מהו טבע עירוני? המקרה של גן העצמאות בתל אביב

פארקים עירוניים הם המצאה של המאה העשרים ותפקידם לייבא את הטבע אל העיר התעשייתית והצרכנית. איך נראה בעידן הנוכחי מרחב ציבורי של ‘טבע עירוני’? ניתוח של גן העצמאות בתל אביב.

אדריכלות הנוף שהתפתחה במאה ה-19, נבנתה בזיקה לרעיונות של אמנות הגן. הפארקים הראשונים שנקראו “גני עם” חוללו דמוקרטיזציה ותיקון חברתי ביחס למרחבי הנוף שהיו עד אז לנחלתם של העשירים והחזקים. הפארק היה תגובה עירונית למהפכה התעשייתית ולעולם המודרני, תשובה סביבתית לחברה שהלכה והתנכרה לטבע.¹ כיום אנו מקבלים את נוכחותם של מרחבי טבע העירוני כמובנים מאליהם אבל רק במאה ה-20 הפכו הפארקים לנדבכים מקובלים בעיצוב העיר.

גן העצמאות בתל אביב הוא אתר טבע עירוני מטופח ומושקע שאין בו שימושים של פונקציות מסחריות. ברשימה זו אנתח את גן העצמאות כמקרה מבחן של אתר טבע עירוני בעידן ניאוליברלי בו המסחר, השפע והריבוי הם השולטים במרחב הציבורי. מהו מרחב ציבורי של טבע עירוני? אילו אפשרויות ואילו חוויות ויזואליות וחושיות הוא אמור לספק?

גן העצמאות –הצגת האתר

גן העצמאות נמצא על רכס הכורכר שליד הים בצפון רחוב הירקון, בקצהו המערבי של שדרות נורדאו בתל אביב. הגן נפתח לקהל בשנת 1952 ותוכנן על ידי הגנן הראשי של תל אביב-יפו דאז, אברהם קרוון. שטחו הכולל של הגן כ-110 דונמים. בשנת 1965 הוקם מלון הילטון על 17 דונמים משטחו המיועד של הגן. החלק הדרומי הוקם על בית קברות מוסלמי ומחנה צבאי בריטי ששימש את צה”ל במלחמת העצמאות בשם “מחנה יונה” הוא נקרא היום גן שפיגל. הגן נטוע על גבעת כורכר המתנשאת במצוק תלול מעל לרצועת החוף הצרה של העיר. רכס הכורכר משופע ממערב למזרח ומהווה חיבור בעל אופי מיוחד בין העיר לים.

בשנות ה-20 של המאה ה-20, הציג מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס, שהיה אמון על תכנית העיר תל אביב, גישה תכנונית המשלבת טבע ועיר. את רצועת החוף עליה יקום גן העצמאות הוא הותיר בכוונה כדרך פתוחה וכמעבר הדרגתי של חיבור בין קצה השטח הבנוי לים. מאז ועד היום שטח הגן טופל במידה כזו או אחרת כאתר טבע עירוני.

הפארק תוכנן לשמש כדרך פתוחה וכמעבר הדרגתי של החיבור בין קצה השטח הבנוי לים (צילום: בת אל אונגר)

 תכנון

התפיסה התכנונית של גן העצמאות היתה כדוגמת גן אנגלי המכיל אזורים מגוונים, שבילים ופינות נסתרות. כמו כן נעשתה מלאכת מחשבת המשלבת חומרי בנייה, אדמה, צומח ותנועה. בגן מדשאות נרחבות המוקפות שיחים עבותים. סגנון זה אשר התפתח באנגליה במאה ה-18 מציג תפישת תכנון המנסה לייצר חיק טבע בעל מראה ארכאי ורומנטי אשר מתוכנן בקפידה על אף שלא נראה ככזה. הגנים האנגליים מאופיינים במרבצי דשא גדולים, שתילת עצים בלתי סדורה, הקמת בריכות נוי בעלות מראה טבעי וייצור מלאכותי של טופוגרפיה בעלת מראה ‘טבעי’ המספקת תחושת רוגע ונועם.

