טלי חתוקהנכון להיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.
למה לכתוב מסמך על התחדשות עירונית בפריפריה? מה ניתן לגלות כבר? הרי זה מן הידוע שאין התחדשות עירונית בפריפריה, ואם היא מתרחשת היא שולית. על האנומליות ואפילו על האופן שיש לחשוב על התחדשות עירונית בפריפריה נכתב לא מעט. לאחרונה גם פורסמה הצעה לרפורמה בתחום ההתחדשות העירונית: מסמך מדיניות של הקואליציה האקדמית בתכנון ומשפט. ובכל זאת למרות שאני גם חתומה על ההצעה של הקואליציה האקדמית רציתי להבין יותר לעומק היכן הבעיה. האם הקושי בערכי הקרקע בלבד? האם במדיניות המקבילה של פיתוח שכונות חדשות? האם בהגדרת היעדים? האם באופן בו ניגשים לנושא? ובכן התשובה היא מורכבת וניתן לענות עליה בפשטות גם וגם וגם, ועוד. נכון להיום אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה הגיאוגרפית בישראל והניסיון להשתמש בכלים דומים לאלו המופעלים במרכז הארץ לא צולח וקשה להאמין כי יצלח. ייתכן שגופים מסוימים יצליחו לקדם פרויקט כזה או אחר, אך ללא חשיבה חדשה על כלים ומתודולוגיה השינוי המיוחל לא יגיע.
מה שביקשנו לעשות במסמך הוא לאסוף נתונים רבים, קיימים, מגופים ממשלתיים ואחרים ולהצליב אותם. המשימה היתה לא פשוטה. לכל גוף מידע ומסמכים משלו. כל מסמך נמצא בפורטל אחר. אין שום מקום שניתן למצוא בו את כל הנתונים יחד, במרוכז, על מפה ברורה. הקושי והאיסוף הסיזיפי של הנתונים, העלה שאלה מאוד מרכזית עבורי – כיצד מקבלי ההחלטות מקדמים אם בכלל את הנושא בלי אינטגרציה של הנתונים והבנתם בהקשר מרחבי?
הכתיבה של המסמך הזה, שהתחיל עבורנו כמשימה פשוטה של מיפוי לקראת גיבוש מסמך והנחיות להתחדשות עירונית בפריפריה, היה מורכב ונמשך זמן רב מהצפוי. מה נתן ללמוד ממנו? ניתן לראות בצורה ברורה ומספרית את כל המגמות של הבנייה וההתחדשות ברחבי הארץ ושמודל ההתחדשות העירונית הקיים והנהוג אינו ישים בפריפריה. אבל גם ניתן להבין ממנו, מהיכן כדאי להתחיל, היכן טמונות ההזדמנויות, ואולי גם כשמדברים על מתווי התחדשות לפריפריה במה כדאי להיאחז.
ברמה המתודולוגית המסמך ממליץ להכין תוכניות אסטרטגיות להתחדשות בקנה מידה עירוני-אזורי לפריפריה הגיאוגרפית במדינת ישראל. התוכניות יעסקו בנושאים הבאים:
- חשיבה על התחדשות עירונית בהקשר עירוני-אזורי, תוך התאמה של הכלים של ההתחדשות להקשר הכלכלי, החברתי והמרחבי של כל אזור. יש צורך בגיבוש סדר יום איכותי וכמותי באשר לאזור הנבחן במטרה ליצור סביבות מגוונות. התמהיל של ההתחדשות העירונית אינו צריך להיות רק בקנה המידה של המתחם בעיר, אלא בקנה מידה כולל של האזור. לא ייתכן שכל הערים יציעו אורח חיים וטיפולוגיות מגורים זהות.
- שינוי דפוסי הפיתוח בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל. יש צורך בשינוי פרדיגמטי בתחום תכנון המגורים, הן על רקע השינויים בתחום התכנון והן על רקע הצרכים והמגמות של המהפכה התעשייתית, המתעדפת את הקרבה הפיזית שבין השימושים השונים. לפיכך שני העשורים הבאים צריכים להשהות את הפיתוח הפרברי ואת האיזור הטהרני (בעיר ובהתיישבות הכפרית), ולהתמקד בפיתוח של טיפולוגיות סינכרוניות המשקפות מגמה חדשה של פיתוח סביבות מגורים אשר מבוססות על תעשייה ותעסוקה, המותאמות לאורח החיים העכשווי והנשענות על טכנולוגיות חדשות. טיפולוגיות אלו מבוססות על סנכרון בין סביבת התעשייה והתעסוקה לסביבת המגורים באופן שלא היה אפשר לקדמו קודם לכן. טיפולוגיות אלו הן הדים של המהפכה התעשייתית הרביעית, המשנה והמעצבת מחדש את המרחב העירוני במגוון דרכים. בראייה היסטורית, כל שלב במהפכה התעשייתית השפיע השפעה דרמטית על החיים בעיר ובאזור; המהפכה הנוכחית מסמנת את החזרה של התעשייה לעיר בצורה חדשה שתשנה את חיינו.
שני אלו – חשיבה עירונית-אזורית על דפוסי בינוי בזיקה למנועי תעסוקה וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות – הם המפתח לצמיחה ולהתחדשות עירונית בערים הממוקמות בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל. בתחילת המאה העשרים ואחת, בעידן העיור המואץ, ערים מסדר גודל בינוני המרוחקות מן המרכז של מדינת ישראל הן הזדמנות להציע אורח חיים אחר. ואולם יכולתן של ערים אלו להציע אורח חיים מתחרה לזה של המרכז תלוי בתשתיות התכנון ובעיצוב סביבות המגורים וסביבות העבודה. לשם כך נדרש שינוי פרדיגמטי בחשיבה ובעשייה התכנונית.
במסמך הבא נתייחס למבנה של התוכניות האסטרטגיות האזוריות הללו ומה הן צריכות לכלול ולהציע.