופר, לעיתים אנחנו מחפשים את הלא מעונב, את הזול, הנגיש, הלא רשמי, הרועש, המחוספס, הצפוף והמגוון. מדוע להפוך כל מעשה של צריכה בעיר ל"חויה" מאורגנת, נקייה, מודעת לעצמה ומלאכותית?

תהליכי התחדשות של שווקים משנים את הDNA של השוק והופכים אותו לוויה מעוצבת, מלאוכתית, סטרילית, הצלחה יתרה של התחדשות כמו גם כישלון של אותם תהליכים מהווה איום לבסיס הלקוחות הקבועים ולשרידותם של הסוחרים (צילום: גילי ענבר)

תהליכי התחדשות של שווקים משנים את הDNA של השוק והופכים אותו לוויה מעוצבת, מלאוכתית, סטרילית, הצלחה יתרה של התחדשות כמו גם כישלון של אותם תהליכים מהווה איום לבסיס הלקוחות הקבועים ולשרידותם של הסוחרים (צילום: גילי ענבר)

הסחרת חווית הקניה והשאיפה לפורמט תיירותי של השוק- במקומות שבהם היא מצליחה, עשויה להוביל לדחיקת הלקוחות המסורתיים והיומיים של השוק ולפגיעה בסוחרים שמאבדים את פרנסתם לטובת מסעדות טרנדיות מתחלפות. ובמקומות שבהם ה'התחדשות' נכשלת, כפי שקרה בשוק בחדרה, היא ללא ספקת פוגעת בלקוחות ובסוחרים. שינוי ה DNA של השוק והפנייה לתיירים שגם כך נעדרים מהעיר חדרה, מעקרת את השוק ממהותו ומפסידה הן את הצרכנים המקומיים והן את הצרכניים החדשים שאליהם ביקש השוק לפנות, ובסופו של דבר משפיעה לרעה על חללי החיים של תושבים רבים ועל מרקם החיים במרכז העיר.

  1. לרשימה בנושא על שוק מחנה יהודה ראה: השוק שמאוים מ'האותנטיות' של עצמו, ניר חן, אורבנולוגיה, 5.4.2017.
  2. דביר, נועם, האדריכלות הטרגי-קומית של חדרה. הארץ, 28.11.2008
  3. שם
  4. שם
  5. טטרו, לירן, סוחרים בשוק העירוני זועמים:"הפכנו לבית קברות". זמן חדרה,  31.1.2012
  6. Gonzalez Sara, Waley Paul, (2013). Traditional Retail Market: The new gentrification frontier? Antipode Vol. 45 No. 4, pp. 983-965.
  7. ניר חן,  השוק שמאוים מ'האותנטיות' של עצמו.
  8. דניאלי, ענת,  סוף לפיל הלבן של חיפה: העירייה תחדש את שוק תלפיות בהדר. כלכליסט 27.5.2018