גן העצמאות כגן ציבורי רחב מימדים שתכליתו הנה שירות הכלל הוביל לתכנון דרכים רחבות (3 מטר, ולרוב בין 5 ל-7 מ’) הנותנות לגן את הממד הציבורי אותו ביקשו להשיג. הכניסה לגן מכיוון רחוב נורדאו גם היא רחבת מימדים ונועדה להמונים. מאידך, קיים ריבוי מקומות בעלי אופי מגוון הנע מהאינטימי ועד ההמוני – ספסלים מוצלים, פינות מרגוע, מדשאות, מגרשי משחק, אימונים, וגינת כלבים.

חיק טבע בעל מראה ארכאי ורומנטי אשר מתוכנן בקפידה על אף שלא נראה ככזה (צילום: בת אל אונגר)

הכניסה לגן מכיוון רחוב נורדאו ומלון הילטון באופק, הכניסה רחבת מימדים ונועדה להמונים. מאידך, קיים ריבוי מקומות בעלי אופי מגוון הנע מהאינטימי (צילום” בת אל אונגר)

קיומו של גן גדול רב-ממדים עלול להבליט את בעיית האינטימיות המהווה מצרך מבוקש בכל גן כמקום מרגוע ומנוחה. ‘סתירה אפשרית’ זו נפתרה על ידי רשת שבילים צרים אשר עוברים לאורכו ולרוחבו של הגן ומאפשרים לטייל הבודד לחוש אותה תחושת אינטימיות מבוקשת.

במסגרת שיקום הגן בשנת 2009 נשמרו גאומטריית השבילים ומיקום הרחבות על פי התכנון המקורי. השדרוג  נועד בעיקר להתאים את הגן לדרישות הנגישות של ימינו.

חומריות

ניתן למצוא בגן שימוש נרחב בחומרים מקומיים. המדרון הטבעי המשתפל מכיוון מערב למזרח (מדרון “הפוך” המתרומם דווקא לכיוון הים) נשמר וקרוון יצר בו שבילים הנראים כערוצים טבעיים הזורמים ממנו באטיות. שיאו הדרמטי של הגן הנו שביל ההופך לגרם מדרגות גדול, העשוי סלעי-ים ענקיים שהועלו וסודרו כמפל אטי היורד ממרכזו של הגן צפונה, אל הפתח הראשי מול שדרות נורדאו.

האלמנט הגדול והחזק של הים הדריך את דמיונו של אברהם קרוון ליצירתו של גן ים, או ליתר דיוק: גן של חוף ים.² לדבריו של קרוון, הגן אינו חייב להיות תצלום של הנוף הטבעי כפי שהוא, אך כל גן באזורו חייב לשקף ולתת ביטוי אמנותי, תרבותי לנוף הסביבה. כך חתר ליצירת גן שהאלמנטים של חוף הים יהוו את שלדו.

מלבד הים עצמו קיימות גבעות הכורכר והחול, בהן סלעי ים כמין גושי זיפזיף, הפזורים בטבעיות בחופשיות נפלאה. קרוואן ערך עבודת מחקר מקיפה באזור החוף מנתניה מצפון ועד נחל רובין בדרום על מנת להכיר את נופי החוף ולתרגמם לשפת האמנות הגננית. גבעות הכורכר הטבעיות בשטח נשמרו ונעשה מאמץ “לשפר ולתרבת” את פני הקרקע. בעיר שרובה מישור, הטופוגרפיה הכמעט טבעית משווה לגן אופי של טבע עירוני ומחזקת אותו ככזה. השימוש בחומר ’בתולי’, ראשוני וטבעי משווה אופי ייחודי למקום ועם השנים שחולפות נדמה כי הזמן עוצר כאן מלכת. השימוש המקורי באבן גדולה, חופשית ובקו פחות או יותר חופשי, ליצירת שולי דרכים (אבן שפה) מחקה את אופן פיזורן החופשי של אבנים אלו בטבע. כך הדבר במסלעות הגדולות ובמדרגות הציקלופיות היוצרות רושם כמו היו כאן מקדמת דנא, כאילו פוזרו תוך משחקו החופשי של הטבע.

