ניו-יורק ווושינגטון ניצחו בתחרות על אמזון, האמנם ניצחון?

אמזון הזמינה ערים להגיש מועמדות להקמת המטה החדש שלה, בראליטי של אמזון האזרחים והערים הם המפסידים והתאגיד זוכה בכל הקופה. המהלך עורר ביקורת ברחבי ארצות הברית והעלה על סדר היום את שאלה יחסי הכוח בין העיר לתאגיד

לפני כשנה הכריזה אמזון על תחרות בין ערי צפון אמריקה  להקמת המטה השני של החברה הקמעונאית הגדולה.  כל עיר יכלה להגיש מועמדות ולהציע עצמה כבית לאמזון. מה תרוויח העיר? 50,000 עובדים על 745 דונם שייבנו במשך 15-17 שנה ומתיחת פנים פוטנציאלית לעיר שתיבחר. ומה המחיר? פטור ממס בשווי של כמה מיליארדי דולרים עבור אמזון. המרוויחה העיקרית היא כמובן אמזון. המתודה של תחרות והגשת בקשות מייצרת באופן ברור ביותר תחרות בין הערים ומחייבת אותן להתרפס ולהרחיק לכת בהטבות שהן מציעות לתאגיד אמזון. במצב זה הערים מתחילות מעמדת חולשה במשא ומתן מול התאגיד על יחסי התן-וקח שיתבססו ביניהם.

אחרי 14 חודשים של  ציפייה, בקרב התעשייה, האקדמיה והערים הגדולות בארה״ב, התחרות הסתיימה. אמזון הודיעה רשמית ¹ שיש יותר ממנצחת אחת, והכריזה על שתי ערים זוכות: לונג-איילנד סיטי  אשר בקווינס, ניו יורק וקריסטל סיטי, בוירג׳יניה דרומית לוושינגטון די.סי. המרכז החדש של החברה, הודיעה אמזון, יפוצל בין השתיים.

ההודעה לא היתה מאוד מפתיעה, בשבועות האחרונים היו הדלפות, אבל הבחירה דווקא בשתיים מן הערים הכי חזקות ועשירות בארה״ב  עוררה שאלות. הערים שהשתתפו בתחרות נותרו מבולבלות, שלא לומר מרומות. האם החברה החזקה בעולם היתה צריכה 14 חודשים והגשת מועמדות של 238 ערים ² בכדי להגיע למסקנה הכה-מפתיעה שכדאי לה להשקיע בניו-יורק ודי.סי?

ביקורת על המהלך של אמזון

היו שקיוו שאמזון תבחר עיר או מחוז קצת יותר נחשל ובכך תוביל להתחדשות עירונית וצמיחה כלכלית. אך לא כך קרה, ונראה שאמזון יושבת וצוחקת על כל התמימים והתמימות שהימרו על דטרויט או נאשוויל והאמינו שמטרתה של אמזון היא להשתמש בכוח שלה לפיתוח אורבני אמיתי, היכן שהוא באמת נדרש. המטרופולין הצפון-מזרח אמריקאי (ניו-יורק, בוסטון, פילדלפיה, די.סי) מאכלס כבר היום כשליש מ-500 החברות הרווחיות במשק, ³ ונהנה מכ-50% מהרווחים של חברות אלה. זהו הסיפור המוכר של הגדולים שנהיים גדולים יותר, העשירים עשירים יותר והחזקים חזקים יותר. זוהי עירוניות לא מאוזנת שבה המנצח לוקח הכל.

אפשר להבין את הערים שהשתתפו בתכנית הריאליטי של אמזון, הרי צמיחה כלכלית היא האתגר המרכזי של כל ראש עיר. הערים בחוף הצפון-מזרחי של ארצות הברית נלחמות למשוך אליהן חברות היי-טק כדי להתחרות בסיליקון ואלי שהתפתח במערב. ככל שהתקשורת והרעש סביב התחרות של אמזון רבו כך נעשו ההצעות של הערים מופרזות ומופרכות יותר. ⁴ ניו-ג׳רזי הציעה לאמזון תמריץ של 7 מיליארד דולר פטור ממס אם תיבחר להקים בה את הקמפוס החדש. ⁵  מרילנד הציעה את אותו הדבר. שתיהן מדינות ״כחולות״ דמוקרטיות – כלומר אלו שנציגיהן נלחמים כביכול בהטבות מפוברקות שכאלה. נוסף על כך, הרפובליקנים, העבירו השנה בקונגרס,  מדיניות מיסוי חדשה שחסכה לאמזון 1 מיליארד דולר לעשור הקרוב. יש שמרחיקים לכת ואומרים שהמהלך של אמזון צריך להיות לא חוקי.  ⁶ ה״מחטפים״ נעשים ע״י פטור ממיסים, משמע – על חשבון הציבור. אמנם חברות היי-טק ותאגידים יכולים להניע צמיחה כלכלית, אך באיזה מחיר?  בערים אחרות בעולם וקולות ביקורתיים בתוך ארצות הברית מבינים כי המתכון לצמיחה כלכלית בת-קיימא הוא לא הנחתה של תאגידי ענק ממדינות אחרות, אלא השקעה באוכלוסייה ובעסקים מקומיים ויצירת רשת מטרופולינית למוביליות פיזית וחברתית. למעשה, החברות התאגידיות שמתיישבות בערים אחראיות ליצירה של 3%-14% מהעבודות בסה״כ במדינה בשנה, ⁷   ולרוב הן מאויישות על ידי עובדים מבחוץ ולא על ידי התושבים המקומיים.