 צמחייה

בתכנון הגן הושם דגש על שימוש בצמחייה המאפיינת את אזור החוף, אותן ניתן לחלק לשלוש קבוצות: ³

1. צמחי כיסוי וצמחיה נמוכה (עד 30 ס”מ) טיון בשרני ירוק עד, עדעד מפורץ, קריתמון ימי, נר הלילה החופי, אוכם, אהל.
2. צמחיה בינונית (עד 50 מ’) פיטוספרום יפני, מלוח קיפח, מיאופורם מזהיר, אראוקריה נאה, צברים לסוגיהם השונים.
3. צמחיה גבוהה – עצים – אשל קטן הפרחים (פורח כל השנה), תמר (פריחה אפריל-מאי), זית, פיקוס מחליד, שיטה מכחילה, אזדרכת מצויה (פריחה מרץ-מאי), הרדוף הנחלים, אלת המסטיק.

העצים שבגן הותאמו לתנאים הקשים – ליובש ולרסס המתמיד של מי המלח. השנים שחלפו מאז הוכיחו שמבחר העצים שירת את המטרה וכיום העצים משגשגים על הגבעה ורבים מהם קיבלו את הצורה האופיינית לעצי הבר לאורך החוף הנכנעים לעול הרוחות וצומחים בחן רב באלכסון המצביע מזרחה.  האתר כיום כולל צמחיה מדוללת יחסית לתכנית הראשונית, זאת על מנת לפתוח מבטים אל הגן וממנו אל הרחוב.

מסלעות כורכר בשביל ההקפי (צילום: בת אל אונגר)

בתכנון הגן הושם דגש על שימוש בצמחייה המאפיינת את אזור החוף (צילום: בת אל אונגר)

גינון

בגן ניתן למצוא אזורי גינון רבים ומגוונים, החל מגינון אקסטנסיבי בעל אופי בתולי ופראי, דרך גינון אינטנסיבי של כרי דשא מטופלים ומטופחים – מהמדשאה רחבת ידיים, ועד גינות פעילות מלאכותיות לחלוטין בעלות מתקנים קטלוגיים.

הרכבת הצמחיה גם היא תורמת ליישוב ה’סתירה האפשרית’ בין גודל מימדי הגן לתחושת האינטימיות המתבקשת – קרוון תכנן בגן פינות רבות של צמחיה עשירה מעניינת וססגונית המושכת את המבט מקרוב ויוצרת את הרגשת הקרבה בין האדם לצמח הבודד, או קבוצת הצמחים הקטנה. צירופי הצמחיה אפילו שהם ‘צירופים אינטימיים’ אינם עומדים בסתירה לממדי הגן, כמו בטבע, ניתן למצוא שילוב של מבטי תקריב ומבטים פתוחים רחוקים, שילוב של קני מידה שונים היוצרים תמונה רב מימדית, מלאה ושלמה.

בצמחיה ניתן למצוא ביטוי ויזואלי לאותם הצבעים האופיינים לים – למן האפור, המכסיף, הכחלחל ועד הירוק הכהה. אם כן בגן העצמאות ניתן למצוא ניסיון להתחקות אחר הטבע המקומי ולייצר מרחב ציבורי של ‘טבע עירוני’.

בגן העצמאות יש מגוון של צורות גינון מגינון ששומר על אופי בתולי ופראי, לגינון אינטנסיבי של כרי דשא מטופלים ומטופחים (צילום: בת אל אונגר)

פעילות

גינת המשחקים, גינת מתקני הכושר וגינת הכלבים הצמודות למלון הילטון מהוות את המרכז האנושי הפועם של הגן. חלקיו הטבעיים המאפשרים פעילות פנאי של פיקניק, משחק חופשי, השתהות, שיטוט וכו’ כמעט וריקים במשך רוב שעות היממה. לעומתם, האזורים הבנויים עם המתקנים, רוחשים פעילות במשך רוב שעות היום.

האזורים המלאוכתיים של הגן, מתקני משחקים וספורט (צילום: בת אל אונגר)

גן העצמאות כמרחב רב-מימדי

בגן העצמאות ניתן למצוא מכלול עשיר של תכונות שחלקן לא בהכרח מתיישבות זו עם זו – ציבורים שונים מקיימים במקביל פעילויות שונות, ניתן לחזות בקבוצות של נערות דתיות בדרכן לחוף ה’סגור’ חולפות על פני קבוצת נערים ונערות חילוניים מעורטלי גוף השבה מן הים מחוף הילטון הסמוך ובמקביל קבוצת בחורים הומוסקסואלים בדרכה מחוף הגייז הממוקם בין שני חופים אלו למרגלות הטיילת ההיקפית. הגן מאפשר התנהלות זו, הוא אינו ‘תפור’ ו’מהודק’ לפעילויות ידועות מראש. בגן העצמאות ניתן למצוא אזורים רבים בעלי אופי שונה ומגוון – מסלעות כורכר המלוות עליה טופוגרפית, פינות חמד עם צמחיית חוף הגדלה פרא, מדשאות מגוננות, שבילים צרים, שבילים רחבים, שיחי מסתור, גינות מלאכותיות וטיילת חוף היקפית. כל אלו תורמים לאופיו העשיר של הגן ולרב מימדיותו. החומריות שכה אופיינית לגן – הכורכר, צמחיית החוף והמדשאות המטופחות – חוזרים על עצמם ברחבי הגן כאשר בכל נקודה משווה להם אופי שונה בשל צמידותם לאזור כזה או אחר (גינת משחקים/ טיילת/ שביל וכו’) וגילומם בנקודות שונות במרחב אינו שווה.

בגן העצמאות ניתן למצוא אזורים רבים בעלי אופי שונה ומגוון – מסלעות כורכר, פינות חמד עם צמחיית חוף הגדלה פרא, מדשאות, שבילים צרים ורחבים, שיחי מסתור, גינות מלאכותיות וטיילת חוף היקפית (צילום: בת אל אונגר)

‘טבע’ + ‘עירוני’ – הייתכן?

הגדרות יבשות מסווגות את גן העצמאות כמרחב ציבורי של טבע עירוני, אך ככל שנעמיק בסוגיה וננסה לעמוד על פירושיו השונים של המושג ‘טבע’ ו’עירוני’ ניתקל בלא מעט קונפליקטים בנושא.

אדריכל הנוף גדעון שריג משמיע ביקורת על הביטוי ‘טבע עירוני’ ככלל. שריג מקפיד לציין את “החיים בפארק” ולא את “החיים בטבע” וטוען כי התכנון בכללותו הוא למעשה אנטי-טבע. שתילת הדשא הנרחבת דורשת השקייה מסיבית שנעשתה בממטרות וברזים לעומת עונת הגשמים של אירופה וארה”ב מאזורי אקלים ממוזג, שם הדשא הנו ‘טבעי’.⁴

המושג ‘טבע’ מגדיר את כל מה שקיים ולא נוצר או שונה על-ידי האדם. ברגע שקיימת התערבות אנושית מכל סוג שהוא, קיים ערפול מושגי ו’טבע עירוני’ הופך למדיד ומוערך באופן סובייקטיבי. עם זאת, ניתן לקרוא את מרחב גן העצמאות כמרחב ציבורי ירוק ועגול ⁵המאפשר מגוון עשיר של פעילויות אנושיות. אם נחזור לשאלה  מהו מרחב ציבורי של טבע עירוני, נוכל להסיק מן המקרה של גן העצמאות כי דווקא האזורים ה’טבעיים’ המאפשרים יותר מרחב פעולה בפרקטיקות האישיות והחברתיות הם אלו הנותרים שוממים, בעוד האזורים ה’מלאכותיים’ (גינת הכושר והמתקנים) הם אלו הומי האדם בגן ורוב המפגשים, ההתרועעות, והפעילות החברתית מתקיימת בהם. העובדה שאין פעילות מסחרית בגן מחזקת את אופיו ה’טבעי’ ומהווה סיטואציה ייחודית בנוף העירוני בעידן ניאוליברלי.

במרחב עירוני עמוס וצפוף יש מקום למרחבים ציבוריים ירוקים של טבע עירוני כמו גן העצמאות. זהו כיס אוויר המהווה מקום מפלט בעיר ומצליח להוות מרחב מזמין למגוון פעילויות ושימושים בין אם הוא עמוס ובין אם ריק. נדמה כי האתר המצוקי, המפנה גב לעיר – לרחוב הירקון הסואן נטול המסחר, משמש מקום ייחודי בעיר.