ככל שהתקשורת והרעש סביב התחרות של אמזון רבו כך נעשו ההצעות של הערים מופרזות ומופרכות יותר. קמפוס אמזון בסיאטל (צילום: pixaby)

אמזון המנצחת הגדולה

אמזון היא המנצחת הגדולה של כל המהלך הזה. לגבי ניו-יורק ווושינגטון הסיפור יותר מורכב. כניסה של 50,000 בעלי הכנסה גבוהה בהרבה מהממוצע בארצות הברית תחמיר את מצוקת הדיור והעומס על תשתיות התחבורה שגם ככה קורסות. בסיאטל, עיר האם של ענקית הריטייל, אחוזי ההומלסים עלו דרמטית ⁸ אחרי הזינוק במחירי הדיור ודחיקתם של אלפי תושבים מבתיהם. מושל מדינת ניו יורק אנדרו קואומו, שהתחנן בפומבי בפני אמזון וצחק שיחליף את שמו ל׳אמזון קואומו׳ ⁹ אם ניו-יורק תיבחר, ממשיך להישאר בכותרות עכשיו כשנחשפים פרטי העסקה. ככל הנראה התכנית להקמת המרכז של אמזון עלולה להחליף תכניות בהליך תכנון לדיור בר-השגה בלונג איילנד. ¹⁰ זאת ועוד, הוא הודיע שלא יהסס לעקוף את תהליכי הרישוי והתכנון הנדרשים של העיר ניו יורק כדי לזרז ולהקל את אישורי התכניות של אמזון.¹¹

ומה זה אומר לגבינו בארץ?

סאגת HQ2 של אמזון בעיקר מראה עד כמה הנושא הזה מורכב. מצד אחד, שימור מעמדה של ישראל כסטרטאפ ניישן תלוי בין השאר בענקיות הטכנולוגיה ובפתיחת מרכזי פיתוח בארץ של תאגידים שונים (זכורה למשל תכנית התמריצים של משרד האוצר ¹² שהביאה בשנת 2010 לפתיחת מרכזי הפיתוח של ברקליס וסיטי בנק), ומצד שני בשנים האחרונות אנחנו רואים הקשחת עמדה של רשות המסים מול פייסבוק, גוגל ¹³ ואמזון שלמרות זאת פתחה לאחרונה מרכז פיתוח בארץ ואף מתכוונת להיכנס בקרוב עם שירות הריטייל שלה לשוק הישראלי.

משחקי הרעב האמזוניים חשפו אמת עמוקה ומטרידה על עולמנו היום. ערים מתכופפות מול ענקיות הטכנולוגיה, משחקות בכספי משלם המיסים רק כדי לקרב אליו את אלה שימכרו לו הכי הרבה. בעולם שבו גוגל מקימה ערים ושכונות, ואמזון משסה ערים זו בזו כדי לזכות בכבוד לארחה במחוזותיהן, יש מקום ליוזמות חוצות מדינות או רגולציה שיזכירו לכולנו מי עובד בשביל מי.

מחיר ההתחדשות העירונית

יש מחיר להתחדשות אורבנית, זה לא אומר שצריך למנוע אותה, אבל אם כך, היה הרבה יותר ראוי שאמזון היא זו שתילחם על המקום שיסכים לקבל אותה, ותציע השקעה במשאבים והתשתיות בערים שבהן תוקם. כך הם  ימזערו את הנזקים שמגיעים לצד הזינוק האקונומי שהיא מביאה איתה. כעת צריכות הערים שנבחרו לפתח מדיניות ותכנית להקמת הפרויקט שייקבעו אם יהיה זה חלום שמתגשם או סיוט אורבני. טענות אלה מצטרפות לקולות ביקורתיים שמתחילים להישמע נגד תעשיית ההי-טק בכלולתה ויחסי הכוחות המתהווים בין הערים לחברות הגדולות. ¹⁴